האם מותר לכהנים לטוס מעל בתי קברות


פותח הנושא
גל גל
הודעות: 453
הצטרף: 14 יוני 2018, 08:40
נתן תודה: 1 פעמים
קיבל תודה: 159 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

האם מותר לכהנים לטוס מעל בתי קברות

שליחה על ידי גל גל » 16 אפריל 2020, 11:18

בס''ד                 פרשת שמיני: האם מותר לכהן לטוס מעל לבתי קברות
 
פתיחה
בפרשת השבוע כותבת התורה, שאם בשר נוגע בטומאה יש לשורפו. נחלקו הראשונים מה היא הטומאה: מספר החינוך (מצווה שסב) עולה, שהטומאה היא מעין ישות רוחנית, המפרידה בין שכל האדם לשכל העליון (כנראה מקור הרוחניות). משום כך אדם טמא לא יכול להיכנס למקדש, כי לא ראוי לו להיות במקום קדוש וטהור, וכך עולה מדברי הרמב''ן (הקדמה לאיוב), ובלשון החינוך:
 
''לפי שעניין הטומאה ידוע לחכמים שיחליש כח הנפש השכלית, ויערבב אותה ויפריד בינה ובין השכל עליוני השלם, ותהי נפרדת עד אשר תטהר, כלומר שמעינות השכל מטמטמים בטומאה. על כן במקום הקדוש והטהור אשר רוח א-להים שם אין ראוי להיות בו האיש המלוכלך בטומאה.''
 
לעומת זאת לדעת הרמב''ם (מורה נבוכים ג, לג), הטומאה לא מהווה ישות רוחנית (וכפי שהשטן לא ישות רוחנית), אלא היא קביעה הלכתית שנועדה להרחיק את האדם מהמגונה. כמו כן, התורה יצרה מערכת של טומאה וטהרה, בשביל שהאדם לא יוכל לבוא בכל זמן אל בית המקדש, וכך המורא וההתרגשות ממנו תישאר (מורה נבוכים ג, מז).
 
בעקבות דיני הטומאה בפרשה, נעסוק השבוע בדיני טומאה וטהרה ובשאלה, האם מותר לכהן לטוס במטוס כאשר יש חשש שהמטוס יעבור מעל קבר, מכיוון שטומאת הקבר ממשיכה עד לרקיע ועלולה לטמאו. כפי שנראה עיקר הדיון יתמקד בשאלה האם המטוס נקרא אוהל היכול לחצוץ בפני הטומאה, וכן האם המטוס עצמו נטמא.
 
לפני שנראה את הסתירה בגמרות ואת מחלוקות הראשונים, יש להדגיש שהדיון מתמקד בעיקר בקברי יהודים, מכיוון שכפי שראינו בעבר (ויחי שנה ב'), דעת רוב הראשונים (רמב''ם, רשב''א ועוד) שקבר של גוי אינו מטמא באוהל, ועל אף שהשולחן ערוך (יורה דעה שעב, ב) כתב שטוב לחשוש לדעות הסוברות שקבר של גוי מטמא באוהל (תוספות), מכל מקום במקום הצורך ניתן להקל. 
 
טומאת אהל
 
בפרשת חוקת (יט, יד) כותבת התורה, שאדם הנכנס לאהל או גג שתחתיהם מת, נטמא מכח המת גם אם לא ממש נגע בו. כמו כן, כמו שבכוחו של האוהל לטמא, כך בכוחו לעיתים להגן בפני הטומאה. אם נמצא מת באוהל ואדם הולך מעל גבי האוהל, או שיש מת מתחת לאוהל והאדם נמצא בתוכו, בחלק מהמקרים האוהל יחצוץ בין המת לאדם והוא יישאר טהור.
 
לכאורה בעקבות כך, מטוס שבפשטות נחשב אוהל, אמור לחצוץ בפני הטומאה ויהיה מותר לכהנים לטוס מעל קברים. אמנם למעשה, המטוס לא נחשב אוהל רגיל אלא אוהל זרוק, דהיינו אוהל שאינו עומד על הקרקע, שבמעמדו וביכולתו לחצוץ בפני הטומאה נחלקו הראשונים בעקבות סתירה בדברי הגמרא:
 
מצד אחד: מדברי הגמרא בעירובין (ל ע''ב) משמע, שדין זה תלוי במחלוקת התנאים. לדעת רבי יוסי בן רבי יהודה אדם הנכנס לחוץ לארץ או לבית קברות בארון המונח על גבי בהמה אינו נטמא, מכיוון שאוהל זרוק נחשב אוהל, והארון חוצץ בין האדם לטומאה. לדעת תנא קמא לעומת זאת הוא טמא, מכיוון שאוהל זרוק לא נחשב אוהל, ובלשון הגמרא:
 
''דתניא: הנכנס לארץ העמים בשידה תיבה ומגדל; רבי מטמא, רבי יוסי ברבי יהודה מטהר. במאי קמיפלגי (= במה הם חולקים)? מר סבר: אהל זרוק - לאו שמיה אהל, ומר סבר: אהל זרוק - שמיה אהל.''
 
מצד שני: בעוד שמדברי הגמרא בעירובין עולה שבשאלה זו יש מחלוקת תנאים, המשנה במסכת אהלות (ח, ה) כותבת ללא חולק, שעוף הפורח באוויר וטלית המתנפנפת באוויר לא נחשבים אוהל ולא חוצצים בפני הטומאה, מכיוון שאוהל זרוק לא נחשב אוהל, ומשמע שכולם מודים לדין זה.
 
יישוב הסתירה
 
ביישוב הסתירה בין הגמרות נחלקו הראשונים:
 
א. התוספות (חגיגה כה ע''א) כתבו ליישב, שכאשר האוהל מרחף באוויר לחלוטין, כמו טלית המתנפנפת באוויר (או מטוס במקרה שלנו) - אין מחלוקת בין הפוסקים שאוהל זרוק אינו נחשב אוהל, ולא חוצץ בפני הטומאה. מחלוקת התנאים בעירובין מתייחסת רק למקרה בו האוהל מונח על גבי דבר הנמצא על הקרקע (= מכונית), וכמו הארון הנמצא על גבי הבהמה.
 
ב. דעה מצמצמת עוד יותר, מופיעה בדברי רבינו חננאל (ברשב''א עירובין לא ע''א). הוא טען שאין מחלוקת בין האמוראים, שכאשר האוהל זז הוא אינו חוצץ בפני הטומאה, מכיוון שהוא אוהל זרוק. לשיטתו המחלוקת עוסקת רק בשאלה, מה דינו של כלי שבדרך כלל זז במקרה שהניחו אותו על הרצפה (למשל מטוס שעוד לא המריא), שלדעת תנא קמא חוצץ, ולדעת רבי יוסי אינו חוצץ, ובלשונו:
 
אבל ר"ח ז"ל נראה שפירשה להא בשעה שהוא נח, ואפילו כך אסרו רבנן, שאף על פי שהוא אינו מקבל טומאה אינו חוצץ בפני הטומאה אפילו בשעה שהוא נח, הואיל וראוי להיזרק, ורבי יהודה סבר דכיוון שהוא נח חוצץ בפני הטומאה, אבל בשעת זריקתו כולי עלמא מודו שאינו חוצץ בפני הטומאה דלא שמיה אהל בשעת זריקתו.''
 
ג. לפי שתי הדעות הקודמות עולה, שגם אם להלכה ייפסק שאוהל זרוק נחשב כאוהל, מטוס לא יחצוץ בפני הטומאה (והדיון ייסוב סביב מכונית שתעבור מעל קבר וכדומה, שנמצאת על הקרקע). דעה חולקת מופיעה בראב''ד (רשב''א עירובין שם) שטען, שאכן המחלוקת בשאלה מה דינו של אוהל המרחף באוויר (= מטוס) שלדעת תנא קמא לא יחצוץ, ואילו לדעת רבי יוסי יחצוץ.
 
כיצד יתמודדו עם דברי המשנה באהלות הכותבת שטלית המתנפנפת באוויר, לכל השיטות אינה חוצצת? מדבריהם משמע שהסיבה היא, שטלית היא דבר קטן ולא משמעותי שגם כאשר היא מונחת על הקרקע יכולה להיטמא, אבל כלים גדולים (בגודל של ארבעים סאה), שכאשר הם על הקרקע חוצצים בפני הטומאה - כאשר הם מרחפים באוויר דינם לדעת תנא קמא שונה.
 
להלכה
 
להלכה, למעט הרשב''א (עבודת הקודש שער ה, טו) שפסק שאוהל זרוק נחשב אוהל וכדעת תנא קמא, רוב הראשונים פסקו להלכה כדעת רבי יוסי, שאוהל זרוק לא נחשב אוהל, כך שאיך שלא תוסבר המחלוקת בין האמוראים - מטוס אינו יכול לחצוץ בפני קברים, ולכהן יהיה אסור לטוס מעליהם. אלא שלמעשה גם הם סייגו את שיטתם בעקבות גמרא נוספת במסכת סוכה:
 
הגמרא בסוכה (כא ע''א) כותבת, שכאשר היו לוקחים תינוקות למעיין למלא מי חטאת לצורך מי פרה אדומה (ויש לדאוג שלא יטמאו בדרך), היו מרכיבים אותם על דלתות מעץ שהיו מונחות על שוורים. הסיבה שהיו שמים אותם על דלתות ולא על השוורים עצמם, שהדלתות משמשות כאוהל החוצץ בפני הטומאה– ומכאן עולה שאוהל זרוק (שהרי השוורים זזים) נחשב אוהל!
 
יישוב הסתירה
 
א. אפשרות ראשונה ליישב מופיעה ברבינו תם שכתב, שיש לגרוס אחרת בדברי הגמרא בסוכה. לטענתו הסיבה לכך שהתינוקות אינם נטמאים, אינה בגלל הדלתות המונחות על השוורים, שהרי אוהל זרוק לא נחשב אוהל, אלא בגלל השוורים עצמם. מדוע השוורים חוצצים הרי גם הם אוהל זרוק? מתרץ רבינו תם, שיש גזירת הכתוב שעור ובשר חוצצים בפני הטומאה, ובלשון הריטב''א:
 
''והקשו בתוספות למאן דסבר דאהל זרוק לא שמיה אהל, מאי האי דאמרינן במסכת סוכה בפרק הישן (כא ע''א) גבי תינוקות ההולכים למלאות מימי חטאת שמניחין תחתיהן דלתות לחוץ מפני קבר התהום, ותירץ רבינו תם שלא היו מניחין שם דלתות אלא שוורים שכרסם רחבה, דרחמנא קרי (שהתורה קוראת) ליה אהל, מדכתיב ובעצמות וגידים תסוככני.''
 
