האם אלמוגים נחשבים מבחינת ההלכה כבעל חיים?


פותח הנושא
במבי
משתמש ותיק
הודעות: 789
הצטרף: 10 דצמבר 2018, 22:49
נתן תודה: 330 פעמים
קיבל תודה: 215 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: מחובר

האם אלמוגים נחשבים מבחינת ההלכה כבעל חיים?

שליחה על ידי במבי » 01 ספטמבר 2019, 23:07

האם אלמוגים נחשבים מבחינת ההלכה כבעל חיים?
הנפק"מ היא האם מותר לאכול בבוקר לפני שמאכילים אותם בפלנקטון או בדגיגים שחלקם אוכלים.


פותח הנושא
במבי
משתמש ותיק
הודעות: 789
הצטרף: 10 דצמבר 2018, 22:49
נתן תודה: 330 פעמים
קיבל תודה: 215 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: מחובר

Re: האם אלמוגים נחשבים מבחינת ההלכה כבעל חיים?

שליחה על ידי במבי » 01 ספטמבר 2019, 23:15

ראיתי חומר על האלמוגים בפורטל הדף היומי, אך עדיין אין לי תשובה ברורה. כאן


פורטל הדף היומי > להרחיב > אלמוג - "היא של אלמוג" (שבת נב ע"ב)טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו   
  
היא של אלמוג וחותמה של מתכת - אלמוג
 "שאל תלמיד אחד מגליל העליון את רבי אליעזר: שמעתי שחולקין בין טבעת לטבעת, אמר לו: שמא לא שמעת אלא לענין שבת, דאי לענין טומאה דא ודא חדא היא ... ודאצבע דא ודא אחת היא? והתנן: טבעת של מתכת וחותמה של אלמוג טמאה, היא של אלמוג וחותמה של מתכת טהורה! כי קאמר ליה איהו נמי כולה של מתכת קאמר ליה" (שבת, נב ע"ב). פירוש: בתוספתא שנינו: שָׁאַל תַּלְמִיד אֶחָד מִגָּלִיל הָעֶלְיוֹן אֶת ר' אֱלִיעֶזֶר: שָׁמַעְתִּי שֶׁחוֹלְקִין לענין הלכה בֵּין טַבַּעַת לְטַבַּעַת, לפי סוגה של כל טבעת, אבל לא ידע במה המדובר. אָמַר לוֹ ר' אליעזר: שֶׁמָּא לֹא שָׁמַעְתָּ שיש חילוק כזה אֶלָּא לְעִנְיַן שַׁבָּת, ששם מחלקים בין טבעת העשויה לנוי, שמותר לטלטלה בשבת, וטבעות אחרות האסורות בטלטול. דְּאִי [שאם] תחשוב ששמעת כן לְעִנְיַן טוּמְאָה, אין הדבר יכול להיות, שכן דָּא וְדָא חֲדָא [זו וזו אחת] הִיא, ואין חילוק בהלכות טומאה ... ועוד מקשים: ובטבעת של אֶצְבַּע עצמה [זו וזו] אַחַת הִיא? וְהָתְנַן [והרי שנינו במשנה]: טַבַּעַת שֶׁל מַתֶּכֶת וְחוֹתָמָהּ שֶׁל אַלְמוֹג טְמֵאָה, כי הולכים אחר עיקרה של הטבעת, ובתור כלי מתכת מקבלת היא טומאה. אבל אם היתה הטבעת כולה שֶׁל אַלְמוֹג וְחוֹתָמָהּ שֶׁל מַתֶּכֶת טְהוֹרָה, והרי שיש חילוק בענין טומאה אף בטבעות של אצבע! ומתרצים: כִּי קָאָמַר לֵיהּ אִיהוּ, נַמִי [כאשר אמר לו הוא, אותו תלמיד, גם כן] בטבעת שכּוּלָּהּ שֶׁל מַתֶּכֶת קָאָמַר לֵיהּ [אמר לו], ובענין זה אין לחלק בהלכות טומאה (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).
 

 שם עברי: אלמוג     שם באנגלית: Coral     שם מדעי: Anthozoa      שם נרדף במקורות: כסיתא, ראמות?


