מהו שיעור מהלך מיל דשולחן ערוך?
איתא בשולחן ערוך אורח חיים סימן תנ"ט סעיף ב' וזה לשונו 'ושיעור מיל הוי רביעית שעה וחלק מעשרים מן השעה' כלומר רביעית שעה שהינן חמש עשרה דקות, ועוד חלק עשרים מן השעה שהינן שלוש דקות נוספות, אם כן פשיטא לשולחן ערוך כי שיעור מהלך מיל הינו שמונה עשרה דקות.
מהי הגמרא עליה מסתמך שו"ע באומרו כי מהלך מיל הינו 18 דקות?
נוכיח כי שו"ע אינו סובר כעולא בפסחים צ"ג ע"א
1. לדעת עולא אדם מהלך מהנץ החמה ועד השקיעה 30 מיל – שהרי אמר בהדיא 'פשו להו תלתין'.
2. מכיוון ומדובר ביום השיויון – אזי מהנץ החמה ועד לשקיעה ישנן 12 שעות שעון.
3. מטענה 2 וטענה 3 נובע כי מהלך מיל הינו 12 שעות חלקי 30 והינו 24 דקות שעון, וזאת בניגוד לדעת שו"ע 18 דקות.
נוכיח כי שו"ע אינו סובר כרבא בפסחים צ"ד ע"א.
1. לדעת רבא אדם מהלך מעלות השחר ועד הנץ החמה 5 מיל.
2. לדעת רבא אדם מהלך ביום 40 מיל.
3. לדעת רבא כל העולם 6000 פרסה – וכוונתו להיקף כדור הארץ בקו רוחב נהרדעא. (כיצד חישב זאת רבא? זה מאמר בפני עצמו).
4. לדעת רבא אדם מהלך מהנץ החמה לשקיעה 30 מיל.
5. מטענה 4 נובע כי אדם מהלך מהנץ החמה ועד הנץ החמה למחרת 60 מיל, וכנגד זה היקף העולם 6000 פרסה.
6. מכיוון ואדם מהלך 5 מיל מעלות השחר ועד הנץ, ועוד 5 מיל מהשקיעה עד צאת הכוכבים, וביחד 10 מיל. אם כן עובי הרקיע בהיקף כדור הארץ הינו שישית (10 מיל מתוך 60 מיל).
7. לכן ב-6000 פרסה של היקף העולם, בכל רגע נתון יהיו 1000 פרסה שהם עובי הרקיע. מהו עובי הרקיע? ראה https://tora-forum.co.il/viewtopic.php?f=8&t=6428#p82718
8. לכן לדעת רבא אם ב-24 שעות אדם מהלך 60 מיל אזי מהלך מיל הינו 24 דקות שעון, ואינו כהשו"ע.
נוכיח כי שולחן ערוך אינו סבור כרבי יהודה בפסחים צ"ד ע"א.
1. לדעת רבי יהודה אדם מהלך 40 מיל ביום.
2. לדעת רבי יהודה אדם מהלך 4 מיל מעלות השחר ועד הנץ החמה, ו-4 מיל מהשקיעה עד צאת הכוכבים.
3. לדעה המפרשת כי בטענה 1 הכוונה ביום הינה מעלות השחר לצאת הכוכבים, נובע כי לדעת רבי יהודה אדם מהלך 32 מיל מהנץ החמה לשקיעה.
4. מכיוון ומדובר ביום השיויון – אזי מהנץ החמה ועד לשקיעה ישנן 12 שעות שעון.
5. מטענה 4 וטענה 3 נובע כי מהלך מיל הינו 32 מיל חלקי 12 שעות והינו 22.5 דקות שעון, ושוב לא כהשו"ע.
6. לדעה המפרשת כי בטענה 1 הכוונה ביום הינה מהנץ החמה ועד לשקיעה, נובע כי לדעת רבי יהודה אדם מהלך 40 מיל מהנץ החמה לשקיעה.
7. ומטענה 6 וטענה 4 נובע כי מהלך מיל הינו 40 מיל חלקי 12 שעות והינו 18 דקות וזאת אליבא דהשו"ע.
