באיזה גובה צריכה להיות המזוזה בשער יפו


פותח הנושא
גל גל
הודעות: 193
הצטרף: 14 יוני 2018, 08:40
נתן תודה: 1 פעמים
קיבל תודה: 70 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

באיזה גובה צריכה להיות המזוזה בשער יפו

שליחה על ידי גל גל » 03 אוגוסט 2019, 21:03

בס''ד            

דברים: מזוזה בשערים גבוהים ובבית מדרש

פתיחה

בפרשת השבוע, אנו קוראים על החובה לשים מזוזה בפתחי הבתים. האם אדם שהולך לישון בבית שיש בו מזוזה מקיים מצווה? הגמרא במסכת מנחות (מג ע''ב) מביאה את דברי דוד המלך שנכנס לבית המרחץ, ובתחילה הצטער שהוא עומד בלי לקיים מצווה. לאחר מכן הוא נרגע, מכיוון שנזכר במצוות המילה שנמצאת עליו תמיד, ובלשון הגמרא:

''בשעה שנכנס דוד לבית המרחץ וראה עצמו עומד ערום, אמר: אוי לי שאעמוד ערום בלא מצוה. כיוון שנזכר במילה שבבשרו נתיישבה דעתו, לאחר שיצא אמר עליה שירה, שנאמר: למנצח על השמינית מזמור לדוד, על מילה שניתנה בשמיני.''

מקשה האר''י הקדוש (מובא במגן אברהם כא, ב), הרי גם בלילה דוד המלך ערום מהמצוות! ומדוע הוא הצטער רק כאשר הוא נכנס להתרחץ? מתוך כך הסיק, שדוד המלך היה הולך לישון עם ציצית, ולכן הוא לא היה ערום מהמצוות. המגן אברהם (שם) חלק על דבריו וכתב, שאין מצווה לישון עם ציצית, הסיבה שהוא לא חשש שהוא ריק מהמצוות בשנתו היא, שהוא ישן בחדר שיש בו מזוזה. בבית המרחץ אין גם מזוזה, ולכן דוד המלך חשש שהוא ריק מהמצוות.

נמצא שנחלקו האר''י והמגן אברהם בשני דברים: 1. האם יש מצווה לישון עם ציצית, לדעת האר''י כן, ולדעת המגן אברהם לא.  2. האם אדם שישן בבית בו מזוזה מקיים מצווה, לדעת האר''י לא, ואילו לדעת המגן אברהם כן. 

המגן אברהם הלך לשיטתו במקום נוסף. השולחן ערוך (או''ח יט, א) פסק בעקבות הראשונים שלא מברכים על עשיית הציצית, מכיוון שהמצווה מתקיימת בעת הלבישה. מקשה המגן אברהם (שם, ס''ק א), אם כן, גם כאשר קובעים מזוזה לא אמורים לברך, שהרי אין מצווה בעצם קביעת המזוזה, רק בשינה בבית שיש בו מזוזה מקיים מצווה! 

הוא תירץ, שבדרך כלל קובע המזוזה כבר נמצא בתוך הבית וגר בו, ולכן יש מצווה בעצם הקביעה. אכן, במידה והתוקע לא מתכוון לגור מיד בבית מחדש המגן אברהם, שאין לברך על קביעת המזוזה, ורק כאשר התוקע ייכנס לגור בביתו יברך: 'לדור בבית שיש בו מזוזה'. גם כאן פסקו מבוסס על ההנחה, שיש מצווה לגור בבית שיש בו מזוזה וכשיטתו לעיל (וחלקו על דבריו האחרונים ).

בעקבות כך נעסוק השבוע בדיני מזוזה ובמחלוקות הראשונים בשאלות: א. כיצד יש לקבוע את המזוזה. ב. באיזה גובה יש לשים את המזוזה, ומה הדין בשערים גבוהים במיוחד (כמו שער יפו). ג. האם יש לקבוע מזוזה בבית מדרש. 

