מהו התחיל גלגל חמה לשקע וכו' - הקושיות.


פותח הנושא
סתם יעקב
הודעות: 141
הצטרף: 25 יוני 2019, 17:35
נתן תודה: 2 פעמים
קיבל תודה: 10 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

מהו התחיל גלגל חמה לשקע וכו' - הקושיות.

שליחה על ידי סתם יעקב » 26 אוגוסט 2019, 19:02

בס"ד

בהמשך לדברינו בהודעה
viewtopic.php?f=8&t=6129
נקשה על דברי הגמרא.
איתא בירושלמי ברכות פרק א' רבי אומר הלבנה בתקופתה התחיל גלגל חמה לשקע ותחילת גלגל לבנה לעלות זהו בין השמשות. אמר רבי חנינא סוף גלגל חמה לשקע ותחילת גלגל לבנה לעלות. ותני שמואל כן אין הלבנה זורחת בשעה שהחמה שוקעת ולא שוקעת בשעה שהחמה זורחת.

1. נראה לכאורה שהכל פשוט....
א. בין השמשות לרבי הינו כאשר גלגל חמה מתחיל לשקוע, וגלגל לבנה מתחיל לעלות.
ב. בין השמשות לרבי חנינא כאשר גלגל חמה בסוף שקיעתו וגלגל לבנה מתחיל לעלות.
ג. שמואל אומר שהלבנה לא זורחת כאשר החמה שוקעת לכן דברי שמואל לא עולים בקנה אחד עם דברי רבי אלא מחזקים את דברי רבי חנינא.

אבל כנראה שאין הדברים כאלה פשוטים.
 
2. דברי רבותינו התנאים והאמוראים הינן כליל השלימות ולא ייתכן שיהיו חסרים, ובטח שלא מיותר בהם שום מילה או אפילו אות.
3. דברי רבותינו התנאים והאמוראים חייבים להיות מדויקים ואינן דברים הנאמרים בבחינת בערך או 'אמרתי כך אבל בעצם הכוונה לכך עם שינוי' או 'כוונתי היא שבדרך כלל ועל פי רוב דברי מתקיימים' וכו'

 
נקשה על הסברה כי 'הלבנה בתקופתה' שבדברי רבי פירושה שהלבנה מאירה בכל כוחה.
 
4. נניח כי הלבנה בתקופתה משמע שהלבנה בתקופה הכי טובה שלה (כמו שאנו אומרים היום 'אני זוכר שבתקופתו'..), כלומר זורחת ומאירה בכל כוחה.
5. מסקנה ישירה מטענה 4 'הלבנה בתקופתה' תהיה באמצע החודש העברי שאז מאירה היא בכל עוצמתה.
6. אם טענה 5 נכונה אזי המילה 'גלגל' בצמד המילים 'גלגל לבנה' מיותרת, שהרי אם 'הלבנה בתקופתה' פירושה באמצע החודש, אזי מספיק היה לומר 'תחילת לבנה לעלות'.  או לחילופין המילים 'הלבנה בתקופתה' מיותרות, שהרי מהמילים 'גלגל לבנה' אנו מבינים שמדובר באמצע החודש, מכיוון ורק באמצע החודש הלבנה נראית כגלגל ולא כמגל ולא חסרה, ואם נאמר אגב שאמר 'גלגל חמה' אמר 'גלגל לבנה'  עדיין קשה, שהרי היה לו לומר 'תחילת חמה לשקע ותחילת לבנה לעלות' ולא צריך לנקוט 'גלגל' כלל, וכן אם השמש שוקעת והלבנה זורחת הרי מדובר באמצע החודש.
7. מטענה 6 וטענה 2 נובע כי לא יתכן שהלבנה בתקופתה שבדברי רבי  פירושה כטענה 5.

 
נקשה על הסברה כי 'הלבנה בתקופתה' שבדברי רבי פירושה כמשמעותה ההלכתית, שהלבנה נמצאת בתקופתה ומברכים עליה 'עושה מעשה בראשית'.
 
