בקשת מידע: מי מגדולי ישראל הלך עם תפילין כל היום (בסתר או בגלוי) והאם יש מי שכתב שזה לא ראוי.

בן של רב

משתמש ותיק
ראיתי לאחרונה באוסף גליונות שכתבו על רבי שלמה בלוך תלמיד הח"ח שהלך עם תפילין גם אחרי השקיעה/צאה"כ וכמדומה שאף התפלל עמם מעריב בסתר.
אבל כשנכנסו אנשים וראו אותו לובש אחרי השקיעה/צאה"כ הוא הוריד מיד ובודאי שלא התפלל עמם ערבית בגלוי.

ונפשי בשאלתי לברר את המנהג של שאר גדולי ישראל לגבי ללבוש
תפילין - כל היום/מקצתו/במנחה/בערבית/בלימוד/בהכנות לשבת/בשוק
בעבודה/באכילה/בטיול/בסתר/בגלוי וכו'.

וגם אם יש מי שהתנגד >עקרונית< להנהגה זו ומאיזה טעם.

נ. ב. גם אני יודע שזה הופסק, ושגדולים וצדיקים וקדושים וכו' לא לבשו.
ונא לא לחזור שוב על הויכוחים בזה.
רק אבקש ברשותכם -
מידע של ממש על התנגדות של ממש מגדולי ישראל של ממש.

בתקוה שהאשכול ישאר גוף נקי...
 

הכהן

משתמש ותיק
אאל"ט הרב שיינברג זלה"ה לא היה חולץ מיד בשקיעה
 

יוסף ה'

משתמש ותיק
פעם ראיתי את הגרמ"מ קארפ המרבה לשהות עם תפילין על ראשו, ועבר עליו שקיעה ולא מיהר לחלוץ, אבל חלץ אחרי כמה דקות.
 

בן של רב

משתמש ותיק
פותח הנושא
יוסף ה' אמר:
פעם ראיתי את הגרמ"מ קארפ המרבה לשהות עם תפילין על ראשו, ועבר עליו שקיעה ולא מיהר לחלוץ, אבל חלץ אחרי כמה דקות.

תודה.
הזכרתני ימים מקדם שישבתי בשיעוריו והיה מוריד לפעמים הרבה אחרי.
אולי בזמן ר"ת או משהו כזה.
 

איש פשוט מאד

משתמש ותיק
ר' שריה דבילצקי היה הולך כל היום (לא יודע על אחרי השקיעה), ומאד עודד ענין זה, ואף פרסם קריאה לענין זה.
 

לא מובן מאיליו

משתמש ותיק
עד צאה"כ מותר להישאר בכל מקרה. אבל אחרי כן הלכה ואין מורין כן ואין לנהוג כך בפרהסיא (כמובן רק להישאר, להניח אסור שמא יישן)
 

בן של רב

משתמש ותיק
פותח הנושא
שמעתי מחתנו של הגראי"ש גריינמן שליט"א בן הגר"ח זצ"ל
(שהוא היום הרב הרשמי של ק"ק משפחת גריינמן ובנותיה וענפיה ופארותיה...)
שחמיו - הרב דהשתא - יושב עם תפילין כל היום, אבל רק כשהוא מסוגר בחדרו.

ושאלתי את החתן איך זה שפשע הרב במסוירת של אביו הגר"ח שלא נהג כן?
ואיך העיז לשנות מדרך המסורה לנו לא להניח תפילין בשום פנים ואופן כלל
ובכך פרץ גדר לחדש דברים חמורים כאלו?

והשיב לי בפשיטות:
מסתמא גם אביו הגר"ח נהג כן באותם ימים ושנים שהסתגר בתפרח ללמוד בהתבודדות משבת לשבת.

וכעת ברצינות: יש מקור שכתוב מפורש שראוי להימנע מזה?
(כמובן כשאין שאלה של גוף נקי או מחשבות משוקצות המצריכות טיפול...)
 

פיניפיני

משתמש ותיק
בן של רב אמר:
כעת ברצינות: יש מקור שכתוב מפורש שראוי להימנע מזה?
(כמובן כשאין שאלה של גוף נקי או מחשבות משוקצות המצריכות טיפול...)
להימנע???? אתמהה... אם כבר אז הפוך, מלכתחילה כך הייינו צריכים לנהוג [וכמו שאנו הולכים עם ט"ק כל היום] ורק משום שיש לנו חשש שלא נזהר מספיק בהנ"ל נמנעים, אך היודע שיודע ליזהר - אדרבה זה הלכתחילה שבלכתחילה!!!
 

