לבקשת רבים, עדכנו את כללי פורום הקורונה, לטובת כולנו - נא להקפיד לשמור עליהם
מעתה, בפורום קורונה הראשי יעלו נידונים תורניים בלבד, ובתת הפורום עדכונים נחוצים בלבד
נא לא לערב בין הפורומים, ונא לא להעלות כלל עדכונים שאינם נחוצים ושאר מילי דעלמא, פורומינו - פורום לתורה!
בתקווה להבנה, בברכת "והסירותי מחלה מקרבך"

קושיות עצומות באיסור סנדקאות


פותח הנושא
איש ירושלם
הודעות: 116
הצטרף: 20 נובמבר 2019, 23:55
נתן תודה: 62 פעמים
קיבל תודה: 48 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

קושיות עצומות באיסור סנדקאות

שליחה על ידי איש ירושלם » 31 ינואר 2020, 11:13

המהרי"ל מביא את המנהג שאין נותנים שני אחים לסנדק אחד וכתב לסמוך זאת על שירכיים של הסנדק דומים למזבח וכתב דכיון שבמקדש מי שהקטיר פעם אחת, שוב לא היה מקטיר לפי שהקטורת מעשירה,
ויל"ע בזה טובא:
א'. אף שדימה ר"פ למזבח, אכתי מנ"ל לדמויי למזבח הקטורת שהוא מזבח הפנימי, טפי הו"ל לדמויי למזבח החיצון ודם הברית כדם הקרבנות והרי בקרבנות לא היו מצריכים כהנים חדשים,
ב'. ביומא כ"ו מקשה הגמ' שגם עולה תהא מעשרת כקטורת ותי' הא שכיח והא לא שכיח ופי' רש"י דמסתברא דכי כתיב עושר אדלא שכיח וא"כ מילה דהיא שכיח אינה מעשרת, ואין בה הדין של חדשים לקטורת
ג'. אם זה כקטורת היה צריך להקפיד גם במוהל כן
ד'. לכא' שאני קטורת דהוי כעין שותפות של כל הכהנים ולכן חילקוה ביניהם אבל מצות מילה שייכת לאבי הבן וזכותו לכבד מי שירצה, 


פותח הנושא
איש ירושלם
הודעות: 116
הצטרף: 20 נובמבר 2019, 23:55
נתן תודה: 62 פעמים
קיבל תודה: 48 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: קושיות עצומות באיסור סנדקאות

שליחה על ידי איש ירושלם » 31 ינואר 2020, 11:21

שמעתי מקשים עוד מהיכ"ת לחלק את זה לפי משפחות ולמה לא נאמר שלעולם מי שהיה סנדק לא יוכל יותר לשמש כסנדק


יעקב שלם
משתמש ותיק
הודעות: 1294
הצטרף: 10 אפריל 2018, 11:52
נתן תודה: 490 פעמים
קיבל תודה: 383 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: קושיות עצומות באיסור סנדקאות

שליחה על ידי יעקב שלם » 31 ינואר 2020, 11:24

איש ירושלם כתב:
31 ינואר 2020, 11:21
שמעתי מקשים עוד מהיכ"ת לחלק את זה לפי משפחות ולמה לא נאמר שלעולם מי שהיה סנדק לא יוכל יותר לשמש כסנדק

כמדומני שהמנהג הוא לאבי הבן 
שהוא לא יכבד לאדם אחד שני פעמים
וממילא לא קשה


פותח הנושא
איש ירושלם
הודעות: 116
הצטרף: 20 נובמבר 2019, 23:55
נתן תודה: 62 פעמים
קיבל תודה: 48 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: קושיות עצומות באיסור סנדקאות

שליחה על ידי איש ירושלם » 31 ינואר 2020, 11:33

יעקב שלם כתב:
31 ינואר 2020, 11:24
כמדומני שהמנהג הוא לאבי הבן 
שהוא לא יכבד לאדם אחד שני פעמים
וממילא לא קשה
צודק, אבל אני עדיין נבוך בקושיות הראשונות שהזכרתי, אנא הגש את עזרתך המקצועית.


