האם מותר לקבל צדקה מגוי


פותח הנושא
גל גל
הודעות: 199
הצטרף: 14 יוני 2018, 08:40
נתן תודה: 1 פעמים
קיבל תודה: 72 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

האם מותר לקבל צדקה מגוי

שליחה על ידי גל גל » 28 אוגוסט 2019, 02:24

בס''ד

ראה: האם מותר לקבל צדקה מגוי

פתיחה

בפרשת השבוע אנו קוראים על ציווי התורה, לפתוח את ידינו לעניים ולנזקקים, וכפי שמונה הרמב''ם בספר המצוות, במידה ואדם לא נותן צדקה לעני הוא מבטל מצוות עשה (עשה קצה), ועובר על לאו (לא תעשה רלב). האם בעקבות כך כל עני שמבקש צדקה צריך לתת לו כדי לא לחטוא?

הגמרא במסכת כתובות (סח ע''א) מספרת, שרבי חנינא היה רגיל לשלוח לעני מסויים ארבע זוזים כל ערב שבת לצרכי השבת והשבוע. פעם אחת שלח את אשתו למסור את הצדקה, וכאשר חזרה אמרה לו שאותו אדם כלל לא עני, ושהיא שמעה מעבר לדלת ששואלים אותו בני ביתו, אם הוא מעדיף לאכול היום בכלי זהב או כלי כסף.

אמר רבי חנינא לאשתו, שדווקא יש דבר טוב בכך שאותו אדם התגלה כרמאי, כי אלמלא אותם הרמאים הייתה חובה לתת צדקה לכל עני ברחוב וקשה מאוד לעמוד בכך. בזכות שיש רמאים אפשר לתלות שעני שסרבת לבקשתו לצדקה, הוא רמאי, ובלשון הגמרא:

''רבי חנינא, הוה ההוא עניא דהוה רגיל לשדורי ליה (= לשלוח לו) ארבעה זוזי כל מעלי שבתא. יומא חד שדרינהו ניהליה ביד דביתהו (= אשתו), אתאי אמרה ליה: לא צריך (לתת לו צדקה) שמעי דהוה קאמרי ליה: במה אתה סועד היום, בכלי כסף או בכלי זהב? אמר, היינו דאמר רבי אלעזר: בואו ונחזיק טובה לרמאים, שאלמלא הן היינו חוטאים בכל יום.''

כמובן שאותה המימרא בגמרא לא באה לומר שיש להימנע מלתת צדקה, מצווה שהפליגו חז''ל בחשיבותה בפרק ראשון של בבא בתרא, אלא שיש לבחון למי יש לתת. בעקבות העיסוק בדיני צדקה בפרשה, נעסוק השבוע בשאלה האם מותר לקבל צדקה מגויים, והאם יש חילוק בין קבלת צדקה מאדם פרטי, לקבלת צדקה מאדם ציבורי.

1. קבלת צדקה מאדם פרטי

האם מותר לקבל צדקה מגוי? בעניין זה לדעת הרב קוק (דעת כהן קלב), הציץ אליעזר (טו, לג) והמשנה הלכות (טז, עא) יש לחלק בין קבלת צדקה מאדם פרטי, לקבלת צדקה מגוף ציבורי:

הגמרא במסכת סנהדרין (כו ע''א - ע''ב) עוסקת בדיני קבלת צדקה מאדם פרטי וכותבת, שבמידה ואדם מקבל צדקה מגוי הוא נפסל לעדות. בטעם הדבר מסביר רש''י (ד''ה אוכלי) ובעקבותיו הש''ך (יו''ד רנד, א) והט''ז (שם, א), שקבלת צדקה מגוי מהווה חילול שם שמים, ואדם שמחלל שם שמים פסול לעדות.

אמנם, דווקא בגלל שהחשש הוא מחילול שם שמים ישנם מקרים בהם אין איסור לקבל צדקה מגוי. למשל, כאשר נתינת הצדקה מתבצעת בצנעה, אין בכך חילול שם ה', וממילא מותר לקחת את כספי הצדקה. כמו כן, במידה ומקבל הצדקה נמצא בסכנות נפשות, אז מותר לו לקחת את כספי הצדקה אפילו בפרהסיא:

''אמר רב נחמן: אוכלי דבר אחר (= מקבלי צדקה מגויים, רש''י) פסולין לעדות. הני מילי (במה מדובר?) בפרהסיא, אבל בצינעה - לא. ובפרהסיא נמי לא אמרן (שפוסלים לעדות) אלא דאפשר ליה לאיתזוני בצינעה, וקא מבזי נפשיה (= ומבזה את עצמו) בפרהסיא, אבל לא אפשר ליה - חיותיה הוא.''

