ראיתי באורחות שבת פכ"ב, לד שמותר לרוץ מפני הגשמים ומקורו מהגר"ז שמותר לפסוע פסיעה גסה להנצל מרפש וטיט.
אבל מצאתי במדרש שאוסר.
דברים רבה (ליברמן) פרשת דברים
יח.] רב לכם סוב את ההר הזה +דברים ב' ג'+. מהו לרוץ בשבת, כך שנו רבותי' אין רצין להיות עמל בשבת, וכל מי שהוא רץ בשבת מחלל את השבת, שלא ניתנה השבת אלא לנוח בה. אבינא ראה לחבירו (בשבת) רץ בשבת מפני הגשמים, א"ל מי התירה בשבת שאתה רץ בשבת. את מוצא חביבה השבת לפני הקדוש ברוך הוא יתר מן הכל, למה, שבו נח ממלאכתו כשברא עולמו, שנא' וינח ביום השביעי.
ונשאלת השאלה פוסק גדול ומקובל שנמצא מדרש שסותר אותו ההכרעה כמי?
אבל מצאתי במדרש שאוסר.
דברים רבה (ליברמן) פרשת דברים
יח.] רב לכם סוב את ההר הזה +דברים ב' ג'+. מהו לרוץ בשבת, כך שנו רבותי' אין רצין להיות עמל בשבת, וכל מי שהוא רץ בשבת מחלל את השבת, שלא ניתנה השבת אלא לנוח בה. אבינא ראה לחבירו (בשבת) רץ בשבת מפני הגשמים, א"ל מי התירה בשבת שאתה רץ בשבת. את מוצא חביבה השבת לפני הקדוש ברוך הוא יתר מן הכל, למה, שבו נח ממלאכתו כשברא עולמו, שנא' וינח ביום השביעי.
ונשאלת השאלה פוסק גדול ומקובל שנמצא מדרש שסותר אותו ההכרעה כמי?