כיסוי ראש לנשים רווקות


משיב כהלכה
משתמש ותיק
הודעות: 724
הצטרף: 10 יוני 2016, 15:12
נתן תודה: 144 פעמים
קיבל תודה: 87 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: כיסוי ראש לנשים רווקות

שליחה על ידי משיב כהלכה » 25 ספטמבר 2019, 22:58

אלי מאירי כתב:
22 ספטמבר 2019, 20:41
הלא אם יש הרהור בנשואה, ודאי יש הרהור בבתולה??! כי הלא אין יודעים בדווקא האם היא נשואה או בתולה, בעוברה ברחוב?
ועוד יותר קשה: מה הסברא שהרהור דנשואה יהיה יותר מהרהור דבתולה?
לכאורה רואים מכאן, דההרהור שדנים כאן איננו מחמת 'חוסר צניעות' כפי שרגילים להבין. כי אם איזשהו דבר משונה ופורץ גבולות שנותן דרור לדמיון התאווה.
ולכן ברגילות, אין חשש הרהור

אכן, ואין לחלק בין נשואה לבתולה ולומר שנשואה גורמת יותר הרהורי עבירה, מפני שהיא בבחינת "מים גנובים ימתקו". כי זה אינו, שהרי כל מה שלא שייך לאדם ולא נמצא בחזקתו הרי זה מים גנובים בשבילו (ראה נדרים צא: ובביאור תוס' שם, ומה שפירש בזה הגר"א דסלר זצ"ל בספר מכתב מאליהו ח"א, קונטרס החסד עמ' מ"ב), ואין נפק"מ בין נשואה לבתולה.

ובגמ' סנהדרין (דף עה.) מוכח במפורש ששייך "מים גנובים ימתקו" גם בפנויה.

ומרן הגר"ש משאש כתב שבתולה גורמת יותר הרהורי עבירה מנשואה, כי הרואה נשואה יודע שאי אפשר להשיגה מחמת שהיא נשואה ולא מהרהר בה, וכמש"כ הראב"ע לגבי לא תחמוד, אבל בתולה אולי תסכים להינשא לו.

וכן כתב הגאון רבי יהודה שיינפלד שליט"א בספר אוסרי לגפן (ח"ט דף קע"ה והלאה), וזה לשונו: "הניסיון מוכיח שהיום אדרבה, פנויות גורמות להם הרהורים יותר מאשר נשואות, מפני שנכנסים לדמיון אולי תסכים להינשא להם". עכ"ל.


משיב כהלכה
משתמש ותיק
הודעות: 724
הצטרף: 10 יוני 2016, 15:12
נתן תודה: 144 פעמים
קיבל תודה: 87 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: כיסוי ראש לנשים רווקות

שליחה על ידי משיב כהלכה » 25 ספטמבר 2019, 23:01

שאר לעמו כתב:
22 ספטמבר 2019, 21:33
יתכן שכיון ששער באשה ערווה, כלומר היות ויש בו הרהור כלשהוא בעצם, משו"ה בנשואה החמירה תורה שהרי אסורה הנאתה בראיתה מדאורייתא וקרוב לגילוי עריות,
אבל בבתולה לא החמירה תורה כולי האי, אף שברית כרתי לעיני ומה אתבונן על בתולה.

וטפח בשער אינו בולט כ"כ, ולכן לא חשיב ערווה. ומ"מ דרך בנות ישראל יראות ה' שלא מגלים שערותם כלום, שככלות הכל שער באשה ערווה

כל זה הוא בבחינת מגדלים הפורחים באוויר.

התורה לא חילקה כלל בין נשואה לבתולה (אלא שיש אומרים שהיות ולמדים ענין זה מסוטה, שהיא אשה נשואה, ממילא גזירת הכתוב היא רק בנשואה) וכן חז"ל לא חילקו וכן רמב"ם ושו"ע לא חילקו.

מהיכי תיתי לבוא ולחלק ולהמציא בזה הסברים שונים ומשונים (שאינם עולים עם המציאות, כנ"ל).

וגם אם אמרינן טפח באשה ערווה (דהיינו באשה שרגילה לכסות) לא יועיל הנימוק "שאין זה בולט כל כך" וגם לא מצינו סברא כזו בשום מקום.