ב. את הרמב''ם אי אפשר ליישב כמו רבינו תם שהשור חוצץ בגלל גזירת הכתוב, מכיוון שבהלכות פרה אדומה (ב, ז) כתב שעל השוורים יש דלתות, והן מהוות את החציצה בפני הטומאה. משום כך הפרשנים העלו מספר אפשרויות ליישב:
 
הפני יהושע (סוכה כא ע''א) תירץ, שמדאורייתא כולם מודים שאוהל זרוק נחשב אוהל, והמחלוקת בין התנאים היא במישור הדרבנן. לדעת רבי גזרו חכמים שאוהל זרוק לא נחשב אוהל, ואילו לדעת רבי יוסי גם מדרבנן שמו אוהל. משום כך, בדרך כלל פסקו הרמב''ם ושאר הראשונים שאוהל זרוק אינו נחשב אוהל, אך בהלכות מי פרה אדומה, השאירו את דין התורה המקורי.
 
המשנה למלך (שם) הביא תירוץ נוסף. לעיל ראינו, שיש מחלוקת אמוראים בעירובין בשאלה האם אוהל זרוק נחשב אוהל, ונחלקו הראשונים במה נחלקו. רבינו חננאל פירש (ובניגוד לדעת התוספות), שאין מחלוקת בין האמוראים שטלית המתנפנפת באוויר נחשבת אוהל זרוק ואינה חוצצת, והמחלוקת נוגעת בשאלה מה דינו של אוהל המתגלגל על הקרקע.
 
המשנה למלך טען, שהרמב''ם פסק להלכה כדעות הסוברות שאוהל זרוק נחשב אוהל, אבל רק כאשר הוא נגרר על הקרקע. משום כך בהלכות טומאת מת פסק הרמב''ם שטלית המתנפנפת אינה נחשבת אוהל, אך לעומת זאת בהלכות פרה אדומה פסק שיש לשים דלתות על השוורים, מכיוון שהאוהל נגרר על הרצפה, ואוהל זרוק מעין כך נחשב אוהל.
 
מכונית מעל קברים
 
למעשה יוצא שלדעת רוב הראשונים אסור לטוס מעל קברים (אך נראה שבמקרה שיש ספק אם יעבור, מותר לטוס), וכן פסק החזון איש (יו''ד ריא, ט). גם לדעת הרשב''א הסובר שאוהל זרוק נחשב אוהל - לא בטוח שיהיה מותר לטוס מעל קברים (עיין הערה)[1]. שאלה נוספת שדנו בה הפוסקים בעקבות כביש הנמצא מעל קברי יהודים היא, האם מותר לכהן לעבור עם מכונית מעל קברים:
 
סברא ראשונה להתיר הביא הציץ אליעזר (יב, סב) על פי המשנה למלך, שכפי שראינו לעיל ביאר שלדעת הרמב''ם, כאשר האוהל מתגלגל על הקרקע (ובניגוד לאוהל המרחף באוויר) - אוהל זרוק נחשב אוהל. משום כך מכונית שמתגלגלת על הקרקע, יכולה להציל בפני הטומאה. אמנם חלק מהראשונים חולקים על הרמב''ם, אבל ניתן לצרף את שיטתו להקל.
 
סברא שנייה להקל כתב השואל משיב (מובא בציץ אליעזר). הוא טען, שכאשר הפוסקים נקטו שאוהל המתגלגל על הקרקע לא נחשב אוהל (מכיוון שהוא אוהל זרוק), זה רק באוהל שבדרך כלל אינו מתגלגל על הקרקע. רכבת (או המכונית בנידון שלנו) לעומת זאת נוסעת באופן קבוע על הקרקע, ולכן רכבת או מכונית יחצצו בפני קברים.
 
סברא שלישית. המשנה במסכת אוהלות (ח, א) כותבת, שכל כלי בגודל ארבעים סאה שעומד בשיפוע כמו אוהל, יכול לחצוץ בפני הטומאה. חלק מהראשונים כתבו, שהמשנה מתייחסת לחומרים שבדרך כלל לא מקבלים טומאה, כמו עץ וכדומה, אבל כלי מתכת למרות שגודלם ארבעים סאה לא חוצצים בפני הטומאה.
 
הרמב''ם והר''ש לעומת זאת כתבו שהמשנה מחדשת דבר יותר גדול, שאפילו אם מדובר בחומרים שבדרך כלל מקבלים טומאה כמו מתכת, אם הם משופעים ובגודל של ארבעים סאה הם חוצצים בפני הטומאה. משום כך, גם מכונית שמשופעת כאוהל ויש בה ארבעים סאה יכולה לחצוץ בפני הטומאה, ויהיה מותר לכהן לנסוע מעל קברים, ובלשונו של הציץ אליעזר:
 
''וראיתי בספר הר צבי חלק יורה דעה סי' רפ במילואים שכתב דאף על גב שהאוטו עצמו מקבל טומאה, ובפרט שהוא של מתכת, מכל מקום יש לומר דיועיל לחצוץ וזאת ועל פי דברי הר"ש והרמב"ם דמבואר שאם הוא נטוי כאהל בשיפוע וכתלים חוצץ מפני הטומאה, אפילו אם הוא מקבל טומאה, דהרי האוטו כולו הוא נטוי כאהל.''
 
למעשה, הציץ אליעזר פסק, שמכיוון שיש מספר סברות להקל - מותר לכהן לנסוע עם מכונית מעל קברים. מכל מקום, במידת האפשר טוב לשים נסר עץ בתחתית המכונית, וכך וודאי יש חציצה בפני הטומאה.
 
שבת שלום! קח לקרוא בשולחן שבת, או תעביר בבקשה הלאה על מנת שעוד אנשים יקראו[2]
3. שמיני - טיסת כהנים מעל בתי קברות.pdf
 

[1] יש להוסיף, שגם לדעת הרשב''א שאוהל זרוק נחשב אוהל, ייתכן שדין זה לא יועיל במטוס, מכיוון שאוהל המקבל טומאה - אינו יכול להציל בפני הטומאה. אמנם, המטוס ברובו עשוי מאלומיניום, ויש מחלוקת בין הפוסקים האם אלומיניום (שאינו כלול במתכות שכתבה התורה) מקבל טומאה. למשל הרב פיינשטיין (אג''מ יו''ד ג, מב) טען שהוא מקבל טומאה מדרבנן (וכמו כלי זכוכית), כך שבכל מקרה אין המטוס יציל מהטומאה.  
[2]  מצאת טעות? רוצה לקבל כל שבוע את הדף למייל, לשים את הדף במקומך או להעביר למשפחה?   tora2338@gmail.com
אין לך את ההרשאות המתאימות על מנת לצפות בקבצים המצורפים להודעה זאת.


בן ראם
הודעות: 541
הצטרף: 27 יוני 2019, 23:11
נתן תודה: 278 פעמים
קיבל תודה: 207 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: מחובר

Re: האם מותר לכהנים לטוס מעל בתי קברות

שליחה על ידי בן ראם » 16 אפריל 2020, 11:28

עיין בקונטרס כנפי יונה של הרב גולדמינץ, נמצא באוצר החכמה, המסכם בטוטו"ד את העניין.


פותח הנושא
גל גל
הודעות: 453
הצטרף: 14 יוני 2018, 08:40
נתן תודה: 1 פעמים
קיבל תודה: 159 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם מותר לכהנים לטוס מעל בתי קברות

שליחה על ידי גל גל » 21 אפריל 2020, 13:20

בן ראם כתב:
16 אפריל 2020, 11:28
עיין בקונטרס כנפי יונה של הרב גולדמינץ, נמצא באוצר החכמה, המסכם בטוטו"ד את העניין.
הסתכלתי, תודה
 


איש ווילנא
הודעות: 2441
הצטרף: 18 יוני 2019, 20:04
נתן תודה: 522 פעמים
קיבל תודה: 700 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם מותר לכהנים לטוס מעל בתי קברות

שליחה על ידי איש ווילנא » 21 אפריל 2020, 13:33

גל גל כתב:
16 אפריל 2020, 11:18
סברא ראשונה להתיר הביא הציץ אליעזר (יב, סב) על פי המשנה למלך, שכפי שראינו לעיל ביאר שלדעת הרמב''ם, כאשר האוהל מתגלגל על הקרקע (ובניגוד לאוהל המרחף באוויר) - אוהל זרוק נחשב אוהל. משום כך מכונית שמתגלגלת על הקרקע, יכולה להציל בפני הטומאה. אמנם חלק מהראשונים חולקים על הרמב''ם, אבל ניתן לצרף את שיטתו להקל.
 
סברא שנייה להקל כתב השואל משיב (מובא בציץ אליעזר). הוא טען, שכאשר הפוסקים נקטו שאוהל המתגלגל על הקרקע לא נחשב אוהל (מכיוון שהוא אוהל זרוק), זה רק באוהל שבדרך כלל אינו מתגלגל על הקרקע. רכבת (או המכונית בנידון שלנו) לעומת זאת נוסעת באופן קבוע על הקרקע, ולכן רכבת או מכונית יחצצו בפני קברים.
 
סברא שלישית. המשנה במסכת אוהלות (ח, א) כותבת, שכל כלי בגודל ארבעים סאה שעומד בשיפוע כמו אוהל, יכול לחצוץ בפני הטומאה. חלק מהראשונים כתבו, שהמשנה מתייחסת לחומרים שבדרך כלל לא מקבלים טומאה, כמו עץ וכדומה, אבל כלי מתכת למרות שגודלם ארבעים סאה לא חוצצים בפני הטומאה.