פותח הנושא
איש ירושלם
הודעות: 116
הצטרף: 20 נובמבר 2019, 23:55
נתן תודה: 62 פעמים
קיבל תודה: 48 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: קושיות עצומות באיסור סנדקאות

שליחה על ידי איש ירושלם » 31 ינואר 2020, 11:41

שאלתי ת"ח חשוב ומיד שלח אותי לעיין בשו"ת נודע ביהודה קמא יו"ד סי' פ"ו לעת עתה אינו תח"י, מי שיוכל להעלות את זה כאן יבורך.


יעקב שלם
משתמש ותיק
הודעות: 1294
הצטרף: 10 אפריל 2018, 11:52
נתן תודה: 490 פעמים
קיבל תודה: 383 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: קושיות עצומות באיסור סנדקאות

שליחה על ידי יעקב שלם » 31 ינואר 2020, 11:49

https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A0%D ... 7%A4%D7%95

סימן פו
תשובה שלמא רבא לכבוד אהובי וידידי. הרב המופלא החכם השלם בתורה ובמדות חמודות. כבוד שמו הטוב במהור"ר מנחם נאווארי נ"י:

דברי אגרתו מן תשרי העבר הגיעני בחוה"ס ואז אין הלבלר יוצא בקולמסו ואח"ז הגיע זמן אסיפת התלמידים בתחלת הזמן ואנא שאילנא להו ולא יכולתי להשיב וביחוד שראיתי שאין שאלתו נחוצה. אמנם כעת שפניתי מעט ראיתי מכתבו. ומה ששאל איש שנולד לו בן זכר ולא מצא סנדק כרצונו רק זה שכבר היה אצלו סנדק באחד מבניו הקודמים אם מותר לכבדו: הנה אין דעתי נוחה להשיב בדבר שאין לו שורש מן הש"ס ודברי רבינו פרץ שהביא מהרי"ל בריש הלכות מילה הוא רק כעין אסמכתא לתת טעם על מה שנמנעים מלכבד לאחד בשני בנים. ובגוף הדבר שדימה מהרי"ל מצוה זו למקטיר קטורת. אני תמה כי אף שדימה הירכים של הסנדק למזבח אכתי מנ"ל לדמותו למזבח מקטר קטורת שהוא מזבח הפנימי ויותר מזה היה לו לדמות למזבח החיצון ודם הברית לדם הקרבנות שמקומם על מזבח החיצון והרי בכל הקרבנות לא היה מצריכים כהנים חדשים זולת לפייס השלישי היו אומרים חדשים לקטורת באו והפיסו. ונראה שיצא לו זה מן המדרש הובא בילקוט שמעוני סוף פ' לך לך בשעה שמל אברהם ילידי ביתו העמידו גבעות הערלות וזרחה עליהם חמה והתליעו ועלה ריחם לפני הקב"ה כקטורת הסמים וכעולה שהיא כליל לאישים. וע"ז סמכו הר"פ ומהרי"ל לדמות מצוה זו לקטורת. ואעפ"כ אומר אני שאין ללמוד מקטורת לענין שתהא מעשרת ולהקפיד על חדשים כקטורת. שהרי במס' יומא דף כ"ו ע"א מקשה בגמ' אי הכי עולה נמי וכו' א"ל הא שכיח והא לא שכיח. ופירש"י ומסתברא דכי כתיב עושר אדלא שכיח וא"כ אין ללמוד מקטורת דקטורת לא היה בכל העולם רק במקדש פעמים בכל יום אבל מצות ברית מילה יש בכל גבול ישראל בכל יום הרבה מאד. וא"כ מסתמא לא קאי עושר על דבר השכיח הרבה. אמנם אולי בהחשב נגד זה שקטורת לא שייכא אלא בכהנים והמה מתי מספר חלק קטן נגד כלל ישראל ומצות מילה אף שיש הרבה בכל יום אבל גם הזוכים במצות המה הרבה מאוד שכל ישראל ראוים לזה וריבוי כל ישראל נגד הכהנים הוא אפשר כמו ריבוי מצות מילה נגד קטורת. ואולי בזה יש לתרץ למה על הסנדק הקפיד מהר"פ להדר אחר חדשים ועל המוהל לא מצינו שהקפיד ואם רגלי הסנדק הם מזבח הקטורת א"כ המוהל הוא כמקטיר קטורת. ולפמ"ש ניחא דמוהלים לאו כולהו חזיא לכך וצריך אומן ובקי ולא נפישי אומנים יותר מכהנים ומקרי מצות מילה שכיח לגבי אומנים יותר מקטורת לגבי כהנים. אמנם בתוס' ישנים שם ביומא לא פירשו כפירוש רש"י ולפי פירושם גם עולה מעשרת אף ששכיח. ועכ"פ כל הדברים הללו אין להם שורש ועקר בגמ' והכל רק דרך דרש ורמז ולא לעכוב ולא למנהג קבוע. ובכל מדינת פולין אין מדקדקין בזה ובהרבה מקומות הרב הקבוע הוא חיוב לסנדק תמיד וגם פה קהלתנו אין הכל מקפידין בזה:

