שיר/פיוט/קינה על מצבה של מצות ריבית במציאות ימינו. מרתק ומפעים!

מתאהב על ידך

משתמש ותיק

העתקתי מהפורום לכלכלה כהלכה 
 (פורום תורני מקצועי המיועד לקבוצת דיון ייחודית מצומצמת)




שלום לכל חברי הפורום הנכבדים והיקרים. לרגל שבת פרשת משפטים וכעבור שנה מהכתיבה הראשונה (זו שבראש השרשור). קראתי שוב את שירי. וחשבתי שעל אף שלי הוא ברי, שמא לא דומה לי דעת חברי, ובכן העתקתיו שוב פה, הוא וגם פרושו. וזאת למיודעי, ידוע לי שחלק מהאמירות ההלכתיות בשיר אינן ברורות גם לי, ולא אני זה שראוי לטעון אותן, ובוודאי שלא כנגד גדולי עולם שסמכו עליהם ידם. אך זה יופיו של שיר, המאפשר לרגש שמאחורי ההלכה להתבטא ללא המגבלות של כתיבה הלכתית מקובלת. ...  מקווה ומתפלל שעם סיום כתיבת תכנית ערך מוסף והכנת ההשתלמות למורים, אוכל בתקופה הקרובה לחזור ולהעמיק במרחב הסוגיות העמוקות והרחבות הרמוזות בשיר. התחלנו לעסוק בהם במסגרת הפורום, והדרך ללימוד וליבון מלא של שלל הסוגיות והנושאים עוד גדול ורב... 

בלדה על הריבית
  
מתנה יקרה נתנך אדוניך חפץ לזכות בך את בניך אותיות ברית חרת בך באובניים
(רבי"ת אותיות ברי"ת. המהר"ל מסביר גם שמצוות ריבית היא כנגד שאר תרי"ב מצוות) 
למענך הוציאם מארץ מצרים (יציאת מצרים מוזכרת בסמיכות לריבית בפרשת בהר, וכך נדרש בספרא שם)   

ריבית ריבית מצווה יקרה מי יספר לך מה כאן קרה   
לפנים אהבוך, וטעמך לחיך ייטב כציצית וכסוכה, וכמצה לב נדב גדרות וסייגים עליך הטילו לשמור (אבק ריבית, ריבית מוקדמת, ריבית מאוחרת, הערמת ריבית, סאה בסאה, פסיקה, טרשא וכו') חכמים מימות משה ואביגדור   

ריבית ריבית מצווה יקרה מי יספר לך מה כאן קרה   
ועתה מי אחריך יחזר כעיר הנידחת וכבן סורר (שיש הסובר שלא היו ולא נבראו) לא היית אלא משל על קברך דרכה נעל (אירוניה תוך שימוש במילות הסובר שבן סורר היה ונברא).   

ריבית ריבית....   אלו באו עליך בספר חתום לא ידעו ולא יבינו מה בו סתום ​​​​​(שטר היתר עסקא שכמעט אין איש המבין את תוכנו. בוודאי לא הלווים והמלווים בריבית בגינו) 
רק ידעו שבעטיו כקמע  נעלמת מהם כמו רגע
(ואינם יודעים שלפי פוסקים רבים יש צורך להבין את משמעותו, ואף להגביל בתנאים מסוימים את המקרים בהם ניתן להסתמך עליו, ובעיקר שקיימת אפשרות כל שהיא שהלווה לא יהיה חייב להחזיר את מלא החוב בגללו)   

ריבית ריבית...   ואלה טרחו בראו גולם בלהט אש יצא העלם אישיות ראש יד ורגל יאמרו: אלה תאגידך ישראל (הכוונה לסברה להתיר ריבית בימנו באופן גורף כאשר היא נעשית בין שני יהודים באמצעות חברה. יש לשים לב שגם גדולי הפוסקים שהתירו בהלוואה ל חברה בע"מ, בהחזקת מעט מניות של חברה בע"מ, או הלוואה בריבית באמצעות חברה בורסאית בלבד, לא התירו ריבית בכל ההלוואות בכל החברות, ולא התכוונו שליהודי נזקק תהיה קיימת רק האפשרות של הלוואה בריבית קצוצה במקום הלוואת גמ"ח, כפי שלצערנו מצוי היום).   

