משנה ברורה ציין לשו״ת של האחרונים

שמואל דוד

משתמש ותיק
משנה ברורה הלכות שבת רנג ציין למהרש״ק , בית שלמה, ושואל ומשיב. 

האם מצינו בעוד מקומות שציין לאחרונים הנ״ל?

 
 

רז בן ציון

משתמש רגיל
סי' שא ס"ק קח
סי' שסב ס"ק סד
סי' תמה ס"ק ט
סי' תרלז ס"ק י
סי' תרעג ס"ק ב

אין לכבודו פרוייקט השו"ת??
 

משבט הכהונא

משתמש ותיק
פעם אחת בלבד מביא אף גדול בן דורו והוא בעל האור שמח שלא כהרגלו (שלא רצה לפגוע אחרים בזה שלא הביאם) ויש סיפור שלם בזה בכמה גירסאות
ביאור הלכה סימן תקפה
* וטוב לתקוע בצד ימין - עיין במ"ב עוד שמעתי בשם הגאון מהר"ר מאיר שמחה הכהן טעם נכון כי בש"ס ר"ה ד' ל"ד ילפי לה לתקיעת שופר מחצוצרות המלחמה ובקרא (שופטים ז) אצל מלחמה בגדעון כתיב ויחזיקו ביד שמאלם בלפידים וביד ימינם השופרות לתקוע וכו':
 

יהודי

משתמש ותיק
שמואל דוד אמר:
משנה ברורה הלכות שבת רנג ציין למהרש״ק , בית שלמה, ושואל ומשיב. 

האם מצינו בעוד מקומות שציין לאחרונים הנ״ל?

 
למה לא?
בהל' פסח הוא אף מציין לשד"ח כמה פעמים, ובהל' סוכה לבית יצחק וכו' וכו' כו'.
 

נדיב לב

משתמש ותיק
חילך לאורייתא אמר:
האם זאת הסיבה שלא הזכיר ולו פעם אחת את שיטת הערוך השולחן?

קראתי פעם מאמר רציני שמסביר כמה הבדלים עקרוניים בין המ"ב לערוך השולחן בנוגע לשינוי המנהגים [ערוך השולחן נצמד למנהגים שלא כהמ"ב] והסתמכות על אחרונים מסוימים
 

אב בבינה

משתמש ותיק
חילך לאורייתא אמר:
האם זאת הסיבה שלא הזכיר ולו פעם אחת את שיטת הערוך השולחן?

הערוך השלחן מצטט המשנ"ב מאות פעמים, ולכך המשנ"ב לא מביא הערוך השלחן.
(וגם הסיפור על בני דורו לא נכון, מהשדי חמד).
 

סופר

משתמש ותיק
ואל תשכחו שהמשנ"ב מביא עשרות (אולי מאות) פעמים את הגר"ז שהיה דור שלפניו.
שמעתי פעם שהמשנ"ב חולק בפירוש על הרב הוא לא הזכיר את שמו, וזאת בכדי שלא יאמרו הבריות שזה מח' חסידים ומתנגדים.
לדוגמא עי' ביה"ל סי' שמ (סי"ג ד"ה אין שוברין) שמביא את שיטת השועה"ר בענין קורע בשם 'אחד מן האחרונים'.
 

וחי בהם

משתמש ותיק
סופר אמר:
ואל תשכחו שהמשנ"ב מביא עשרות (אולי מאות) פעמים את הגר"ז שהיה דור שלפניו.
שמעתי פעם שהמשנ"ב חולק בפירוש על הרב הוא לא הזכיר את שמו, וזאת בכדי שלא יאמרו הבריות שזה מח' חסידים ומתנגדים.
לדוגמא עי' ביה"ל סי' שמ (סי"ג ד"ה אין שוברין) שמביא את שיטת השועה"ר בענין קורע בשם 'אחד מן האחרונים'.