ומה שהקשה מעכ"ת לפי טעם הר"פ שהוא כמו חדשים לקטורת א"כ מה חילוק יש אם הוא אצל אדם אחד או אצל אדם אחר ומה יועיל שינוי בעלים ונימא דומיא דקטורת שלא שנה בה כל ימיו גם סנדק מי שהיה סנדק פ"א שוב לא יכבדנו שום אדם להיות סנדק. יראה לי כי באמת יש לתמוה על דברי מהר"פ איך דימה דבר זה לקטורת דבשלמא קטורת היא עבודה המסורה לכל בני אהרן איש כאחיו וא"כ כולם שותפים ולכן לא הניחו להיות אחד שונה בה פעמיה וחברו לא יזכה במצוה זו. אבל מצות סנדק הגם שמעשרת מ"מ אבי הבן שלו היא המצוה ובידו לכבדו ולהעשיר משלו לאחד כמה פעמים. והנראה לע"ד שהר"פ דימה דבר זה למה שאמרו במס' עירובין דף ס"ג אמר ר' אבא בר זבדא הנותן מתנותיו לכהן אחד מביא רעב לעולם וכו'. נמצא שגם האדם בשלו ראוי שלא ליתן הכל לאחד. וכל זה באדם אחד אבל בעל ברית אחר יכול גם הוא לכבד לכל מי שירצה ומה איכפת לו במה שכבר כבדו איש אחר. ויותר מזה אין להאריך בדבר שכל השורש אינו מן התלמוד. ודי כעת בזה:

קטגוריה:


יעקב שלם
משתמש ותיק
הודעות: 1294
הצטרף: 10 אפריל 2018, 11:52
נתן תודה: 490 פעמים
קיבל תודה: 383 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: קושיות עצומות באיסור סנדקאות

שליחה על ידי יעקב שלם » 31 ינואר 2020, 11:51

אגב אצל החסידים האדמו,ר סנדק של כל הילדים

וכן ידוע הסיפור על הרב שך עם התאומים שהיה סנדק של שניהם\
כך שכנראה זו לא עבירה כזאת חמורה


משבט הכהונא
הודעות: 138
הצטרף: 06 ספטמבר 2019, 00:26
נתן תודה: 47 פעמים
קיבל תודה: 33 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: קושיות עצומות באיסור סנדקאות