ריבית ריבית...   ואלו באו בטענת התיישנות שמימות משה השתנתה המציאות התורה הרי היא סיוונית ומדברית (נתנה במדבר בחודש סיוון) לא בשבט רלוונטית, במדיניות מוניטרית  (הכוונה כאן לסברה להתיר ריבית בהלוואה מבנקים בשל המחשבה שכסף נוצר עם נתינת ההלוואה כביכול, ולכן אין בו איסור ריבית, או משום המחשבה שכסף כיום הוא "שטר חוב" והלוואה איננה כי אם "מכירת שטרות".)   

ריבית ריבית...   ואלה בילדי נכרים ישפיקו - חבל לשים באמצע גוי, גולם, גם יהודי בסל  (הכוונה כאן לרכישת תעודת סל המכילה אג"ח ללא היתר עסקה, החלפת מניות עם יהודי שלא מקפיד על האיסור, לרעיון ליצירת חברת משכנתאות בבעלות נכרים המגייסת הון ממשקיעים יהודים באופן שחז"ל טרם אסרו, הלוואה בין יהודים באמצעות חברה,ורעיונות דומים נוספים). לא נשמע ולא נדע איך בדרך עקלקל וחי אחיך עימך בנשך נפל  (בסופו של דבר התורה מגלה לנו במפורש שמגמתה במצוות ההלוואה ואיסור הריבית היא לתמוך באח שמך. אולם תוצאת הדרכים השונות לעקיפת איסור הריבית היא שאחינו נופלים ומכים עימנו תחת נטל חובות בריבית קצוצה גם באופן שלכאורה מותר)   

ריבית ריבית מצוה יקרה מי יספר לך מה כאן קרה   
ואת מצווה, בוראך בך שמח כל כלי עליך לא יצלח פרקליטים כמעט רוקנו מתוכן ספרך  (להיתר עסקה כמעט אין משמעות מעשית כיום בגלל דרישות של בעלי תפקידים במערכת הפיננסית ובפרט משפטנים לצמצם כמעט ל0 את הסיכון לכך שיהיה מצב שהלווה לא יצטרך לשלם את מלוא החוב והריבית. דרישות אלו הופכות את ההיתר בימנו לדחוק יותר מבחינה הלכתית מאשר היתר העסקה המקורי עליו הסתמכו דורות קודמים). באו שופטים הרימו מעל גולם מסכך  (השימוש במערכת המשפט באפשרות של "הרמת מסך" בין חברה לבין בעלי השליטה, מחזיקי רוב המניות, במקרים שונים מקשה על האפשרות לטעון שחברה בע"מ היא אכן אישיות משפטית נפרדת מבעליה.  באו לומדי תורתך בדקו וחקרו איך בתנאים של היום אותך ישמרו (זה כבר החלום שלנו בבית לכלכלה יהודית. מקוים ב"ה להגשימו)   

ריבית ריבית מצווה יקרה כמה לנו את חסרה.   באחרית עת יבוא עת קץ גאולה אז תהיה בארץ ויש תקווה לאחריתך ושבו בניך לגבולך   ריבית ריבית מצווה יקרה אתך נשמח אנו ואביוננו במהרה וידעו עמי הארץ כי שם ה' עלינו נקרא. 


סוף ציטוט. ​
 ​
 

עוד א'

משתמש רגיל
אכן מרתק ומפעים וניכר שבאו ממקום טהור.
אבל כמה הערות: א.ריבית מצווה יקרה וחביבה ומוקפדת בכל הלואה והלואה של בני התורה היקרים שמלוים לחבריהם ולגמ"חים מיליונים וגם שבמקום זאת יכלו להשקיע ולהרויח.
ב. ניכר שכואב לך גם מה שמסתדר הלכתית כי זה נוגד את הרעיון, אבל כבר האריכו רבים שבעולם של היום זה באמת סגנון של השקעה ולא של ניצול והפוך אין את הרעיון אבל נשאר הגדר ההילכתי ותזה באו לפטור.
ג. בתחושה שלי ריבית היא לא מצווה שכוספים לקיימה אלא שמחויבים בצורה בסיסית ובדיוק כמו שלא נתיחס ללא תגזול כאל "מצווה יקרה" ולא נשאל מה לה קרה אלא יותר על האנשים איך יתכן שכך קורה שעושקים את חבריהם וכו'.

