אח שלך אמר:
מה שידוע לי החת"ס כתב זאת כלפי 2 נושאים.
1. על שינויים בשיעורין של תורה.
2. כלפי שינוי מקום הבימה בביהכ"נ.
ובכן:
כלפי שיעורין - בזמנו גילו סתירה מציאותית בין המידות והשיעורין שהוזכרו בש"ס, והוא היה צריך להכריע בין המשכיות מה שמקובל לבין שינוי ואנרכיה.
ולאחר שדן ומפלפל בכל הראיות הוא כותב לתוספת חיזוק:
"כדי שלא להבעית את ישראל... החדש אסור מן התורה... הנח להם לישראל..."
כלפי שינוי מקום הבימה בביהכ"נ - הוא מביא שהכסף משנה מצדיק את אלו שהעבירוה לאחורי ביהכ"נ כדי שישמעו יותר טוב.
אבל הוא מסתייג שכל זה רק כשבונים בית כנסת חדש.
אבל לא לעשות כן במקום שכבר היתה הבימה באמצע כי זה מקדש מעט.
ומצינו במשכן ש"קרש שזכה בדרום לא היו מעבירין אותו לצפון" וכו'
וגם כאן הוא מסיים: חדש אסור מן התורה.
(אמנם זה היה משפט פארפראזה קבוע במסגרת המלחמה ב'מתחדשים' = הניאולוגים הרשעים הארורים שבאו לעקור בכוונת זדון את הכל בכל מכל, וחיפשו תירוצים הגיוניים, וכיון שהסתירו שהם כופרים גמורים ודיברו בשם התורה לכן היה צורך בסיסמה זו כדי להדוף אותם קצת)
את דבריך ראיתי רק אחרי שכתבתי את ההודעה שאחריה, וההודעה שלי לא נכתבה כלפיהם.
לגוף הדברים, אני בעיקר באתי לומר שמצאתי את היסוד כבר ברמב"ם ואולי הוא מוקדם יותר (יש גם גמרא כעי"ז לא חזינן לרבנן קשישאי דעבדי הכי).
ברור שהמשפט נאמר כדי להלחם במשכילים. אבל לא ברור שאם לא היו משכילים בזמנו לא היה אומר כן כלפי אדם פרטי.
אני חושבשצריך להיות גדר בעניין. וודאי לא כל דבר שלא היה עד היום צריך לפסול, וכמו שהזכירו ממצות מכונה, אלא כל דבר יש לדון לגופו. אבל יש דברים שאנו יודעים שכבר היה את הנידון בדורות הקודמים, או שהיה אפשר לעשות כן בימים הקודמים, ולא עשו מעולם אם כן זה מוכיח שלא ראוי לעשות כן, וכעין מה שידוע בשם הבית הלוי נגד התכלת של ראדזין שיש מסורת שזה אינו תכלת שהרי היה מוכר ולא עשו מעולם
(ומשמע שלולי זה לא היה אומר שיש מסורת שלא להטיל תכלת כי יש לומר שעכשיו נתגלה וזה נושא לאשכול נפרד). יש נקודה נוספת שגם בדבר שייתכן שהשתנה בזמננו לא ראוי להנהיג בלי בדיקה שמא יש טעות. שהרי יש לומר "וכי מפני שאנו מדמין נעשה מעשה" (עיין גיטין לז). וכמעט בכל חומרא זה גם אתי לידי קולא.לכן אין לקבל חידושים שלא נבדקו על ידי גדולי הדור וכ"ש אם ידוע שלכעי"ז התנגדו בעבר.