נושא מרכזי: מהו אלמוג? 


המשנה בכלים (פי"ג מ"ו) המובאת בסוגייתנו מתארת "טבעת אצבע" העשוייה משני חומרים שונים, מתכת ואלמוג. בניגוד לאלמוג שאיננו מקבל טומאה הרי פשוטי כלי מתכות מקבלים טומאה ולכן אם הטבעת עשוייה ממתכת היא מקבלת טומאה גם אם חותמה עשוי מאלמוג. טבעות משובצות באבני חן, ששימשו כחותמות, ידועות כבר מהעת העתיקה. לטבעות מסוג זה היה מעמד סמלי כביטוי לשלטון. פרעה העביר את טבעתו ליוסף בעת מינויו לשליט מצרים ואחשוורוש העביר את טבעתו להמן ולאחר מכן למרדכי.

סוג אחד של אבני חן ששובצו בטבעות, החל מהעת העתיקה ועד ימינו, עשוי משלדי גיר צבעוניים של כמה מיני אלמוגים. שלד קשה זה, דמוי אבן, בנוי מאלפי ציפויי גיר שכל אחד מהם עוטף פוליפ (פרט בודד) במושבת האלמוגים. החלק הגירני של מיני אלמוגים רבים (בעיקר מסדרת אלמוגי ה – 6) מהווה את עיקר נפחם ולאחר שהם מתים ונרקבים נותר גוש גיר מסיבי מחורר. החללים בגוש הסלע נותרים במקומן של הרקמות החיות של הפוליפים (תמונות 1-2). מבנה קשיח זה היה הבסיס לתפיסה שהאלמוגים מהווים שלב מעבר בין הדומם לצומח. כותב האר"י הקדוש (ספר עץ חיים, שער מב פ"א): "... אמנם בכל אלו הד' בחינות הפרטיות יש בחינה אחת כוללת כולם והיא ממוצעת בין בחינה ובחינה הכוללת שתיהן דוגמא מ"ש חכמי הטבע כי בין הדומם והצומח הוא הקורא"לי הנקרא אלמוגים וכו'". מאידך גיסא נתפסו האלמוגים כצמחים בגלל היותם קבועי מקום ושלל גווניהם המאפיין את עולם הצומח. בנוסף לכך הפוליפים המבצבצים מתוך ציפוי הגיר נראים כפרחים ובחלק מהמינים יש למושבה כולה מבנה מסועף המזכיר עץ (תמונה 3-4). לאמיתו של דבר מסווגים היום, ללא ספק, את האלמוגים כבעלי חיים בגלל מבנה תאיהם, צורות הרבייה ואופן התזונה. 
 
 תמונה      תמונהתמונה 1. אלמוג חי – זרועות הפוליפים מבצבצות מעל פני השטח
צילום:  Florida Keys National Marine Sanctuary
 תמונה 2. אלמוגן – שלד הגיר לאחר התפרקות הפוליפים. 
  
 תמונה      תמונהתמונה 3. שיטית – אלמוג מסועף         
צילם: שמואל רענן תמונה 4. פיטמית – הפטמות הן הפוליפים כשזרועותיהם מכווצות  
האלמוג כמין עץבין המפרשים אנו מוצאים, לכאורה, שתי גישות לזיהוי האלמוג שבמשנה. מצד אחד שולטת הגישה הרואה באלמוג עץ כלשהו. גישה זו מבוססת כנראה על פסוקי המקרא שבהם מופיע המונח "עצי אלמוגים": (מלכים א' י י"א): "וגם אני חירם אשר נשא זהב מאופיר הביא מאופיר עצי אלמגים הרבה מאד ואבן יקרה". במצודת ציון (שם) "אלמוגים - הוא מין עץ יקר וחשוב". אלמוגים אלו היו אחד מחומרי הגלם שנעשה בהם שימוש בבית המקדש הראשון: "ויעש המלך את עצי האלמגים מסעד לבית ה' ולבית המלך וכנרות ונבלים לשרים לא בא כם עצי אלמגים ולא נראה עד היום הזה" (שם, י"ב).