בחיפוש בתקליטור התורני ראיתי שהמשנ"ב מזכיר את הגר"ז כאלף פעמים!
[אגב את הגר"א הוא מזכיר כאלפיים חמש מאות פעמים].
ויצויין שלפעמים מעתיק את חידושי הגר"ז שלא בשמו - וזה לכאורה מורה שהמשנה ברורה רוצה לומר שדברי הגר"ז חזקים כ"כ כאילו זה דבר מוסכם ממש. למשל ראה בסימן שי"ז במשנה ברורה סקכ"ג, שהוא כותב שם בסוגריים את דברי הגר"ז מבלי להזכיר את שמו וכאילו זה הביאור היחיד.
עוד דבר מעניין ראיתי, בביאור הלכה האחרון בסי' של"ו, שהוא חולק שם על החיי אדם ועוד אחד מאחרוני זמננו, ולכאורה פשוט שכוונתו להגר"ז (הגם שזה מעניין קצת שקורא לו 'אחרוני זמננו'), הרי שאת החיי אדם הזכיר בפירוש שחולק עליו, אבל את הגר"ז הזכיר רק ברמיזא ולא רצה לכתוב במפורש שהוא בא לחלוק עליו!
 

סופר

משתמש ותיק
וחי בהם אמר:
עוד דבר מעניין ראיתי, בביאור הלכה האחרון בסי' של"ו, שהוא חולק שם על החיי אדם ועוד אחד מאחרוני זמננו, ולכאורה פשוט שכוונתו להגר"ז (הגם שזה מעניין קצת שקורא לו 'אחרוני זמננו'), הרי שאת החיי אדם הזכיר בפירוש שחולק עליו, אבל את הגר"ז הזכיר רק ברמיזא ולא רצה לכתוב במפורש שהוא בא לחלוק עליו!

והסיבה לכאורה מה שכתבתי קודם, כי כך היא דרכה של תורה לחלוק בהלכה גם על שדולי עולם.
אולם החפף חיים שזהירותו בלה"ר והתרחקותו ממחלוקות היתה מופלגת לא רצה שיהיה אפילו הרהור למאן דהו שסיבת המחלוקות על הגר"ז קשורה למחלוקת החסידים ומתנגדים.
אבל על החיי אדם לית מאן דחש שיאמרו שלח"ח היה דבר נגדו.
 

שלומי טויסיג

משתמש ותיק
בהקדמתו לספר מציין בעל "החפץ חיים" מספר טעמים לכתיבת הספר, ומסביר מדוע לא ניתן להסתפק בשולחן ערוך כספר לידיעת ההלכה.
א'. השולחן ערוך נכתב כספר סיכום ופסיקה לספרים "טור" ו"בית יוסף", והיות שכך, בלי לימוד ה"טור" וה"בית יוסף" קשה להבין את טעמי הדינים שבו - מה שגורם לזכירה פחותה של ההלכות והסקת מסקנות הלכתיות מוטעות, במקרים מסוימים. ומצד שני לימוד הטור והבית יוסף הוא קשה וארוך. לכן נצרך ספר שיסביר ויבאר את הדינים בקיצור.
ב'. ספרי הפסיקה שנכתבו לאחר הופעת השולחן ערוך - ודנים במקרים שונים שלא הוזכרו בשולחן ערוך, חלוקים בדעותיהם לעיתים רבות, ולאדם מן השורה אין כלים להכריע ביניהם. כמו כן החיפוש אחר הלכה מסוימת - שלא הוזכרה בשולחן ערוך, בספרי הלכה רבים, קשה ומיגע.
 

נדיב לב

משתמש ותיק
וחי בהם אמר:
סופר אמר:
ואל תשכחו שהמשנ"ב מביא עשרות (אולי מאות) פעמים את הגר"ז שהיה דור שלפניו.
שמעתי פעם שהמשנ"ב חולק בפירוש על הרב הוא לא הזכיר את שמו, וזאת בכדי שלא יאמרו הבריות שזה מח' חסידים ומתנגדים.
לדוגמא עי' ביה"ל סי' שמ (סי"ג ד"ה אין שוברין) שמביא את שיטת השועה"ר בענין קורע בשם 'אחד מן האחרונים'.

