קבלת שבת מפלג המנחה


פותח הנושא
יהושע
משתמש ותיק
הודעות: 1183
הצטרף: 07 ספטמבר 2017, 18:07
נתן תודה: 9 פעמים
קיבל תודה: 96 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

קבלת שבת מפלג המנחה

שליחה על ידי יהושע » 16 אוגוסט 2019, 08:02

יש מחלוקת ראשונים ממתי מתחיל זמן תוספת שבת, יש אומרים משקיעת החמה ויש אומרים מפלג המנחה, השאלה שלי האם מה שאפשר לקבל שבת מפלג המנחה הוא רק לרבי יהודה או גם לרבנן, ולכאורה לרבנן אין לפלג המנחה שום משמעות ולכאורה זה רק לרבי יהודה, א״כ איך כתבו הפוסקים שאפשר להדליק נרות שבת מפלג המנחה ולא חלקו אם התפלל מנחה אחר הפלג או לא כמו שחלקו לעניין תפילת ערבית מהפלג.

וצ״ל שלשיטת ר״ת תמיד פלג המנחה הוא סמוך לשקיעה, ולכן אם גם התפלל מנחה אחר הפלג אפילו בקיץ שהפלג הוא כחצי שעה לפני השקיעה, נמצא שכשמדליק הוא כבר סמוך לשקיעה ויכול לקבל שבת בשקיעה, וכיון שההדלקה הוא סמוך לקבלת שבת שפיר דמי.

אלא שבשו״ע הרב כתב שההדלקה צריך להיות מאוד סמוך לקבלת שבת פחות משיעור מיל הרבה, וצ״ע.


כלפי ליא
משתמש ותיק
הודעות: 1218
הצטרף: 22 ינואר 2017, 19:40
נתן תודה: 79 פעמים
קיבל תודה: 343 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: קבלת שבת מפלג המנחה

שליחה על ידי כלפי ליא » 16 אוגוסט 2019, 09:42

הדברים מפורשים בראשונים, שלקבל שבת בפלהמ"נ זה לכו"ע, ואין לזה שייכות למחלוקת ר"י ורבנן. ונחלקו הראשונים אם עשיית קידוש בזמן זה של קבל"ש קודם השקיעה, זה כן תלוי במחלו' ר"י ורבנן.
השו"ע הרב מדבר על מי שלא מקבל שבת בהדלקה, ומי שמקבל שבת בהדלקה מפלג המנחה יכול להדליק לכתחילה ואי"ז נקרא הקדמה, כמבואר בשו"ע של כלל ישראל וגם בשו"ע של הגר"ז בסי' רסג [והוא מדברי התוס'].


פותח הנושא
יהושע
משתמש ותיק
הודעות: 1183
הצטרף: 07 ספטמבר 2017, 18:07
נתן תודה: 9 פעמים
קיבל תודה: 96 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: קבלת שבת מפלג המנחה

שליחה על ידי יהושע » 16 אוגוסט 2019, 10:57

כלפי ליא כתב:
16 אוגוסט 2019, 09:42
הדברים מפורשים בראשונים, שלקבל שבת בפלהמ"נ זה לכו"ע, ואין לזה שייכות למחלוקת ר"י ורבנן. ונחלקו הראשונים אם עשיית קידוש בזמן זה של קבל"ש קודם השקיעה, זה כן תלוי במחלו' ר"י ורבנן.
השו"ע הרב מדבר על מי שלא מקבל שבת בהדלקה, ומי שמקבל שבת בהדלקה מפלג המנחה יכול להדליק לכתחילה ואי"ז נקרא הקדמה, כמבואר בשו"ע של כלל ישראל וגם בשו"ע של הגר"ז בסי' רסג [והוא מדברי התוס'].
התוכל לציין מקור לראשונים האלה? 
 