ביטוי נוסף לגישה המזהה את האלמוג כעץ אנו מוצאים בדברי רב דימי (בבא בתרא, פ ע"ב): "דאמר רבה בר רב הונא, אמרי בי רב: עשרה מיני ארזים הן, שנאמר: אתן במדבר ארז שיטה והדס ועץ שמן אשים וגו' ... כי אתא רב דימי אמר, הוסיפו עליהן: אלונים, אלמונים, אלמוגים; אלונים - בוטני, אלמונים - בלוטי, אלמוגים - כסיתא. איכא דאמרי: ערונים, ערמונים, אלמוגים; ערונים - ערי, ערמונים - דולבי, אלמוגים – כסיתא". מתוך ההקשר משתמע שגם האלמוגים נכללים בין מיני הארזים.

רש"י בסוגייתנו מפרש: "אלמוג - עצי אלמוגים והוא נאה. טמאה - דבתר טבעת אזלינן, ופשוטי כלי מתכות טמאים.היא של אלמוג טהורה - דפשוטי כלי עץ הוא". הר"ש (כלים, שם) מפרש: "אלמוג - מעצי אלמוגים והוא מין ארז כדאמר בפרק המוכר את הספינה (פ ע"ב)". רש"י מכנה את טבעת האלמוג "פשוטי כלי עץ" ואילו הר"ש רואה באלמוג מין ארז כדברי הגמרא בבבא בתרא.
 
האלמוג כ"קורל"מפרשים אחרים מזהים את האלמוג כמשמעותו בעברית בת זמננו. ברש"י (מלכים, שם) "עצי אלמוגים - קוריי"ל בלע"ז". ברד"ק (מלכים, שם): "עצי אלמוגים - ובדברי הימים אומר אלגמים ואחד היא כמו כבש וכשב והוא העץ הנקרא קוראיי"ל". ברלב"ג (שם): "עצי אלמוגים - קוראל בלע"ז והוא עץ גדל בקצת הימים".

לאחר הצגת המקורות והפירושים השונים כמייצגים שתי גישות בזיהוי האלמוג ברצוני לשלבן לגישה מאוחדת בעזרת פירושי הרמב"ם ורע"ב: הרמב"ם בפיהמ"ש (כלים, שם): "ואלמוג - "אלמרג'אן" (1) והוא צמח בקרקעית הים לא יסתפק בכך אלא מי שלא ראה את האלמוג בעת הוצאתו מן הים כשהוא רך לפני שישלוט בו האויר ויעשהו דומה לאבן, והוא יחיד ממה שנאמר עצי אלמוגים". ורע"ב (שם): "אלמוג - קוראל"י בלע"ז, והוא צומח במצולת ים. ותחלתו רך קודם שיקפאהו האויר, ומפתחים בו חותם. ובמקרא עצי אלמוגים".

הרב משה בן ישראל לאנדא מתייחס בספרו "מרפא לשון" (ערך "אלמוגים") לפירוש הרמב"ם המתאר את המבנה הרך של האלמוג:
" ... וזה עולה עם כוונת הפסיקתא הובא ברש"י לדה"י ב' ט' י' וז"ל: כתוב אחד אומר אלמוגים וכתוב אחד אלגומים? אלא אלגומים שמם ונקרא אלמוגים לפי שהוא מתמוגג ונכפף מתוך רכיכתו ע"כ (2), ובאמת אינו נופל עליו שם עץ, והוא כמין שרף שנתקשה ונקפה ע"י האויר, ואולי יורה על זה מלת גומים, אולם תבניתו כתבנית אילן, ולכן יקרא בפי ההמון ג"כ קאראללענבוים (עץ אלמוג)".
למעשה יש בדברי הרמב"ם בכדי לבטל את האבחנה שערכתי בין שתי גישות ולכל הדעות האלמוג הוא ה"קורל" אלא שיש שתיארו אותו כעץ בגלל מראהו. הרמב"ם מתאר את מראה האלמוג בעודו בתוך הים שאז הוא נראה כצמח בעל מרקם רך לעומת המראה לאחר ההוצאה מהמים שאז "יקפאהו האויר". לאחר ההוצאה מהמים, הרקמות הרכות מתייבשות ונחשף השלד הגירני הקשה. מעניין שהרשב"ם מפרש בבבא בתרא (שם) בסוגייה המונה את מספר הארזים שהאלמוג הוא ה"קורל": "כסיתא - אילן שגדל בים ויקר הרבה וקורין קוריי"ל". רש"י עצמו שבסוגייתנו מכנה את האלמוג בשם עץ מפרש במלכים "קוריי"ל בלעז". גם בערוך (ערך "אלמוג") אנו מוצאים את זהות זו: "... פירוש אלמוג כמו עצי אלמוגים ובלעז קורל".