בחיפוש בתקליטור התורני ראיתי שהמשנ"ב מזכיר את הגר"ז כאלף פעמים!
[אגב את הגר"א הוא מזכיר כאלפיים חמש מאות פעמים].
ויצויין שלפעמים מעתיק את חידושי הגר"ז שלא בשמו - וזה לכאורה מורה שהמשנה ברורה רוצה לומר שדברי הגר"ז חזקים כ"כ כאילו זה דבר מוסכם ממש. למשל ראה בסימן שי"ז במשנה ברורה סקכ"ג, שהוא כותב שם בסוגריים את דברי הגר"ז מבלי להזכיר את שמו וכאילו זה הביאור היחיד.
עוד דבר מעניין ראיתי, בביאור הלכה האחרון בסי' של"ו, שהוא חולק שם על החיי אדם ועוד אחד מאחרוני זמננו, ולכאורה פשוט שכוונתו להגר"ז (הגם שזה מעניין קצת שקורא לו 'אחרוני זמננו'), הרי שאת החיי אדם הזכיר בפירוש שחולק עליו, אבל את הגר"ז הזכיר רק ברמיזא ולא רצה לכתוב במפורש שהוא בא לחלוק עליו!
בקובץ ישורון כרך לג עמד תיז נדפס מאמר רחב ומקיף של הרב יעקב טריביץ שכתב להסביר מדוע המ"ב השמיט פעמים רבות את הגר"ז, או גם כשהזכירו הוסיף 'ופשוט' [24 פעם] וכן כמה פעמים הזכיר לגר"א ולפרי מגדים וכו'. מאמר מרתק
http://book.shulchanharav.com/shulchan_harav/maamarim/mishnah_brurah.pdf

ובמקום אחר קראתי פעם [כמדומני חוקר חבד"י] שהמשנה ברורה השתמש פעמים רבות בלשונו הזהב של הגר"ז בלי לציין את שמו, בגלל הניסוח הקצר והמדוייק של הגר"ז. ומוכיח זאת כמה וכמה דוגמאות
 

סתם איש

משתמש ותיק
וחי בהם אמר:
עוד דבר מעניין ראיתי, בביאור הלכה האחרון בסי' של"ו, שהוא חולק שם על החיי אדם ועוד אחד מאחרוני זמננו, ולכאורה פשוט שכוונתו להגר"ז (הגם שזה מעניין קצת שקורא לו 'אחרוני זמננו'), הרי שאת החיי אדם הזכיר בפירוש שחולק עליו, אבל את הגר"ז הזכיר רק ברמיזא ולא רצה לכתוב במפורש שהוא בא לחלוק עליו!

וכן הוא בהלכות הדס בבאור הלכה [לגבי רוב שבנוי על רוב].
 

יהודה בן יעקב

משתמש ותיק
שער הציון סימן רמב, טו
ודלא כמה שראיתי לאחד שהתיר ברבית דרבנן.
וכוונתו לגר"ז שם שהתיר והאריך בזה בקו"א לבאר דבריו.
 

גבריאל פולארד

משתמש ותיק
בענין מקומות שהמשנ"ב חולק על הגר"ז בלי להזכיר שמו אני מעתיק ממה שציינתי אצלי:
בה"ל סי' שמ ד"ה אין
בה"ל סי' מב ד"ה מילתא
בה"ל סי' ריט ד"ה חבוש,
תר"ז שעה"צ סקי"ב
סי' שלו בה"ל ד"ה ומותר,
סי' רעח בה"ל ד"ה בשביל
סי' תמא בה"ל ד"ה אבל

(ואגב, היום יצא לאור המשנה ברורה עוז והדר ששה בכרך אחד...)
 

