היתר לפרסום מו"מ בעלון שבת

חגי פאהן

משתמש ותיק
שלום וברכה.
אילו היתרים יש להפצת עלון לשבת הכולל פרסומים לקנייה/מכירה ושאר פרנסה?
 

מודים דרבנן

משתמש ותיק
לא ידוע לי על היתר המיוחד לעלוני שבת.

אך בעיקרון, רוב הפרסומות היום אינם מכילים מידע ממשי על קניה או מכירה אלא רק מידע אינפורמטיבי על מוצר חדש וכדומה. ולכאורה אין איסור לקראם בשבת.
 

שניאור

משתמש ותיק
הבעיה היא לא ההפצה, הבעיה היא קריאת הפרסומות בשבת, וזה אכן אסור.
 

חגי פאהן

משתמש ותיק
פותח הנושא
מודים דרבנן אמר:
לא ידוע לי על היתר המיוחד לעלוני שבת.

אך בעיקרון, רוב הפרסומות היום אינם מכילים מידע ממשי על קניה או מכירה אלא רק מידע אינפורמטיבי על מוצר חדש וכדומה. ולכאורה אין איסור לקראם בשבת.

א. למה אין איסור לקראם בשבת? למה זה לא נכלל בקורא שטרי הדיוטות? והרי השו"ע אסר אף לקרוא הכתב שתחת הדיוקנאות, משום "ודבר דבר", שלא יהא דיבורך של שבת כדיבורך של חול.
ב. אני מדבר על פרסומות שכנראה יהיה שם טלפון של המוכר/המשכיר וכיו"ב, בעלון קהילתי.
 

חגי פאהן

משתמש ותיק
פותח הנושא
שניאור אמר:
חגי פאהן אמר:
והמפיץ לא נחשב כמחטיא הרבים?
הוא לא מחייב אף אחד לקרוא את הפרסומות בשבת.

גם נותן המכשול לא מחייב את העיוור להיתקל בו.
ויותר מזה אמרו חז"ל, שאם נזיר דורש ממני יין, אם אמרתי לו שאסור לו מן התורה לשתות יין ונתתי לו - עדיין עברתי על 'לפני עור'.
 

בבא קמא

משתמש ותיק
הבעיה היא לא האיסור. הבעיה היא עצם הפרסום של דברי חולין בעלון שנועד לדברי תורה.
זוהי בושה שדבר שכזה נכנס לציבור החרדי. עלון שהתחיל במסווה תורני הופך כמעט לשבועון פרסומי.
 

לימוד נביאים

משתמש רגיל
חגי פאהן אמר:
שלום וברכה.
אילו היתרים יש להפצת עלון לשבת הכולל פרסומים לקנייה/מכירה ושאר פרנסה?

תמיד היה נראה בעיני טעם לפגם שעלון שכל כולו מיועד לשבת מכיל פרסומות, הרי כל השימוש שלו הוא בשבת ולאחר מכן הוא נגנז. ואם כן הוא יוצא מנקודת הנחה של פרנסה מאיסור.

אך לפעמים מדובר על עלוני סוף שבוע ואז הם נקראים גם בימי חמישי שישי
 

אאבבגג

משתמש רגיל
בבא קמא אמר:
הבעיה היא לא האיסור. הבעיה היא עצם הפרסום של דברי חולין בעלון שנועד לדברי תורה.
זוהי בושה שדבר שכזה נכנס לציבור החרדי. עלון שהתחיל במסווה תורני הופך כמעט לשבועון פרסומי.
עושה רושם שכבודו לא ניסה אי פעם להוציא עלון תורני ולהתמודד עם הוצאות של אלפי שקלים בחודש.
 
 

חגי פאהן

משתמש ותיק
פותח הנושא
לימוד נביאים אמר:
חגי פאהן אמר:
שלום וברכה.
אילו היתרים יש להפצת עלון לשבת הכולל פרסומים לקנייה/מכירה ושאר פרנסה?

תמיד היה נראה בעיני טעם לפגם שעלון שכל כולו מיועד לשבת מכיל פרסומות, הרי כל השימוש שלו הוא בשבת ולאחר מכן הוא נגנז. ואם כן הוא יוצא מנקודת הנחה של פרנסה מאיסור.

