שריפת פתילות של השמש

תריג מצוות

משתמש ותיק
אשמח לשמוע את דעתכם, האם מנהג שריפת הפתילות חל גם על השמש, או שאדרבה כיון שהשמש נועד לשמש כאור של חולין אין לשרוף אותו יחד עם שאר הפתילות שהן קדושות.
 

יהודי

משתמש ותיק
אסור לשרוף הפתילות עם כל דבר שאינו קדוש כמותם? כמדומה שצריך מקור כדי להתחיל להסתפק.
 

דרורי

משתמש ותיק
תריג מצוות אמר:
אשמח לשמוע את דעתכם, האם מנהג שריפת הפתילות חל גם על השמש, או שאדרבה כיון שהשמש נועד לשמש כאור של חולין אין לשרוף אותו יחד עם שאר הפתילות שהן קדושות.

כל הסיבה לשריפת הפתילות משום שהוקצו למצוותן. ומה גורע אם שורף עימם סתם פתילות?
אם באת לשמוע את דעתי. אין כאן ספק. לא ריח לא טעם שום כלום
 

רוצה להתעלות

משתמש ותיק
נוהג אני (וכן עוד) לשרוף את הפתילות ע"י נייר ספוג בשמן וכדו', ואם יש בעיה לשרף פתילות עם שאר חולין כדברי פותח האשכול האם שפיר עביד?
 

דרורי

משתמש ותיק
אני לא מבין אותכם. יש לכם צד שאסור? לא מתאים
כיון שהוקצה למצוותו חז"ל גזרו שלא ישתמש לשימוש אחר. אבל כששורפם וכי יש בזה שימוש חולין?!
 

תריג מצוות

משתמש ותיק
פותח הנושא
אחדד את שאלתי,
אין ספק שמותר לשרוף את הפתילות מצוה ע"י תוספת של נייר סופג או כל חומר בערה אחר.
השאלה שלי היא כזאת: הרי חלק מענין שריפת הפתילות הוא משום חשיבותם וקדושתם ולכן לא משליכים אותן לפח האשפה. ואם כן, האם יש עניין להפריד מראש בין הפתילות ששימושן לקדושה ולא להשים אותן יחד עם פסולת של חולין (למשל, הפתילות של השמש).
אכן, אין זה סותר שיהיה ניתן להשתמש בפתילות של השמש לצורך הבערת הפתילות, אם כי אני לא מבין מה מיוחד בפתילות של השמש שיתרמו להבערת שאר הפתילות העשויות מאותו חומר.
 

נבשר

משתמש ותיק
אני מבין את השאלה מצד הכבוד והמעמד (לא הכוונה מעמד ההמונים והרבבות, אלא מעמד וצורת הדבר) של השריפה (אם יש בזה ענין כ"כ גדול), למשל אצל החסידים מקובל להדליק ביארצייט רשב"י, מה נגיב שמישהו ישים בתוך מקום ההדלקה כמה מסמכים שהוא צריך לשרוף, ולא הוציאם מחמת עצלותו לברור את הדברים (ואל תשאלו משריפת הבגדים שגם בזה יש ענין, קודם החטא לא היה בגדים, כך שמעתי), והיינו שיהיה חסר בכבוד ומעמד ההדלקה, איזה הלכה זו בשו"ע לא יודע אולי אין, עוד דוגמא קצת שונה אבל אותו עיקרון, למשל בשריפת עיר הנדחת אם מישהו יחליט להוסיף למדורה עוד כמה דברים, מה תהא התגובה, ופשוט שלא נדון האם זה יחשב שיחיד שרפם שהרי ממונו חלק מהשריפה, כנ"ל לגבי שריפת הפתילות אם יש דעה או מנהג או קהילה שאצלם זה הררי קודש, אני מבין שיש מקום להוציא את הפסולת שאינה משמשת לשריפה.
 

אברהם העברי

משתמש ותיק
תריג מצוות אמר:
אשמח לשמוע את דעתכם, האם מנהג שריפת הפתילות חל גם על השמש, או שאדרבה כיון שהשמש נועד לשמש כאור של חולין אין לשרוף אותו יחד עם שאר הפתילות שהן קדושות.

שמתי לב שכולם התיחסו לחצי השני של הדברים והחסירו את השאלה הראשונה - האם מנהג שריפת הפתילות חל גם על השמש
ודאי שלא - את השמש תזרוק לפח הקרוב בלי עטיפה
 

יושבי יעבץ

משתמש ותיק
אברהם העברי אמר:
תריג מצוות אמר:
אשמח לשמוע את דעתכם, האם מנהג שריפת הפתילות חל גם על השמש, או שאדרבה כיון שהשמש נועד לשמש כאור של חולין אין לשרוף אותו יחד עם שאר הפתילות שהן קדושות.

שמתי לב שכולם התיחסו לחצי השני של הדברים והחסירו את השאלה הראשונה - האם מנהג שריפת הפתילות חל גם על השמש
ודאי שלא - את השמש תזרוק לפח הקרוב בלי עטיפה
להעמיד דברים על דיוקם
הטעם ששורפים את השמן שנותר בנר  - מפני שהוקצה למצותו
וכדי שלא יבוא לידי תקלה להשתמש בו, לכן כתבו לשורפו
(יש ויכוח האם רק בשמן שהוקצה לזמן ההדלקה, ואם נותר לאחר שכלתה רגל מן השוק ,האם צריך לשורפו, ולמעשה נוהגים להחמיר)

אף שבפתילות לכאורה אין הטעם הזה
שהרי אין כאן הקצאה - שאינם מתכלות
בכל זאת יש נוהגים לשורפן, אולי מחמת השמן הבלוע בהם.

