יעויין בחפץ חיים הלכות לשון הרע כללי י' אות י"ז ובבאר מים חיים אות מג, שמותר לאדם לדחות מעליו אשמה ולהגיד 'אני לא עשיתי את הדבר' אף שהחשד נופל רק עליו ועל עוד אדם ובזה שהוא דוחה החשד מעליו נודע שהעושה הוא האדם השני.
ועיין עוד בהלכות רכילות כלל ט' אות יד, שהוא הדין ברכילות, אלא שכותב שם בהגהה שאם הוא מטובי העיר אסור לו לומר אני לא עשיתי הדבר ולדחות מעליו האשמה
והשאלה היא מה ההבדל בין סתם אדם שדוחה מעליו האשמה שהוא מותר אף שהאשמה ממילא תיפול על אדם אחר, לבין אחד מטובי העיר שאסור לו לדחות האשמה מעליו?
ועיין עוד בהלכות רכילות כלל ט' אות יד, שהוא הדין ברכילות, אלא שכותב שם בהגהה שאם הוא מטובי העיר אסור לו לומר אני לא עשיתי הדבר ולדחות מעליו האשמה
והשאלה היא מה ההבדל בין סתם אדם שדוחה מעליו האשמה שהוא מותר אף שהאשמה ממילא תיפול על אדם אחר, לבין אחד מטובי העיר שאסור לו לדחות האשמה מעליו?