סתם יעקב
הודעות: 136
הצטרף: 25 יוני 2019, 17:35
נתן תודה: 2 פעמים
קיבל תודה: 10 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: קבלת שבת מפלג המנחה

שליחה על ידי סתם יעקב » 03 ספטמבר 2019, 14:37

שאלת כב' שאלה מצויינת ותלויה בהבנת הסוגיא בגמרא ברכות כ"ז ע"א ע"ב.
ועל מנת להבין את הסוגיא יש לתרץ את שתי הקושיות הבאות.
א. אמר רב חסדא, נחזי אנן מדרב מצלי של שבת בערב שבת מבעוד יום, שמע מינה הלכה כרבי יהודה פירוש, אמר רב חסדא ישנה ראיה מכך שרב התפלל ערבית של שבת בערב שבת מבעוד יום, שההלכה כרבי יהודה, והגמרא בהמשך מביאה כי רב איקלע לבי גניבא וצלי של שבת בערב שבת והוה מצלי רבי ירמיה בר אבא לאחוריה דרב, וסיים רב ולא פסקיה לצלותיה דרבי ירמיה. שמע מינה תלת, שמע מינה מתפלל אדם של שבת בערב שבת, ושמע מינה מתפלל תלמיד אחורי רבו, ושמע מינה אסור לעבור כנגד המתפללין כלומר רב נקלע לבית גניבא והתפלל ערבית של שבת בערב שבת ורבי ירמיה התפלל אחריו, ומסקנת הגמרא בפשטות כי מתפלל אדם של שבת בערב שבת. וקשה, מדוע רב חסדא לא הביא ממעשה זה ראיה לרבי יהודה שהרי גם רבי ירמיה התפלל של שבת בערב שבת, והנה גם רבי ירמיה סובר כרב, ועוד קשה, כיצד הגמרא פוסקת בפשטות כי מתפלל אדם של שבת בערב שבת?! ולפי הבנתנו לעיל זאת ההוכחה של רב חסדא מרב שהלכה כרבי יהודה, מכיוון שרב התפלל של שבת בערב שבת, ולא עוד אלא שנפסקה ההלכה כעביד דמר עבד וכו' ובהמשך מביאה הגמרא תא שמע דאמר רב נחמן אמר שמואל, מתפלל אדם של שבת בערב שבת ואומר קדושה על הכוס והלכתא כוותיה כיצד הלכה כמותו? הרי לפי הבנתינו אליבא דחכמים לא ניתן להתפלל של שבת בערב שבת, ואיך יסבור רב נחמן אמר שמואל נגד חכמים ונגד פסק ההלכה בעניין מחלוקת רבי יהודה וחכמים כי דעבד כמר עביד ודעביד כמר עביד?! ומדוע רב חסדא לא מביא את רב נחמן אמר שמואל כראייה שהלכה כרבי יהודה, שהרי הראייה מכאן חזקה יותר, שכאן בפירוש אומר רב נחמן אמר שמואל שההלכה היא שמתפלל אדם של שבת בערב שבת, כלומר ההלכה כרבי יהודה.
ב. הגמרא מביאה הוכחה שדווקא אין הלכה כרבי יהודה אדרבה מדרב הונא ורבנן לא הוו מצלו עד אורתא שמע מינה אין הלכה כרבי יהודה וכיצד הגמרא מביאה ראייה מהמעשה שתלמידי רב היו מתפללים ערבית רק בלילה ולא מפלג המנחה כרבי יהודה, הרי אין זאת ראיה מעלייא, שהרי נוכל לומר כי רצו להוציא עצמם מן המחלוקת והקפידו להתפלל ערבית רק בזמן אליבא דכולי עלמא, ורק חששו הם לדברי רבי יהודה, וזה שחששו לדבריו אינו אומר שסברו שהלכה כמותו, לכן לא יתכן שרב חסדא יסבור שזאת ראיה שאין הלכה כרבי יהודה ויאמר על זאת שמע מינה?! לכן להביא ראייה שחיכו לערבית עד הלילה אין זו כלל ראייה שאין הלכה כרבי יהודה.
לאחר תירוץ הקושיות הנ"ל, נמצא תשובה לשאלת כב'.

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: ayedavid, חיים ליצא | 2 אורחים