אך לפעמים מדובר על עלוני סוף שבוע ואז הם נקראים גם בימי חמישי שישי

והיכן מחלקים אותם?
ומדובר בעלון שלא כל כולו דברי תורה, אלא מלכתחילה מטרתו לאחד את הקהילה, להודיע למי נולד בן ומה חדש, מתי מניינים בחול ובשבת, וגם פינת דבר תורה. אבל מתי ואיפה הוא מחולק אם לא בבתי הכנסת ערב שבת עם חשיכה?
 

יהודי

משתמש ותיק
פעם שמעתי מא' מגדולי המורים שאמר שאלו שטרי הדיוטות תרתי משמע.
 

לימוד נביאים

משתמש רגיל
חגי פאהן אמר:
לימוד נביאים אמר:
חגי פאהן אמר:
שלום וברכה.
אילו היתרים יש להפצת עלון לשבת הכולל פרסומים לקנייה/מכירה ושאר פרנסה?

תמיד היה נראה בעיני טעם לפגם שעלון שכל כולו מיועד לשבת מכיל פרסומות, הרי כל השימוש שלו הוא בשבת ולאחר מכן הוא נגנז. ואם כן הוא יוצא מנקודת הנחה של פרנסה מאיסור.

אך לפעמים מדובר על עלוני סוף שבוע ואז הם נקראים גם בימי חמישי שישי

והיכן מחלקים אותם?
ומדובר בעלון שלא כל כולו דברי תורה, אלא מלכתחילה מטרתו לאחד את הקהילה, להודיע למי נולד בן ומה חדש, מתי מניינים בחול ובשבת, וגם פינת דבר תורה. אבל מתי ואיפה הוא מחולק אם לא בבתי הכנסת ערב שבת עם חשיכה?
אני מתכוין לעלונים שמחולקים ביום חמישי בקבצי גליונות
 
 

שניאור

משתמש ותיק
חגי פאהן אמר:
גם נותן המכשול לא מחייב את העיוור להיתקל בו.
ויותר מזה אמרו חז"ל, שאם נזיר דורש ממני יין, אם אמרתי לו שאסור לו מן התורה לשתות יין ונתתי לו - עדיין עברתי על 'לפני עור'.
זה לא דומה, הדמיון הנכון צריך להיות שאני נותן לנזיר משלוח מנות מלא ובתוכו יש גם יין, האם עברתי על לפני עור בגלל שהוא שתה את היין?
האמת שאינני יודע אבל זה לא נראה כ"כ ברור כמו שאתה מציג את זה.
 

בבא קמא

משתמש ותיק
שניאור אמר:
חגי פאהן אמר:
גם נותן המכשול לא מחייב את העיוור להיתקל בו.
ויותר מזה אמרו חז"ל, שאם נזיר דורש ממני יין, אם אמרתי לו שאסור לו מן התורה לשתות יין ונתתי לו - עדיין עברתי על 'לפני עור'.
זה לא דומה, הדמיון הנכון צריך להיות שאני נותן לנזיר משלוח מנות מלא ובתוכו יש גם יין, האם עברתי על לפני עור בגלל שהוא שתה את היין?
האמת שאינני יודע אבל זה לא נראה כ"כ ברור כמו שאתה מציג את זה.
ברור שעובר.
 
 

לימוד נביאים

משתמש רגיל
אם לא ידוע לי שהנזיר מתכוין לשתות מהיין, אין סיבה שיעבור על לפני עיור, זה שבסוף הנזיר החליט לשתות לא הופך את נתינת המשלוח ללפני עיוור.
 

חגי פאהן

משתמש ותיק
פותח הנושא
לימוד נביאים אמר:
אם לא ידוע לי שהנזיר מתכוין לשתות מהיין, אין סיבה שיעבור על לפני עיור, זה שבסוף הנזיר החליט לשתות לא הופך את נתינת המשלוח ללפני עיוור.

ייתכן. אך כאן ידוע גם ידוע שרבים יקראו בעלונים אלה.
כנראה הכי טוב לשאול את רב הקהילה וזהו.
 

zxc

משתמש רגיל
יהודי נאמן אמר:
הרי ברור שהמפרסם מפרסם שם על מנת שיקראו את הפרסומת. ולשם זה הם משלמים למוציא העלון.
אז ב"ה שהמפרסמים אינם יודעים את ההלכה, ושרוב ישראל לא קוראים כלל את הפרסומת......
כשם שב"ה שהעשירים אינם עובדים על מידת ה'כבוד'.......
 
