דברי תורה עניים במקום אחד ועשירים במקום אחר

חיים ליצא

משתמש ותיק
כידוע לכול צורב שיש ראיות/פרטים/סוגיות שנמצאים במקום אחד שאיננו מרכזי לסוגיה זו והלומד סוגיה זו במקום אחר מפספס מקום זה 
באשכול זה יעלה כול אחד סוגיות כאלו וכן ראיות 


הרמב"ם בהלכות קושר [שבת פרק י] פוסק שחבל שאינו משמש למשהו מאוד מסוים הוא מוקצה 
והנה הלומד את סוגיית קושר עוסק בעיקר בהבנה מדוע הרמב"ם מסביר את הסוגיה בהקשר למוקצה ולא לשמא יבטל את הקשר בדלי כרש"י ואינו שם ליבו לדעת הרמב"ם שחבל שאינו משמש למשהו מסוים הוא מוקצה ולכאורה כן יהיה הדין בכל כלי בכהאי גוונא .
 
 

במבי

משתמש ותיק
על אביי נאמר "ידעינן ביה בנחמני דמכפין נפשיה (שבת לג)
ובביתו אף לחם שעורים לא נמצא (מו"ק כח.)

ומכנגד אמר "תיתי לי דחזינא ת"ח דשלים מסכתא עבידנא יומא טובה לרבנן" (שבת קיב)

ואחר שרואים באיזה קושי כלכלי הוא חי האמירה על מימון סעודה מקבלת משמעות עם מבט אחר !
(אך רש"י כותב במקום שהיה ראש ישיבה וא"כ הווה לאחר שהתעשר)
 

במבי

משתמש ותיק
כה תבכה בלילה (איכה א) ... "בלילה" - שכל הבוכה בלילה השומע קולו בוכה כנגדו
מעשה באשה אחת שכנתו של רבן גמליאל שמת בנה והיתה בוכה עליו בלילה, שמע רבן גמליאל קולה, ובכה כנגדה עד שנשרו ריסי עיניו, למחר הכירו בו תלמידו והוציאוה משכונתו (סנהדרין קד:)


ובמדרש מובא הסיפור ונוסף בו נתון חשוב מאד -

בלילה, למה בלילה לפי שאין קול הולך אלא בלילה לכך נאמר בלילה, א”ר איבו לילה מושך עמה קינה, מעשה באשה אחת שהיתה בשכונתו של רבן גמליאל והיה לה בן תשחורת ומת והיתה בוכה עליו בלילה, והיה רבן גמליאל שומע את קולה, והיה נזכר חורבן בית המקדש, והיה בוכה עמה עד שנשרו ריסי עיניו (איכה רבה א’ כ”ד).
 

במבי

משתמש ותיק
במבי אמר:
על אביי נאמר "ידעינן ביה בנחמני דמכפין נפשיה (שבת לג)
ובביתו אף לחם שעורים לא נמצא (מו"ק כח.)

ומכנגד אמר "תיתי לי דחזינא ת"ח דשלים מסכתא עבידנא יומא טובה לרבנן" (שבת קיב)

ואחר שרואים באיזה קושי כלכלי הוא חי האמירה על מימון סעודה מקבלת משמעות עם מבט אחר !
(אך רש"י כותב במקום שהיה ראש ישיבה וא"כ הווה לאחר שהתעשר)

אך צ"ב האם בסוף נתעשר שהרי התוס' ראש בכתובות סה. כותב -  ידענא ביה בנחמני דלא שתי חמרא. שהיה עני כדאמרינן במועד דלא אישתכח פיתא דסמידא בתוך ביתיה עכ"ל

וזה היה הרי לאחר שנפטר.

וכן ידוע הסיפור עם בר הדיא שפטר חלומות רבא ואביי, ולאביי ששילם לו הוא פטר לטובה אך לרבא שלא שילם ידוע מה היה שם.

וכתוב על רבא

ואמר רבא הני תלת מילי בעאי קמי שמיא תרתי יהבו לי חדא לא יהבו לי חוכמתיה דרב הונא ועותריה דרב חסדא ויהבו לי ענותנותיה דרבה בר רב הונא לא יהבו  (מו"ק כח.)

ומעניין שרבה שלא שילם היה עשיר ואביי ששילם היה עני !
 
 
חלק עליון תַחתִית