לענ"ד יש כאן טעות חמורה
יש כאן שתי בעיות בחציצת המטוס והמכונית
א. מצד אהל זרוק
ב. מצד שהוא דבר המקבל טומאה

הסברא הראשונה והשניה באים להתמודד עם הבעיה של אהל זרוק
הסברא השלישית באה להתמודד עם הבעיה של דבר המקבל טומאה
כך שאין כאן שלושה סברות להקל

ובקשר לגוף הדין בלומדי הענין יצא לי שאין מקום להקל


אברהם העברי
הודעות: 1053
הצטרף: 12 ספטמבר 2019, 20:00
נתן תודה: 19 פעמים
קיבל תודה: 243 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם מותר לכהנים לטוס מעל בתי קברות

שליחה על ידי אברהם העברי » 21 אפריל 2020, 14:59

יש ע"ז סימן שלם בחזו"א ומסקנתו שאסור
(אבן העזר קמ"ד - דן על רכבים ורכבות ובסוף דבריו משליך גם על מטוס)


פותח הנושא
גל גל
הודעות: 453
הצטרף: 14 יוני 2018, 08:40
נתן תודה: 1 פעמים
קיבל תודה: 159 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם מותר לכהנים לטוס מעל בתי קברות

שליחה על ידי גל גל » 22 אפריל 2020, 17:31

איש ווילנא כתב:
21 אפריל 2020, 13:33
גל גל כתב:
16 אפריל 2020, 11:18
סברא ראשונה להתיר הביא הציץ אליעזר (יב, סב) על פי המשנה למלך, שכפי שראינו לעיל ביאר שלדעת הרמב''ם, כאשר האוהל מתגלגל על הקרקע (ובניגוד לאוהל המרחף באוויר) - אוהל זרוק נחשב אוהל. משום כך מכונית שמתגלגלת על הקרקע, יכולה להציל בפני הטומאה. אמנם חלק מהראשונים חולקים על הרמב''ם, אבל ניתן לצרף את שיטתו להקל.
 
סברא שנייה להקל כתב השואל משיב (מובא בציץ אליעזר). הוא טען, שכאשר הפוסקים נקטו שאוהל המתגלגל על הקרקע לא נחשב אוהל (מכיוון שהוא אוהל זרוק), זה רק באוהל שבדרך כלל אינו מתגלגל על הקרקע. רכבת (או המכונית בנידון שלנו) לעומת זאת נוסעת באופן קבוע על הקרקע, ולכן רכבת או מכונית יחצצו בפני קברים.
 
סברא שלישית. המשנה במסכת אוהלות (ח, א) כותבת, שכל כלי בגודל ארבעים סאה שעומד בשיפוע כמו אוהל, יכול לחצוץ בפני הטומאה. חלק מהראשונים כתבו, שהמשנה מתייחסת לחומרים שבדרך כלל לא מקבלים טומאה, כמו עץ וכדומה, אבל כלי מתכת למרות שגודלם ארבעים סאה לא חוצצים בפני הטומאה.

לענ"ד יש כאן טעות חמורה
יש כאן שתי בעיות בחציצת המטוס והמכונית
א. מצד אהל זרוק
ב. מצד שהוא דבר המקבל טומאה

הסברא הראשונה והשניה באים להתמודד עם הבעיה של אהל זרוק
הסברא השלישית באה להתמודד עם הבעיה של דבר המקבל טומאה
כך שאין כאן שלושה סברות להקל

ובקשר לגוף הדין בלומדי הענין יצא לי שאין מקום להקל
מקבל את ההערה, צודק
 


מבקש אמת
הודעות: 3090
הצטרף: 21 אוקטובר 2018, 22:14
נתן תודה: 319 פעמים
קיבל תודה: 1208 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם מותר לכהנים לטוס מעל בתי קברות

שליחה על ידי מבקש אמת » 22 אפריל 2020, 19:42

איש ווילנא כתב:
21 אפריל 2020, 13:33
גל גל כתב:
16 אפריל 2020, 11:18
סברא ראשונה להתיר הביא הציץ אליעזר (יב, סב) על פי המשנה למלך, שכפי שראינו לעיל ביאר שלדעת הרמב''ם, כאשר האוהל מתגלגל על הקרקע (ובניגוד לאוהל המרחף באוויר) - אוהל זרוק נחשב אוהל. משום כך מכונית שמתגלגלת על הקרקע, יכולה להציל בפני הטומאה. אמנם חלק מהראשונים חולקים על הרמב''ם, אבל ניתן לצרף את שיטתו להקל.
 
סברא שנייה להקל כתב השואל משיב (מובא בציץ אליעזר). הוא טען, שכאשר הפוסקים נקטו שאוהל המתגלגל על הקרקע לא נחשב אוהל (מכיוון שהוא אוהל זרוק), זה רק באוהל שבדרך כלל אינו מתגלגל על הקרקע. רכבת (או המכונית בנידון שלנו) לעומת זאת נוסעת באופן קבוע על הקרקע, ולכן רכבת או מכונית יחצצו בפני קברים.
 
סברא שלישית. המשנה במסכת אוהלות (ח, א) כותבת, שכל כלי בגודל ארבעים סאה שעומד בשיפוע כמו אוהל, יכול לחצוץ בפני הטומאה. חלק מהראשונים כתבו, שהמשנה מתייחסת לחומרים שבדרך כלל לא מקבלים טומאה, כמו עץ וכדומה, אבל כלי מתכת למרות שגודלם ארבעים סאה לא חוצצים בפני הטומאה.

לענ"ד יש כאן טעות חמורה
יש כאן שתי בעיות בחציצת המטוס והמכונית
א. מצד אהל זרוק
ב. מצד שהוא דבר המקבל טומאה

הסברא הראשונה והשניה באים להתמודד עם הבעיה של אהל זרוק
הסברא השלישית באה להתמודד עם הבעיה של דבר המקבל טומאה
כך שאין כאן שלושה סברות להקל

ובקשר לגוף הדין בלומדי הענין יצא לי שאין מקום להקל

לי דווקא מעיוני בסוגיא יצא שהאיסור אינו כ"כ פשוט, ויש כמה צדדים להקל בזה, וכמו שיבואר. אמנם ההיתר של חציצת האהל זרוק הוא מפוקפק מהטעמים שנתבארו במאמר המצויין, אך יש צד גדול שלכל הפחות מדאורייתא חוצץ, כיון שהמאירי וכמה אחרונים ס"ל שחומרת אהל זרוק אינה אלא מדרבנן, וא"כ בצירוף שיטת הרשב"א והריא"ז שאהל זרוק שמיה אהל הרי מסתבר להחשיב את הנידון כאן כשאלה באיסור דרבנן, ואפשר לסמוך על צדדי ההיתר האחרים. ובאמת נסתפקתי האם בכלל שייך במטוס החסרון של אהל זרוק, כיון שלכאורה הטעם שאהל זרוק אינו אהל הוא משום שהאהלתו היא באופן קבע, וכשמיטלטל בטלה חשיבות האהלתו (וכן משמע קצת מדברי הריטב"א סוכה כא,א), וע"כ אדם ובהמה נחשבים לאהל כדילפינן מקרא בסוכה שם, משום שהאהלתם על חלל הגוף היא תמיד באופן נייד ואין חסרון במה שנדים. ולפי סברא זו גם מטוס לא שייך בו החסרון של אהל זרוק, ויחשב כאהל לכו"ע. וחזינן סברא זו בתוס בסוכה כא,ב שבספינה אין חסרון של דירת עראי משום שדרכה להיות מיטלטלת. אמנם אכתי זהו חידוש לענין טומאה וצריך ראיה לזה.

צדדי ההיתר האחרים הם עפ"י הר"ש והרא"ש באדם הדולג שאינו מקבל טומאה, והחזו"א באמת אסר משום שהקשה עליהם והכריע כדעת המפרש בנזיר שמקבל טומאה ורק לא חוצץ, אבל לשיטתם אין כאן שאלה. ועוד צד היתר יש אם בקברים יש פותח טפח שאז הטומאה אינה בוקעת לדעת חלק מהראשונים, וכן שאין ייחוס הכהנים ודאי ולדעת כמה מגדולי האחרונים מחזיקין אותם כספק כהנים, וכן לדעת הראב"ד אין איסור לכהן שכבר נטמא להיטמא שוב, וכן יש לצדד דחשיב מכניס עצמו לאונס כיון שבשעה שהמטוס נמצא מעל הקבר הרי הוא אנוס, ודמי לנכנס לספינה אף שיעבור עי"ז איסור תחומין בשבת (לפירוש ר"ח בסוגיא שם, אמנם הרי"ף סובר שאין היתר בודאי אלא בספק). ומאחר ויש כאן כמה ספיקות הרי י"ל דספק טומאה ברה"ר טהור, אם כי זה תליא בפלוגתא האם זה נאמר גם בספיקא דדינא, וכן נסתפק המנ"ח האם זה נאמר לענין היתר לכתחילה להכניס עצמו לספק, אבל מאחר ונתבאר שכפי הנראה עיקר הנידון הוא בדרבנן יש סברא להקל מטעם ספיקא דרבנן לקולא. ובמקרה המצוי שלא ברור אם המטוס יעבור מעל הקברים או לא אזי יש צד גדול יותר להתיר מטעם ספק טומאה ברה"ר אפילו בלא כל הני היתרים.

(יש שצירפו סברא להקל מטעם דבר שאינו מכוין 
(במקרה ספק אינו פסיק רישא, ואפילו בודאי לדעת הערוך הו"ל פסי"ר דלא ניח"ל) אך לענ"ד הדברים נסתרים מהאיסור להיות דולג ע"ג ארונות מתים באופן שיש שם חשש טומאה, אף שאינו מכוין להיטמא, וכן מהאיסור לכהן להכנס לבית הקברות להשיב אבידה, ובע"כ דלא שייך הכא היתר דדשא"מ משום שהאיסור הוא במצב של שהיה במקום טומאה ולא במעשה ההיטמאות, ובאיסור שאינו על מעשה לא שייך היתר דדשא"מ).