שניאור

משתמש ותיק
יהודה בן יעקב אמר:
שער הציון סימן רמב, טו
ודלא כמה שראיתי לאחד שהתיר ברבית דרבנן.
וכוונתו לגר"ז שם שהתיר והאריך בזה בקו"א לבאר דבריו.

ושם כתב גם לעיין בביאור הלכה והביה"ל שם רק מתחיל ולא ממשיך, ואומרים שנמחק בכוונה ע"י הח"ח.
 

אבר כיונה

משתמש ותיק
משבט הכהונא אמר:
פעם אחת בלבד מביא אף גדול בן דורו והוא בעל האור שמח שלא כהרגלו (שלא רצה לפגוע אחרים בזה שלא הביאם) ויש סיפור שלם בזה בכמה גירסאות
אב בבינה אמר:
הסיפור על בני דורו לא נכון, מהשדי חמד
וגם את ר' שלמה בובר הוא מביא, כמוזכר באשכול אחר
 

איש ווילנא

משתמש ותיק
סופר אמר:
ציטוט ואל תשכחו שהמשנ"ב מביא עשרות (אולי מאות) פעמים את הגר"ז שהיה דור שלפניו.

הוא היה כמה דורות לפניו. הגר"ז הוא בן דורו של הגר"א וקדם לרבי עקיבא איגר.
מאותו דור אפשר למנות את הפרי מגדים החיי אדם ועוד רבים שהמשנה ברורה מביא 
 

אברך

משתמש ותיק
יהי חסדך עלינו אמר:
זכור לי שהוא מביא רק פעם אחת את הקיצור שולחן ערוך
טעות. 8 פעמים (קרדיט לפרוייקט השו"ת...)
 1.  משנה ברורה סימן קיז ס"ק טו
שכתבו דאם נזכר קודם שהתחיל תקע בשופר אומרו שם ובסימן קי"ד בבה"ל ד"ה בלי חתימה הארכנו בזה וביררנו דיותר טוב שיאמר בש"ת דבזה יצא לכו"ע עתה מצאתי בספר קיצור ש"ע שפסק ג"כ הכי ואם נזכר קודם שסיים ברכת השנים יאמר במקום שנזכר אך אם נזכר אחר כשנים הטובות יחזור ויאמר וברך שנתנו כשנים הטובות כדי שיהיה מעין חתימה 

 2.  משנה ברורה סימן שנח ס"ק ז
טפחים - ומעט יותר כשיעור אצבע בערך ולא חשו להזכירו מפני שהוא מועט ואעפ"כ יכול לחשבו בחשבון וכל שליכא יותר על ע' אמה וד' טפחים ואותו משהו מותר לטלטל ועיין בקיצור ש"ע שכתב דלפי אמות שלנו שהם גדולים הוא נ"ג על נ"ג: 

 3.  ביאור הלכה סימן עט סעיף ז ד"ה * אבל הלול 
* אבל הלול שלהם וכו' - עיין במ"ב מש"כ בשם הח"א לענין דיר של בהמה ובספר קיצור שו"ע כתב דלא נהירין ליה דבריו וגם הפוסקים לא הזכירוהו ומלול של תרנגולין יש לחלק ור"ל משום דמלבד הסרחון הוא מאוס ג"כ כמש"כ הרא"ש והטור ומי יאמר דגם בדיר של בהמה שייך סברא זו ואין להביא ראיה להקש"ע ממה דקי"ל ביו"ד סי' רפ"ו דרפת בקר חייב 

 4.  ביאור הלכה סימן קיד סעיף ו ד"ה * בלא חתימה
ר"י חסיד בשם רבו וכן בהגהת סמ"ק כתב בהדיא דאפילו אם נזכר קודם שהתחיל אתה קדוש חוזר לראש וגם מרמב"ם משמע דלעולם חוזר לראש כמו שהובא בב"י וכן בספר קיצור שו"ע פסק ג"כ דחוזר לראש עי"ש בהג"ה שבסוף ספרו וצ"ע לדינא. והנה אף דלהכריע נגד השו"ע קשה מאוד אחרי דהרבה והרבה מגדולי האחרונים קיימי בשיטת השו"ע ויישבו 