1. אופן הנחתה

כיצד יש להניח את המזוזה? הגמרא במסכת מנחות (לג ע''א) כותבת, שמזוזה העשויה כמו 'נגר', כלומר כמו היתד שתוקעים הנגרים בדלת - פסולה. נחלקו הראשונים כיצד הנגרים היו תוקעים את היתד שלהם, וממילא באיזה אופן אסור לקבוע מזוזה:

א. דעת רש''י (ד''ה כמין נגר), שהנגרים היו תוקעים את היתד שלהם במאוזן (מימין לשמאל), ומזוזה שנקבעה בצורה כזאת פסולה - רק מזוזה שקבעו אותה והיא נמצאת במצב מאונך כשרה, וכך פסק גם הרא''ש (ג, ט). בטעם הדבר הסביר הנימוקי יוסף (ה ע''ב בדה''ר), שכאשר מניחים מזוזה בשכיבה, זה חוסר כבוד למזוזה, כמו שספר תורה מניחים בעמידה בארון ולא בשכיבה. 

ב. רבינו תם (תוספות ד''ה הא), הקשה על רש''י. הרי הגמרא במסכת בבא בתרא (קא ע''א) כותבת, שקבורה במעומד נקראת 'קבורת חמור', אז בוודאי שלקבוע את המזוזה בדרך כזאת לא מוסיף לכבודה. כמו כן מוסיף רבינו תם ראייה לשיטתו, את הספר תורה והלוחות שבארון הברית הניחו בשכיבה כפי שמשמע מדברי הגמרא בבבא בתרא (יד ע''א), ומוכח שכך יותר כבוד. 

בעקבות כך הוא פסק, שהנגרים היו תוקעים את היתד שלהם במאונך, ובמידה ותוקעים את המזוזה בצורה כזאת היא פסולה. כדי שהמזוזה תהיה כשרה יש להניח אותה במאוזן, כמו הספר תורה והלוחות שבארון הברית, ובלשונו:

''וקשיא לרבינו תם, דמעומד לא דרך כבוד הוא וקבורת חמור קרי ליה בהמוכר פירות (בבא בתרא קא ע''א) וספר תורה ולוחות שבארון מושכב ולא מעומד כדמשמע בפרק הראשון של בבא בתרא (דף יד ע''א) אף על פי שהיו יכולין להניחו מעומד. ועל כן פירש רבינו תם מעומד כיתידות המשכן הנועצות בארץ (= במאונך) פסולה, וכאיסתוירא הנתון בשוק (כלומר) לרחבה, כשרה.''

אמנם עדיין קשה על דבריו, שהרי הספרי תורה שבארון הקודש נמצאים בעמידה וכשיטת רש''י! מתרץ רבינו תם, שאדרבה, משם ראייה לשיטתו. מתי צריך לעמוד בפני הספר תורה? רק כאשר הוא נמצא במצב לא טבעי, למשל בתזוזה. ומתי עומדים בפני הספר תורה? רק כאשר הוא בעמידה, כשמוציאים אותו מההיכל וכדומה, ודווקא כאשר משכיבים אותו על הבימה כולם יושבים, מוכח שכך מצבו הטבעי!

להלכה

להלכה השולחן ערוך (יו''ד רפט, ו) פסק כדעת רש''י, שיש לשים את המזוזה במאונך, מכיוון שכך פוסקים רוב הראשונים ובניהם הרא''ש (ג, ט), המרדכי (תתקסא) ועוד. הרמ''א (שם) לעומת זאת פסל כדעת המהרי''ל (מזוזה, ו), שכדי לצאת ידי חובת שתי הדעות יש לשים את המזוזה באלכסון, וכך היא גם קצת במאוזן, וגם קצת במאונך, ובלשונם: 

''צריכה להיות זקופה, ארכה לאורך מזוזת הפתח, הג''ה (= רמ''א): וכן נהגו (בית יוסף). אבל יש אומרים שפסולה בזקופה, אלא צריכה להיות שכובה, ארכה לרוחב מזוזת הפתח (הפוסקים בשם רבינו תם). והמדקדקין יוצאין ידי שניהם, ומניחים אותה בשיפוע ובאלכסון (טור והגהות מיימוני ומהרי"ל), וכן ראוי לנהוג, וכן נוהגין במדינות אלו.''

הפתחי תשובה (ס''ק ט) הביא בשם הספר יד קטנה, שבעצם גם הרמ''א מודה שבעיקרון ההלכה כדעת רש''י, ורק כדי לצאת ידי חובת כל הדעות שמים באלכסון. לכן במקום שבו אין אפשרות לשים את המזוזה באלכסון, יש לשים אותה ישר. 