8. שו"ע סימן רכ"ט ס"ב בשם הרמב"ם מביא כי מברכים על הלבנה 'עושה מעשה בראשית' כאשר הלבנה בתקופתה כלומר הלבנה נמצאת בתחילת החודש (ליל א' לחודש) באותו מקום בשמים, שכאשר החמה נמצאת באותו מקום בתחילת הלילה שבין יום שלישי בשבת לרביעי בשבת, מברכים על החמה 'עושה מעשה בראשית'.
9. מסקנה ישירה מטענה 8 – הלבנה בתקופתה בתחילת החודש.
10. בתחילת החודש הלבנה שוקעת לאחר שקיעת החמה, ואינה עולה (זורחת) כלל בסמוך לשקיעת החמה.
11. מטענה 9 וטענה 10 נובע כי הרישא בדברי רבי (הלבנה בתקופתה) מדברת על תחילת החודש, והסיפא (התחיל גלגל חמה לשקע ותחילת גלגל לבנה לעלות) מדברת על אמצע החודש.
12. ההפרש בין 'הלבנה בתקופתה' שבתחילת החודש לבין 'תחילת גלגל לבנה לעלות' באמצע החודש, אינו קבוע מכמה סיבות, האחת עליית גלגל הלבנה נמשכת כ-2 דקות, ואילו הלבנה בתקופתה יכולה להיות גם יותר מ-15 דקות, שהרי כל זמן שמופיעה באותו מקום בתחילת החודש נקראת היא 'הלבנה בתקופתה', ועוד סיבה הינה שמסלול הירח אינו קבוע, דבר שלא יבטיח לנו שזריחת הלבנה באמצע החודש תהיה בזמן קבוע מ'הלבנה בתקופתה'.
13. מטענה 3 וטענה 12 נובע כי לא יתכן שהלבנה בתקופתה שבדברי רבי  פירושה כטענה 8.

 
 נוכיח כי 'התחיל גלגל חמה לשקע' שבדברי רבי אינה שקיעת החמה  הנראית.
 
14. רבי נתן 3 סימנים לידע את בין השמשות.
א. הלבנה בתקופתה.
ב. התחיל גלגל חמה לשקע.
ג. תחילת גלגל לבנה לעלות.
15. נניח כי 'התחיל גלגל חמה לשקע' היינו שקיעת החמה הנראית.
16. שקיעת החמה הנראית הינה 'מעשים בכל יום' ודבר הידוע לכל בר דעת, וכן שקיעת החמה הנראית הינה הגדרה של זמן מדויק.
17. קשה על רבי, שהרי מה הרבוותא בשאר התנאים שבטענה 14, (הלבנה בתקופתה ותחילת גלגל לבנה לעלות)? היה לגמרא לומר 'רבי אומר : התחיל גלגל חמה לשקע זהו בין השמשות' וסמי מכאן 'הלבנה בתקופתה' ו'תחילת גלגל לבנה לעלות'.
18. מטענה 17 וטענה 2 נובע כי טענה 15 אינה נכונה.

 
נוכיח כי 'התחיל גלגל חמה לשקע' שבדברי רבי אינה סוג של שקיעת חמה שניה המתרחשת לפחות 20 דקות לאחר שקיעת החמה הנראית.
 