איש פשוט מאד

משתמש ותיק
יח''ד אמר:
בן של רב אמר:
אולי יוהרא או מיחזי כיוהרא?
זכור לי שהרב נבנצל אמר שלא שייך יוהרא אם הרואים חושבים שאתה 'משוגע'..
אינני בר דעה לחלוק, אבל לדעתי יש הרבה אנשים שחלק מהיוהרא שלהם הוא להחשב משוגע בעיני שאר האנשים.
 

עתניאל בן קנז

משתמש רגיל
בן של רב אמר:
וכעת ברצינות: יש מקור שכתוב מפורש שראוי להימנע מזה?
(כמובן כשאין שאלה של גוף נקי או מחשבות משוקצות המצריכות טיפול...)

חבל שה'בן של רב' אינו פונה לאביו לשאול שאלה זו.
יש ספר שקוראים לו שולחן ערוך, ונכתב ע"י יהודי צדיק בשם רבי יוסף קארו. 
וכתוב בספרו כך (או"ח לז, ב):
מצותן להיותם עליו כל היום, אבל מפני שצריכים גוף נקי שלא יפיח בהם ושלא יסיח דעתו מהם, ואין כל אדם יכול ליזהר בהם, נהגו שלא להניחם כל היום".
כלומר, כגדר מפני שלא כל אדם יכול להזהר בגוף נקי, הנהיגו להפסיק ללבוש אותם כל היום.

המגן אברהם (שם סק"ב)
"משמע קצת דאפי' מי שיודע בעצמו שיש לו גוף נקי לא יניחן כל היום"  (מפני חשש הרמאים, עיי"ש).

כמובן שאין להקשות על אלו שכן נהגו להניח כל היום.
דעת האליה רבה (מובא ביה"ל) שמי שיודע בעצמו שיודע להזהר, אכן צריך להניח כל היום.
וכן נהג הגר"א (מעשה רב), וחלק מתלמידיו.

אבל להעלות שאלה זו, כאילו אין שום מקור מפורש שראוי להמנע מזה, דומני שאינה במקום...
 

בן של רב

משתמש ותיק
פותח הנושא
עתניאל בן קנז אמר:
בן של רב אמר:
וכעת ברצינות: יש מקור שכתוב מפורש שראוי להימנע מזה?
(כמובן כשאין שאלה של גוף נקי או מחשבות משוקצות המצריכות טיפול...)

חבל שה'בן של רב' אינו פונה לאביו לשאול שאלה זו.
יש ספר שקוראים לו שולחן ערוך, ונכתב ע"י יהודי צדיק בשם רבי יוסף קארו. 
וכתוב בספרו כך (או"ח לז, ב):
מצותן להיותם עליו כל היום, אבל מפני שצריכים גוף נקי שלא יפיח בהם ושלא יסיח דעתו מהם, ואין כל אדם יכול ליזהר בהם, נהגו שלא להניחם כל היום".
כלומר, כגדר מפני שלא כל אדם יכול להזהר בגוף נקי, הנהיגו להפסיק ללבוש אותם כל היום.

המגן אברהם (שם סק"ב)
"משמע קצת דאפי' מי שיודע בעצמו שיש לו גוף נקי לא יניחן כל היום"  (מפני חשש הרמאים, עיי"ש).

כמובן שאין להקשות על אלו שכן נהגו להניח כל היום.
דעת האליה רבה (מובא ביה"ל) שמי שיודע בעצמו שיודע להזהר, אכן צריך להניח כל היום.
וכן נהג הגר"א (מעשה רב), וחלק מתלמידיו.

אבל להעלות שאלה זו, כאילו אין שום מקור מפורש שראוי להמנע מזה, דומני שאינה במקום...
קודם כל תודה על ההצעה.
אבל אאמו"ר איננו מהפכן ולא רפורמטור כמוני ולכן אני זקוק לעזרתכם כשאני מחפש מקורות וראיות לרעיונות חדשים שאינם מקובלים על המיינסטרים הישן והטוב...

ולעניננו - זו השאלה עצמה.
האם פירוש המילים: "נהגו לא להניחן כל היום" - היינו שיש מנהג מוחלט כלפי כל היום כולו.
או כהבנת המשנה ברורה שהכל לפי הענין ולא התחדש שום גזרה חדשה.

וגם להסוברים לא כהמשנה ברורה:
האם הכונה שלא כל היום או שכל היום לא
למשל בשעת הלימוד. במנחה. במעריב כשעם הארץ לא רואה. בשעת כובד ראש. בעשיית מצוה. בזמן שצריך חיזוק. וכו'.
יש גזרה כלשהיא בכל מחיר?