2. גובה המזוזה 

הגמרא במסכת מנחות (לג ע''א) עוסקת בדיני מזוזה, ובכללם בשאלה באיזה גובה היא צריכה להיות. הגמרא מביאה שלדעת שמואל מצווה על המזוזה להיות בשליש העליון של המשקוף, ואילו לדעת רב הונא אפשר לשים את המזוזה בכל המשקוף, למעט הטפח הצמוד לסוף המשקוף. להלכה פסקו הראשונים כדעת שמואל, אבל נחלקו בביאור דבריו:

א. הרא''ש (הל' מזוזה סי' י) ביאר, שאפשר לקבוע את המזוזה בכל השליש העליון של המשקוף. ראייה לדבריו הוא הביא מדברי ר' יוסי בגמרא שאמר 'וכתבתם וקשרתם', דהיינו שהמקום שבו שמים את המזוזה (שכותבים אותה - וכתבתם), הוא כמו המקום שבו קושרים את תפילין של ראש, ואת התפילין של ראש שמים בגובה הראש (המקום שמוחו של תינוק רופס). כדבריו פסק להלכה הגר''א (רפט, ז).

ב. הרמב''ם (מזוזה ו, יב) חלק על דבריו ופסק, שדברי ר' יוסי נאמרו רק במצב של דיעבד, אבל לכתחילה יש לשים מזוזה בתחילת השליש העליון של המשקוף, ובלשונו: ''והיכן קובעים את המזוזה בתחילת שליש העליון של גובה השער, ואם קבעה למעלה מזה כשרה''. כדבריו פסק להלכה השולחן ערוך (רפט, ב).

שערים גבוהים

הגמרא במסכת מנחות (לג ע''ב) כותבת, שיש לשים את המזוזה במשקוף בטפח הסמוך לרשות הרבים, כדי שהמזוזה תפנה לרשות הרבים, והיוצא מהבית ייתקל במזוזה בצאתו. בעקבות כך נשאלת השאלה, מה יהיה הדין בשערים גבוהים במיוחד. כפי שראינו יש לשים את המזוזה בשליש העליון, אבל במידה וישימו את המזוזה בגובה כזה כלל לא יראו אותה!

א. התוספות ביומא כתבו (יא ע''ב ד''ה שאין), שבאמת בעקבות הקושיה הנ''ל פסק הירושלמי (מגילה ד, יב), שבמקום ובו השערים גבוהים כמו בשער יפו, יש לשים את המזוזה בגובה סביר, כדי שיהיה אפשר לראות את המזוזה. כך הם נקטו להלכה, וכן פסק גם המרדכי (רמז תתקסא), וכפי שסיכם ערוך השולחן (רפט, י):

''ובגובה כמה שיעורה לקובעה אמרו שם (לג ע''א) מצווה להניחה בתחלת שליש העליון ואם הפתח גבוה הרבה באופן שתחילת שליש העליון הוא למעלה מכתפיו בירושלמי דמגילה אומר מפורש, דאימתי נותנה בשליש העליון, רק כשהוא נגד כתפיו אבל כשהוא למעלה מכתפיו אין להשגיח על שליש העליון וכן ביארו התוס' ביומא וכן כתב המרדכי.''

ב. אמנם הרמב''ם בהלכות מזוזה לא חילק בין הדינים, ופסק שבכל עניין יש להניח את המזוזה בשליש העליון של הפתח. הסיבה שהוא לא פסק כדברי הירושלמי מופיעה בדברי התוספות במנחות (ד''ה ומאי) שכתבו, שמכך שבתלמוד הבבלי לא הובא דין זה, משמע שהוא חולק על הירושלמי ואין שינוי במיקום המזוזה בעקבות גובה הפתח, וכאשר הבבלי והירושלמי נחלקים - הלכה כבבלי.

להלכה

כיצד נפסק להלכה? השולחן ערוך (רפט, ד) הביא את דברי הרמב''ם, כך שלפי שיטתו אין נפקא מינה באיזה גובה השער, ותמיד יש לקבוע את המזוזה בשליש העליון, וכן פסק בעקבותיו הרב עובדיה (יביע אומר יו''ד ב, כא). אמנם דעת הב''ח, הש''ך, הלבוש, ערוך השולחן ועוד פוסקים פסקו כדברי המרדכי, שיש לקבוע את המזוזה בגובה סביר בשערים גבוהים (וכך קבעו את המזוזה בשער יפו). 