19. נניח כי רבי בדבריו נותן לנו סימן אימתי מתרחשת סוג של שקיעה שנייה שלאחר השקיעה הנראית, וסימן זה חשוב, שהרי אי אפשר לראות את השקיעה השנייה. וכך אומר רבי: בזמן שהלבנה בתקופתה, אזי תדע שגלגל חמה מתחיל את שקיעתו השנייה בזמן שגלגל הלבנה מתחיל לעלות.
20. באותה ברייתא מובאת דעת רבי חנינא שהיא: 'סוף גלגל חמה לשקע ותחילת גלגל לבנה לעלות הוא זמן בין השמשות'.
21. בהמשך הגמרא מביאה בדעת רבי חנינא, כי אדם העומד על הר הכרמל בתחילת גלגל חמה לשקע, ויורד בדרך הקצרה בלבד, ואחר כך טובל, חזקה שטבל ביום, כלומר חזקה שטבל לפני בין השמשות דהיינו לפני סוף גלגל חמה לשקע. ואולם אם ירד בדרך הארוכה אין לו חזקה שטבל ביום, כלומר יכול להיות שטבל מזמן בין השמשות ומעלה, דהיינו לאחר סוף גלגל חמה לשקע.
22. ומבדיקה אמתית שבצעתי, זמן הירידה מהר הכרמל עם הטבילה בים ממול אורכת קצת יותר מרבע שעה אך בוודאי פחות מ-20 דקות.
23. 'סוף גלגל חמה לשקע' וודאי שלפני 'תחילת גלגל חמה לשקע'.
24. מטענה 22 ו-23 נובע כי תחילת גלגל חמה לשקע הינו לכל היותר 20 דקות לאחר השקיעה הנראית.
25. מטענה 24 נובע כי 'התחיל גלגל חמה לשקע' שבדברי רבי אינה סוג של שקיעת חמה שניה המתרחשת לפחות 20 דקות לאחר שקיעת החמה הנראית.

 
נראה את הקושי של 'תחילת גלגל לבנה לעלות' שבדברי רבי.
 
26. 'תחילת גלגל לבנה לעלות' היינו הנץ הלבנה באמצע החודש.
27. נבדוק את זמני הנץ הלבנה ביחס לשקיעת החמה באמצע החודש.

הזמנים לחודש הזה באופק ת"א (אב התשע"ט) בתאריך 15/8/19
  • הלבנה זרחה בשעה 19:39.
  • החמה שקעה בשעה 19:25.
  • משמע שהלבנה זרחה 14 דקות לאחר שקיעת החמה.
הזמנים לחודש הבא בתאריך 14/9/19
  • הלבנה תזרח בשעה 19:18.
  • החמה תשקע בשעה 18:48.
  • משמע שהלבנה תזרח 30 דקות לאחר שקיעת החמה.
רואים אנו בחוש כי זמני הנץ הלבנה אינם זמן קבוע לאחר שקיעת החמה.
28. וכבר רבן גמליאל זקנו של רבי אמר לפני החכמים כי 'כך מקובלני מבית אבי אבא – פעמים באה בקצרה פעמים בארוכה', דהיינו זמן ההקפה של הלבנה את כדור הארץ הינו זמן לא קבוע כלל.
29. מטענה 27 וטענה 3 נובע כי קשה על רבי, כיצד נקט זמן של הנץ הלבנה באמצע החודש, ביודעו לפי טענה 28 כי מסלול הירח אינו קבוע ומשתנה בכל חודש וכן אינו מסתנכרן בכל חודש עם הזמן שכנגד שהוא 'תחילת גלגל חמה לשקע'

 
נקשה על דברי שמואל בברייתא מהמציאות
 
30. נבדוק את זמני הנץ הלבנה ביחס לשקיעת החמה בתאריך 9/2/2009 לפי אופק ת"א
  •  הלבנה זרחה בשעה 17:21.
  • החמה שקעה בשעה 17:21.
31. מטענה 30 נובע כי ישנו תאריך שמכחיש (כביכול) את דברי שמואל כי 'אין הלבנה זורחת בשעה שחמה שוקעת'.
32. פשוט הוא שדברי שמואל יהיו יותר מוכחשים מהמציאות לאחר ההגהה 'אין הלבנה זורחת אלא בשעה שחמה שוקעת', ובלי מאמץ כמעט בכל יום שנבדוק נמצא שדבריו מוכחשים, וראה למשל בטענה 27.
33. מטענות 31 ו-32 נובע כי דבריו של שמואל מוכחשים מהמציאות.

 
אם כן, כיצד ניתן לפרש את דברי רבי בברייתא? כיצד נוכל להתאים את דברי שמואל למציאות?

  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה

מי מחובר

משתמש הגולש בפורום זה: אין משתמשים רשומים | 1 אורח