אברהם העברי
הודעות: 1053
הצטרף: 12 ספטמבר 2019, 20:00
נתן תודה: 19 פעמים
קיבל תודה: 243 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם מותר לכהנים לטוס מעל בתי קברות

שליחה על ידי אברהם העברי » 22 אפריל 2020, 20:42

ראית את החזו"א שהבאתי??


איש ווילנא
הודעות: 2441
הצטרף: 18 יוני 2019, 20:04
נתן תודה: 522 פעמים
קיבל תודה: 700 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם מותר לכהנים לטוס מעל בתי קברות

שליחה על ידי איש ווילנא » 22 אפריל 2020, 20:58

מבקש אמת כתב:
22 אפריל 2020, 19:42
איש ווילנא כתב:
21 אפריל 2020, 13:33
גל גל כתב:
16 אפריל 2020, 11:18
סברא ראשונה להתיר הביא הציץ אליעזר (יב, סב) על פי המשנה למלך, שכפי שראינו לעיל ביאר שלדעת הרמב''ם, כאשר האוהל מתגלגל על הקרקע (ובניגוד לאוהל המרחף באוויר) - אוהל זרוק נחשב אוהל. משום כך מכונית שמתגלגלת על הקרקע, יכולה להציל בפני הטומאה. אמנם חלק מהראשונים חולקים על הרמב''ם, אבל ניתן לצרף את שיטתו להקל.
 
סברא שנייה להקל כתב השואל משיב (מובא בציץ אליעזר). הוא טען, שכאשר הפוסקים נקטו שאוהל המתגלגל על הקרקע לא נחשב אוהל (מכיוון שהוא אוהל זרוק), זה רק באוהל שבדרך כלל אינו מתגלגל על הקרקע. רכבת (או המכונית בנידון שלנו) לעומת זאת נוסעת באופן קבוע על הקרקע, ולכן רכבת או מכונית יחצצו בפני קברים.
 
סברא שלישית. המשנה במסכת אוהלות (ח, א) כותבת, שכל כלי בגודל ארבעים סאה שעומד בשיפוע כמו אוהל, יכול לחצוץ בפני הטומאה. חלק מהראשונים כתבו, שהמשנה מתייחסת לחומרים שבדרך כלל לא מקבלים טומאה, כמו עץ וכדומה, אבל כלי מתכת למרות שגודלם ארבעים סאה לא חוצצים בפני הטומאה.

לענ"ד יש כאן טעות חמורה
יש כאן שתי בעיות בחציצת המטוס והמכונית
א. מצד אהל זרוק
ב. מצד שהוא דבר המקבל טומאה

הסברא הראשונה והשניה באים להתמודד עם הבעיה של אהל זרוק
הסברא השלישית באה להתמודד עם הבעיה של דבר המקבל טומאה
כך שאין כאן שלושה סברות להקל

ובקשר לגוף הדין בלומדי הענין יצא לי שאין מקום להקל

לי דווקא מעיוני בסוגיא יצא שהאיסור אינו כ"כ פשוט, ויש כמה צדדים להקל בזה, וכמו שיבואר. אמנם ההיתר של חציצת האהל זרוק הוא מפוקפק מהטעמים שנתבארו במאמר המצויין, אך יש צד גדול שלכל הפחות מדאורייתא חוצץ, כיון שהמאירי וכמה אחרונים ס"ל שחומרת אהל זרוק אינה אלא מדרבנן, וא"כ בצירוף שיטת הרשב"א והריא"ז שאהל זרוק שמיה אהל הרי מסתבר להחשיב את הנידון כאן כשאלה באיסור דרבנן, ואפשר לסמוך על צדדי ההיתר האחרים. ובאמת נסתפקתי האם בכלל שייך במטוס החסרון של אהל זרוק, כיון שלכאורה הטעם שאהל זרוק אינו אהל הוא משום שהאהלתו היא באופן קבע, וכשמיטלטל בטלה חשיבות האהלתו (וכן משמע קצת מדברי הריטב"א סוכה כא,א), וע"כ אדם ובהמה נחשבים לאהל כדילפינן מקרא בסוכה שם, משום שהאהלתם על חלל הגוף היא תמיד באופן נייד ואין חסרון במה שנדים. ולפי סברא זו גם מטוס לא שייך בו החסרון של אהל זרוק, ויחשב כאהל לכו"ע. וחזינן סברא זו בתוס בסוכה כא,ב שבספינה אין חסרון של דירת עראי משום שדרכה להיות מיטלטלת. אמנם אכתי זהו חידוש לענין טומאה וצריך ראיה לזה.

צדדי ההיתר האחרים הם עפ"י הר"ש והרא"ש באדם הדולג שאינו מקבל טומאה, והחזו"א באמת אסר משום שהקשה עליהם והכריע כדעת המפרש בנזיר שמקבל טומאה ורק לא חוצץ, אבל לשיטתם אין כאן שאלה. ועוד צד היתר יש אם בקברים יש פותח טפח שאז הטומאה אינה בוקעת לדעת חלק מהראשונים, וכן שאין ייחוס הכהנים ודאי ולדעת כמה מגדולי האחרונים מחזיקין אותם כספק כהנים, וכן לדעת הראב"ד אין איסור לכהן שכבר נטמא להיטמא שוב, וכן יש לצדד דחשיב מכניס עצמו לאונס כיון שבשעה שהמטוס נמצא מעל הקבר הרי הוא אנוס, ודמי לנכנס לספינה אף שיעבור עי"ז איסור תחומין בשבת (לפירוש ר"ח בסוגיא שם, אמנם הרי"ף סובר שאין היתר בודאי אלא בספק). ומאחר ויש כאן כמה ספיקות הרי י"ל דספק טומאה ברה"ר טהור, אם כי זה תליא בפלוגתא האם זה נאמר גם בספיקא דדינא, וכן נסתפק המנ"ח האם זה נאמר לענין היתר לכתחילה להכניס עצמו לספק, אבל מאחר ונתבאר שכפי הנראה עיקר הנידון הוא בדרבנן יש סברא להקל מטעם ספיקא דרבנן לקולא. ובמקרה המצוי שלא ברור אם המטוס יעבור מעל הקברים או לא אזי יש צד גדול יותר להתיר מטעם ספק טומאה ברה"ר אפילו בלא כל הני היתרים.

(יש שצירפו סברא להקל מטעם דבר שאינו מכוין 
(במקרה ספק אינו פסיק רישא, ואפילו בודאי לדעת הערוך הו"ל פסי"ר דלא ניח"ל) אך לענ"ד הדברים נסתרים מהאיסור להיות דולג ע"ג ארונות מתים באופן שיש שם חשש טומאה, אף שאינו מכוין להיטמא, וכן מהאיסור לכהן להכנס לבית הקברות להשיב אבידה, ובע"כ דלא שייך הכא היתר דדשא"מ משום שהאיסור הוא במצב של שהיה במקום טומאה ולא במעשה ההיטמאות, ובאיסור שאינו על מעשה לא שייך היתר דדשא"מ).
א. יש כאן ערבוב דברים והטעית הקורא שקורא ואינו יודע על מה מדובר. וכנראה שהדברים נכתבו במהירות 
   
חציצת אהל אין כאן משני טעמים. א.  מצד אהל זרוק. והאמת שזה יותר גרוע מאהל זרוק כי זה טלית המתנופפת שלכולי עלמא אינו אהל ולכן לא יועיל צירוף השיטות שאהל זרוק שמיה אהל כי כאן גרע טפי מאהל זרוק . 
ב. מצד שהמטוס הוא דבר המקבל טומאה שאינו חוצץ בפני הטומאה   
    
הראב"ד שאוחז שמותר לטמא מת להטמאות. כבר כתבו הראשונים שכל זה דווקא באותו יום שנטמא ממת אבל יום למחרת וודאי אסור גם לראב"ד. [זאת מלבד שהראב"ד יחידאה נינהו] 

ההתר של מכניס עצמו לאונס וההתר של אינו מתכוון. אינם רלוונטים וחבל להכניסם לדיון. אף אחד לא חושב שזה סיבה להתיר 

אחרי כל זה אני לא חושב ששאר הסברות יכולים להצטרף להתיר. 


הערשל
הודעות: 311
הצטרף: 14 ינואר 2020, 20:14
נתן תודה: 27 פעמים
קיבל תודה: 42 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם מותר לכהנים לטוס מעל בתי קברות

שליחה על ידי הערשל » 22 אפריל 2020, 21:35

איש ווילנא כתב:
22 אפריל 2020, 20:58
הראב"ד שאוחז שמותר לטמא מת להטמאות. כבר כתבו הראשונים שכל זה דווקא באותו יום שנטמא ממת אבל יום למחרת וודאי אסור גם לראב"ד.
זכורני שרע"א אומר שהטעם שכהנים בזה"ז אינם חוששים לדור בחו"ל שסומכים ע"ד הראב"ד וכולנו ט"מ(ועוד טעם של צורך פרנסה).


מבקש אמת
הודעות: 3090
הצטרף: 21 אוקטובר 2018, 22:14
נתן תודה: 319 פעמים
קיבל תודה: 1208 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם מותר לכהנים לטוס מעל בתי קברות

שליחה על ידי מבקש אמת » 23 אפריל 2020, 03:09

איש ווילנא כתב:
22 אפריל 2020, 20:58
מבקש אמת כתב:
22 אפריל 2020, 19:42
איש ווילנא כתב:
21 אפריל 2020, 13:33


לענ"ד יש כאן טעות חמורה
יש כאן שתי בעיות בחציצת המטוס והמכונית
א. מצד אהל זרוק
ב. מצד שהוא דבר המקבל טומאה

הסברא הראשונה והשניה באים להתמודד עם הבעיה של אהל זרוק
הסברא השלישית באה להתמודד עם הבעיה של דבר המקבל טומאה
כך שאין כאן שלושה סברות להקל

ובקשר לגוף הדין בלומדי הענין יצא לי שאין מקום להקל

לי דווקא מעיוני בסוגיא יצא שהאיסור אינו כ"כ פשוט, ויש כמה צדדים להקל בזה, וכמו שיבואר. אמנם ההיתר של חציצת האהל זרוק הוא מפוקפק מהטעמים שנתבארו במאמר המצויין, אך יש צד גדול שלכל הפחות מדאורייתא חוצץ, כיון שהמאירי וכמה אחרונים ס"ל שחומרת אהל זרוק אינה אלא מדרבנן, וא"כ בצירוף שיטת הרשב"א והריא"ז שאהל זרוק שמיה אהל הרי מסתבר להחשיב את הנידון כאן כשאלה באיסור דרבנן, ואפשר לסמוך על צדדי ההיתר האחרים. ובאמת נסתפקתי האם בכלל שייך במטוס החסרון של אהל זרוק, כיון שלכאורה הטעם שאהל זרוק אינו אהל הוא משום שהאהלתו היא באופן קבע, וכשמיטלטל בטלה חשיבות האהלתו (וכן משמע קצת מדברי הריטב"א סוכה כא,א), וע"כ אדם ובהמה נחשבים לאהל כדילפינן מקרא בסוכה שם, משום שהאהלתם על חלל הגוף היא תמיד באופן נייד ואין חסרון במה שנדים. ולפי סברא זו גם מטוס לא שייך בו החסרון של אהל זרוק, ויחשב כאהל לכו"ע. וחזינן סברא זו בתוס בסוכה כא,ב שבספינה אין חסרון של דירת עראי משום שדרכה להיות מיטלטלת. אמנם אכתי זהו חידוש לענין טומאה וצריך ראיה לזה.