נ.ב. אשמח מאוד מאו אם תייצר לנו עוד שירים על עוד נושאים
 

יעקב שלם

משתמש ותיק
לא ברור לי שריבית זה מהמצוות השכליות
א. זה מוטל גם הלווה
ב. למה מותר להשכיר בית ולא להשכיר כסף
 

איש קטן

משתמש ותיק
וואו איזה שיר יפה כל הכבוד
באמת כישרון

לעניין הלכה נשמח אם יתנו לנו גם קצת הסברים
הלכתיים מה סוברים הפוסקים
לחברה בע'מ לאג'ח
האם יש בעיה במניות ? וכו..
 

עוד א'

משתמש רגיל
יעקב שלם אמר:
לא ברור לי שריבית זה מהמצוות השכליות
א. זה מוטל גם הלווה
ב. למה מותר להשכיר בית ולא להשכיר כסף
הגמ' אומרת שאפשר ללמוד זאת מלא תגזול  (וגם "מלוה בריבית" זה גנאי גדול בהרבה מקומות)

א. זה מוטל על הלווה כמו שזה מוטל על העדים והסופר 
ב. גם בבית שייך מצבים של ריבית דאורייתא וכמו שמבואר בסוגיות 
 

נבשר

משתמש ותיק
עוד א' אמר:
הגמ' אומרת שאפשר ללמוד זאת מלא תגזול  (וגם "מלוה בריבית" זה גנאי גדול בהרבה מקומות)
מה לגזל שכן בע"כ, אין חובה ליורשים של המלוה להחזיר קודם שעמד בדין המלוה, באינו בגזל, וכאריכות איזהו נשך, ותלוי אם יש ע"ז מחילה וכו'.
 

בשובה ונחת

משתמש ותיק
עוד א' אמר:
הגמ' אומרת שאפשר ללמוד זאת מלא תגזול  (וגם "מלוה בריבית" זה גנאי גדול בהרבה מקומות)
רואים שהתורה הגדירה את זה כ'נשך', וחז"ל ראו שזה נכלל ב'לא תגזול' ו'לא תעשוק'.
וכנראה משום שאדם מתפרנס מניצול המצב של חבירו, ואינו כמכר שכך היא הדרך לעשות עסקים, ומי שרוצה לקנות נכסים קונה לפי ההיצע והביקוש, ולכן הכל משתנה [וכמו פירא לגבי טיבעא, שהפירי משתנה ולא הטיבעא], אך בהלוואה, הכסף אותו הכסף, וא"כ המלוה מרויח מחוסר יכולתו של הלוה להסתדר כלכלית וכו'.
כמובן שבאופנים מסוימים זה משתנה להיפך, אבל כך היא צורת הדברים מלכתחילה, [וכמו דרבית לטובת הלוה מותרת כדאי' ברמ"א].
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
בשובה ונחת אמר:
רואים שהתורה הגדירה את זה כ'נשך', וחז"ל ראו שזה נכלל ב'לא תגזול' ו'לא תעשוק'.
זה לא ברור בגמ' שלמסקנה יש בריבית לאו דלא תגזול.
בגמ' יש ה"א שהיינו יכולים למוד רבית מלא תגזול, והגמ' עושה בזה צריכותא, וי"ל דהשתא דיש צריכותא כבר באמת אין הוכחה שאכן בריבית נכלל גם גזילה.
ויש מחלוקת אחרונים בזה בסוגיא דחיוב החזרת רבית, והחזו"א מחדש שאם אין המלוה מחזיר את הריבית אף שנתנה מדעתו של לווה הוא עובר בלא תגזול, אבל יש חולקים, וכפשטויה דסוגיא שאחר הצריכותא כבר אין ראיה שבריבית עובר גם על גזל.
ועיין בריש סימן ק"ס שמפרשי השו"ע מונים את האיסורים שיש בריבית, לא נמנה ביניהם איסור גזל.
 

