אחד התלמידים
משתמש ותיק
דומני שראיתי ספרדים בני זמינינו שכותבים בזלזול על פסקי הרמ"א, שאינם אלא ליקוט מנהגי מקומו.
אבל כעת ראיתי בשו"ת שבות יהודה, להרב יהודה אלבאז, שהיה הראב"ד בעיר צפרו במרוקו בשנים תק"ל-תר"ז, שהוא כתב (חו"מ סי' לג, ד"ה והן הן) נראה דלא שבקינן דעת כל הני רבוותא, ומה גם מור"ם ז"ל שמקובלים לנו דבריו כמשה מפי הגבורה היכא דלא פליג עליה הרב"י, מקמי דעת הש"ך אע"ג דבתראה הוא עכ"ל. ומשמע שבמקום שלא חלק על הב"י הספרדים קבלו דברי הרמ"א עוד יותר ממה שקבלו אותו האשכנזים, שהרי לפי הבנתי אצל האשכנזים היו מקבלים דברי הש"ך החולק על הרמ"א, אא"כ יש מהלך ליישב דברי הרמ"א מהשגת הש"ך, אבל בסתם לא היו אומרים הרי הרמ"א פסק. אבל שם לא יישב השגת הש"ך כלל, ופסק רק מצד גדלות הפוסקים.
האם זה היה שיטה יחודי להרי"א ומקומו, או שזה היה המקובל אצל ספרדים באופן כללי.
אבל כעת ראיתי בשו"ת שבות יהודה, להרב יהודה אלבאז, שהיה הראב"ד בעיר צפרו במרוקו בשנים תק"ל-תר"ז, שהוא כתב (חו"מ סי' לג, ד"ה והן הן) נראה דלא שבקינן דעת כל הני רבוותא, ומה גם מור"ם ז"ל שמקובלים לנו דבריו כמשה מפי הגבורה היכא דלא פליג עליה הרב"י, מקמי דעת הש"ך אע"ג דבתראה הוא עכ"ל. ומשמע שבמקום שלא חלק על הב"י הספרדים קבלו דברי הרמ"א עוד יותר ממה שקבלו אותו האשכנזים, שהרי לפי הבנתי אצל האשכנזים היו מקבלים דברי הש"ך החולק על הרמ"א, אא"כ יש מהלך ליישב דברי הרמ"א מהשגת הש"ך, אבל בסתם לא היו אומרים הרי הרמ"א פסק. אבל שם לא יישב השגת הש"ך כלל, ופסק רק מצד גדלות הפוסקים.
האם זה היה שיטה יחודי להרי"א ומקומו, או שזה היה המקובל אצל ספרדים באופן כללי.