צדדי ההיתר האחרים הם עפ"י הר"ש והרא"ש באדם הדולג שאינו מקבל טומאה, והחזו"א באמת אסר משום שהקשה עליהם והכריע כדעת המפרש בנזיר שמקבל טומאה ורק לא חוצץ, אבל לשיטתם אין כאן שאלה. ועוד צד היתר יש אם בקברים יש פותח טפח שאז הטומאה אינה בוקעת לדעת חלק מהראשונים, וכן שאין ייחוס הכהנים ודאי ולדעת כמה מגדולי האחרונים מחזיקין אותם כספק כהנים, וכן לדעת הראב"ד אין איסור לכהן שכבר נטמא להיטמא שוב, וכן יש לצדד דחשיב מכניס עצמו לאונס כיון שבשעה שהמטוס נמצא מעל הקבר הרי הוא אנוס, ודמי לנכנס לספינה אף שיעבור עי"ז איסור תחומין בשבת (לפירוש ר"ח בסוגיא שם, אמנם הרי"ף סובר שאין היתר בודאי אלא בספק). ומאחר ויש כאן כמה ספיקות הרי י"ל דספק טומאה ברה"ר טהור, אם כי זה תליא בפלוגתא האם זה נאמר גם בספיקא דדינא, וכן נסתפק המנ"ח האם זה נאמר לענין היתר לכתחילה להכניס עצמו לספק, אבל מאחר ונתבאר שכפי הנראה עיקר הנידון הוא בדרבנן יש סברא להקל מטעם ספיקא דרבנן לקולא. ובמקרה המצוי שלא ברור אם המטוס יעבור מעל הקברים או לא אזי יש צד גדול יותר להתיר מטעם ספק טומאה ברה"ר אפילו בלא כל הני היתרים.

(יש שצירפו סברא להקל מטעם דבר שאינו מכוין 
(במקרה ספק אינו פסיק רישא, ואפילו בודאי לדעת הערוך הו"ל פסי"ר דלא ניח"ל) אך לענ"ד הדברים נסתרים מהאיסור להיות דולג ע"ג ארונות מתים באופן שיש שם חשש טומאה, אף שאינו מכוין להיטמא, וכן מהאיסור לכהן להכנס לבית הקברות להשיב אבידה, ובע"כ דלא שייך הכא היתר דדשא"מ משום שהאיסור הוא במצב של שהיה במקום טומאה ולא במעשה ההיטמאות, ובאיסור שאינו על מעשה לא שייך היתר דדשא"מ).
א. יש כאן ערבוב דברים והטעית הקורא שקורא ואינו יודע על מה מדובר. וכנראה שהדברים נכתבו במהירות 
   
חציצת אהל אין כאן משני טעמים. א.  מצד אהל זרוק. והאמת שזה יותר גרוע מאהל זרוק כי זה טלית המתנופפת שלכולי עלמא אינו אהל ולכן לא יועיל צירוף השיטות שאהל זרוק שמיה אהל כי כאן גרע טפי מאהל זרוק . 
ב. מצד שהמטוס הוא דבר המקבל טומאה שאינו חוצץ בפני הטומאה   
    
הראב"ד שאוחז שמותר לטמא מת להטמאות. כבר כתבו הראשונים שכל זה דווקא באותו יום שנטמא ממת אבל יום למחרת וודאי אסור גם לראב"ד. [זאת מלבד שהראב"ד יחידאה נינהו] 

ההתר של מכניס עצמו לאונס וההתר של אינו מתכוון. אינם רלוונטים וחבל להכניסם לדיון. אף אחד לא חושב שזה סיבה להתיר 

אחרי כל זה אני לא חושב ששאר הסברות יכולים להצטרף להתיר. 

לא הבנתי מנא לך שמטוס גרע מאהל זרוק? כל הפוסקים שדנו בענין הבינו שמטוס הוא בהחלט בגדר אהל זרוק, ואדרבה לענ"ד מסתבר איפכא שעדיף מאהל זרוק בגלל שבמהותו נועד לטלטול כמ"ש התוס' לגבי ספינה, וכמש"נ.

לא נכנסתי לענין קבלת הטומאה של המטוס. בפשטות אין לנו מקור שאלומיניום מקבל טומאה וכמ"ש רש"י בר"ה יט,ב שרק ו' מיני מתכות המוזכרים בתורה מקבלים טומאה, וכ"מ בהקדמת הגר"א והתפא"י לסדר טהרות, ועל המחדש איסור להביא ראיה. מה שכן יש לפקפק בזה הוא מצד שהידוקי המטוס עשויים מברזל ויש לצדד דהו"ל מעמיד בדבר המקבל טומאה. אמנם יעויין בבית יוסף יו"ד סי' קכ ד"ה ודע שהביא מהמרדכי שתפירת כלי בפתיל מתכת אינו נחשב למעמיד, וכן נקט החזו"א (כלים יז,טו) לגבי מסמרי ברזל שנעשו לחיזוק הכלי ואינם חשובים מצד עצמם, וכן הבין החסדי דוד (כלים ג,יד ד"ה ומ"מ) בדינא דפותחת וחפין. ובפתחי תשובה יו"ד קצח,יט הביא סתירת דברי החתם סופר בענין זה. ועוד יל"ע בדינא דמתכת המשמש את העץ דטהור, דלגירסא דידן בתוספתא דכלים ב"מ פ"ד דמקל שעשה בראשו מסמר כדי שלא תהא הארץ אוכלתו טמא ע"כ צ"ל כדברי הכס"מ (כלים ד,ח) שכשנעשה לקיום לא אמרינן דמתכת המשמש את העץ טהור, אמנם גירסת הגר"א בתוספתא דטהור.

בסופו של דבר נראה שיש בזה צדדים שונים וההיתר בזה אינו ברור, אבל ידוע שהגרי"א ספקטור זצ"ל התיר את הנסיעה ברכבת ע"ג קברים מטעם אהל החוצץ, וא"כ סבר שאין כאן בעיה של מעמיד אף שדפנות הרכבת מחוברים במסמרי ברזל, וגם סבר שאין בעיה של אהל זרוק (אם כי יש יותר קולא ברכבת לדעת המל"מ שמתגלגל ע"ג קרקע עדיף טפי).

לענין הראב"ד לא ידוע לי כלל מה שכתבת בדעתו, אדרבה לשונו מוכיחה בבירור לא כן וגם הרבה אחרונים הביאו דעתו כצירוף להקל בספיקות ולא נחתו לחילוק זה. החילוק בין אותו ליום ליום אחד מובא בחתם סופר (יו"ד שלט) בשם רש"י ור"ת והיראים, אבל הראב"ד מיקל אף ביום אחר כמבואר שם.

ההיתר של אינו מתכוון דווקא מוזכר בכמה פוסקים, מקור אחד שזכור לי הוא בשו"ת חלקת יעקב שמצרף סברא זו להיתר, אך סברא זו קשה בעיני כנ"ל. ההיתר של מכניס עצמו לאונס הוא אכן מחודש אבל לענ"ד יש לו מקור, ושמעתי מפוסק חשוב בדורינו שסבר שיש לצרף את זה כצד להיתר (הוא הביא ראיה מדינא דבתולה נשאת ברביעי אף שתבעל ע"י ההגמון באונס שאין איסור להכניס עצמו לאונס, אבל ראיה זו תמוהה בעיני משום ששם מעשה ההגמון הוא מעשה נפרד מהנישואין ורק שיודעת שיאנוס אותה, משא"כ הכא שהמצאותו ע"ג הקבר הוא המשך ישיר מכניסתו למטוס. אך מפירוש הר"ח בדינא דספינה בשבת יש לענ"ד ראיה לסברא זו).


איש ווילנא
הודעות: 2441
הצטרף: 18 יוני 2019, 20:04
נתן תודה: 522 פעמים
קיבל תודה: 700 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם מותר לכהנים לטוס מעל בתי קברות

שליחה על ידי איש ווילנא » 25 אפריל 2020, 21:34

מבקש אמת כתב:
23 אפריל 2020, 03:09
לא הבנתי מנא לך שמטוס גרע מאהל זרוק? כל הפוסקים שדנו בענין הבינו שמטוס הוא בהחלט בגדר אהל זרוק, ואדרבה לענ"ד מסתבר איפכא שעדיף מאהל זרוק בגלל שבמהותו נועד לטלטול כמ"ש התוס' לגבי ספינה, וכמש"נ.