שליחה על ידי משבט הכהונא » 31 ינואר 2020, 11:59

ערוך השולחן יורה דעה סימן רסה
ולכן נוהגין שלא ליתן שני ילדים [מאב אחד] לבעל ברית אחד כדאמרינן גבי קטרת חדשים לקטרת עכ"ל וטרחו גדולים בזה דאטו בקטרת לא היה רשאי הכהן להקריב כמה פעמים אלא שלא נתנו לו כדי לזכות לכולם וא"כ כשהאב רוצה למה לא יכול ליתן ועוד דהרי יש מקומות שהרב הוא סנדק בכל הילדים אך בזה י"ל דהרב בעירו הוא דוגמת הכהן הגדול שהיה יכול להקריב כמה שירצה אך איזה דמיון הוא לקטרת הא כקרבן דמי מפני הדם השפוך כמו שהבאנו בסעי' ל"א ממדרש ע"ש אך גם בזה י"ל ע"פ המדרש סוף פרשת לך לך וז"ל אמר ר' אייבו בשעה שמל אברהם וכו' העמידן גבעת ערלות וכו' והתליעו ועלה ריחן לפני הקדוש ברוך הוא כקטרת סמים וכו' אמר הקדוש ברוך הוא בשעה שבניו של זה באים לידי עבירות וכו' אני נזכר להם הריח הזה וכו' עכ"ל ולבי אומר לי דעיקר העניין הוא מהדברים הנעלמים דמצינו לר"י החסיד בצוואותיו שלא יתן לאחד סנדק לשני בניו אא"כ מת אחד מהם עכ"ל וכן ידוע שרבינו פרץ שממנו מקור דין זה היה חכם גדול בחכמת הנסתר וגם רבינו הרמ"א כן והיה להם דבר זה ע"פ סוד אך שבדינים לא יאות להורות מתוך חכמה מסותרת והנגלות לנו ולבנינו לכן עילה מצאו לתלות טעם בקטרת וגם זה אמת ולכן אינו מהראוי לעבור על דברי רבינו הרמ"א
שו"ת נודע ביהודה מהדורא קמא - יורה דעה סימן פו 
 