כך נוכל להבין טוב יותר את הופעת האלמוגים בפסוק במלכים: "וגם אני חירם אשר נשא זהב מאופיר הביא מאופיר עצי אלמגים הרבה מאד ואבן יקרה". האלמוגים מתפתחים בעיקר בגופי מים טרופיים ולכן הם היו מצויים יחד עם הזהב והאבנים היקרות באופיר (3). וכך מדגיש הרלב"ג: "עצי אלמוגים - קוראל בלע"ז והוא עץ גדל בקצת הימים". האלמוגים משתלבים היטב בין הזהב והאבנים היקרות כחומר גלם להכנת תכשיטים בניגוד לעצים פשוטים. בין האלמוגים היקרים מוכרים אלמוגי שמונה וורודים אדומים ושחורים. אחד מהם הוא האלמוג האדום (Acabaria rubra) המפורסם כקישוט כבר אלפי שנים (תמונה 5). הוא גדל בצורת שיח בגובה והיקף של כ – 40 ס"מ. אלמוג זה מבוקש מאד משום שהוא קשה וניתן לליטוש. הענפים הדקים משמשים להכנת חרוזים (תמונה 6). 
 
תמונה     תמונהתמונה 5. אלמוג אדום (Acabaria)         
צילם: Seascapeza תמונה 6. שרשרת אלמוגים
  
הרחבההאלמוגים הם בעלי חיים מושבתיים השייכים למערכת הנבוביים. כל פרט במושבה נקרא פוליפ והוא בנוי כעין כד שמסביב לפתחו זרועות ציד. תפקיד זרועות הציד לשתק את הטרף (סרטנים זעירים וכד'), בעזרת תאי צריבה, ולהכניס אותו דרך הפה אל חלל הפוליפ. בתוך תאי הפוליפ חיות בסימביוזה אצות הנקראות זואוקסנתלות. אצות אלו מעניקות לאלמוגים את צבעיהם היפים ותורמות לתחושה שהאלמוגים הם צמחים. האצות תורמות לאלמוג את תוצרי הפוטוסיניתזה (הטמעה) שהן מבצעות ובגללן האלמוגים מתפתחים בעיקר במים רדודים שהאור מצליח לחדור לתוכם. האלמוגים פעילים בדרך כלל בלילה ואז המושבות דומות לשדה פרחים צבעוני. בשעות היום הזרועות מתכווצות פנימה אל תוך הפוליפ והאלמוגים נראים כגושי סלע דוממים.

האלמוגים מתחלקים לשתי קבוצות ראשיות לפי מספר זרועות הציד בכל פוליפ:

א. סדרת אלמוגי ה – 6 בעלי 6 זרועות ציד או כפולות של מספר זה. בדרך כלל הפוליפים עטופים בשלד גירני שאותו הם מפרישים סביב גופם (תמונה 7). מסיבה זו האלמוגים מקבוצה זו נראים לנו כסלעים צבעוניים. לאחר שהאלמוג מת ותאי גופו נרקבים נותר רק השלד הגירני הנראה כגוש סלע לבן ומחורר (כל חור הוא מקומו של אחד הפוליפים).

ב. סדרת אלמוגי ה – 8 בעלי 8 זרועות (ורק 8). אלמוגים אלו נקראים גם אלמוגים רכים משום שבדרך כלל אינם מייצרים שלד גירני. משום מה דווקא כמה מהמינים בסדרת אלמוגי ה – 8 מייצרים שלד צבעוני בניגוד לשלד הגירני הלבן בסדרת אלמוגי ה – 6. כמה ממיני אלמוגי ה – 8 ידועים כאבני חן כבר מהעת העתיקה. 
 
