בבא קמא אמר:
קודם כל צריך לדעת שגדולי האחרונים נקטו בפשיטות דלא כרש"ש ובראשם רעק"א ופנ"י ועוד.
דברי הרשש הינם תמוהים ביותר, ומה שהקשה מניפול הנמצא יש על זה הסבר ברור, אלא שכרגע אין לי את הסבלנות לכתוב את זה, אולי בהמשך.
ואיך אמר על זה ר' יוסף שרייבר, שום קושיה לא תצדיק דבר מוזר שכזה.
דברי לא סותרים לרעק״א והפנ״י, כי הדבר ברור שהולכים אחר רוב סיבות ולא אחרי רוב צדדי הספק כמו שמוכח מניפול ומלשונות של זהב שהפקדו, וכן להשיטות בתשע חנויות שהולכים אחר רוב בשר ולא אחר רוב החנויות.
אבל גם ברור שהרשש לא צודק במרובעים ומשולשים כי אין מציאות המרובעים סיבה למשולשים, לכן צריך לחלק כמו שחילק החזו״א בתשע חנויות שאם ידוע שיש רוב הפוך בבשר הנמכר הולכים אחריו כיון שגם בשר הנמצא הוא מהנמכרים, (והבשר הנמכר וה שאר בחנות הוא כמו משולשים ומרובעים) אבל אם נמכר רק בשר אחד ואנו מסופקים מה היא הולכים אחר בשר הנשאר בחנות.
לכן בניפול הנמצא חוץ לשובך ואנו מסופקים מה היא, הולכים אחר רוב העופות שנשארו בשובך, והדברים מסתברים, שזה דומה למה שכתבו הראשונים והפוסקים בבשר הנמצא בעיר שהרוב אוכלי טריפה שאוסרים, אבל אם נמצא ברחוב שבעיר שרוב העוברים שם יהודים מכשירים, אבל אם עבר רק אדם אחד ברחוב ואנו מסופקים מי עבר שם הולכים אחר רוב העיר, לכן שובך וחנות הם כמו העיר ומה שיצא מהשובך ומהחנות הם כמו הרחוב, וכמו שהרעק״א והפנ״י לא יחלקו בבשר הנמצא ברחוב גם אם ידענו שהבן אדם שעבר ברחוב ההוא נהרג ולא ידענו אם הוא גוי או יהודי, כך לא יחלקו בדין של ניפול ולשונות של זהב, רק בתשע חנויות דברי החזו״א קשים כמו שהקשה הבית אפרים, שאין רוב הבשר סיבה למציאות הבשר דמה יושיעיני רוב הבשר וכי כנפיים יש להם וכו׳, אבל בניפול שיש להם כנפיים הדברים מסתברים.