ערבה

משתמש ותיק
כשלמדתי ענייני ריבית התעוררה בי מחשבה ואולי מי מרבני הפורום יבססה או יכחישה,
שאולי עומק האיסור להלוות בריבית מתחיל מכך שיש 'מצוות עשה' להלוות לישראל ולהחזיק בו.
 

יהי חסדך עלינו

משתמש ותיק
ערבה אמר:
כשלמדתי ענייני ריבית התעוררה בי מחשבה ואולי מי מרבני הפורום יבססה או יכחישה,
שאולי עומק האיסור להלוות בריבית מתחיל מכך שיש 'מצוות עשה' להלוות לישראל ולהחזיק בו.

אם כסף תלוה את עמי וכו' אל תקח
 

אין חכמה

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
ועיין בריש סימן ק"ס שמפרשי השו"ע מונים את האיסורים שיש בריבית, לא נמנה ביניהם איסור גזל.
זו אינה ראיה
כיון שאם גזל וריבית היינו הך
א"כ כשאמרו ריבית אמרו גזל
 

אין חכמה

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
ויש מחלוקת אחרונים בזה בסוגיא דחיוב החזרת רבית, והחזו"א מחדש שאם אין המלוה מחזיר את הריבית אף שנתנה מדעתו של לווה הוא עובר בלא תגזול, אבל יש חולקים, וכפשטויה דסוגיא שאחר הצריכותא כבר אין ראיה שבריבית עובר גם על גזל.
זה לא חייב להיות קשור לעניין
גדרי החזרה בריבית ודאי שונים מהשבת גזל
והשאלה היא רק אם אחר שעש דין השבה חזר הממון להיות כגזל ממש
או שסו"ס עיקר דינו שונה ונשאר כך

אבל יתכן לשני הצדדים שהוי גזל
ויתכן לשני הצדדים שאינו גזל
 

ערבה

משתמש ותיק
יהי חסדך עלינו אמר:
ערבה אמר:
כשלמדתי ענייני ריבית התעוררה בי מחשבה ואולי מי מרבני הפורום יבססה או יכחישה,
שאולי עומק האיסור להלוות בריבית מתחיל מכך שיש 'מצוות עשה' להלוות לישראל ולהחזיק בו.

אם כסף תלוה את עמי וכו' אל תקח


ייש"כ.
לכאורה זו משמעות הפסוקים,  אם כי אין זה מוכרח, ויכול הפסוק להתפרש רק כהגדרה של צורת ההלוואה המותרת.
העומק בדברי (אם כדברי) הוא שאם התורה לא הייתה נותנת לנו מצוות עשה להלוות, היא לא הייתה מצווה אותנו לא להלוות בריבית,
כי כל העניין של הלוואה היה 'רשות' והיה זה ככל עסק ושכירות.
  

 
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
אין חכמה אמר:
זו אינה ראיה
כיון שאם גזל וריבית היינו הך
א"כ כשאמרו ריבית אמרו גזל
ממש לא נכון, שהרי מנו כמה וכמה לאוין על ריבית, ולמה לא מנו גם לא תגזול.
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
ערבה אמר:
יהי חסדך עלינו אמר:
ערבה אמר:
כשלמדתי ענייני ריבית התעוררה בי מחשבה ואולי מי מרבני הפורום יבססה או יכחישה,
שאולי עומק האיסור להלוות בריבית מתחיל מכך שיש 'מצוות עשה' להלוות לישראל ולהחזיק בו.

אם כסף תלוה את עמי וכו' אל תקח


ייש"כ.
לכאורה זו משמעות הפסוקים,  אם כי אין זה מוכרח, ויכול הפסוק להתפרש רק כהגדרה של צורת ההלוואה המותרת.
העומק בדברי (אם כדברי) הוא שאם התורה לא הייתה נותנת לנו מצוות עשה להלוות, היא לא הייתה מצווה אותנו לא להלוות בריבית,
כי כל העניין של הלוואה היה 'רשות' והיה זה ככל עסק ושכירות.
  
זה לא רק "משמעות"הפוסקים, אלא מפורש בכמה פוסקים.
 