נ. ב.
אולי זה לא למעשה אחרי שהמ"ב שלל לגמרי אפשרות של גזרה חדשה שנוצרה מכח מנהג, ואחרי שהוא הכריע שיש להשתדל להניח ככל האפשר כשזה לא בסיכון של גוף נקי.
 

עניין

משתמש רגיל
בן של רב אמר:
שמעתי מחתנו של הגראי"ש גריינמן שליט"א בן הגר"ח זצ"ל
(שהוא היום הרב הרשמי של ק"ק משפחת גריינמן ובנותיה וענפיה ופארותיה...)
שחמיו - הרב דהשתא - יושב עם תפילין כל היום, אבל רק כשהוא מסוגר בחדרו.

ושאלתי את החתן איך זה שפשע הרב במסוירת של אביו הגר"ח שלא נהג כן?
ואיך העיז לשנות מדרך המסורה לנו לא להניח תפילין בשום פנים ואופן כלל
ובכך פרץ גדר לחדש דברים חמורים כאלו?

והשיב לי בפשיטות:
מסתמא גם אביו הגר"ח נהג כן באותם ימים ושנים שהסתגר בתפרח ללמוד בהתבודדות משבת לשבת.

וכעת ברצינות: יש מקור שכתוב מפורש שראוי להימנע מזה?
(כמובן כשאין שאלה של גוף נקי או מחשבות משוקצות המצריכות טיפול...)

לא הבנתי, אתה מתכוון שזה לא היה המנהג אצל הגריינמנים? עד כמה שידוע לי זה תמיד היה כך, נראה לי שבישיבה בזכרון הבחורים לובשים במשך הלימוד.
 

עתניאל בן קנז

משתמש רגיל
בן של רב אמר:
עתניאל בן קנז אמר:

ולעניננו - זו השאלה עצמה.
האם פירוש המילים: "נהגו לא להניחן כל היום" - היינו שיש מנהג מוחלט כלפי כל היום כולו.
או כהבנת המשנה ברורה שהכל לפי הענין ולא התחדש שום גזרה חדשה.

וגם להסוברים לא כהמשנה ברורה:
האם הכונה שלא כל היום או שכל היום לא
למשל בשעת הלימוד. במנחה. במעריב כשעם הארץ לא רואה. בשעת כובד ראש. בעשיית מצוה. בזמן שצריך חיזוק. וכו'.
יש גזרה כלשהיא בכל מחיר?

נ. ב.
אולי זה לא למעשה אחרי שהמ"ב שלל לגמרי אפשרות של גזרה חדשה שנוצרה מכח מנהג, ואחרי שהוא הכריע שיש להשתדל להניח ככל האפשר כשזה לא בסיכון של גוף נקי.

מהנהגת גדולי ישראל במשך הדורות נראה יותר כהבנה הראשונה, שהיה איזה מנהג של 'לא כל היום', וכל א' לפי דרגתו ומצבו הניחו בעתים מזומנות. יש כאלו שבשעת מנחה (רשמתי פעם רשימה קצרה של כמה מפורסמים), ויש כאלו שלמדו עם טו"ת במשך שעות ארוכות ביום.
כך שנראה יותר, שה'מנהג' (אם היה), הוא בעיקר להפקיע את המנהג הישן של 'כל היום'.
 

עתניאל בן קנז

משתמש רגיל
איש ווילנא אמר:
עתניאל בן קנז אמר:
וכן נהג הגר"א (מעשה רב), וחלק מתלמידיו.


האם יש לך מקור שחלק מתלמידיו נהגו כן ?
מי הם ?

לא רשום לפני, וקשה לי החיפוש. אבל דומני שאנשי 'אדרת אליהו' (קהילת רי"ש זילברמן), יש לפניהם מסורת כזו, ורשימה מבין התלמידים שנהגו כן.
 

איש ווילנא

משתמש ותיק
עתניאל בן קנז אמר:
איש ווילנא אמר:
עתניאל בן קנז אמר:
וכן נהג הגר"א (מעשה רב), וחלק מתלמידיו.


האם יש לך מקור שחלק מתלמידיו נהגו כן ?
מי הם ?

לא רשום לפני, וקשה לי החיפוש. אבל דומני שאנשי 'אדרת אליהו' (קהילת רי"ש זילברמן), יש לפניהם מסורת כזו, ורשימה מבין התלמידים שנהגו כן.
מה? נראה לך שיש להם רשימות סודיות במגילת סתרים שקבלו במסורת דור אחר דור?
 
 

עתניאל בן קנז

משתמש רגיל
איש ווילנא אמר:
עתניאל בן קנז אמר:
איש ווילנא אמר:
האם יש לך מקור שחלק מתלמידיו נהגו כן ?
מי הם ?