נוכיח כי טענה 6 לעיל (כי לדעת רבי יהודה אדם מהלך 40 מיל מהנץ החמה לשקיעה) איננה נכונה.
1. זמן הנץ החמה וזמן שקיעת החמה הינן זמנים מוגדרים שאין עליהם מחלוקת כלל (אולי בשתי דקות בהסבר מצב גלגל השמש באופק).
2. עולא ורבא מעריכים כי אדם הולך 30 מיל מהנץ החמה לשקיעה.
3. בהנחה שטענה 6 נכונה, רבי יהודה מעריך כי אדם הולך 40 מיל מהנץ החמה לשקיעה.
4. נמצא כי ההפרש בין שיטתם הינו 10 מיל לאותו זמן נקוב (טענה 1) , ו-10 מיל הינו מרחק ניכר שלא ניתן לטעות בו. שהרי לנטילת ידים הטריחו את האדם לילך 4 מיל (אם אין לו מים), ולא יתכן כי השוני בין השיטות גדול יותר מפי שתיים מהמרחק של 4 מיל.
5. נוכל לחוש באי סבירות להעמדה, שהרי אם רבי יהודה יצטרך להעריך כמה זמן לוקח לאדם לילך 40 מיל, תשובתו תהיה 12 שעות, ואילו תשובת רבא ועולא תהיה 16 שעות, ולא יתכן כי הערכותיהם תהיינה שונות ב-4 שעות!
6. ובנוסף גם דברי הגמרא אינם עולים בקנה אחד עם סברה זו שהרי:
א. הגמרא הקשתה על רבי יוחנן מדברי רבי יהודה.
ב. רבי יוחנן תירץ כי אמר רק ביום, ואליבא דכולי עלמא, רבי יוחנן אמר כי אדם הולך ביום 40 מיל.
ג. כלומר 40 מיל דרבי יוחנן ביום הינם אותם 40 מיל דרבי יהודה ביום, שהרי הגמרא קיבלה את תירוצו של רבי יוחנן.
ד. רבא ועולא היבנו בפשיטות ש-40 מיל ביום דרבי יוחנן, הינן מעלות השחר ועד צאת הכוכבים, כפי שמובן להדיא מדבריהם.
ה. מטענה ד' וטענה ג' נובע כי לדעת רבא ועולא 40 מיל ביום דרבי יהודה הינן מעלות השחר ועד צאת הכוכבים. וזאת בניגוד לטענה 6 כי 40 מיל ביום דרבי יהודה הינן מהזריחה לשקיעה, נמצא כי אם טענה 6 נכונה אזי כביכול אומרים אנו שרבא ועולא ח"ו לא הבינו את כוונת רבי יוחנן, ואנו הקטנים הצלחנו לעמוד על דברי רבי יוחנן?!
נסביר כיצד איפוא הגיע שו"ע למסקנה כי מהלך מיל הינו 18 דקות?
1. אליבא דכולי עלמא (עולא,רבא,רבי יהודה, רבי יוחנן) אדם מהלך ביום 40 מיל.
2. אליבא דכולי עלמא מעלות השחר יום הוא – שהרי שנינו במתניתין במסכת מגילה דף כ' ע"א 'וכולן שעשו משעלה עמוד השחר – כשר'.
3. אליבא דכולי עלמא עד צאת הכוכבים יום הוא – שהרי שנינו במסכת פסחים דף ב' ע"א 'קיימא לן דעד צאת הכוכבים יממא הוא'.
4. מטענה 2 וטענה 3 נובע כי אליבא דכולי עלמא מעלות השחר ועד צאת הכוכבים יום הוא.
5. ביום ישנן 12 שעות זמניות (הגדרה של שעה זמנית).
6. מטענה 4 וטענה 5 נובע כי ישנן 12 שעות זמניות מעלות השחר ועד צאת הכוכבים.
7. מטענה 6 וטענה 1 נובע כי אליבא דכולי עלמא, אדם מהלך מעלות השחר ועד צאת הכוכבים 40 מיל ב- 12 שעות זמניות. אם כן מהלך מיל הינו 18 דקות זמניות.