השלכה לאיסור זה, נמצאת בשאלה שנשאל הציץ אליעזר (טו, לג). הוא נשאל האם מותר לקבל גויה להתנדבות בבית חולים, שהרי קבלת עזרה ממנה מהווה כעין קבלת צדקה מגוי, ובמקרה הזה קבלת העזרה מתבצעת בפרהסיא. למעשה התיר מכמה סיבות, המתחשבות בכך שטעם האיסור לקבל צדקה מגוי הוא חילול ה', ובמקרה הנ''ל אין בקבלת העזרה חילול ה':

איזה חילול שם שמים יש בקבלת צדקה מגוי? יש חשש שהגויים יטענו שיש צורך לעזור לעני מכיוון שהיהודים לא עוזרים לאחיהם. ממילא, במקרה הנ''ל, מכיוון שרואים שהרבה יהודים כן מתנדבים בבתי חולים וכדומה, ומקבלים את עזרתה של הגויה בגלל חוסר טבעי בכוח אדם - אין בכך חילול ה'.

עוד הוא הוסיף מדברי האור שמח (ב, מח), שמכיוון שאותה מתנדבת מקבלת מקום לישון ודמי אוכל, אין בכך צדקה ממש, שהרי גם הגוי נהנה מהיהודי במידה כזאת או אחרת . סברא נוספת להתיר הביא הט''ז (יו''ד ס''ק א) שכתב, שאם הגוי לא בוחר לעזור דווקא ליהודי, אלא לכל מי שהוא יכול, בכהאי גוונא אין בקבלת עזרה ממנו חילול ה'.

קבלת צדקה מגוף ציבורי

לעומת קבלת העזרה מאדם פרטי, שכפי שראינו יש בכך היתרים כאלה ואחרים, קבלת צדקה מגוף ציבורי מהווה בעיה קשה יותר:

הגמרא במסכת בבא בתרא (י ע''ב) עוסקת בהלכות צדקה, ומביאה סיפור על הורמוז המלכה (שהייתה גויה) ורצתה לתת לרבי אמי שהיה גבאי צדקה, כסף לחלק לעניים. רב אמי סירב לקבל ממנה, מכיוון שכאשר עם ישראל מקבל צדקה מהגויים, הוא מוסיף להם זכויות בשמים ומחזק אותם ('ביבש קצירה תשברנה').

רבא לעומתו הסכים לקבל, מכיוון שמפני שלום מלכות מותר לקבל צדקה מגויים (רב אמי לא היה כפוף להורמוז, ולכן הוא לא לקח מפני שלום מלכות). כפי שממשיכה הגמרא וכותבת, גם אם ישנה סיטואציה שבה מותר לקבל את הכסף (כמו שלום מלכות), צריך לחלק את כספי הצדקה לעניי גויים, שאז מתמעטת הזכות בה זוכים נותני הצדקה.

מה הסברא לחלק בין קבלת צדקה מגוי בודד לקבלת צדקה מגוף ציבורי? הרב קוק מסביר, שכאשר גוף מרכזי של הגויים נותן צדקה, מסתבר שזה מחזק את כלל הגויים. לעומת זאת כאשר אדם פרטי נותן צדקה, זה נחשב מעשה פרטי שלו, ולא מעשה מטעם הגויים, ובלשונו:

''ולעניות דעתי עיקר יסוד האיסור הוא יותר ברבים מביחיד. ומשם כך ביחיד אמרינן רק שאסור לקבל צדקה מן הנכרים משום זילותא, ואמרינן התם שהוא דוקא בפרהסיא אבל בצנעא לא, דעיקר ביבוש קצירה שייך דוקא בצדקה דרבים, דרק בצדקה דרבים שייך לומר שבזכות זה תמשך מלכותם, כדפירש רש"י, ולא בצדקה דיחיד.''

יש לציין, שגם לפי שיטתם יש מקרה בו לוקחים צדקה מגויים, ומשתמשים בה לצרכי יהודים. הגמרא מספר דפים קודם (ח ע''א) מספרת שהורמוז המלכה נתנה כסף לרב יוסף כסף לצדקה, וביקשה ממנו שהכסף ישמש למצווה רבה. רב יוסף לא השתמש בכסף לחלק לעניי גויים, אלא למצוות פדיון שבויים.