 5.  שער הציון סימן כז ס"ק מט
(מט) קצור שולחן ערוך:

 6.  שער הציון סימן שטו ס"ק נו
(נו) ובספר קצור שולחן ערוך דחה קצת את דבריו, דהרי הוא בכלל ממעלה למטה דלא אסרו חז"ל, ואפשר דהחיי אדם סבירא לה דדוקא ממעלה למטה מפני שהוא דרך שינוי, כמו שפרש רש"י שם ביצה ל"ג, מה שאין כן בזה:

 7.  ביאור הלכה סימן ריז סעיף א ד"ה * הנכנס לחנותו
* הנכנס לחנותו וכו' - עיין בא"ר שדעתו דה"ה אפטיי"ק ובקש"ע במסגרת כתב לתמוה דבית של רפואות שאדם בריא אינו קונה וחולה בלא"ה קונה סמי הרפואות אפשר דלא שייך האי סברא דניחא ליה דנירחו אינשי וניתי וניזבון מניה עי"ש ובאמת אינו מוכרח סברתו דג"כ ניחא להו דנירחו מבחוץ וידעו ששם יש אפטייק אך מצד אחר יש להסתפק עיין 

 8.  ביאור הלכה סימן שא סעיף יא ד"ה * בזה להתיר
אין צד להקל בזה ובפרט דלדעת כמה פוסקים יש גם בזמנינו דין ר"ה גמורה כמבואר לקמן בסי' שמ"ה ע"ש במ"ב ובה"ל ויש בזה חשש חיוב חטאת דדרך הוצאה הוא בכך ומצאתי בקש"ע שגם הוא כתב כדברינו דאין להתיר אפילו ברביד זהב והביא שגם הגאון מהר"א העלער הורה כן: 




 
 

יהודה בן יעקב

משתמש ותיק
יהי חסדך עלינו אמר:
זכור לי שהוא מביא רק פעם אחת את הקיצור שולחן ערוך
ע"פ פרוייקט השו"ת, המשנ"ב מביאו ד' פעמים
 1.  משנה ברורה סימן קיז ס"ק טו
 2.  משנה ברורה סימן שנח ס"ק ז
 3.  ביאור הלכה סימן עט סעיף ז ד"ה אבל הלול  (*2)
 4.  ביאור הלכה סימן קיד סעיף ו ד"ה בלא חתימה
 
 

יהודה בן יעקב

משתמש ותיק
אברך אמר:
7.  ביאור הלכה סימן ריז סעיף א ד"ה * הנכנס לחנותו
* הנכנס לחנותו וכו' - עיין בא"ר שדעתו דה"ה אפטיי"ק ובקש"ע במסגרת כתב לתמוה דבית של רפואות שאדם בריא אינו קונה וחולה בלא"ה קונה סמי הרפואות אפשר דלא שייך האי סברא דניחא ליה דנירחו אינשי וניתי וניזבון מניה עי"ש ובאמת אינו מוכרח סברתו דג"כ ניחא להו דנירחו מבחוץ וידעו ששם יש אפטייק אך מצד אחר יש להסתפק עיין
הוא ציון למסגרת השלחן שעל קיצור שו"ע [סוף סי' נח].
 

בשלמא

משתמש ותיק
גבריאל פולארד אמר:
בענין מקומות שהמשנ"ב חולק על הגר"ז בלי להזכיר שמו אני מעתיק ממה שציינתי אצלי:
בה"ל סי' שמ ד"ה אין
בה"ל סי' מב ד"ה מילתא
בה"ל סי' ריט ד"ה חבוש,
תר"ז שעה"צ סקי"ב
סי' שלו בה"ל ד"ה ומותר,
סי' רעח בה"ל ד"ה בשביל
סי' תמא בה"ל ד"ה אבל

(ואגב, היום יצא לאור המשנה ברורה עוז והדר ששה בכרך אחד...)