דברי רבינו פרץ שהביא מהרי"ל בריש הלכות מילה הוא רק כעין אסמכתא לתת טעם על מה שנמנעים מלכבד לאחד בשני בנים. ובגוף הדבר שדימה מהרי"ל מצוה זו למקטיר קטורת. אני תמה כי אף שדימה הירכים של הסנדק למזבח אכתי מנ"ל לדמותו למזבח מקטר קטורת שהוא מזבח הפנימי ויותר מזה היה לו לדמות למזבח החיצון ודם הברית לדם הקרבנות שמקומם על מזבח החיצון והרי בכל הקרבנות לא היה מצריכים כהנים חדשים זולת לפייס השלישי היו אומרים חדשים לקטורת באו והפיסו. ונראה שיצא לו זה מן המדרש הובא בילקוט שמעוני סוף פ' לך לך בשעה שמל אברהם ילידי ביתו העמידו גבעות הערלות וזרחה עליהם חמה והתליעו ועלה ריחם לפני הקדוש ברוך הוא כקטורת הסמים וכעולה שהיא כליל לאישים. וע"ז סמכו הר"פ ומהרי"ל לדמות מצוה זו לקטורת. ואעפ"כ אומר אני שאין ללמוד מקטורת לענין שתהא מעשרת ולהקפיד על חדשים כקטורת. שהרי במס' יומא דף כ"ו ע"א מקשה בגמ' אי הכי עולה נמי וכו' א"ל הא שכיח והא לא שכיח. ופירש"י ומסתברא דכי כתיב עושר אדלא שכיח וא"כ אין ללמוד מקטורת דקטורת לא היה בכל העולם רק במקדש פעמים בכל יום אבל מצות ברית מילה יש בכל גבול ישראל בכל יום הרבה מאד. וא"כ מסתמא לא קאי עושר על דבר השכיח הרבה. אמנם אולי בהחשב נגד זה שקטורת לא שייכא אלא בכהנים והמה מתי מספר חלק קטן נגד כלל ישראל ומצות מילה אף שיש הרבה בכל יום אבל גם הזוכים במצות המה הרבה מאוד שכל ישראל ראוים לזה וריבוי כל ישראל נגד הכהנים הוא אפשר כמו ריבוי מצות מילה נגד קטורת. ואולי בזה יש לתרץ למה על הסנדק הקפיד מהר"פ להדר אחר חדשים ועל המוהל לא מצינו שהקפיד ואם רגלי הסנדק הם מזבח הקטורת א"כ המוהל הוא כמקטיר קטורת. ולפמ"ש ניחא דמוהלים לאו כולהו חזיא לכך וצריך אומן ובקי ולא נפישי אומנים יותר מכהנים ומקרי מצות מילה שכיח לגבי אומנים יותר מקטורת לגבי כהנים. אמנם בתוס' ישנים שם ביומא לא פירשו כפירוש רש"י ולפי פירושם גם עולה מעשרת אף ששכיח. ועכ"פ כל הדברים הללו אין להם שורש ועקר בגמ' והכל רק דרך דרש ורמז ולא לעכוב ולא למנהג קבוע. ובכל מדינת פולין אין מדקדקין בזה ובהרבה מקומות הרב הקבוע הוא חיוב לסנדק תמיד וגם פה קהלתנו אין הכל מקפידין בזה. 
שו"ת חתם סופר חלק א (אורח חיים) סימן קנח השיב הדברי הנוב"י (הכאתי מדבריו מעט כי מאריך מאוד בתשובה זו ובתשובה הבאה קנט עיי"ש)
והנה ראיתי בנב"י [מה"ק חיו"ד] סי' פ"ו דוחה דברי ר' פרץ כלאחר יד ומחא לי' אמוחי', לכן אראה להשיב על כל דברי הגאון ז"ל במחילת כבודו כי תורה היא, ובשגם כי יצאתי להצדיק הצדיק דמעיקרא: 
הנה מה שדחק להביא עצות מרחוק מילקוט שמעוני סוף לך לך שעלה ריח הערלות לפני הקדוש ברוך הוא כריח עולה וקטורת, ובאמת דברי המדרש בזה הם רק גוזמא בעלמא, אבל אני מצאתי מפורש יותר והוא ריש פ' וירא ברבה וז"ל, ר' יצחק פתח מזבח אדמה תעשה לי אר"י מה אם זה שבנה מזבח לשמי הריני נגלה עליו ומברכו, אברהם שמל עצמו לשמי על אחת כמה וכמה, ר' לוי פתח שור ואיל לשלמים לזבוח לפני ה', אמר מה אם זה שהקריב שור ואיל לשמי הריני נגלה עליו ומברכו, אברהם שמל עצמו לשמי עאכ"ו עכ"ל. ונראה פשוט דאותו ק"ו בעצמו יאמר אקרא ישימו קטורה באפיך וכליל על מזבחך ברך ה' חילו [דברים ל"ג י'] ומה זה שלא הקטיר אלא קטרת לשמי