תמונה     תמונהתמונה 7. חתך אורך בפוליפ             
מקור

  תמונה 8. שיטית – צילום תקריב של ענפי שיטית. כל "מרפסת" היא מקומו של פוליפ בודד שזרויותיו מכונסות.     
צילם:  RevolverOcelot 

(1) מרג'אן הרשום ברמב"ם על פי המילונים בערבית פירושו: small pearls, corals. בלאו במלונו מביא מילה המציינת מי שעוסק בזה – מרגאני ומפרשה: מייצר פנינים, מוכר פנינים ובלועזית person who processes corals. על פי התאור ברמב"ם ברור למעלה מכל ספק שכוונתו לאלמוגים בלבד. מהתיאור המדוייק של הרמב"ם משתמע שהוא הכיר היטב אלמוגים חיים ולא למד עליהם רק בעזרת ציורים או דגימות יבשות. הכרות זו איננה צריכה להפתיע לאור כך שאחיו רבי דוד הפליג לרגל מסחר באבני חן באוקיינוס ההודי שם אף מצא את מותו בטביעה.
(2) מפי הרב זאב רודמן שמעתי פירוש אלטרנטיבי המדגיש דווקא את המרכיב הקשה שבאלמוג. "מוג" או "התמוגגות" פירושם המסה או התמוססות ("כִּי הִנֵּה כִּזְכוּכִית בְּיַד הַמְזַגֵּג בִּרְצוֹתוֹ חוֹגֵג וּבִרְצוֹתוֹ מְמוֹגֵג") ואם כן "אל-מוג" הוא יצור שאיננו מתפרק גם לאחר מותו. 
(3) מיקומה של אופיר נתון למחלוקת אך על פי המכנה המשותף לרוב הדעות הכוונה לאחת מהארצות השוכנות מסביב לים סוף.
 
 
 תודות לרב זאב רודמן על הפנייה למקורות חשובים ולרב ד"ר חנוך גמליאל על התרגום מערבית.
 
 
מקורות עיקריים:
מנחם דור, החי בימי המקרא המשנה והתלמוד (עמ' 119-220).


 
 
 א. המחבר ישלח בשמחה הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - raananmoshe1@gmail.com
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.
 


כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.   

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה
  • מאמרי השקפה האם נחשבים לדברי תורה
    על ידי איש ווילנא » 12 אוגוסט 2019, 21:21 » ב בית המדרש
    12 תגובות
    322 צפיות
    הודעה אחרונה על ידי ייעוץ תורני
    13 אוגוסט 2019, 22:06
  • איכות חיים ולא אריכות חיים
    על ידי יעקב שלם » 16 יוני 2019, 08:25 » ב בית המדרש
    3 תגובות
    194 צפיות
    הודעה אחרונה על ידי תנא-קמא
    16 יוני 2019, 11:28
  • להצביע עבור חבר הנוהג לאיסור מצד ההלכה בלבד
    על ידי דע מה שתשיב » 07 אוקטובר 2018, 10:52 » ב ענינו של יום
    64 תגובות
    1570 צפיות
    הודעה אחרונה על ידי בן של רב
    30 דצמבר 2018, 14:49
  • קו ההלכה הידברות - כלים שנאסרו משימוש בשבת
    על ידי Practic » 27 אוקטובר 2018, 20:50 » ב כשרות
    6 תגובות
    303 צפיות
    הודעה אחרונה על ידי יהודי
    03 נובמבר 2018, 19:35
  • סערה בעולם ההלכה: חשש שאלפי כתובות יימצאו פסולות
    על ידי הכהן » 02 נובמבר 2018, 12:36 » ב הלכה ומנהג
    0 תגובות
    249 צפיות
    הודעה אחרונה על ידי הכהן
    02 נובמבר 2018, 12:36

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: ayedavid, חיים ליצא | 2 אורחים