מעיקר הדין - א"צ לשרוף בדוקא
אפשר גם להשליך
שהרי כל הטעם שלא יבואו בהם לידי תקלה
ואם שופך את השמן בכיור וכדו'
אין כאן בית מיחוש כלל

אפשר שאת הפתילות אין להשליך לאשפה בבזיון, אלא בדרך של כבוד, וכמו כל תשמישי מצוה שא"צ גניזה.

בעניין השמש
קצת משונה לקחת את הנר שכל יעודו
'צריך נר אחרת להשתמש לאורה'
ולומר שיש בו הקצאה למצוה...

נראה שלמרות שהטעם לשרוף הוא חשש תקלה
יש שבלבלו וסוברים ששריפה הוא כגניזה וכדו'
דהיינו שיש כאן מעשה של קדושה
 

ב. זעירא

משתמש ותיק
תמהני על הרבנים הנכבדים שנעלמו מעיניהם דברי הטור המפורשים: 
נותר ממנו בליל ח', עושה לו מדורה ושורפו בפני עצמו, שהרי הוקצה למצותו
ובלהט הלגלוג על מנהגי החסידים שכחו גם שפסק כן המחבר ושא"פ.
 

נדיב לב

משתמש ותיק
ברו אמר:
תמהני על הרבנים הנכבדים שנעלמו מעיניהם דברי הטור המפורשים: 
נותר ממנו בליל ח', עושה לו מדורה ושורפו בפני עצמו, שהרי הוקצה למצותו
ובלהט הלגלוג על מנהגי החסידים שכחו גם שפסק כן המחבר ושא"פ.
באשכול המקושר הובאו על ידינו מקורות במנהג השריפה מה שכתבו הטור והחיי אדם. המחבר לא הזכיר מענין הפתילות רק מהשמן. ולעומתם פתילות השמש או השמן שנותר ממנו אין שום ענין לשורפן או לאבדן ויכול להשתמש בהם שוב
 https://tora-forum.co.il/viewtopic.php?f=29&t=7866
 

אברהם העברי

משתמש ותיק
ברו אמר:
תמהני על הרבנים הנכבדים שנעלמו מעיניהם דברי הטור המפורשים: 
נותר ממנו בליל ח', עושה לו מדורה ושורפו בפני עצמו, שהרי הוקצה למצותו
ובלהט הלגלוג על מנהגי החסידים שכחו גם שפסק כן המחבר ושא"פ.

ובלהט ההגנה על כבוד רבותינו שכח מר @ברו לקרוא וטעה פעמיים
א' אף אחד לא זלזל במנהג כל שהוא אלא רק כתבו שאין מקור לשריפת הפתילות אלא השמן
(א"כ הזלזול הוא רק בשם - במקום שריפת הפתילות תקרא לזה שריפת השמן)

ב' גם הרב @נדיב לב הביא במפורש על השמן שכתבו לשורפו היינו שלא נעלמו ממנו חלילה דברי הטור וכו'

ע"כ עצתי אליו א' לקרוא על מה הוא מגיב קודם שיגיב למען לא נבוש וכו'
ב' להוריד מעליו את חובת ההגנה על דברי רבוה"ק ולהתחיל לקרוא בצורה אוביקטיבית ודבר זה יועיל לו בתרתי גם ללחץ דם שמאד לא בריא להתעצבן כ"כ וגם לנחיתיות  שלא יראה בכל משפט שדן במנהגים (נ,ב, למה חשב מר @ברו שכוונתנו לזלזל בחסידים....) זלזול אישי במישהו ויוציא הדבר מהקשרו

ייש"כ
 

ב. זעירא

משתמש ותיק
א. תודה על דברי החיזוק וההתעוררות, העתקתי אותם לעצמי לעת מצוא.
ב. הפתילות ספוגים בשמן, וכבר פסק במשנ"ב שאם לא מתנה מתחילה, הרי כל השמן הוקצה למצוותו.
 

חזק וברוך

משתמש ותיק
ברו אמר:
תמהני על הרבנים הנכבדים שנעלמו מעיניהם דברי הטור המפורשים: 
נותר ממנו בליל ח', עושה לו מדורה ושורפו בפני עצמו, שהרי הוקצה למצותו
ושכחו גם שפסק כן המחבר ושא"פ.

לכאורה 'שורפו בפני עצמו' הכוונה לאפוקי שלא יהנה ממנו ע"י שריפתו, שהרי פעם היו משתמשים באש לתשמישים רבים, והוצרכו הראשונים להזהיר שלא יצרף את השמן למדורה העומדת לתשמיש.
אך אין שום איסור לצרף לשריפה זו דברים אחרים, כל עוד אין לו הנאה מהשריפה.

וכן משמעות אבודרהם סדר הדלקת נר חנוכה "ושורפו בפני עצמו כיון שהוקצה למצוה אסור להשתמש ממנו", וכן הלשון בפסקי הרי"ד שבת מה ע"א, ומעי"ז בשבלי הלקט סי' ר"ו.
שוב מצאתי כן בהדיא בביאור על הפסיקתא מאת הגרא"ז מרגליות (עמ' 30) "ושורפו בפני עצמו שלא יהנה ממנו בשעת ביעורו להחם אצלו תבשיל וכיוצא בו".
 
 
חלק עליון תַחתִית