לא נכנסתי לענין קבלת הטומאה של המטוס. בפשטות אין לנו מקור שאלומיניום מקבל טומאה וכמ"ש רש"י בר"ה יט,ב שרק ו' מיני מתכות המוזכרים בתורה מקבלים טומאה, וכ"מ בהקדמת הגר"א והתפא"י לסדר טהרות, ועל המחדש איסור להביא ראיה. מה שכן יש לפקפק בזה הוא מצד שהידוקי המטוס עשויים מברזל ויש לצדד דהו"ל מעמיד בדבר המקבל טומאה. אמנם יעויין בבית יוסף יו"ד סי' קכ ד"ה ודע שהביא מהמרדכי שתפירת כלי בפתיל מתכת אינו נחשב למעמיד, וכן נקט החזו"א (כלים יז,טו) לגבי מסמרי ברזל שנעשו לחיזוק הכלי ואינם חשובים מצד עצמם, וכן הבין החסדי דוד (כלים ג,יד ד"ה ומ"מ) בדינא דפותחת וחפין. ובפתחי תשובה יו"ד קצח,יט הביא סתירת דברי החתם סופר בענין זה. ועוד יל"ע בדינא דמתכת המשמש את העץ דטהור, דלגירסא דידן בתוספתא דכלים ב"מ פ"ד דמקל שעשה בראשו מסמר כדי שלא תהא הארץ אוכלתו טמא ע"כ צ"ל כדברי הכס"מ (כלים ד,ח) שכשנעשה לקיום לא אמרינן דמתכת המשמש את העץ טהור, אמנם גירסת הגר"א בתוספתא דטהור.

בסופו של דבר נראה שיש בזה צדדים שונים וההיתר בזה אינו ברור, אבל ידוע שהגרי"א ספקטור זצ"ל התיר את הנסיעה ברכבת ע"ג קברים מטעם אהל החוצץ, וא"כ סבר שאין כאן בעיה של מעמיד אף שדפנות הרכבת מחוברים במסמרי ברזל, וגם סבר שאין בעיה של אהל זרוק (אם כי יש יותר קולא ברכבת לדעת המל"מ שמתגלגל ע"ג קרקע עדיף טפי).

לענין הראב"ד לא ידוע לי כלל מה שכתבת בדעתו, אדרבה לשונו מוכיחה בבירור לא כן וגם הרבה אחרונים הביאו דעתו כצירוף להקל בספיקות ולא נחתו לחילוק זה. החילוק בין אותו ליום ליום אחד מובא בחתם סופר (יו"ד שלט) בשם רש"י ור"ת והיראים, אבל הראב"ד מיקל אף ביום אחר כמבואר שם.



סליחה על איחור תשובתי עד עתה. חשבתי לברר את הנושא יותר ביסודיות ולא הספקתי.

א. ככה זכור לי שכל השיטה שאהל זרוק שמיה אהל הוא רק שהוא על גבי קרקע אבל כשהוא באוויר לכולי עלמא לא חשיב אהל. וראיתי שהבאת בהמשך סברא זו מהמל"מ אבל כמדומה שזה דין פשוט שתיבה שזרקה באוויר אינה חוצצת. אני לא בענין ורק כותב מזכרון אבל אולי בהמשך אחפש יותר

ב. בהקשר לחידוש שחידשת שאלמוניום אינו מקבל טומאה. זו אכן טענה. אם כי צריך לדעת אם אינו קרוב בתכונתו לאחד משבעה מתכות כי אז יתכן והוא נכלל בו ואינו מין חדש


ג. לענין מש"כ בשיטת הראב"ד כך ראיתי לרמב"ן במכות שכותב בשיטתו

בכל מקרה עצם הענין של צירוף כמה שיטות שלא נפסקו להלכה ומחמת זה להקל זה לא פשוט כלל.


אחד הבנים
הודעות: 472
הצטרף: 20 אפריל 2020, 03:08
נתן תודה: 100 פעמים
קיבל תודה: 155 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם מותר לכהנים לטוס מעל בתי קברות

שליחה על ידי אחד הבנים » 25 אפריל 2020, 22:22

מבקש אמת כתב:
23 אפריל 2020, 03:09
לא נכנסתי לענין קבלת הטומאה של המטוס. בפשטות אין לנו מקור שאלומיניום מקבל טומאה וכמ"ש רש"י בר"ה יט,ב שרק ו' מיני מתכות המוזכרים בתורה מקבלים טומאה, וכ"מ בהקדמת הגר"א והתפא"י לסדר טהרות, ועל המחדש איסור להביא ראיה. מה שכן יש לפקפק בזה הוא מצד שהידוקי המטוס עשויים מברזל ויש לצדד דהו"ל מעמיד בדבר המקבל טומאה. אמנם יעויין בבית יוסף יו"ד סי' קכ ד"ה ודע שהביא מהמרדכי שתפירת כלי בפתיל מתכת אינו נחשב למעמיד, וכן נקט החזו"א (כלים יז,טו) לגבי מסמרי ברזל שנעשו לחיזוק הכלי ואינם חשובים מצד עצמם, וכן הבין החסדי דוד (כלים ג,יד ד"ה ומ"מ) בדינא דפותחת וחפין. ובפתחי תשובה יו"ד קצח,יט הביא סתירת דברי החתם סופר בענין זה. ועוד יל"ע בדינא דמתכת המשמש את העץ דטהור, דלגירסא דידן בתוספתא דכלים ב"מ פ"ד דמקל שעשה בראשו מסמר כדי שלא תהא הארץ אוכלתו טמא ע"כ צ"ל כדברי הכס"מ (כלים ד,ח) שכשנעשה לקיום לא אמרינן דמתכת המשמש את העץ טהור, אמנם גירסת הגר"א בתוספתא דטהור.
איש ווילנא כתב:
25 אפריל 2020, 21:34
ב. בהקשר לחידוש שחידשת שאלמוניום אינו מקבל טומאה. זו אכן טענה. אם כי צריך לדעת אם אינו קרוב בתכונתו לאחד משבעה מתכות כי אז יתכן והוא נכלל בו ואינו מין חדש
באג"מ יו"ד ג' מ"ב כ' דמקב"ט מדרבנן.


מהרילניק
הודעות: 416
הצטרף: 13 אפריל 2020, 16:35
נתן תודה: 123 פעמים
קיבל תודה: 66 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם מותר לכהנים לטוס מעל בתי קברות

שליחה על ידי מהרילניק » 25 אפריל 2020, 22:56

מבקש אמת כתב:
23 אפריל 2020, 03:09
לא נכנסתי לענין קבלת הטומאה של המטוס. בפשטות אין לנו מקור שאלומיניום מקבל טומאה
מטוסים מיוצרים מסגסוגת אלומיניום המכילה גם נחושת וברזל בין 0.4 לכמעט 6 אחוזים


איש ווילנא
הודעות: 2441
הצטרף: 18 יוני 2019, 20:04
נתן תודה: 522 פעמים
קיבל תודה: 700 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם מותר לכהנים לטוס מעל בתי קברות

שליחה על ידי איש ווילנא » 25 אפריל 2020, 23:02

מהרילניק כתב:
25 אפריל 2020, 22:56
מבקש אמת כתב:
23 אפריל 2020, 03:09
לא נכנסתי לענין קבלת הטומאה של המטוס. בפשטות אין לנו מקור שאלומיניום מקבל טומאה
מטוסים מיוצרים מסגסוגת אלומיניום המכילה גם נחושת וברזל בין 0.4 לכמעט 6 אחוזים

אם זה מעורב אז אזלינן בתר רובא


מהרילניק
הודעות: 416
הצטרף: 13 אפריל 2020, 16:35
נתן תודה: 123 פעמים
קיבל תודה: 66 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם מותר לכהנים לטוס מעל בתי קברות

שליחה על ידי מהרילניק » 25 אפריל 2020, 23:39

איש ווילנא כתב:
25 אפריל 2020, 23:02
מהרילניק כתב:
25 אפריל 2020, 22:56
מבקש אמת כתב:
23 אפריל 2020, 03:09
לא נכנסתי לענין קבלת הטומאה של המטוס. בפשטות אין לנו מקור שאלומיניום מקבל טומאה
מטוסים מיוצרים מסגסוגת אלומיניום המכילה גם נחושת וברזל בין 0.4 לכמעט 6 אחוזים

אם זה מעורב אז אזלינן בתר רובא
מה המקור?
הסיבה היא כי אלומיניום טהור הוא לא מספיק חזק וא"כ זה ממש מעמיד
 


איש ווילנא
הודעות: 2441
הצטרף: 18 יוני 2019, 20:04
נתן תודה: 522 פעמים
קיבל תודה: 700 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם מותר לכהנים לטוס מעל בתי קברות

שליחה על ידי איש ווילנא » 27 אפריל 2020, 13:00

מבקש אמת כתב:
23 אפריל 2020, 03:09
א נכנסתי לענין קבלת הטומאה של המטוס. בפשטות אין לנו מקור שאלומיניום מקבל טומאה וכמ"ש רש"י בר"ה יט,ב שרק ו' מיני מתכות המוזכרים בתורה מקבלים טומאה, וכ"מ בהקדמת הגר"א והתפא"י לסדר טהרות, ועל המחדש איסור להביא ראיה. מה שכן יש לפקפק בזה הוא מצד שהידוקי המטוס עשויים מברזל ויש לצדד דהו"ל מעמיד בדבר המקבל טומאה. אמנם יעויין בבית יוסף יו"ד סי' קכ ד"ה ודע שהביא מהמרדכי שתפירת כלי בפתיל מתכת אינו נחשב למעמיד, וכן נקט החזו"א (כלים יז,טו) לגבי מסמרי ברזל שנעשו לחיזוק הכלי ואינם חשובים מצד עצמם, וכן הבין החסדי דוד (כלים ג,יד ד"ה ומ"מ) בדינא דפותחת וחפין. ובפתחי תשובה יו"ד קצח,יט הביא סתירת דברי החתם סופר בענין זה.

