נפסק להלכה שעמון ומואב מעשרים מעשר עני, ור' אליעזר במשנה אמר לזו "הלכה למשה מסיני"
לכאו' זוהי גזירה דרבנן, ומה עניינה של הלכה לכאן,
חשבתי על תי' מקורי, שהתביעה על עמון ומואב היתה "על דבר אשר לא קידמו אתכם בלחם ובמים" ויש עניין מיוחד בכך שמעמון ומואב יתנו מעשר עני, ושרש העניין הוא שהם האומות שיצאו מסדום שיד עני ואביון לא החזיקה, ובזה תלוי תיקונם, וכיוון שלא נהגו כך בימי משה נגזר עליהם שלא יבואו בקהל ה'.
ומיד אחרי שחכמים קבעו שעמון ומואב מעשרים מעשר עני בשביעית בא יהודה גר עמוני והתירוהו לבוא בקהל(כמובן מטעם אחר אך הקשר אומר דרשני),
ויש לעיין האם היום שייך לגר מירדן לבוא בקהל שהיא בגבולות עמון ומואב, כיוון שהסיבה שהתירו ליהודה גר עמוני לבוא בקהל היא מפני שכמו שישראל לא שבו אל אדמתם כך גם הם, אבל היום ששבו ישראל לארצם ייתכן גם שנאמר שהם שבו כי משמע במשנה שהא בהא תליא,
מעניין לציין שעתידם של עמון ומואב הוא זהה ממש לסדום ועמורה (צפניה ב') - כי מואב כסדם תהיה ובני עמון כעמרה ממשק חרול ומכרה מלח ושממה עד עולם
לכאו' זוהי גזירה דרבנן, ומה עניינה של הלכה לכאן,
חשבתי על תי' מקורי, שהתביעה על עמון ומואב היתה "על דבר אשר לא קידמו אתכם בלחם ובמים" ויש עניין מיוחד בכך שמעמון ומואב יתנו מעשר עני, ושרש העניין הוא שהם האומות שיצאו מסדום שיד עני ואביון לא החזיקה, ובזה תלוי תיקונם, וכיוון שלא נהגו כך בימי משה נגזר עליהם שלא יבואו בקהל ה'.
ומיד אחרי שחכמים קבעו שעמון ומואב מעשרים מעשר עני בשביעית בא יהודה גר עמוני והתירוהו לבוא בקהל(כמובן מטעם אחר אך הקשר אומר דרשני),
ויש לעיין האם היום שייך לגר מירדן לבוא בקהל שהיא בגבולות עמון ומואב, כיוון שהסיבה שהתירו ליהודה גר עמוני לבוא בקהל היא מפני שכמו שישראל לא שבו אל אדמתם כך גם הם, אבל היום ששבו ישראל לארצם ייתכן גם שנאמר שהם שבו כי משמע במשנה שהא בהא תליא,
מעניין לציין שעתידם של עמון ומואב הוא זהה ממש לסדום ועמורה (צפניה ב') - כי מואב כסדם תהיה ובני עמון כעמרה ממשק חרול ומכרה מלח ושממה עד עולם