בסי' שלו
לפי הרגשת לבי הוא מתכוון שם לכלכלת השבת ולא לשועה"ר אע"פ שגם השועה"ר סובר כן
 

נדיב לב

משתמש ותיק
נדיב לב אמר:
וחי בהם אמר:
סופר אמר:
ואל תשכחו שהמשנ"ב מביא עשרות (אולי מאות) פעמים את הגר"ז שהיה דור שלפניו.
שמעתי פעם שהמשנ"ב חולק בפירוש על הרב הוא לא הזכיר את שמו, וזאת בכדי שלא יאמרו הבריות שזה מח' חסידים ומתנגדים.
לדוגמא עי' ביה"ל סי' שמ (סי"ג ד"ה אין שוברין) שמביא את שיטת השועה"ר בענין קורע בשם 'אחד מן האחרונים'.

בחיפוש בתקליטור התורני ראיתי שהמשנ"ב מזכיר את הגר"ז כאלף פעמים!
[אגב את הגר"א הוא מזכיר כאלפיים חמש מאות פעמים].
ויצויין שלפעמים מעתיק את חידושי הגר"ז שלא בשמו - וזה לכאורה מורה שהמשנה ברורה רוצה לומר שדברי הגר"ז חזקים כ"כ כאילו זה דבר מוסכם ממש. למשל ראה בסימן שי"ז במשנה ברורה סקכ"ג, שהוא כותב שם בסוגריים את דברי הגר"ז מבלי להזכיר את שמו וכאילו זה הביאור היחיד.
עוד דבר מעניין ראיתי, בביאור הלכה האחרון בסי' של"ו, שהוא חולק שם על החיי אדם ועוד אחד מאחרוני זמננו, ולכאורה פשוט שכוונתו להגר"ז (הגם שזה מעניין קצת שקורא לו 'אחרוני זמננו'), הרי שאת החיי אדם הזכיר בפירוש שחולק עליו, אבל את הגר"ז הזכיר רק ברמיזא ולא רצה לכתוב במפורש שהוא בא לחלוק עליו!
בקובץ ישורון כרך לג עמד תיז נדפס מאמר רחב ומקיף של הרב יעקב טריביץ שכתב להסביר מדוע המ"ב השמיט פעמים רבות את הגר"ז, או גם כשהזכירו הוסיף 'ופשוט' [24 פעם] וכן כמה פעמים הזכיר לגר"א ולפרי מגדים וכו'. מאמר מרתק
http://book.shulchanharav.com/shulchan_harav/maamarim/mishnah_brurah.pdf

ובמקום אחר קראתי פעם [כמדומני חוקר חבד"י] שהמשנה ברורה השתמש פעמים רבות בלשונו הזהב של הגר"ז בלי לציין את שמו, בגלל הניסוח הקצר והמדוייק של הגר"ז. ומוכיח זאת כמה וכמה דוגמאות

אם כבר קפץ האשכול. הוסיף על מה שציינתי לעיל.

בהמון מקומות המ"ב מביא בשעה"צ את הגר"ז ומסיים וצ"ע. וזה מראה על המשקל הגדול שהוא מייחס לגר"ז כשיטה שאין להתעלם ממנה אף שבמ"ב פסק אחרת.
 

איש ווילנא

משתמש ותיק
אב בבינה אמר:
וכמעט כל תשובה במשכנות יעקב מובא במקומו בביאור הלכה.
בדרך כלל חידושיו של המשכנות יעקב שכנגד הסכמת פוסקים או נגד המקובל מהרמ"א וכיו"ב אינו מובא במ"ב [ויש כהנה הרבה מאוד תשובות] 
 
 
חלק עליון תַחתִית