עי' מש"כ למעלה

וכיון שאתה עובד כאן עם צירופים של שיטות אף אני יביא צירוף של שיטות להחמיר

הנני לצרף כאן שיטה להחמיר ששיטת הר"ש כלים פי"ז מי"ז והתוס' שבת דף פד. שלטומאת מדרס מטמא אף ממינים שאינם כתובים בתורה
ולפי זה לכאורה כל מין שהוא שעומד למשכב ומושב יש לו טומאת מדרס
ובחזו"א אבהע"ז קמ דהביא מחלוקת התוס' האם קרון נחשב עומד למדרס עי' שם ואם כן לכל הפחות לשיטה אחת בתוס' הרי שמטוס יקבל טומאה מטעם מדרס


מבקש אמת
הודעות: 3090
הצטרף: 21 אוקטובר 2018, 22:14
נתן תודה: 319 פעמים
קיבל תודה: 1208 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם מותר לכהנים לטוס מעל בתי קברות

שליחה על ידי מבקש אמת » 27 אפריל 2020, 21:42

איש ווילנא כתב:
27 אפריל 2020, 13:00
מבקש אמת כתב:
23 אפריל 2020, 03:09
א נכנסתי לענין קבלת הטומאה של המטוס. בפשטות אין לנו מקור שאלומיניום מקבל טומאה וכמ"ש רש"י בר"ה יט,ב שרק ו' מיני מתכות המוזכרים בתורה מקבלים טומאה, וכ"מ בהקדמת הגר"א והתפא"י לסדר טהרות, ועל המחדש איסור להביא ראיה. מה שכן יש לפקפק בזה הוא מצד שהידוקי המטוס עשויים מברזל ויש לצדד דהו"ל מעמיד בדבר המקבל טומאה. אמנם יעויין בבית יוסף יו"ד סי' קכ ד"ה ודע שהביא מהמרדכי שתפירת כלי בפתיל מתכת אינו נחשב למעמיד, וכן נקט החזו"א (כלים יז,טו) לגבי מסמרי ברזל שנעשו לחיזוק הכלי ואינם חשובים מצד עצמם, וכן הבין החסדי דוד (כלים ג,יד ד"ה ומ"מ) בדינא דפותחת וחפין. ובפתחי תשובה יו"ד קצח,יט הביא סתירת דברי החתם סופר בענין זה.

עי' מש"כ למעלה

וכיון שאתה עובד כאן עם צירופים של שיטות אף אני יביא צירוף של שיטות להחמיר

הנני לצרף כאן שיטה להחמיר ששיטת הר"ש כלים פי"ז מי"ז והתוס' שבת דף פד. שלטומאת מדרס מטמא אף ממינים שאינם כתובים בתורה
ולפי זה לכאורה כל מין שהוא שעומד למשכב ומושב יש לו טומאת מדרס
ובחזו"א אבהע"ז קמ דהביא מחלוקת התוס' האם קרון נחשב עומד למדרס עי' שם ואם כן לכל הפחות לשיטה אחת בתוס' הרי שמטוס יקבל טומאה מטעם מדרס

אין לי בעיה כלל עם צירופי שיטות להחמיר. באמת אין סיבה דווקא לצרף שיטות להקל ולא להחמיר.

אמנם לא הבנתי מה ענין טומאת מדרס לטומאת אהל של מת.


איש ווילנא
הודעות: 2441
הצטרף: 18 יוני 2019, 20:04
נתן תודה: 522 פעמים
קיבל תודה: 700 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם מותר לכהנים לטוס מעל בתי קברות

שליחה על ידי איש ווילנא » 27 אפריל 2020, 23:18

מבקש אמת כתב:
27 אפריל 2020, 21:42
איש ווילנא כתב:
27 אפריל 2020, 13:00
מבקש אמת כתב:
23 אפריל 2020, 03:09
א נכנסתי לענין קבלת הטומאה של המטוס. בפשטות אין לנו מקור שאלומיניום מקבל טומאה וכמ"ש רש"י בר"ה יט,ב שרק ו' מיני מתכות המוזכרים בתורה מקבלים טומאה, וכ"מ בהקדמת הגר"א והתפא"י לסדר טהרות, ועל המחדש איסור להביא ראיה. מה שכן יש לפקפק בזה הוא מצד שהידוקי המטוס עשויים מברזל ויש לצדד דהו"ל מעמיד בדבר המקבל טומאה. אמנם יעויין בבית יוסף יו"ד סי' קכ ד"ה ודע שהביא מהמרדכי שתפירת כלי בפתיל מתכת אינו נחשב למעמיד, וכן נקט החזו"א (כלים יז,טו) לגבי מסמרי ברזל שנעשו לחיזוק הכלי ואינם חשובים מצד עצמם, וכן הבין החסדי דוד (כלים ג,יד ד"ה ומ"מ) בדינא דפותחת וחפין. ובפתחי תשובה יו"ד קצח,יט הביא סתירת דברי החתם סופר בענין זה.

עי' מש"כ למעלה

וכיון שאתה עובד כאן עם צירופים של שיטות אף אני יביא צירוף של שיטות להחמיר

הנני לצרף כאן שיטה להחמיר ששיטת הר"ש כלים פי"ז מי"ז והתוס' שבת דף פד. שלטומאת מדרס מטמא אף ממינים שאינם כתובים בתורה
ולפי זה לכאורה כל מין שהוא שעומד למשכב ומושב יש לו טומאת מדרס
ובחזו"א אבהע"ז קמ דהביא מחלוקת התוס' האם קרון נחשב עומד למדרס עי' שם ואם כן לכל הפחות לשיטה אחת בתוס' הרי שמטוס יקבל טומאה מטעם מדרס

אין לי בעיה כלל עם צירופי שיטות להחמיר. באמת אין סיבה דווקא לצרף שיטות להקל ולא להחמיר.

אמנם לא הבנתי מה ענין טומאת מדרס לטומאת אהל של מת.

דבר המקבל טומאה אינו חוצץ בפני הטומאה 
אם המטוס מקבל טומאה אינו חוצץ בפני המת 
ואתה טענת שהסיבה שהמטוס אינו מקבל טומאה הוא משום שעשוי מאלומניום ואלומניום אינו מקבל טומאה 
ועל זה השבתי ששיטת הר"ש והתוס' שדב העשוי למשכב ומושב לא בעינן שבעה מינים הכתובים בתורה 
כל שהוא טמא מדרס הוא נטמא גם במגע ובאהלה על המת 


מבקש אמת
הודעות: 3090
הצטרף: 21 אוקטובר 2018, 22:14
נתן תודה: 319 פעמים
קיבל תודה: 1208 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם מותר לכהנים לטוס מעל בתי קברות

שליחה על ידי מבקש אמת » 28 אפריל 2020, 01:57

איש ווילנא כתב:
27 אפריל 2020, 23:18
מבקש אמת כתב:
27 אפריל 2020, 21:42
איש ווילנא כתב:
27 אפריל 2020, 13:00


עי' מש"כ למעלה

וכיון שאתה עובד כאן עם צירופים של שיטות אף אני יביא צירוף של שיטות להחמיר

הנני לצרף כאן שיטה להחמיר ששיטת הר"ש כלים פי"ז מי"ז והתוס' שבת דף פד. שלטומאת מדרס מטמא אף ממינים שאינם כתובים בתורה
ולפי זה לכאורה כל מין שהוא שעומד למשכב ומושב יש לו טומאת מדרס
ובחזו"א אבהע"ז קמ דהביא מחלוקת התוס' האם קרון נחשב עומד למדרס עי' שם ואם כן לכל הפחות לשיטה אחת בתוס' הרי שמטוס יקבל טומאה מטעם מדרס

אין לי בעיה כלל עם צירופי שיטות להחמיר. באמת אין סיבה דווקא לצרף שיטות להקל ולא להחמיר.

אמנם לא הבנתי מה ענין טומאת מדרס לטומאת אהל של מת.

דבר המקבל טומאה אינו חוצץ בפני הטומאה 
אם המטוס מקבל טומאה אינו חוצץ בפני המת 
ואתה טענת שהסיבה שהמטוס אינו מקבל טומאה הוא משום שעשוי מאלומניום ואלומניום אינו מקבל טומאה 
ועל זה השבתי ששיטת הר"ש והתוס' שדב העשוי למשכב ומושב לא בעינן שבעה מינים הכתובים בתורה 
כל שהוא טמא מדרס הוא נטמא גם במגע ובאהלה על המת 
כעת הבנתי שכוונתך לדין המבואר במסכת נדה שכל הטמא מדרס מטמא טמא מת. אמנם מש"כ שהוא חומרא כשיטת הר"ש והתוס' לא הבנתי, שהרי זו תוספתא ערוכה בפ"ק דסוכה דמחצלת של שיפה ושל גמי העשויה לשכיבה מטמאה מדרס, וכל המח' בין רש"י לתוס' בשבת היא רק בפירוש הגמ' שם, אבל בעיקר הדין גם רש"י מודה דגם שיפה וגמי מטמאים מדרס. 
אלא שאין זה נוגע לעניננו, משום שיעויין בשבת שם דמייתי תוספתא שמדרס כלי חרס טהור, ומבארת הגמ' דה"ט משום שרק דבר שיש במינו טהרה במקוה מטמא מדרס ואילו כלי חרס אין לו טהרה במקוה, וא"כ אלומיניום שאין במינו טהרה במקוה אינו מטמא מדרס כלל. (ומה ששיפה וגמי מטמאים משום דאית במינם טהרה במקוה, שהרי הם גידולי קרקע. ריטב"א שם). ויעויין ברמב"ם כלים א,ג שדבר שאין גידולו מן הארץ אינו מטמא מדרס.
 


איש ווילנא
הודעות: 2441
הצטרף: 18 יוני 2019, 20:04
נתן תודה: 522 פעמים
קיבל תודה: 700 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם מותר לכהנים לטוס מעל בתי קברות

שליחה על ידי איש ווילנא » 28 אפריל 2020, 08:00

מבקש אמת כתב:
28 אפריל 2020, 01:57
כעת הבנתי שכוונתך לדין המבואר במסכת נדה שכל הטמא מדרס מטמא טמא מת. אמנם מש"כ שהוא חומרא כשיטת הר"ש והתוס' לא הבנתי, שהרי זו תוספתא ערוכה בפ"ק דסוכה דמחצלת של שיפה ושל גמי העשויה לשכיבה מטמאה מדרס, וכל המח' בין רש"י לתוס' בשבת היא רק בפירוש הגמ' שם, אבל בעיקר הדין גם רש"י מודה דגם שיפה וגמי מטמאים מדרס. 
אלא שאין זה נוגע לעניננו, משום שיעויין בשבת שם דמייתי תוספתא שמדרס כלי חרס טהור, ומבארת הגמ' דה"ט משום שרק דבר שיש במינו טהרה במקוה מטמא מדרס ואילו כלי חרס אין לו טהרה במקוה, וא"כ אלומיניום שאין במינו טהרה במקוה אינו מטמא מדרס כלל. (ומה ששיפה וגמי מטמאים משום דאית במינם טהרה במקוה, שהרי הם גידולי קרקע. ריטב"א שם). ויעויין ברמב"ם כלים א,ג שדבר שאין גידולו מן הארץ אינו מטמא מדרס.