 

יהודי נאמן

משתמש ותיק
zxc אמר:
יהודי נאמן אמר:
הרי ברור שהמפרסם מפרסם שם על מנת שיקראו את הפרסומת. ולשם זה הם משלמים למוציא העלון.
אז ב"ה שהמפרסמים אינם יודעים את ההלכה, ושרוב ישראל לא קוראים כלל את הפרסומת......
כשם שב"ה שהעשירים אינם עובדים על מידת ה'כבוד'.......
כיון שהפרסום הוא על דעת כן לכן אין מוציא העלון יכול לומר לא נתתי לכם את זה בשביל לקרוא, הוא בהכרח מחלק את זה כדי שאנשים יקראו. ולכן עובר בלפני עיור.
 
 

איש ווילנא

משתמש ותיק
עד שאתם נטפלים לעלון כזה או אחר
מדוע לא תיטפלו לעיתוני סוף השבוע המלאים בפירסומים זה כבר עשרות בשנים ואין פוצה פה ומצפצף
[זאת מלבד שאין התר ברור כל עיקר לקריאת עיתונים בשבת]
 

סיני ועוקר

משתמש רגיל
באותו עניין, כידוע ישנו בעולם הפרסום דבר שנקרא "פרסום חוצות בתי כנסת" הפרסומות שלהם מודבקים באיזורי בתי הכנסת ביום ב' וה', הסתפקתי אם לפרסם שם שלא להכשיל את הצופים בשבת? מה אומרים רבותינו?
 

שניאור

משתמש ותיק
סיני ועוקר אמר:
באותו עניין, כידוע ישנו בעולם הפרסום דבר שנקרא "פרסום חוצות בתי כנסת" הפרסומות שלהם מודבקים באיזורי בתי הכנסת ביום ב' וה', הסתפקתי אם לפרסם שם שלא להכשיל את הצופים בשבת? מה אומרים רבותינו?
אם המצב הוא שכשאתה לא מפרסם שם הם לא יקראו מודעות פרסום ודאי שיש בזה מעלה, אבל אם הקוראים בין כה יקראו ואתה כוונתך לפרסם כדי שיקראו לפני או אחרי שבת אז מה הרווחנו?
 

ינון קליין

משתמש רגיל
דף מקורות משיעור בנושא:
 
בס"ד
קריאה בעיתונים ועלונים בשבת​
 
1. שו"ת שבות יעקב חלק ג סימן כג
גם ילמדנו רבינו על מה סומכין העולם במדינה זו רבי' וגם שלמי' שקורין בשבת בכתביהם שנדפסו חדושיהם מסיפורי מלחמות וכיוצא בהם שקורין בל"א נייא צייטונג והלא אסור לקרות בשבת בסיפורי מלחמות כמבואר שם בא"ח...וע"ד קריאת הנייא צייטונג בשבת אפשר לומר שסוברין דהא דפסק דאסור לקרות בספרי מלחמות היינו מלחמות הקודמין הישנים שאין בהם צורך לקרות בהם עכשיו אבל בתוך כתב התחדשות שנדפסי' מקראות של זמני' הללו שיש בהם כמה צורכי בני אדם לידע באיזה מדינה שהוא מלחמה או שאר מקראו' רעות ח"ו ואולי אפשר להציל איזה דבר ע"י איזה פעולה וכיוצא בזה נ"ל דליכא בזה אסור קריאה משום שטרי הדיוטות כנ"ל הק' יעקב.

 
2. שו"ת שאילת יעבץ חלק א סימן קסב

ולענין לקרות בקורנטין הנדפסים בכרכים ועיירות גדולות מדי שבוע בשבוע במדינה זו. להודיע בקרב הארץ חדשות וקורות מתרגשות מעניני מלחמה ושאר מאורעות זולתיות ההווים בעולם יום יום. נ"ל פשוט שאינם בכלל איסור שטרי הדיוטות. מידי דהוי אאגרת השלוח ואינו יודע מה כתוב בו שמותר לקרותו. הכי נמי הני פתקי חידושים שנוגעים על פי הרוב לכלל או לפרט. וביחוד בזמן שיש מלחמ' ושעת חירום בעולם. שלפעמים יש צורך גדול לידע איזה צד גבר. ויש לחוש אפי' מחמת עסקי נפשות. ואצ"ל שמסתמא יש בית מיחוש להפסד ממון ח"ו בקירוב או בריחוק מקום ואפי' במקום שברור הדבר שאין מגיע לשם דבר ההזק כלל בשום אופן. מ"מ פשיטא דעדיפי קריאת דפים הללו מסיפורי מלחמות שהתיר בת"ה לבני אדם שמתענגין בכך כל שכן הכא דאיכא תרתי עונג וצורך קרוב. וצער למונע בפרט הרגיל לקרותן. שנפשו שוקקה וכוספת לדעת המתחדש בהם. על כן הי' נרא' בעיני היתר גמור לכ"ע. שאף בש"ע לא אסר סיפורי מלחמות. אלא אותן שעברו ולקרותן בקבע מתוך ספרים המחוברים.