אם כן לדעת שולחן ערוך מהלך מיל הינו 18 דקות זמניות.
נתרגם את 18 הדקות הזמניות לדקות שעון.
1. אליבא דשו"ע צאת הכוכבים הינו 4 מיל לאחר השקיעה הנראית. (או"ח סימן רס"א ס"ב).
2. ביום השוויון ישנן 12 שעות שעון מהנץ החמה ועד השקיעה הנראית. שהם 720 דקות שעון.
3. נגדיר את X כזמן מהלך מיל בדקות שעון.
4. מטענה 1 וטענה 3 נובע כי הזמן מהשקיעה הנראית ועד צאת הכוכבים הינו 4X דקות שעון. וכן הוא הזמן מעלות השחר ועד הנץ החמה.
5. מטענה 4 וטענה 2 נובע כי הזמן מעלות השחר ועד צאת הכוכבים הינו 4X+720+4X, כלומר 8X+720 דקות שעון.
6. מעלות השחר ועד צאת הכוכבים ישנן 12 שעות זמניות (ראה טענה 6 בקטע הקודם).
7. מטענה 6 וטענה 5 נובע כי שעה זמנית ביום השוויון הינה (8X+720)/12 כלומר 60+0.6666X דקות שעון.
8. נחשב כמה הם 18 דקות זמניות של השעה הזמנית מטענה 7, 18/60*(60+0.6666X), לאחר פתיחת סוגרים נקבל 18+0.2X, כלומר 18 דקות זמניות הינן 18+0.2X דקות שעון.
9. מטענה 8 וטענה 3, והטענה כי 18 דקות זמניות הינן מהלך מיל נובע כי X=18+0.2X, כלומר 0.8X=18, כלומר X=22.5 דקות שעון
אם כן מהלך מיל אליבא דשולחן ערוך הינו 22.5 דקות שעון.
לכן מטענה 9 וטענה 1 נובע כי צאת הכוכבים לשולחן ערוך הינו 90 דקות שעון מהשקיעה הנראית, בימי השוויון. וכן עלות השחר הינו 90 דקות שעון קודם הנץ החמה, בימי השוויון.
איתא בשולחן ערוך אורח חיים סימן תנ"ט סעיף ב' וזה לשונו 'ושיעור מיל הוי רביעית שעה וחלק מעשרים מן השעה' כלומר רביעית שעה שהינן חמש עשרה דקות, ועוד חלק עשרים מן השעה שהינן שלוש דקות נוספות, אם כן פשיטא לשולחן ערוך כי שיעור מהלך מיל הינו שמונה עשרה דקות.
מהי הגמרא עליה מסתמך שו"ע באומרו כי מהלך מיל הינו 18 דקות?
נוכיח כי שו"ע אינו סובר כעולא בפסחים צ"ג ע"א
1. לדעת עולא אדם מהלך מהנץ החמה ועד השקיעה 30 מיל – שהרי אמר בהדיא 'פשו להו תלתין'.
2. מכיוון ומדובר ביום השיויון – אזי מהנץ החמה ועד לשקיעה ישנן 12 שעות שעון.
3. מטענה 2 וטענה 3 נובע כי מהלך מיל הינו 12 שעות חלקי 30 והינו 24 דקות שעון, וזאת בניגוד לדעת שו"ע 18 דקות.
נוכיח כי שו"ע אינו סובר כרבא בפסחים צ"ד ע"א.
1. לדעת רבא אדם מהלך מעלות השחר ועד הנץ החמה 5 מיל.
2. לדעת רבא אדם מהלך ביום 40 מיל.
3. לדעת רבא כל העולם 6000 פרסה – וכוונתו להיקף כדור הארץ בקו רוחב נהרדעא. (כיצד חישב זאת רבא? זה מאמר בפני עצמו).
4. לדעת רבא אדם מהלך מהנץ החמה לשקיעה 30 מיל.
5. מטענה 4 נובע כי אדם מהלך מהנץ החמה ועד הנץ החמה למחרת 60 מיל, וכנגד זה היקף העולם 6000 פרסה.
