מהו 'ראינוהו בזמנו ובליל עיבורו לא נראה'?


פותח הנושא
סתם יעקב
הודעות: 141
הצטרף: 25 יוני 2019, 17:35
נתן תודה: 2 פעמים
קיבל תודה: 10 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

מהו 'ראינוהו בזמנו ובליל עיבורו לא נראה'?

שליחה על ידי סתם יעקב » 28 יולי 2019, 15:21

בס"ד
מהו 'ראינוהו בזמנו ובליל עיבורו לא נראה'?
ועוד באו שנים ואמרו ראינוהו בזמנו ובליל עיבורו לא נראה וקיבלן רבן גמליאל, אמר רבי דוסא בן הרכינס עדי שקר הן, היאך מעידים על אישה שילדה ולמחר כריסה בין שיניה?!
על מנת להעמיד כי השתלשלות המאורעות הינן:
באו שנים ואמרו ראינוהו בזמנו - כלומר בכ"ט לחודש בערב
רבן גמליאל קיבלן וקידשו את החודש – בכ"ט בערב או בבוקר למחרת
בליל העיבור – במוצאי ראש חודש, לא נראתה הלבנה.
וכעת (בסוף יום א' לחודש) בדיעבד עדי שקר היו אותם עדים, שהרי אם לא נראתה הלבנה בליל העיבור קל וחומר שלא נראתה יום לפני, אם כן כיצד העידו שני העדים שראו את הלבנה? משמע עדי שקר הן והלבנה לא נראתה אתמול.
נהיה חייבים לענות על הקושיות הבאות:
הרי כבר קידשו את החודש ובעוד זמן מה כבר יהיה ב' לחודש, אזי כיצד יחזרו בהם בית הדין ויאמרו כי כעת ל' לחודש הקודם, ובעוד זמן מה יהיה א' לחודש? דבר שכזה גורר אחריו הרבה מאוד נפקא מינה, מה יהיה עם הגיטין שנכתבו באותו יום? מה יהיה עם הכתובות שנכתבו באותו יום? מה יהיה אם אדם נדר 'החודש הזה' באותו יום?
האם רבי דוסא בן הרכינס ורבי יהושע הינם ח"ו 'חכמים שלאחר מעשה'? שהרי בזמן שקידש רבן גמליאל את החודש, לא היה בידם שום טענה כנגדו, ומן הסתם הסכימו גם הם על קידוש החודש, ואילו רק לאחר מעשה הבינו כי העידו העדים עדות שקר, וכעת טוענים כנגד רבן גמליאל על קידוש החודש שהם בעצמם הסכימו לו?
רבי יהושע לימד את רבי עקיבא כי 'אתם – ואפילו שוגגין, אתם – אפילו מזידין, אתם – אפילו מוטעין', אם כן לדעתו את הנעשה אין להשיב, וכיצד כעת טוען לרבן גמליאל כי אין לקבל את העדות ולשנות את התאריך?
מילי דמשנה אינם תואמים להעמדה, שהרי על פי ההעמדה כך היה לה למשנה לכתוב 'באו שנים ואמרו ראינוהו בזמנו וקיבלן רבן גמליאל, ובליל עיבורו לא נראה'
טענת רבי דוסא בן הרכינס גם כן אינה תואמת להעמדה, שהרי אתמול העידו על הלבנה והיום במוצאי ראש חודש לא נראתה, לכן היה לו לומר 'היאך העידו על האישה שילדה אתמול, והיום כריסה בין שיניה', ואם נתרץ כי 'ולמחר' שבדבריו הינו ביחס לעדותם אתמול, אם כן היה לו לומר 'ולמחרת כריסה בין שיניה' ולא 'ולמחר כריסה בין שיניה', שהרי 'ולמחר' לשון עתיד בזמן הווה, 'ולמחרת' לשון עתיד בזמן עבר.
לכן יש להעמיד את השתלשלות המאורעות כך:
באו שנים ואמרו ראינוהו בזמנו - כלומר בכ"ט לחודש בערב
בליל העיבור – של החודש הישן, לא נראתה הלבנה. כלומר בכ"ט לחודש הקודם לא נראתה הלבנה, והחודש עובר, אולם גם בליל העיבור, ל' לחודש הקודם בערב, לא נראתה הלבנה.
רבן גמליאל קיבלן – בכ"ט בערב רבן גמליאל קיבל את עדותן.
וכעת (שלא בדיעבד) טוען כלפיו רבי דוסא בן הרכינס כי עדותם עדות שקר, שהרי אם לא נראתה הלבנה ביום השלושים בערב (בליל עיבורו) של חודש הקודם, אז מן הסתם נראתה רק ביום א' לחודש הזה בערב, ועד היום שעכשיו עשרים ותשעה לחודש בערב, עברו רק 28 ימים מראיית הלבנה לראשונה בחודש זה, וגם אם נאמר כי החודש באה הלבנה בקצרה, עדין הקפתה אורכת 29.23 ימים במקום הממוצע 29.53, ולא יתכן שתראה לאחר 28 ימים?! לכן אין לקבל את עדותם. ודומים הם לעדים המעידין על האשה שילדה היום, שהרי באו היום להעיד כי ראוהו בזמנו, ואילו ולמחר כריסה בין שיניה ורק למחר תתחיל לידתה, שהרי רק מחר יעברו 29 ימים מראיית הלבנה לראשונה בתחילת החודש הזה.