אמנם עדיין חוכך אני להחמיר מטעם אחר דהיינו מפני שבסופן רגילים להודיע ג"כ הסחורות וקרקעות וכלים הנמכרים. ושאר עניני מו"מ ועסקי תגרים. שזה ודאי אסור לקרותו בשבת. ואפי' לעיין בהם להרהר בלבד נ"ל דאסור. אף על גב דהרהור בעסקיו מותר היינו במחשבה גרידא. אבל לא מתוך הכתב ודוק. ועוד בעסקיו דווקא מה שצריך להם ולא להוסיף עליהם. וא"ת יזהר מלעיין בדברים הללו הנזכרים ונתירנו בשאר י"ל סחור סחור לכרמא לא תקרב בפרטות לסוחרים שכל הבטתם בהם הוא בשביל כך. נכון לאסור לגמרי. ושלום מעכ"ת יגדל. ויונקתו לא תחדל. כנפש עני ודל. יעב"ץ ס"ט.

 
3. תוספתא שבת (ליברמן) פרק יז הלכה ח

המכתמין שבכרכין אין קורין בהן אם היה דבר שהו צורך מדינה מותר

 
4. חסדי דוד (שבת פי"ח הל' ד)

נראה דהיינו כגון מה שנוהגים בערי אדום שכשגוזר המלכות איזה דבר כותבין אותה הגזירה על הכוחלים שבשווקים וזימנין אף שכבר עברה אותה הגזירה נשארת כתובה שם לזכר עולם ובאלו קאסר לקרות מטעמא דשמא יקרא בשטרי הדיוטות וכרלעיל דאפילו בכותל אסיר. אבל אם הוא צורך מדינה כגון בזמן הגזירה שצריכין לידע כדי שיוכלו ליזהר שרי.

 
5. חזון יחזקאל (שבת פי"ח הל'  ד)

המכתבין... שבכרכים כמו העיתונים דהאידנא. שהוא צורך מדינה אם היו בהן דברים הנוגעים למשפטי המדינה או שנוגעים לעניני המדינה, מותר, כיון שהם צורך הכלללא מיחלף בשטרי הדיוטות. ובכהאי גוונא יש גם לפרש בברייתא שהיא תוספתא דהכא שהובאה בסוגיה במסכתין דף קנ ע"א חשבונות של מלך כלומר חשבונות הנוגעים למילי דמלכותא, מותר לחשוב בשבת.

 
6. מג"א סי' שא ס"ק ד

וכן לראות. פי' אף על פי שאסור לראות דיוקנאות כמ"ש סי' ש"ז סט"ו מ"מ אם הראי' עונג לו מותר לראות והב"ח פי' דמותר לרוץ כדי לראות דבר עונג:

 
7. פרי מגדים סי' שא א"א ס"ק ד

עיין מ"א. שם נאמר כתב שתחת הצורה אסור לקרותו בשבת. ובב"י [שם עמוד רצד ד"ה כתב שתחת] הטעם, כשטרי הדיוטות, ואף בחול בדבר מועט שרי, בשבת אסור, אבל לראות הצורה עצמה משמע דשרי. ואין הכי נמי דאם תענוג לו לראות הצורה והכתב לידע מה הוא, כי אם לא יקרא אינו יודע מה הוא ואין לו תענוג, שרינן כהאי גוונא. והכלל, כל מה שאסרו בכעין זה בשבת לחוד, אם הוא עונג לו שרי, הא מה שאסור בחול לקרות שטרי הדיוטות משום מושב לצים, וודאי בשביל עונג שבת לא התירו לו, עיין מ"א [סימן] ש"ז אות כ"א.

 
 
 
חלק עליון תַחתִית