משיב כהלכה
משתמש ותיק
הודעות: 724
הצטרף: 10 יוני 2016, 15:12
נתן תודה: 144 פעמים
קיבל תודה: 87 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: כיסוי ראש לנשים רווקות

שליחה על ידי משיב כהלכה » 25 ספטמבר 2019, 23:07

yosf כתב:
23 ספטמבר 2019, 09:35
ואין להתבלבל ממה שיש התירו גילוי קצת שערות לאשה נשואה עד שיעור אצבע או יותר- דזה אינו מחמת היתר המנהג אלא דס"ל דלא אסרה תורה אלא כולו או רובו מיעוטו מותר ואם היא במקום דליכא מנהגא לכסות לגמרי שאז אסור ודאי מדינא דד"י ותצא בלא כתובה אזי הדררינן לדינא דאורייתא דקצת שאינו רוב שרי, וזה היה שורש המחלוקת בין האוסרין [שהם רובא דרובא דקמאי ובתראי] למי שהתירו, ואינו תלוי כלל בנ"ד.
ולא אכחד כי פשטות הסוגיא דכתובות ולשון רש"י והשטמ"ק קשין הם, וכבר עמדו עליהן המפז"ל [ואגב מכאן היה הטעות לגאון אחד ז"ל שהתיר גילוי שער לגמרי במקום שנהגו דהבין שהוא רק דרבנן ואסמכתא בעלמא דאל"כ מה שייך לתלותו ברגילות ודרך בנו"י- אבל כבר  הכו על קודקןדו בזה ודחו דבריו כידוע]

מה שכתבת שאסרה תורה כולו ולא מיעוטו, זה ראיתי שכתבו המתירים לגבי טפח באשה ערווה, ולכן התירו "שתי אצבעות" או קצת פחות מזה. אבל זה לא מובן כי אם כן נתיר לאשה לגלות גם שתי אצבעות בשאר מקומות בגופה ונאמר שאין זה ערווה?

ומה שכתבת שמכאן "היה הטעות לגאון אחד... דהבין שהוא רק דרבנן ואסמכתא בעלמא", הצחקתני, כי מסתמא כוונתך להגאון רבי יוסף משאש שהוא אחד האחרונים, אבל כבר הקדימו אחד הראשונים, הלא הוא תרומת הדשן בסימן רמ"ב, בדעת הרמב"ם, וזה לשונו: "ואע"ג דרמב"ם כתב דאינו אלא מדברי קבלה הא איהו נמי כתב דפריעת ראש באשה אינו אלא זהירות מדרבנן כדמוכח מלשונו, ומסתמא סבירא ליה הא דפריך תלמודא 'דאורייתא היא' רצונו לומר רמז דאורייתא יש לה".

וראה עוד מש"כ בזה הראשון לציון הגר"ע יוסף זצ"ל, בשו"ת יחוה דעת (חלק ה' סי' ס"ב): "והנה אע"פ שהגמ' מקשה בפשיטות דאורייתא היא, אין מזה הוכחה גמורה שאיסור תורה הוא, וכמו שכתב כיוצא בזה המאירי (בכתובות קג:), שזה שהקשו בגמרא שם, כיבוד אשת האב דאורייתא, אינו אלא מדברי סופרים וסמכוהו על המקרא, וכן מצאנו בהרבה מקומות כיוצא בזה, כמו בתענית (כח:) הלל דראש חודש לאו דאורייתא, מכלל דשל מועדות דאורייתא? ובמועד קטן (יא:) שמלאכת חול המועד אסורה מדאורייתא. וכן בהרבה מקומות (וציין הרה"ג המו"ל ר' אברהם סופר לראש השנה לב ע"ב אין עולין באילן, דאורייתא. ועיין בפירוש רש"י שם). וכן כתבו התוספות חגיגה (יח.) ד"ה חולו של מועד, והרא"ש בפסקיו (ריש מועד קטן), ובספר יראים (סוף סימן קי"ג), ובמאירי (מועד קטן ב.). ע"ש. ובמאירי ראש השנה (ט.) כתב, ותוספת של יום הכפורים אינו אלא מדברי סופרים וקראי אסמכתא בעלמא. ויש חולקים ממה שאמרו בביצה (ל.) תוספת יוהכ"פ דאורייתא, ואין הכרח בכך, שכבר מצינו בכמה מקומות בש"ס שקורא דברי סופרים דאורייתא, כשהוא דבר שיש לו לעיקר שלו סרך מן התורה, אף על פי שאותו ענין אינו מן התורה". עכ"ל, וע"ש שהכריע לבסוף שהוא איסור דאורייתא.

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה

מי מחובר

משתמש הגולש בפורום זה: אין משתמשים רשומים | 1 אורח