אם כן, שפיר קאמר רבי דוסא בן הרכינס לרבן גמליאל, ובאמת כיצד רבן גמליאל קידש את החודש על סמך עדות של עדים המעידים כי ראו את הלבנה 28 ימים לאחר שנראתה הלבנה בראשונה מתחילת החודש? ועל זאת מתרצת הגמרא כי רבן גמליאל נסמך על קבלה מבית אבי אביו כי פעמים הלבנה באה בארוכה ופעמים בקצרה (והדגש כאן על בארוכה, בקצרה שייך למקרה הקודם במשנה) כלומר למשך כמה חודשים רצופים הלבנה באה בארוכה ואז הקפתה בכל חודש יותר מהממוצע, ואז הכל חודש המולד מחושב מקדים את המולד האמיתי, וסך ההקדמות הנ"ל יכול לגרום כי המולד המחושב יהיה יום שלם לפני המולד האמיתי, דבר שיגרור אחריו כי הלבנה לא תראה כלל ביום העיבור של חודש שנקבע על פי המולד המחושב, ומכיוון שאותו חודש לא יהיה מקודש בזמנו אלא מעובר ממילא, לכן מקרה שהלבנה לא נראית בליל העיבור של חודש מעובר הינו דבר לגיטימי, אם כן מקרה זה לא יכול לפסול עדות של ראיית לבנה לחודש הבא.
והשתלשלות המאורעות הינן:
  1. התרחש ליקוי חמה בבוקרו (ממש בהנץ החמה) של תאריך 31/5/86 בשעה 04:59:51 על פי אופק יבנה עם 58% כיסוי שמש.
  2. המולד של 5/86 נקבע לתאריך 31/5/86 שעה 04:59:51.
  3. לא היו ליקויי חמה נוספים לפחות עד 8/93
  4. זמן ההקפה הממוצע של הלבנה הינו 29.5 יום ותשצ"ג חלקים, כלומר 29.530604 ימים. (חשבנו 73.26 חלקים במקום 73, בכל מקרה זה לא ישנה את החישוב).
  5. מהליקוי האחרון (31/5/86) ועד המולד של חודש 8/93 (אלול) עברו 2628 ימים כלומר 89 חודשי לבנה, לכן נוסיף על זמן הליקוי 89*29.530604 ימים, ונקבל כי המולד מחושב לחודש 8/93 (אלול) הינו 10/8/93 בשעה 10:22:02 לפני חצות יום.
  6. בתאריך 10/8/93 בערב הלבנה לא נראתה מאחר שעברו רק 8.5 שעות מהמולד. לכן החודש לא קודש בזמנו, וממילא החודש מעובר (חודש אב מעובר), אם כן ליל העיבור הינו 11/8/93 בערב, ויום ראש החודש אלול הינו 12/8/93.
  7. נוכיח כי הלבנה לא נראתה בליל העיבור (ליל ראש חודש אלול), 11/8/93 בערב (ל' אב בערב).
    1. שקיעת החמה בתאריך 11/8/93 היתה בשעה 18:47:42
    2. שקיעת הלבנה בתאריך 11/8/93 היתה בשעה 18:54:42
    3. הלבנה שקעה רק 7 דקות לאחר החמה – בוודאות לא נראתה הלבנה באותו יום. (אפשר גם עם הקריטריון – לדעתי מיותר)
  8. החודש 8/93 (אלול) הינו חודש בו הלבנה לא נראתה בליל העיבור.
  9. בחודש הבא (מולד תשרי) באו עדים (שבוודאי היו עדים מאויימים) והעידו כי ראו את הלבנה בזמנה כלומר בכ"ט לחודש אלול, לפי טענה 6 יום א' לחודש אלול היה בתאריך 12/8/93 אזי כ"ט לחודש אלול יהיה בתאריך 9/9/93.
  10. המולד המחושב של חודש 9/93 (תשרי) יהיה המולד המחושב של (אלול) 8/93 (טענה 5) בתוספת 29.530604 יום, לכן יהיה בתאריך 8/9/93 בשעה 23:06.
  11. המולד המחושב של 9/93 (תשרי) לפני חצות לילה – אם כן יש לילה ויום מן החדש וניתן לקדש את החודש על פי המולד המחושב, על ידי עדים מאויימים אף על פי שהלבנה לא תראה.
  12. העדים הגיעו ב-9/9/93 כ"ט אלול ביום רביעי בערב, והעידו (באיומים) כי ראו את הלבנה. רבן גמליאל קיבל עדותם על מנת לקבוע את ראש השנה ביום חמישי, בכדי שיום כיפור יחול ביום שבת.
  13. רבי דוסא בן הרכינס טען כנגדו כי אי אפשר לקדש את החודש מכיוון שבליל א' אלול לא נראתה הלבנה, ומן הסתם נראתה רק בא' אלול בערב (12/8/93 בערב), לכן עברו רק 28 יום מהפעם הראשונה בה נראתה הלבנה בחודש זה. אם כן עדותם מחזי כשיקרא. (רבי דוסא בן הרכינס לא חולק על רבן גמליאל מכיוון שהם עדים מאויימים, אלא חולק עליו רק על העניין של מחזי כשיקרא).
  14. אם כן לדעת רבי דוסא בן הרכינס אין לקדש את החודש, וממילא החודש יהיה מעובר, וראש השנה יחול ביום שישי, ויום הכיפורים ביום ראשון בתאריך 20/9/93.
  15. אם כן ביום ראשון 20/9/93 נטל רבי יהושע מקלו ומעותיו בידו והלך ליבנה אצל רבן גמליאל ביום שחל יום הכפורים להיות בחשבונו (ביום ראשון) עמד רבן גמליאל ונשקו על ראשו אמר לו בוא בשלום רבי ותלמידי רבי בחכמה ותלמידי שקבלת את דברי.

  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים | 2 אורחים