6. מכיוון ואדם מהלך 5 מיל מעלות השחר ועד הנץ, ועוד 5 מיל מהשקיעה עד צאת הכוכבים, וביחד 10 מיל. אם כן עובי הרקיע בהיקף כדור הארץ הינו שישית (10 מיל מתוך 60 מיל).
7. לכן ב-6000 פרסה של היקף העולם, בכל רגע נתון יהיו 1000 פרסה שהם עובי הרקיע. מהו עובי הרקיע? ראה https://tora-forum.co.il/viewtopic.php?f=8&t=6428#p82718
8. לכן לדעת רבא אם ב-24 שעות אדם מהלך 60 מיל אזי מהלך מיל הינו 24 דקות שעון, ואינו כהשו"ע.
נוכיח כי שולחן ערוך אינו סבור כרבי יהודה בפסחים צ"ד ע"א.
1. לדעת רבי יהודה אדם מהלך 40 מיל ביום.
2. לדעת רבי יהודה אדם מהלך 4 מיל מעלות השחר ועד הנץ החמה, ו-4 מיל מהשקיעה עד צאת הכוכבים.
3. לדעה המפרשת כי בטענה 1 הכוונה ביום הינה מעלות השחר לצאת הכוכבים, נובע כי לדעת רבי יהודה אדם מהלך 32 מיל מהנץ החמה לשקיעה.
4. מכיוון ומדובר ביום השיויון – אזי מהנץ החמה ועד לשקיעה ישנן 12 שעות שעון.
5. מטענה 4 וטענה 3 נובע כי מהלך מיל הינו 32 מיל חלקי 12 שעות והינו 22.5 דקות שעון, ושוב לא כהשו"ע.
6. לדעה המפרשת כי בטענה 1 הכוונה ביום הינה מהנץ החמה ועד לשקיעה, נובע כי לדעת רבי יהודה אדם מהלך 40 מיל מהנץ החמה לשקיעה.
7. ומטענה 6 וטענה 4 נובע כי מהלך מיל הינו 40 מיל חלקי 12 שעות והינו 18 דקות וזאת אליבא דהשו"ע.
נוכיח כי טענה 6 לעיל (כי לדעת רבי יהודה אדם מהלך 40 מיל מהנץ החמה לשקיעה) איננה נכונה.
1. זמן הנץ החמה וזמן שקיעת החמה הינן זמנים מוגדרים שאין עליהם מחלוקת כלל (אולי בשתי דקות בהסבר מצב גלגל השמש באופק).
2. עולא ורבא מעריכים כי אדם הולך 30 מיל מהנץ החמה לשקיעה.
3. בהנחה שטענה 6 נכונה, רבי יהודה מעריך כי אדם הולך 40 מיל מהנץ החמה לשקיעה.
4. נמצא כי ההפרש בין שיטתם הינו 10 מיל לאותו זמן נקוב (טענה 1) , ו-10 מיל הינו מרחק ניכר שלא ניתן לטעות בו. שהרי לנטילת ידים הטריחו את האדם לילך 4 מיל (אם אין לו מים), ולא יתכן כי השוני בין השיטות גדול יותר מפי שתיים מהמרחק של 4 מיל.
5. נוכל לחוש באי סבירות להעמדה, שהרי אם רבי יהודה יצטרך להעריך כמה זמן לוקח לאדם לילך 40 מיל, תשובתו תהיה 12 שעות, ואילו תשובת רבא ועולא תהיה 16 שעות, ולא יתכן כי הערכותיהם תהיינה שונות ב-4 שעות!
6. ובנוסף גם דברי הגמרא אינם עולים בקנה אחד עם סברה זו שהרי:
א. הגמרא הקשתה על רבי יוחנן מדברי רבי יהודה.
ב. רבי יוחנן תירץ כי אמר רק ביום, ואליבא דכולי עלמא, רבי יוחנן אמר כי אדם הולך ביום 40 מיל.
ג. כלומר 40 מיל דרבי יוחנן ביום הינם אותם 40 מיל דרבי יהודה ביום, שהרי הגמרא קיבלה את תירוצו של רבי יוחנן.
ד. רבא ועולא היבנו בפשיטות ש-40 מיל ביום דרבי יוחנן, הינן מעלות השחר ועד צאת הכוכבים, כפי שמובן להדיא מדבריהם.