כתבתי שזה שיטת הר"ש והתוס' משום שהרמב"ם בפ"א מכלים כתב שמפץ טמא משום שבא מן העץ וחשיב ככלי עץ [ולשיטתו כל כלי מפץ טמאים ולא דווקא מדרס]

אכן אני מסכים עם טענתך מצד מה שלית במינו טהרה במקווה וטעיתי בזה


גבריאל פולארד
הודעות: 732
הצטרף: 11 ספטמבר 2017, 20:00
נתן תודה: 1200 פעמים
קיבל תודה: 387 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם מותר לכהנים לטוס מעל בתי קברות

שליחה על ידי גבריאל פולארד » 28 אפריל 2020, 08:05

מבקש אמת כתב:
22 אפריל 2020, 19:42


לא נכנסתי לענין קבלת הטומאה של המטוס. בפשטות אין לנו מקור שאלומיניום מקבל טומאה וכמ"ש רש"י בר"ה יט,ב שרק ו' מיני מתכות המוזכרים בתורה מקבלים טומאה, וכ"מ בהקדמת הגר"א והתפא"י לסדר טהרות, ועל המחדש איסור להביא ראיה.
תעיין שוב בהקדמת התפא"י כי לענ"ד התפא"י שם (יבקש דעת אות מד) חולק על הגר"א ומחדש דלאו דוקא 6 המתכות המוזכרות בקרא אלא ה''ה כל מתכות.


איש ווילנא
הודעות: 2441
הצטרף: 18 יוני 2019, 20:04
נתן תודה: 522 פעמים
קיבל תודה: 700 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם מותר לכהנים לטוס מעל בתי קברות

שליחה על ידי איש ווילנא » 28 אפריל 2020, 10:14

מבקש אמת כתב:
22 אפריל 2020, 19:42
אמנם ההיתר של חציצת האהל זרוק הוא מפוקפק מהטעמים שנתבארו במאמר המצויין, אך יש צד גדול שלכל הפחות מדאורייתא חוצץ, כיון שהמאירי וכמה אחרונים ס"ל שחומרת אהל זרוק אינה אלא מדרבנן, וא"כ בצירוף שיטת הרשב"א והריא"ז שאהל זרוק שמיה אהל הרי מסתבר להחשיב את הנידון כאן כשאלה באיסור דרבנן,

הערתי למעלה שבשעה שהוא באוויר לכולי עלמא לא שמיה אהל ואתה תמהת על מקור הדברים

ובכן מקור הדברים הוא בתוס' עירובין דף ל ב. וכן כתבו האחרונים בדעת הרמב"ם ויסוד הדברים בהסברת סוגיא בנזיר עיי"ש

[ובכן החולקים על זה הוא הרשב"א שם בעירובין אבל מכוח זה הוא נוקט שבמסקנת הגמ' לכולי עלמא אהל זרוק לא שמיה אהל ]

[בתשובות האחרונים שדברו על רכבת זה לא נוגע] 


איש ווילנא
הודעות: 2441
הצטרף: 18 יוני 2019, 20:04
נתן תודה: 522 פעמים
קיבל תודה: 700 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם מותר לכהנים לטוס מעל בתי קברות

שליחה על ידי איש ווילנא » 28 אפריל 2020, 10:19

מהרילניק כתב:
25 אפריל 2020, 23:39
איש ווילנא כתב:
25 אפריל 2020, 23:02
מהרילניק כתב:
25 אפריל 2020, 22:56

מטוסים מיוצרים מסגסוגת אלומיניום המכילה גם נחושת וברזל בין 0.4 לכמעט 6 אחוזים

אם זה מעורב אז אזלינן בתר רובא
מה המקור?
הסיבה היא כי אלומיניום טהור הוא לא מספיק חזק וא"כ זה ממש מעמיד


המקור שאזלינן בתר רובא הוא משנה בכלים פי"א משנה ד' 

אמנם מצד מה שאתה טוען שזה מחזק את האלומניום אולי זה טענה 
[לא בהכרח שזה מעמיד. לפי איך שהחזו"א מסביר את המושג מעמיד שהוי ליה כפקק שיש לו שימוש של כלי כאן שבטל ברוב זה לא שייך] 


מבקש אמת
הודעות: 3090
הצטרף: 21 אוקטובר 2018, 22:14
נתן תודה: 319 פעמים
קיבל תודה: 1208 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם מותר לכהנים לטוס מעל בתי קברות

שליחה על ידי מבקש אמת » 28 אפריל 2020, 19:19

איש ווילנא כתב:
28 אפריל 2020, 10:19
מהרילניק כתב:
25 אפריל 2020, 23:39
איש ווילנא כתב:
25 אפריל 2020, 23:02


אם זה מעורב אז אזלינן בתר רובא
מה המקור?
הסיבה היא כי אלומיניום טהור הוא לא מספיק חזק וא"כ זה ממש מעמיד

המקור שאזלינן בתר רובא הוא משנה בכלים פי"א משנה ד' 

אמנם מצד מה שאתה טוען שזה מחזק את האלומניום אולי זה טענה 
[לא בהכרח שזה מעמיד. לפי איך שהחזו"א מסביר את המושג מעמיד שהוי ליה כפקק שיש לו שימוש של כלי כאן שבטל ברוב זה לא שייך] 

אכן כפי שציינת, לפי הסבר החזו"א והחסדי דוד מעמיד הוא רק אם חשיב כלי בפנ"ע ולא אם טפל לכלי העיקרי. ובאמת פשטות דברי המשנה דמתכת המשמש את העץ טהור מורה כן, אלא שהכס"מ לומד דמיירי דווקא כשמשמשו לנוי ולא לקיימו, והכריחו לזה המבואר בתוספתא שמקל שעשה בראשו מסמר כדי שלא תהא הארץ אוכלתו טמא, אך לפי גירסת הגר"א שטהור נמצא שגם לקיימו לא חשיב מעמיד כל שנעשה לשמש כלי אחר.

לפי מה שביררתי יש כמה סוגים של סגסוגת אלומיניום, אך המתכות שמערבבים בהם כדי לחזקם הם ברובם מתכות חדשות שאינן מקבלות טומאה (אבץ, טיטניום, מגנזיום, סיליקון) וברוב הסוגים אחוז המתכות המקבלות טומאה (ברזל ונחושת) הוא פחות מאחוז או חצי אחוז, וצ"ע אם יש לזה משמעות מספיקה כדי להחשיבו כמעמיד.
ובלא"ה אני מסופק האם במקרה כזה שבוללים את הברזל באלומיניום נחשב כמעמיד, דיתכן שצריך להיות ניכר בפנ"ע בכדי להחשב כמעמיד, אבל אם נבלל כחלק מתערובת הרי הוא בטל לגמרי לרוב התערובת, וכך מורה פשטות המשנה בכלים שציינת בברזל טמא שבללו בברזל טהור שהולכים אחר הרוב, אם כי יש לדחות ששם אין הברזל הטהור צריך את הברזל הטמא לחזקו, וצ"ע. ובאג"מ (יו"ד ח"ב סי' קסד) דן בנידון דידן ונוקט בפשטות שסגסוגת אלומיניום טהורה דאזלינן בתר רובא.

(מה שציינו לעיל מהאג"מ דמקב"ט מדרבנן דומיא דכלי מתכות, יעו"ש שדווקא לגבי טבילה יש חיוב מדרבנן משום דדמיא לכלי מתכות, אבל לגבי קבלת טומאה הלא דעת רב אשי בשבת טז,ב שלא משום זה גזרו טומאה אלא משום דדמו לכלי חרס, ורק לענין טבילת כלים גזרו משום כלי מתכות כמבואר בתוס' שם, ולהלכה פסק הרמב"ם בפ"א דכלים ה"ה כרב אשי. ונמצא דבנידון דידן אין אפילו שאלה מדרבנן.)


מבקש אמת
הודעות: 3090
הצטרף: 21 אוקטובר 2018, 22:14
נתן תודה: 319 פעמים
קיבל תודה: 1208 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם מותר לכהנים לטוס מעל בתי קברות

שליחה על ידי מבקש אמת » 28 אפריל 2020, 20:29

גבריאל פולארד כתב:
28 אפריל 2020, 08:05
מבקש אמת כתב:
22 אפריל 2020, 19:42


לא נכנסתי לענין קבלת הטומאה של המטוס. בפשטות אין לנו מקור שאלומיניום מקבל טומאה וכמ"ש רש"י בר"ה יט,ב שרק ו' מיני מתכות המוזכרים בתורה מקבלים טומאה, וכ"מ בהקדמת הגר"א והתפא"י לסדר טהרות, ועל המחדש איסור להביא ראיה.
תעיין שוב בהקדמת התפא"י כי לענ"ד התפא"י שם (יבקש דעת אות מד) חולק על הגר"א ומחדש דלאו דוקא 6 המתכות המוזכרות בקרא אלא ה''ה כל מתכות.

שגיתי בציון המראה מקום, בהקדמת התפא"י הביא מהגר"א דדווקא ו' מיני מתכות, וכותב דלדעתו לאו דווקא אלו אלא כל מתכת. אמנם כמו שטען האג"מ לא מובן לפי"ז למה זכוכית אינו טמא מה"ת כיון שניתך, וע"כ דדווקא ו' מינים ולא יותר. ובתפא"י טוען שהגדרת כלי מתכת הוא דבר "הנרקע בפטיש רקועי פחים", ולפי"ז ניחא דזכוכית אינו נרקע בפטיש. אך איני יודע מנ"ל להתפא"י הגדרה זו.

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה

חזור אל “הלכה ומנהג”