חידוש של הגריש"א - אסור לענות אמן על ברכת תינוק קטן.

אח שלך

משתמש ותיק
הופתעתי לגלות בהערות של הרב אלישיב שמביא כמה אחרונים הסוברים שגם באופן שמותר להזכיר שם שמים בכינוי/לע"ז - מ"מ מי שיש לו ספק ברכות לא יברך בלשון לע"ז ובכינוי.
וטעמם שכשזה בצורת ובכוונת ברכה רשמית זה כבר נחשב ברכה לבטלה (להצד שבאמת הוא פטור מלברך במקרה זה).
ולאור זאת הוא ממשיך בפשיטות שכמו" כ אסור לענות אמן לברכת קטן שלא הגיע לחינוך. 
כי כאמור הגם שאין בעיה באמירה סתמית של המילה אמן, אבל כשזה על ברכה הריהו נחשב אמן לבטלה כמו ברכה לבטלה. 
והיות שהברכה לא נצרכת עדיין בגילו - אזי כמו שהברכה היא לבטלה גם האמן של הגדול היא לבטלה. 


אשמח להבין: 
1. ממתי בדיוק קטן מגיע לחינוך בזה? 
2. האם לדעת הגריש"א זה לא נכון מה שנהוג כיום שמיד כשהתינוק מתחיל לדבר אביו מלמדו ברוך אתה...
(סליחה, אמו מלמדתו... )
 
 

סופר

משתמש ותיק
זה לא חידוש של הגרי"ש עי' שו"ע או"ח סי' רטו סעיפים ב-ג, ובמשנ"ב ס"ק טז.
אמנם יש חולקים על הפמ"ג, ואין הזמן מתאים כעת להאריך, אני חייב לרוץ לכולל.
 

סופר

משתמש ותיק
פסקי תשובות אורח חיים סימן רטו
ח. לענות אמן אחר ברכת קטן שלא הגיע לחינוך
סעי' ג', שו"ע: אבל בשעה שהם מברכין לפטור את עצמן כיון דבני חינוך הם עונים אחריהם אמן. ובמ"ב (סקט"ז) משמע דעל ברכה שמברך על אכילה וכה"ג קודם שהגיע לחינוך אין לענות אמן עליו (פמ"ג). וגיל חינוך של קטן לענין זה הוא משעה44 שיודע עפ"י דעתו למי מברכין ומתפללים, והוא באפשרות שיהיה מגיל חמש והלאה כל קטן לפי חריפותו וידיעותיו, וכשקטן45 הגיע לדעה זו חייבים לענות על כל ברכותיו אמן, ואפילו כשאוחז באמצע פסוקי דזמרה וכדו'.
והנה, המנהג הפשוט46 הרווח בישראל מדורי דורות לענות אמן גם אחר ברכת קטני קטנים שלא הגיעו לחינוך, והנח להם לישראל אם אינם נביאים בני נביאים הם, כי בכך גם מחנכים את הקטן בעצמו לענות אמן כששומע ברכות מאחרים, שענין גדול יש בזה47 אפילו עדיין אינו בר חינוך.
ואפילו48 ידעינן שהקטן אינו נקי כהוגן מצואה וכדו' שפיר דמי לענות אמן אחר ברכותיו ולחנכו לומר ברכות ושאר דברים שבקדושה, כיון שמחנכים אותו49 ומעירים תשומת לבו גם לענין ניקוי הגוף, לכן אף על פי שידעינן שאינו נקי לא איכפת לן, כיון שהקטן אינו בר חיובא מדינא, וגם לענין צואה בפי הטבעת אף על פי שמעכבת אצל גדול אפילו במשהו50 מלומר ברכות ושאר דברים שבקדושה.

הערות
44. עיין שו"ת יבי"א ח"ח סי' כ"ה אות ח' עפ"י הרא"ה וריטב"א ושיטמ"ק ברכות (מ"ח א) קטנים בני חמש אם יודעים למי מברכין מזמנים עליהם, והכי נמי לענין אמן, ובס' זכר דוד דף קפ"ד וס' קרנות צדיק שהמעשה דבעל הלבושים (דלעיל הערה 13) היה בקטן בן חמש שנים. ובס' חינוך הבנים למצוות להגרי"י נויבירט שליט"א סעי' כ"א כותב שמאז שיכול הקטן לברך הברכה מעצמו בלי עזרה מגדול, היינו גיל חינוך לברכות ואפשר לענות אמן אחר ברכותיו.
45. וה"ה קטנה, ודברי הערוה"ש הכא בסעי' ב' תמוהים, וכבר העיר על כך בשו"ת יבי"א ח"ב סי' י"ג עפ"י המג"א סי' שמ"ג סק"א ומשנ"ב שם שגם לקטנות יש מצות חינוך.
46. בשו"ת שלמת חיים סי' קל"ד כל תינוק משעה שהתרגל לברך על האוכל חשוב כהגיע לחינוך שאפשר לענות אחריו אמן, ובס' חנוך לנער פי"ד סעי' א' מנהג העולם לענות אמן אף בקטני קטנים, וכ"כ בשו"ת אבן ישראל להגר"י פישר שליט"א ח"ח סי' י"ד ומיישב המנהג בכמה אנפי, ובאורחות רבנו ח"ג עמ' רכ"ג שהגרי"י קניבסקי זצ"ל היה עונה אמן אחר ברכת קטנים מגיל שלש ואילך כדי לחנך את הקטן לענות אמן, ועיי"ש בשם הגרש"ז אויערבאך זצ"ל שהוא היה עונה אמן קטועה בלא הנו"ן והתינוקות אין מבחינים בכך ומתלמדים לענות אמן, ובשו"ת אור לציון ח"ב פי"ד אות ל"ג שאפשר לומר בלחש הפסוק ברוך ה' לעולם אמן ואמן ואת האמן לומר בקול, אמנם כאמור נהוג לענות אמן, וכן בס' דרכי הלכה בירורים סי' כ"ה שהגה"ק מקלויזנבורג זצ"ל היה עונה אמן על קטני קטנים והיה לו ענין גדול בזה והיה נותן להם דבר מאכל שיברכו וענה אמן אחריהם.
47. דבזה זוכה לחלק בעוה"ב וכנ"ל אות ב' בשם הרמ"א בשם כלבו.
48. שו"ת דברי חיים ח"ב סי' ט', ועיין בקיצשו"ע סי' קס"ה בלחם הפנים סק"א מש"כ להשיג על דבריו ומה שהשיב שם בארוכה הג' בעל מסגרת השלחן להצדיק דברי חיים, וכן יישב לנכון בשו"ת תפארת אדם ח"ג סי' ו'.
49. אבל אם עדיין אינו בגיל שמחנכים אותו לגוף נקי אין לענות אמן על ברכותיו לדברי הכל, עיין במסגרת השלחן שם.
50. וכמבואר בסי' ע"ו סעי' ה'.
 

זוזו

משתמש ותיק
ספק אמן זה לא כמו ספק ברכה לבטלה עי' ביה"ל סי' רטו (כמדו') שאם מישהו מברך על כי סומך על פוסקים כמו המברכים בא"י חי העולמים, מותר לענות אמן על ברכתם [אע"פ שאסור לעונה לברך כמוהם].
 
חלק עליון תַחתִית