ה. מטענה ד' וטענה ג' נובע כי לדעת רבא ועולא 40 מיל ביום דרבי יהודה הינן מעלות השחר ועד צאת הכוכבים. וזאת בניגוד לטענה 6 כי 40 מיל ביום דרבי יהודה הינן מהזריחה לשקיעה, נמצא כי אם טענה 6 נכונה אזי כביכול אומרים אנו שרבא ועולא ח"ו לא הבינו את כוונת רבי יוחנן, ואנו הקטנים הצלחנו לעמוד על דברי רבי יוחנן?!
נסביר כיצד איפוא הגיע שו"ע למסקנה כי מהלך מיל הינו 18 דקות?
1. אליבא דכולי עלמא (עולא,רבא,רבי יהודה, רבי יוחנן) אדם מהלך ביום 40 מיל.
2. אליבא דכולי עלמא מעלות השחר יום הוא – שהרי שנינו במתניתין במסכת מגילה דף כ' ע"א 'וכולן שעשו משעלה עמוד השחר – כשר'.
3. אליבא דכולי עלמא עד צאת הכוכבים יום הוא – שהרי שנינו במסכת פסחים דף ב' ע"א 'קיימא לן דעד צאת הכוכבים יממא הוא'.
4. מטענה 2 וטענה 3 נובע כי אליבא דכולי עלמא מעלות השחר ועד צאת הכוכבים יום הוא.
5. ביום ישנן 12 שעות זמניות (הגדרה של שעה זמנית).
6. מטענה 4 וטענה 5 נובע כי ישנן 12 שעות זמניות מעלות השחר ועד צאת הכוכבים.
7. מטענה 6 וטענה 1 נובע כי אליבא דכולי עלמא, אדם מהלך מעלות השחר ועד צאת הכוכבים 40 מיל ב- 12 שעות זמניות. אם כן מהלך מיל הינו 18 דקות זמניות.
אם כן לדעת שולחן ערוך מהלך מיל הינו 18 דקות זמניות.
נתרגם את 18 הדקות הזמניות לדקות שעון.
1. אליבא דשו"ע צאת הכוכבים הינו 4 מיל לאחר השקיעה הנראית. (או"ח סימן רס"א ס"ב).
2. ביום השוויון ישנן 12 שעות שעון מהנץ החמה ועד השקיעה הנראית. שהם 720 דקות שעון.
3. נגדיר את X כזמן מהלך מיל בדקות שעון.
4. מטענה 1 וטענה 3 נובע כי הזמן מהשקיעה הנראית ועד צאת הכוכבים הינו 4X דקות שעון. וכן הוא הזמן מעלות השחר ועד הנץ החמה.
5. מטענה 4 וטענה 2 נובע כי הזמן מעלות השחר ועד צאת הכוכבים הינו 4X+720+4X, כלומר 8X+720 דקות שעון.
6. מעלות השחר ועד צאת הכוכבים ישנן 12 שעות זמניות (ראה טענה 6 בקטע הקודם).
7. מטענה 6 וטענה 5 נובע כי שעה זמנית ביום השוויון הינה (8X+720)/12 כלומר 60+0.6666X דקות שעון.
8. נחשב כמה הם 18 דקות זמניות של השעה הזמנית מטענה 7, 18/60*(60+0.6666X), לאחר פתיחת סוגרים נקבל 18+0.2X, כלומר 18 דקות זמניות הינן 18+0.2X דקות שעון.
9. מטענה 8 וטענה 3, והטענה כי 18 דקות זמניות הינן מהלך מיל נובע כי X=18+0.2X, כלומר 0.8X=18, כלומר X=22.5 דקות שעון
אם כן מהלך מיל אליבא דשולחן ערוך הינו 22.5 דקות שעון.
לכן מטענה 9 וטענה 1 נובע כי צאת הכוכבים לשולחן ערוך הינו 90 דקות שעון מהשקיעה הנראית, בימי השוויון. וכן עלות השחר הינו 90 דקות שעון קודם הנץ החמה, בימי השוויון.