מדוע במקרה הזה הוא לא נתן את הכסף לעניי גויים? המאירי (ד''ה אחד) מסביר, שמכיוון ויש איסור לגנוב את דעתו של הגוי וכפי שכותבת הגמרא במסכת בבא מציעא (נט ע''א), ובמקרה הזה הורמוז ציינה שהיא מייעדת את הכסף 'למצווה רבה', אסור לגנוב את דעתה ולחלק את הכסף לעניי גויים שאין בכך מצווה רבה. במקרה המופיע בדף י', היא ציינה שהיא נותנת את הכסף לצדקה, ולכן היה מותר לתת אותו לעניי גויים (ועיין ביד רמ''ה).

יישובי שאר האחרונים

אמנם לא כל האחרונים קיבלו את החילוק של הפוסקים הנ''ל, והם סברו שבעיקרון חומרת האיסור לקבל צדקה מגוי יחיד שווה לקבלה מגוף ציבורי. משום כך העלו חילוקים שונים מדוע הגמרא בסנהדרין מתירה לקחת צדקה מגוי בצנעה, ואילו הגמרא בבבא בתרא אוסרת, ופוסקת שיש לתת את כספי הצדקה לגויים.

א. הדרישה כתב, שהגמרא בסנהדרין שמתירה לקבל צדקה מגויים בצנעה, עוסקת באדם פרטי, שלוקח את הצדקה לצורך עצמו. לכן, למרות שהגויים מתחזקים גם במקרה זה, בגלל שיש לו הנאה ישירה מהכסף - מותר. הגמרא בבבא בתרא, שאוסרת לקבל, עוסקת בגבאי שמקבל את הכסף על מנת לחלקו לעניים, ומכיוון שאין לנו הנאה ישירה מהכסף - יש בכך איסור.

ב. הט''ז (יו''ד רנד, ב) תמה על חילוקו של הפרישה, וכי מדוע זה משנה אם מקבל הצדקה נהנה מהכסף? האם בגלל שהוא נהנה מקבלת הצדקה, יהיה מותר לחזק את ידי הגויים ולהאריך את הגלות? ובלשונו:

''וקשה דברישא התירו לקבל בצינעא ולא איכפת לן במה שיהיה לעובד כוכבים זכות בזה. ובדרישה הקשה זה ותירץ, שיחיד המקבל כיוון שהוא נהנה מקבלת הצדקה מותר, אבל גבאי צדקה שאין לו הנאה אסור לגרום זכות לעובד כוכבים בשביל הנאת אחרים. והוא תמוה, דהיאך נתיר לו להאריך הגלות בשביל הנאתו?!''

משום כך הוא תירץ, שהחילוק הוא במניע הנותן. אם מדובר בגויים שעוזרים בדווקא ליהודים (כמו אלו מ'הקרן לידידות'), בכהאי גוונא קבלת צדקה מהם מחזקת אותם ואסורה, ועל כך דיברה הגמרא במסכת בבא בתרא. לעומת זאת, אם מדובר בגויים שעוזרים לכולם, אז אין חיזוק לגויים במידה ויקחו מהם צדקה, אך יש חילול שם שמים שיהודי מקבל צדקה מגוי, ולכן בצנעה יהיה מותר.

קבלת מתנה לבית הכנסת

עד כה עסקנו בשאלה, האם מותר לקבל כספי תרומה מגויים - דין שונה יש בקבלת מתנה מגויים. התוספות (ח ע''א ד''ה יתיב) הקשו, בעוד שכפי שראינו בגמרא בבבא בתרא יש איסור לקבל צדקה מגוי, הגמרא בערכין מתירה לקבל נר מגוי מתנה לבית הכנסת. הם תירצו, שקבלת הנר לבית הכנסת נחשבת כמו קרבן, ומותר לקבל קרבנות מגויים כפי שכותבת הגמרא בנזיר, ובלשונם:

''והא דקבל מההוא טייעא דנדב שרגא לבי כנישתא (= שנדר נר לבית הכנסת) בפרק קמא דערכין (ו ע''ב) אף על גב דהתם לא היה שלום מלכות, התם טעמא (= שם הטעם) משום דהוו כמו קרבן ואמרינן (נזיר סב ע''א) איש איש לרבות נכרים שנודרים נדרים ונדבות כישראל.''

מה ההבדל בין צדקה שאסורה לקרבן שמותר? ההגהות אשר''י (ב''ב א, לו) הביא בשם ר' אברהם שביאר, שנדרים ונדבות לא באים לכפר על הגויים, לכן אין בקבלה מהם איסור, וכך ביארו גם המהר''י וייל (חידושי דינים סז) והש''ך (רנד, ד).