לא רשום לפני, וקשה לי החיפוש. אבל דומני שאנשי 'אדרת אליהו' (קהילת רי"ש זילברמן), יש לפניהם מסורת כזו, ורשימה מבין התלמידים שנהגו כן.
מה? נראה לך שיש להם רשימות סודיות במגילת סתרים שקבלו במסורת דור אחר דור?

א. לא חייב להיות מגילת סתרים.
מכיון שמדובר ביחידים, שלא השאירו אחריהם מסורת כזו, הרי במשך הזמן זה נעלם בתהום הנשיה, ואנשי הרי"ש זילברמן, פשוט שחזרו את האבוד, מכיון שרצו לחזור להנהגה זו - מסיבותיהם הם.
ב. ואגב, במקרה הם כן בונים את ה'מסורת' שלהם, על 'מגילות סתרים' שנמסרו מדור דור בשתיקה. ראה ערך 'קול התור'...
אבל זה כבר נושא לאשכול אחר.
 

חכם באשי

משתמש ותיק
בכתר ראש מבואר שכך נהג הגר"ח מולאזין, אלא ששם מבואר ש"כמה שעות" הוא לא מניח [ולפ"ז שאל להגר"א שמא כיון שבלא"ה "מתבטל" ממצות תפילין יניח גם של ר"ת. וענהו הגר"א שא"כ יניח 70 תפילין].

גם ראה מנוחה וקדושה לתלמיד הגר"ח מולאזין.
 

איש ווילנא

משתמש ותיק
חכם באשי אמר:
בכתר ראש מבואר שכך נהג הגר"ח מולאזין, אלא ששם מבואר ש"כמה שעות" הוא לא מניח [ולפ"ז שאל להגר"א שמא כיון שבלא"ה "מתבטל" ממצות תפילין יניח גם של ר"ת. וענהו הגר"א שא"כ יניח 70 תפילין].

גם ראה מנוחה וקדושה לתלמיד הגר"ח מולאזין.
להיפך בכתר ראש מבואר שלא נהג כך. וכמה שעות איך שמופיע שם אינו מוכרח שכמה שעות כן. 
 
 

חכם באשי

משתמש ותיק
איש ווילנא אמר:
חכם באשי אמר:
בכתר ראש מבואר שכך נהג הגר"ח מולאזין, אלא ששם מבואר ש"כמה שעות" הוא לא מניח [ולפ"ז שאל להגר"א שמא כיון שבלא"ה "מתבטל" ממצות תפילין יניח גם של ר"ת. וענהו הגר"א שא"כ יניח 70 תפילין].

גם ראה מנוחה וקדושה לתלמיד הגר"ח מולאזין.
להיפך בכתר ראש מבואר שלא נהג כך. וכמה שעות איך שמופיע שם אינו מוכרח שכמה שעות כן. 

מה להיפך?

ז"ל כתר ראש אות יג:
שאל מרבו הגר"א ז"ל מו"ר אינו מניח תפילין דר"ת כדי שלא לבטל אף רגע מתפילין, ושל רש"י עיקר, אבל אני שבלא"ה הנני מבטל כמה שעות מתפילין, מה בכך אם אניח איזה שעות ביום ואצא ידי חובת תפילין לכל הדעות.
 

חכם באשי

משתמש ותיק
מסורות של תלמידי הגר"א שהניחו תפילין כל היום, העתיק והביא בפירוט שמותיהם הגר"ש דבילצקי זצ"ל

גם בס' הגאון של אליאך ח"ב עמוד 800 והלאה ועוד מקורות

 
 

חכם באשי

משתמש ותיק
שניאור אמר:
בן של רב אמר:
אולי יוהרא או מיחזי כיוהרא?
כן בביה"ל כתב שיש בזה חשש יוהרא.

מי כתב? ביאור הלכה? 

בכתר ראש אות טו וע"ש נוסח ריז"ס, ומשם למעשה רב, שלא שייך בזה יוהרא. כך שקשה מאד להניח שהמ"ב חולק ע"ז. 

ע"ע בדברי האגר"ת בשו"ת מענה אליהו.
 

בן של רב

משתמש ותיק
פותח הנושא
ראיתי בשבט הלוי איפשהו שהוא כותב שלא לעשות שינויים ובלאגן בציבור
אבל כל אחד לעצמו ילבש מתי שהוא חפץ להתעלות וכשרואה עצמו כמתאים
(גוף נקי, ומחשבות קדושות).

>>הנוסח הוא שלי וכמובן לא מדוייק.
אשמח אם ימצאו ויעלו את לשונו המדוייקת.
 
חלק עליון תַחתִית