בקשה מראש: נא לא להכנס לשאלות מעשיות כמו מיהו צדיק וכו'.
ולא להיגרר לעניני אקטואליה שעלולים לסטות מהנקודה ההלכתית הטהורה ולהביא לסגירת האשכול.
השאלה היא רק עקרונית בלבד, ומיועדת גם לדורות הבאים וכלפי המציאויות השונות שתבואנה אי פעם.
הנה ברור לגמרי שיש 'לדבקה בו' = להתדבק בחכמים ותלמידיהם
ולעזור להם בפרקמטיא ובכל מה שהם צריכים - כדי לעבוד את ה'.
אבל האם יש גם ענין מצד עצמו - לעשות רצונם?
ואמנם אם נראה לנו שבזה שנעשה רצונם - נעלה חיוך עליז על שפתיהם שהוא זה שיגרום להם חשק ללמוד והצלחה בתורה ויר"ש - הרי זה עצמו סיוע לת"ח וכנ"ל.
אבל השאלה במקרה שנראה שאין שום קשר בין זה לזה.
האם יש ענין - מצד עצמו - לעשות רצון צדיק ולעבדו בלבב...
2. גם אם יש כזה ענין, ונניח שמצאנו סו"ס את הצדיק האמיתי צדיק האמת באמת, האם מותר ליטול לולב ולאכול מצה כדי לעשות רצון צדיק.
כלומר:
כל דבר שכבר הגענו למסקנא שזהו רצון ה' לעשותו,
(או שמאמינים לצדיק שידוע לו שזה רצון ה')
האם יש היתר לעשותו לא בגלל שזה רצון ה' אלא בגלל שזה רצון הצדיק?
ולא להיגרר לעניני אקטואליה שעלולים לסטות מהנקודה ההלכתית הטהורה ולהביא לסגירת האשכול.
השאלה היא רק עקרונית בלבד, ומיועדת גם לדורות הבאים וכלפי המציאויות השונות שתבואנה אי פעם.
הנה ברור לגמרי שיש 'לדבקה בו' = להתדבק בחכמים ותלמידיהם
ולעזור להם בפרקמטיא ובכל מה שהם צריכים - כדי לעבוד את ה'.
אבל האם יש גם ענין מצד עצמו - לעשות רצונם?
ואמנם אם נראה לנו שבזה שנעשה רצונם - נעלה חיוך עליז על שפתיהם שהוא זה שיגרום להם חשק ללמוד והצלחה בתורה ויר"ש - הרי זה עצמו סיוע לת"ח וכנ"ל.
אבל השאלה במקרה שנראה שאין שום קשר בין זה לזה.
האם יש ענין - מצד עצמו - לעשות רצון צדיק ולעבדו בלבב...
2. גם אם יש כזה ענין, ונניח שמצאנו סו"ס את הצדיק האמיתי צדיק האמת באמת, האם מותר ליטול לולב ולאכול מצה כדי לעשות רצון צדיק.
כלומר:
כל דבר שכבר הגענו למסקנא שזהו רצון ה' לעשותו,
(או שמאמינים לצדיק שידוע לו שזה רצון ה')
האם יש היתר לעשותו לא בגלל שזה רצון ה' אלא בגלל שזה רצון הצדיק?