יברך ה' חילו, זה שנימול לשמי [עאכ"ו] ועיין ביפ"ת שם שייכות המילה לקרבנות, ומה צורך ראיה לזה הלא מקריב נפשו לה' ובמס' גיטין [נ"ז ע"ב] אמרו חז"ל כי עליך הורגנו כל היום זה מילה שניתנה בשמיני, פרש"י דהרבה מתים על ידי זה, נמצא שלפע"ד הוא קל וחומר גמור מדאורייתא שכל שימצא בקרבנות ימצא במילה עכ"פ. ועוד ממקומו הוא מוכרע, שהרי כתיב כי שמרו אמרתך ובריתך ינצורו יורו משפטיך ליעקב ותורתך לישראל ישימו קטורה באפיך וגו' ופירש"י בריתך הוא ברית מילה, ועל יורו משפטיך פירש"י ראויין הם לכך, פירוש על ששמרו בריתך ע"כ בשכר זאת זכו לכל האמור בקרא והיינו קטורת שעי"ז ברך ה' חילו, א"כ הרי קמן בזכות ששמרו ברית מילה במדבר זכו כל השבט לעולם להיות מקטירי קטורת המעשרת, א"כ מיני' ילפינן לכל העוסק במצות מילה שהוא כקטורת ומעשרת אותו עכ"פ, והא דלא מייתי המדרש פסוק זה, משום דאטו כי רוכלא לחשוב והיפ"ת יהיב טעמא במאי פליגי הני אמוראי מר מייתי מהך קרא ומר מהכא ולעולם ק"ו זה אמת ברור הוא: 
ומ"ש הגאון בנב"י ממנהג כמה ק"ק שהרב אב"ד הוא הסנדק, תמהתי על הגאון מה בכך הלא חדשים לקטורת [יומא כ"ו ע"א] לבר מכהן הגדול שמקטיר [ומקריב] חלק בראש, [שם י"ד ע"א], והכי נמי הרב אב"ד בעירו ככהן גדול שמקטיר ושונה, ומה שכתב שהר"פ דימה לנותן מתנותיו לכהן אחד [עירובין ס"ג ע"א], דבר גדול דבר הנב"י וראוי למי שאמרו, אבל ראיתי נוהגים שהאב בעצמו אינו סנדק ב' פעמים בבנו ומ"ט לזה, וכי לא יעכב הכהן תרומותיו והלוי מעשרותיו לעצמו, גם צלע"ג במ"ש דסנדק לא שכיחא משא"כ מוהל, וקשה אטו בשכיחא ולא שכיחא תליא מילתא, רק מסברא מוקמינן קרא בלא שכיחא אבל אין הטעם משום לא שכיחא וכיון דמילה עדיף כמו קטורת מה בכך שהוא שכיחא, ומ"ש תוס' ישנים ביומא [שם, ד"ה עולה] נגד רש"י, היינו שיטת תוס' מנחות נ' ע"א ד"ה דלא שכיחא ונעלם מתי"ט וברכת הזבח שם במנחות, אמנם ברכת הזבח השיג שיטת תוס' ישנים מסברא דנפשי' ודחהו בקושיא עצומה אין בידי לישבה, דהרי יכולים להתעשר ע"י עולות ומ"ט הקפידו על חדשים לקטורת והיא קושיא עצומה על שיטת תוס' ישנים: 
ובעזה"י עלה ברעיוני ליישב כל זה וגם מה שהקשה עוד מ"ט לא מקפידין אמוהלים ג"כ אחדשים, בשום לב על חכמי בני ישראל לא חשו על מצות ה' להיות כל א' זוכה באיברים ופדרים ושחיטה וזריקה והיו מפיסים ושונים, ואילו בעשירות הקפידו שלא ישנו בה וכי היה ממונם חביב עליהם ממצות ה'. תו קשי', וכי מה להם להתחכם על הגורל הלא בחיק יוטל הגורל ומה' כל משפטו2 ומה גם בביתו נאוה קודש, 
ועיי"ש שהאריך הרבא והוסיף על זה בסימן הבאה בראיות על המערריםוגם כך הבאתי כבר הרבא... וגם בביאור הגר"א תמה והביא מקור מצוואת ר"י החסיד והדברים ידועין


יואל נהרי
משתמש ותיק
הודעות: 699
הצטרף: 19 אוקטובר 2019, 22:43
נתן תודה: 232 פעמים
קיבל תודה: 283 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: קושיות עצומות באיסור סנדקאות

שליחה על ידי יואל נהרי » 31 ינואר 2020, 12:06

ערוך השולחן יורה דעה סימן רסה
וקורין לזה קוואט"ר ויראה לי שזהו מלשון קטרת

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה

חזור אל “הלכה ומנהג”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: פראנק | 4 אורחים