חדש אסור מן התורה?

עוד-אחד

משתמש רגיל
ידוע הביטוי בשם החת"ס שכתב כן נגד חידושים במנהגי התפילות או לימוד התורה.
אמנם מצאת כעין זה ברמב"ם בשו"ת ששנאל על מי שרקם פסוקים בטלית, ומחה בו אחד ולא שמע לו, והרמב"ם כתב שעושה איסור בזה שרקם ובזה שלא שמע לרב. ואחד הטענות של הרמב"ם היתה שזה "חדש"...

וזה לשונו בסימן ז':
" ועוד כי המעשה הזה הוא חדש לא שמענו כמוהו מעולם"
 

מבקש אמת

משתמש ותיק
עוד-אחד אמר:
ידוע הביטוי בשם החת"ס שכתב כן נגד חידושים במנהגי התפילות או לימוד התורה.
אמנם מצאת כעין זה ברמב"ם בשו"ת ששנאל על מי שרקם פסוקים בטלית, ומחה בו אחד ולא שמע לו, והרמב"ם כתב שעושה איסור בזה שרקם ובזה שלא שמע לרב. ואחד הטענות של הרמב"ם היתה שזה "חדש"...

וזה לשונו בסימן ז':
" ועוד כי המעשה הזה הוא חדש לא שמענו כמוהו מעולם"

המעיין בהמשך דברי הרמב"ם יראה שכוונתו אחרת לחלוטין, ודברים אלו נסובים על המשך דבריו. הוא כותב שאין להשתמש בכתב אשורי לשום דבר מלבד כתבי הקודש, ולכן לא נמצא מעולם שום כתב אחר עם אותיות כתב אשורי אלא כתב עברי בלבד. ועל זה נסובים דבריו שהוא מעשה חדש שלא שמענו מעולם, כלומר שתמיד נזהרו לכתוב כל דבר אחר בכתב עברי בלבד.
 

אח שלך

משתמש ותיק
מה שידוע לי החת"ס כתב זאת כלפי 2 נושאים.

1. על שינויים בשיעורין של תורה.
2. כלפי שינוי מקום הבימה בביהכ"נ.

ובכן:
כלפי שיעורין - בזמנו גילו סתירה מציאותית בין המידות והשיעורין שהוזכרו בש"ס, והוא היה צריך להכריע בין המשכיות מה שמקובל לבין שינוי ואנרכיה.
ולאחר שדן ומפלפל בכל הראיות הוא כותב לתוספת חיזוק:
"כדי שלא להבעית את ישראל... החדש אסור מן התורה... הנח להם לישראל..."

כלפי שינוי מקום הבימה בביהכ"נ - הוא מביא שהכסף משנה מצדיק את אלו שהעבירוה לאחורי ביהכ"נ כדי שישמעו יותר טוב.
אבל הוא מסתייג שכל זה רק כשבונים בית כנסת חדש.
אבל לא לעשות כן במקום שכבר היתה הבימה באמצע כי זה מקדש מעט.
ומצינו במשכן ש"קרש שזכה בדרום לא היו מעבירין אותו לצפון" וכו'
וגם כאן הוא מסיים: חדש אסור מן התורה.

(אמנם זה היה משפט פארפראזה קבוע במסגרת המלחמה ב'מתחדשים' = הניאולוגים הרשעים הארורים שבאו לעקור בכוונת זדון את הכל בכל מכל, וחיפשו תירוצים הגיוניים, וכיון שהסתירו שהם כופרים גמורים ודיברו בשם התורה לכן היה צורך בסיסמה זו כדי להדוף אותם קצת)
 

עוד-אחד

משתמש רגיל
פותח הנושא
מבקש אמת אמר:
המעיין בהמשך דברי הרמב"ם יראה שכוונתו אחרת לחלוטין, ודברים אלו נסובים על המשך דבריו. הוא כותב שאין להשתמש בכתב אשורי לשום דבר מלבד כתבי הקודש, ולכן לא נמצא מעולם שום כתב אחר עם אותיות כתב אשורי אלא כתב עברי בלבד. ועל זה נסובים דבריו שהוא מעשה חדש שלא שמענו מעולם, כלומר שתמיד נזהרו לכתוב כל דבר אחר בכתב עברי בלבד.
לא נראה לי כך. נראה לי שהמשך דבריו הוא כמו קטע חדש. ואחר שהוכיח מכמה טעמים שאסור לרקום פסוק בטלית, הוסיף לכתוב שבכלל אין להשתמש בכתב אשורי אלא לצור כתיבת כתבי הקודש. הטעם של "חדש" נראה שכוונתו שמאחר שלא נהגו בזה ישראל מעולם, ראוי הוא להאמין שלא לחינם נמנעו מזה ואין כאן הידור מצוה.

