האם באמת יש כלל בכל התורה כולה שמי שמסתפק ולא מכריע בודאות - אין דעתו נחשבת כלל?


פותח הנושא
אח שלך
משתמש ותיק
הודעות: 520
הצטרף: 25 אוגוסט 2019, 13:59
נתן תודה: 232 פעמים
קיבל תודה: 92 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

האם באמת יש כלל בכל התורה כולה שמי שמסתפק ולא מכריע בודאות - אין דעתו נחשבת כלל?

שליחה על ידי אח שלך » 27 אוקטובר 2019, 01:22

הנה קיי"ל בש"ס וברמב"ם [ולכאורה ללא חולק] שכאשר דנין בכל נידון אשר ידונו בו - אם יש מהדיינים מי שאומר איני יודע, מוסיפים דיין אחר תחתיו. והראשון שלא יודע - הרי הוא כמי שאינו כלל.

והיות שבסנהדרין דנו לא רק בחו"מ = דברי ריבות בשעריך, אלא גם בין דם לדם בין דין לדין ובין נגע לנגע, ובקיצור הכריעו בכל התורה כולה.
איז ממילא אף האי כללא - נוהג בכל התורה כולה.
שלכאורה תמיד המסתפק הוא ממש כמי שאינו!
 
​​​​​​[ואני מקוה שכולם מסכימים איתי שזה לא נאמר רק במקרה שהוא סתם כמו עם הארץ בנידון זה ואומר 'לא יודע כי לא למדתי את הסוגיה'...
אלא אף אם הוא בירר היטב את הנושא והספק מגיע מכח שיש לו שני צדדים או יותר - סו"ס הוא מסופק ואינו נחשב]

האמנם כך הוא בכל מחלוקת הפוסקים שכשיש מי מהפוסקים שבטוח בצדקתו - כבר אין שום משקל לדברי החולק אם הוא אינו בטוח לגמרי בסברתו והוא רק מצדד מספקות וחששות? 
ולמה לא שמענו מזה בלתי היום? 

נ. ב. כמובן אינני שואל זאת במחלוקת של גדול וקטן אלא רק כששניהם שווים בגדלותם בתורה ובהוראה. 


אוריאל
משתמש ותיק
הודעות: 1494
הצטרף: 26 יוני 2017, 22:51
נתן תודה: 680 פעמים
קיבל תודה: 489 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם באמת יש כלל בכל התורה כולה שמי שמסתפק ולא מכריע בודאות - אין דעתו נחשבת כלל?

שליחה על ידי אוריאל » 27 אוקטובר 2019, 10:32

מצאנו הרבה בפוסקים שכתבו לפסוק, ונמקו את סברתם לפי שאין מניחין פשיטותיה דפלוני בשביל ספיקו של אלמוני.
גם ידוע שכל היכא שבבלי השאיר ספק בתיקו, ובירושלמי הוא פשיטותא, דעת הרמב"ם ורוב הראשונים לפסוק כפשיטותיה דהירושלמי.
ואמנם בבית דין זה ענין אחר, כי יש צורך לקבל הכרעה, ומהלכות הבית דין שמחליפים דיין, אבל עדיין מובן מדוע כאשר בדורות האחרונים אם פוסק מניח דבר מספק מתחשבים גם בדעתו [במידה מסויימת]. ומכל מקום נראה שאין בדבר זה הכרע, והדבר משתנה לפי המקום, הזמן והאישים, ודעת תורה נוטה מתי לומר סברא זו שאין להניח בשביל ספק כו', ומתי לא.


עת לדבר
משתמש ותיק
הודעות: 380
הצטרף: 03 ספטמבר 2019, 21:40
נתן תודה: 103 פעמים
קיבל תודה: 100 פעמים
סטטוס: לא מחובר

Re: האם באמת יש כלל בכל התורה כולה שמי שמסתפק ולא מכריע בודאות - אין דעתו נחשבת כלל?

שליחה על ידי עת לדבר » 27 אוקטובר 2019, 11:06

יש חידוש בתשובת הרשב"א (ח"ב סי' קד, מובא בב"י חו"מ סו"ס יג), שהדין המבואר במשנה בסנהדרין כט א שאם אחד מהדיינים אומר איני יודע יוסיפו, זה לא רק בשלשה שכיון שאחד אינו יודע ממילא נותרו שנים, אלא גם אם קיבלו עליהם הבע"ד עשרה דיינים שידונו אותם וא' מתוכם אומר איני יודע גם בכה"ג א"א לגמור הדין ע"פ התשעה הנותרים!

ולשון הרשב"א - שאין הולכים אחר הרוב אלא כשרבו המזכים על המחייבים או המחייבים על המזכים מתוך משא ומתן של כולם אבל כשהמיעוט איננו לא, שאילו היה שם אותו האחד שמא היה מראה טעם הפך מה שהסכימו הרוב ויודו הרוב בכך.

ומתבאר מדבריו הטעם שזה נקרא שהוא אינו כאן, משום שאם היה מראה טעם היו הרוב מודים בכך, וא"כ נמצא שאין כאן עשרה דעות, ואנן לאו עשרה דיינים בעינן אלא עשרה דעות (דאל"כ מה צריך להגיע לכך שהיו הרוב מודים).


פותח הנושא
אח שלך
משתמש ותיק
הודעות: 520
הצטרף: 25 אוגוסט 2019, 13:59
נתן תודה: 232 פעמים
קיבל תודה: 92 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם באמת יש כלל בכל התורה כולה שמי שמסתפק ולא מכריע בודאות - אין דעתו נחשבת כלל?

שליחה על ידי אח שלך » 27 אוקטובר 2019, 21:45

יפה כתבתם והחכמתם אותי.

אבל יש לי הרגשה/התרשמות שדין זה הלך ונחלש תקפו לאחרונה.

איני יודע מתי בדיוק זה התחיל - אבל אם נלך לסוף ממש ונביט לימינו אנו, מסתמא נבחין בקלות שבד"כ כל מי מהפוסקים שחושש לספק מסויים בהלכה, דעתו שוקלת בדיוק כמו מי שאינו חושש (כשטעמו ונימוקו עמו לא לחשוש).

ואם זה נכון - אז צע"ג מה נשתנה, ולמה, וממתי.

וכאמור: השאלה מתחילה רק במקרה שהאומר ברי לי הוא גדול כמותו.

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה

חזור אל “הלכה ומנהג”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים | 2 אורחים