יש לציין, שהיד רמ''ה (ב''ב י ע''ב קלב) הרחיב את ההיתר וסבר, שלא רק קבלת מתנה לבית הכנסת שנחשבת כמו קבלת נדר מהגויים מותרת, אלא כל קבלת מתנה. ראיית לדבריו הביא מדברי הגמרא בעבודה זרה (ו ע''ב), שמספרת שרבי יהודה הנשיא סירב לקבל מתנה מהמלך ביום חגו של המלך לעבודה זרה. רואים, שדווקא בגלל שזה היה יום חגו הוא סירב לקבל, אבל בסתמא אין בכך בעיה.

קבלת מתנה ממומר

מגוי כפי שראינו מותר לקבל מתנה לבית הכנסת, האם הוא הדין למומר?

א. המהר''י וויל (שם) סבר, שמכיוון שכל טעם ההיתר לקבל מתנה מגוי הוא שזה נחשב כמו נדרים ונדבות שמותר לקבל ממנו, וממומר לא מקבלים נדבות לבית המקדש, כך אסור לקבל ממנו מתנה לבית הכנסת, וכך פסק להלכה הרמ''א (יו''ד רנד, ב) ובעקבותיו הגאון מטישבין (דובב מישרים ג, צה)

ב. הש''ך (ד) העיר על הרמ''א, שמדברי המבי''ט (ב, ריד) לא משמע כדבריו, ושהוא מתיר לקבל מתנה לבית הכנסת ממומר. בטעם הדבר נימק, שהאיסור לקבל ממומר מתייחס לקרבן בדווקא, אבל בהקדש לעניים ולבית הכנסת אין בכך איסור, ובלשון המבי''ט:

''שאלה: ישראל שהמיר והקדיש בית אחד לבית הכנסת או ילמדנו רבינו האם מקבלים ממנו את מתנתו. תשובה: אף על גב דאמרינן אדם כי יקריב מכם ופרש"י מכם ולא כולכם להוציא את המומר היינו בקרבן ודמי ליה אבל בהקדיש לעניים או הקדיש בית לבית הכנסת כנדון דידן (= כמו המקרה שלנו) מקבלין מהם.''

יש לציין, שדעת חלק מהפוסקים כמו החיי אדם והמשנה ברורה, שבעצם הרמ''א והמבי''ט לא חולקים ביניהם, וכל אחד דיבר על מקרה שונה. הרמ''א דיבר על קבלת חפץ לבית כנסת - קבלת חפץ נחשבת כמו קבלת קרבן, ולכן היא אסורה ממומר. המבי''ט דיבר על קבלת תרומה כספית לבית כנסת, ובכך אין בעיה (ולענ''ד לא משמע כך מלשון המבי''ט).

שבת שלום! מוזמנים להגיב... מצורף גם כקובץ וורד...

4. ראה - צדקה מגוי.docx
אין לך את ההרשאות המתאימות על מנת לצפות בקבצים המצורפים להודעה זאת.

  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה
  • האם כהן מותר לקבל דם שהוציאו ממת?
    על ידי ברית מלח » 22 אוקטובר 2018, 21:50 » ב בית המדרש
    4 תגובות
    201 צפיות
    הודעה אחרונה על ידי יצחק
    22 אוקטובר 2018, 23:18
  • מעשה שהיה בנתינת צדקה
    על ידי דע מה שתשיב » 20 אוקטובר 2018, 22:06 » ב הלכה ומנהג
    7 תגובות
    329 צפיות
    הודעה אחרונה על ידי אחד התלמידים
    20 אוקטובר 2018, 23:58
  • ספק בהלכות צדקה
    על ידי עם חכם ונבון » 24 נובמבר 2018, 20:20 » ב בית המדרש
    7 תגובות
    298 צפיות
    הודעה אחרונה על ידי סתם איש
    27 נובמבר 2018, 20:49
  • מכירת כספי צדקה לאדם אחר
    על ידי מתחזק » 14 פברואר 2019, 23:55 » ב בית המדרש
    0 תגובות
    110 צפיות
    הודעה אחרונה על ידי מתחזק
    14 פברואר 2019, 23:55
  • צדקה מעכו"ם.
    על ידי יוספי » 18 יוני 2019, 13:50 » ב הלכה ומנהג
    9 תגובות
    293 צפיות
    הודעה אחרונה על ידי מאן דהו
    18 יוני 2019, 20:22

מי מחובר

משתמש הגולש בפורום זה: אין משתמשים רשומים | 1 אורח