האם יש מצוות צדקה לאדם שיכול לעבוד ונח לו לקבל צדקה

יעקב שלם

משתמש ותיק
בעקבות דיון באשכול אחר ובעקבות דבריו של @מבקש אמת 
אשמח למקורות לנידון זה

מצאתי בינתיים
 הגמרא בכתובות (סז,ב) מביאה בשם חכמים שאין חובה לתת צדקה לאדם שיש לו כסף משלו אך רוצה שאחרים יפרנסוהו, וכך נפסק להלכה (שו"ע יו"ד רנג,י): "עשיר המרעיב עצמו, ועינו צרה בממונו שלא יאכל ממנו, אין משגיחין בו." מהלכה זו הסיק המהרשד"ם (שו"ת, יו"ד סי' קסו) שאין חובה לתת צדקה גם לעני המסוגל להתפרנס:
 ופשיטא שאין חילוק בין מי שיש לו ואינו רוצה להתפרנס למי שאין לו מעות בעין ויכול להתפרנס ממקום אחר ממלאכה או אומנות או סחורה. שאם יעלה בדעת שכל מי שאין לו מאתים זוז בעין ויכול להרויח מזונותיו במלאכה או בענין אחר כנזכר יתפרנס מן הצדקה, אין ספק שהיה זה מן הנמנע, שרבו מאד האנשים שאין להם מעות בעין והם בעלי מלאכה או דבר אחר, שיתפרנסו מן העשירים, ולא היה הקומץ משביע את הארי. ואמרינן במסכת ביצה (לב,ב)… שתחלה ביקש מקום להתפרנס קודם שיבקש מזונות חנם.
 המהרשד"ם ממשיך ומביא את דברי הטור (יו"ד סי' רנג), שכל שיעורי העניוּת המובאים במשנה ובגמרא נאמרו רק לימיהם, אבל הכל הולך אחר המקום והשעה, "וידוע שבזמן הזה יש אנשים בעלי מלאכה או דבר אחר ומתפרנסים בדוחק, ואין מטילים עצמם על הצבור ולא על קרוביהם."
 בדומה לדברי המהרשד"ם, כתב אף רבי יהודה החסיד (ספר חסידים סי' תתרלה):
 אם תראה איש שיכול ללמוד והוא מבין, וסופר שיכול לכתוב, ואינם רוצים ללמוד ולכתוב – אם תתן להם צדקה, קורא אני עליהם "לצדקה והנה צעקה", שנאמר: "כי לא עם בינות הוא, על כן לא ירחמנו עושהו ויוצרו לא יחוננו".
 מאידך גיסא, מצאנו בסמ"ק (מצ' כ) שאין לדקדק אחר יכולת ההשתכרות של העני:
 "ולא תאמץ את לבבך" – שלא יאמר: מה לנו לסייע לפלוני? אם היה רוצה היה מרוויח יותר מצרכו! תלמוד לומר: "לא תאמץ" – שאפילו אתה נותן מהמחשבה הזאת, אתה עובר ב"לא תאמץ".
 לכאורה נראה מדבריו שאין למנוע צדקה מאדם שיכול להרוויח לעצמו אם ירצה. אך ייתכן שכוונת הסמ"ק לאדם שמצבו אינו ידוע, שיש לדונו לכף זכות, שאינו יכול לפרנס עצמו. אבל אם ברור שהעני יכול לעבוד לפרנסתו, אין חובה לסייע לו.
 
חלק עליון תַחתִית