כמובן אין ללמוד שאסור לעולם לחשוב על דבר שלא היה ידוע. ולחדש דבר כשלא נמצא טעם להימנע ממנו. אבל ברור הוא שאין זה מסור לכל אחד. ולכן אמר שאין לעשות אלא אם נבדק היטב ונמצא מותר, וכאן מצא טעמים לאיסור ואפילו אם לא תקבלם בוודאות, יש לכל הפחות לחוש להם.
 

יוספי

משתמש ותיק
כידוע, נשנה הדבר כמה פעמים בדברי החת"ס. והוא הוזכר כציטוט בשמו נגד המשכילים
ואינו ידוע דב' פעמים כתבו שלא להחמיר ורק פעם אחת שלא להקל
 

הכהן

משתמש ותיק
יש לציין, שהכתב סופר, שכידוע לא נפל מאביו במלחמה נגד המתחדשים, היה מראשי מתירי מצות מכונה.
 

עוד-אחד

משתמש רגיל
פותח הנושא
אח שלך אמר:
מה שידוע לי החת"ס כתב זאת כלפי 2 נושאים.

1. על שינויים בשיעורין של תורה.
2. כלפי שינוי מקום הבימה בביהכ"נ.

ובכן:
כלפי שיעורין - בזמנו גילו סתירה מציאותית בין המידות והשיעורין שהוזכרו בש"ס, והוא היה צריך להכריע בין המשכיות מה שמקובל לבין שינוי ואנרכיה.
ולאחר שדן ומפלפל בכל הראיות הוא כותב לתוספת חיזוק:
"כדי שלא להבעית את ישראל... החדש אסור מן התורה... הנח להם לישראל..."

כלפי שינוי מקום הבימה בביהכ"נ - הוא מביא שהכסף משנה מצדיק את אלו שהעבירוה לאחורי ביהכ"נ כדי שישמעו יותר טוב.
אבל הוא מסתייג שכל זה רק כשבונים בית כנסת חדש.
אבל לא לעשות כן במקום שכבר היתה הבימה באמצע כי זה מקדש מעט.
ומצינו במשכן ש"קרש שזכה בדרום לא היו מעבירין אותו לצפון" וכו'
וגם כאן הוא מסיים: חדש אסור מן התורה.

(אמנם זה היה משפט פארפראזה קבוע במסגרת המלחמה ב'מתחדשים' = הניאולוגים הרשעים הארורים שבאו לעקור בכוונת זדון את הכל בכל מכל, וחיפשו תירוצים הגיוניים, וכיון שהסתירו שהם כופרים גמורים ודיברו בשם התורה לכן היה צורך בסיסמה זו כדי להדוף אותם קצת)

את דבריך ראיתי רק אחרי שכתבתי את ההודעה שאחריה, וההודעה שלי לא נכתבה כלפיהם.

לגוף הדברים, אני בעיקר באתי לומר שמצאתי את היסוד כבר ברמב"ם ואולי הוא מוקדם יותר (יש גם גמרא כעי"ז לא חזינן לרבנן קשישאי דעבדי הכי).

ברור שהמשפט נאמר כדי להלחם במשכילים. אבל לא ברור שאם לא היו משכילים בזמנו לא היה אומר כן כלפי אדם פרטי.

אני חושבשצריך להיות  גדר בעניין. וודאי לא כל דבר שלא היה עד היום צריך לפסול, וכמו שהזכירו ממצות מכונה, אלא כל דבר יש לדון לגופו. אבל יש דברים שאנו יודעים שכבר היה את הנידון בדורות הקודמים, או שהיה אפשר לעשות כן בימים הקודמים, ולא עשו מעולם אם כן זה מוכיח שלא ראוי לעשות כן, וכעין מה שידוע בשם הבית הלוי נגד התכלת של ראדזין שיש מסורת שזה אינו תכלת שהרי היה מוכר ולא עשו מעולם (ומשמע שלולי זה לא היה אומר שיש מסורת שלא להטיל תכלת כי יש לומר שעכשיו נתגלה וזה נושא לאשכול נפרד). יש נקודה נוספת שגם בדבר שייתכן שהשתנה בזמננו לא ראוי להנהיג בלי בדיקה שמא יש טעות. שהרי יש לומר "וכי מפני שאנו מדמין נעשה מעשה" (עיין גיטין לז). וכמעט בכל חומרא זה גם אתי לידי קולא.לכן אין לקבל חידושים שלא נבדקו על ידי גדולי הדור וכ"ש אם ידוע שלכעי"ז התנגדו בעבר. 
 
חלק עליון תַחתִית