3. מזוזה בבית מדרש

הגמרא במסכת יומא (יא ע''ב) מונה את המקומות החייבים במזוזה, שערי חצרות, שערי בתים, ועוד. כפי שממשיכה הגמרא וכותבת, בית הכנסת חייב מזוזה רק בתנאי שיש דרכו מעבר לחדר בו גר שמש בית הכנסת (דבר שהיה נפוץ בעבר). מדוע בית כנסת פטור ממזוזה? נחלקו בכך הראשונים, וטעמם משליך על השאלה האם צריך לשים מזוזה בפתח בית המדרש:

א. רש''י (יב ע''א ד''ה דכרכים) ותוספות (ד''ה שאין בו) פירשו, שבית מתחייב במזוזה רק כאשר יש לו בעלים מוגדרים, וכלשון הפסוק על מזוזות 'ביתך' - הבית שלך. בית הכנסת בדרך כלל שייך לציבור, ומשום כך הוא פטור במזוזה (אך במידה והוא פרטי, יש לשים מזוזה).  את דברי הירושלמי הפוסק שבית מדרש חייב במזוזה הם ביארו, שמדובר בבית מדרש ששייך לאדם פרטי, ובלשונם:

''משמע מכאן דבית הכנסת ובית המדרש שאין בו בית דירה לא בעי (= צריך) מזוזה. מיהו (= אמנם) בירושלמי פרק ג' דמגילה משמע דבית מדרשא דר' חנינא הוה ליה (= היה לו) מזוזה, ויש לומר דבית מדרשא דר' ודרב הונא ודרבי חנינא שלהם היו ולא של רבים.''

ב. הרמב''ם (מזוזה ו, ו) והמאירי (י ע''א ד''ה בתי כנסיות) פירשו אחרת. לשיטתם הסיבה שבית הכנסת פטור ממזוזה הוא, שמדובר במקום קדוש, ומקום קדוש לא נחשב בית. לשיטתם גם אם בית הכנסת או המדרש שייך לאדם פרטי הוא פטור ממזוזה ושלא כדברי התוספות, כי גם הוא קדוש. יש לציין, במידה ומשתמשים באולם גם לתפילות וגם לאירועים חברתיים, גם הם יודו שיש לקבוע בו מזוזה, מכיוון שלא חלה עליו קדושת בית כנסת. 

ג. כיוון שונה מופיע בדברי המרדכי (מנחות תתקסא) שפירש, שבית כנסת פטור ממזוזה בגלל שהוא לא עשוי למגורי קבע, דהיינו הוא משמש לתפילות בלבד (בעבר היו מתפללים ולומדים במקומות שונים). בעקבות כך טען המרדכי (על פי ביאור הש''ך), שבבית המדרש שכן נמצאים בו במהלך היום באופן קבוע והוא דומה לדירה - חייב במזוזה. 

סברא נוספת לשים מזוזה בבית מדרש מופיעה ברא''ש (הל' מזוזה סי' י) בשם המהר''ם מרוטנבורג, שהייתה ''רוח רעה הייתה מבעתתו'' כאשר הוא היה ישן בבית מדרש, עד שהוא קבע שם מזוזה. כלומר, המזוזה משמשת גם כעין הגנה רוחנית וכפי שכותבת הגמרא במסכת מנחות (לג ע''ב), ולכן יש לשים אותה גם בבית המדרש (מכל מקום ברור שאסור לשים מזוזה רק בשביל סגולה או הגנה וכו'). 

להלכה 

להלכה פסק השולחן ערוך (רפו, י) שבית המדרש פטור ממזוזה (ולא ביאר אם בגלל טעם הרמב''ם או התוספות). אמנם הוא הוסיף, שמכיווון שהמרדכי פסק שיש חובה לשים מזוזה - טוב לקבוע מזוזה בלא ברכה. הש''ך (ס''ק כ) הביא את דברי הב''ח שהמליץ, שכאשר אדם קובע מזוזה בביתו, ילך מיד לאחר מכן לקבוע בבית הכנסת וכך הברכה חלה בעצם גם על הקביעה בבית כנסת (בדומה לבדיקת חמץ).

שבת שלום! מוזמנים להגיב, מצורף גם כקובץ וורד...

1. דברים - מזוזה.docx
אין לך את ההרשאות המתאימות על מנת לצפות בקבצים המצורפים להודעה זאת.

  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים | 14 אורחים