 

ערבה

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
ערבה אמר:
יהי חסדך עלינו אמר:
אם כסף תלוה את עמי וכו' אל תקח


ייש"כ.
לכאורה זו משמעות הפסוקים,  אם כי אין זה מוכרח, ויכול הפסוק להתפרש רק כהגדרה של צורת ההלוואה המותרת.
העומק בדברי (אם כדברי) הוא שאם התורה לא הייתה נותנת לנו מצוות עשה להלוות, היא לא הייתה מצווה אותנו לא להלוות בריבית,
כי כל העניין של הלוואה היה 'רשות' והיה זה ככל עסק ושכירות.
  
זה לא רק "משמעות"הפוסקים, אלא מפורש בכמה פוסקים.
לא הבנתי אם כתבת בכוונה פוסקים או שהתכוונת לפסוקים,
בכו"א כמרא דפורום זה לענייני ריבית אשמח להרחבותיך ומקורותיך.
 
 

יערב שיחי

משתמש ותיק
מתאהב על ידך אמר:
בסופו של דבר התורה מגלה לנו במפורש שמגמתה במצוות ההלוואה ואיסור הריבית היא לתמוך באח שמך. אולם תוצאת הדרכים השונות לעקיפת איסור הריבית היא שאחינו נופלים ומכים עימנו תחת נטל חובות בריבית קצוצה גם באופן שלכאורה מותר
משפט זה רחוק מאד מלהיות נכון.
היקף ההלוואות ללא ריבית בימינו והאפשרות ללוות הם בסדרי גודל שלא היו מימות עולם כנראה, ויש דורשים לגנאי שהקלות הבלתי נסבלת הזו היא לרועץ.
מסתובבים בינינו אנשים שחייבים מליוני שקלים אותם לוו ללא ריבית.
 

בשובה ונחת

משתמש ותיק
ערבה אמר:
כשלמדתי ענייני ריבית התעוררה בי מחשבה ואולי מי מרבני הפורום יבססה או יכחישה,
שאולי עומק האיסור להלוות בריבית מתחיל מכך שיש 'מצוות עשה' להלוות לישראל ולהחזיק בו.
ישנם ראיות רבות לכך מהראשונים, וכמשמעותי' דקרא דאם כסף תלוה וגו', וכמש"כ לעיל, והאריך בזה בנתיבות שלום להגר"ש גלבר שליט"א בטוטו"ד, עיי"ש.
 

בשובה ונחת

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
ועיין בריש סימן ק"ס שמפרשי השו"ע מונים את האיסורים שיש בריבית, לא נמנה ביניהם איסור גזל.
אין ראיה לנידו"ד, כיוןן דמה שכתבתי להוכיח הוא אכן מההו"א של הגמ', ואף אם למסקנא ליכא איסור גזל, מ"מ חז"ל ראו בזה לתא דגזילה, והיינו שלוקח מה ששייך לחבירו שלא כדין, ולמסקנא אין בזה מדיני גזילה וכמו שכתבתם, ולכן כן הדין לגבי החזרת רבית. וממילא הפוסקים לא הביאו זה הלאו, אלא כל הלאוין שנמנו שם.
 

אין חכמה

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
אין חכמה אמר:
זו אינה ראיה
כיון שאם גזל וריבית היינו הך
א"כ כשאמרו ריבית אמרו גזל
ממש לא נכון, שהרי מנו כמה וכמה לאוין על ריבית, ולמה לא מנו גם לא תגזול.
כפי שכתבתי
להצד שגזל נלמד מריבית
[ולא כתב רחמנא לא תגזול רק לריבויא דכובש שכר שכיר]
א"כ היינו הך ממש
וכשכתוב ריבית כתוב גזל

משא"כ שאר איסורים המוזכרים הם עניין לעצמו
יש לאיסור פן של לא תתן פן שלא לא תקח
יש עניין של לא תשימון ולפני עוור

לא דמי כלל
 
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
אין חכמה אמר:
יושב אוהלים אמר:
אין חכמה אמר:
זו אינה ראיה
כיון שאם גזל וריבית היינו הך
א"כ כשאמרו ריבית אמרו גזל
ממש לא נכון, שהרי מנו כמה וכמה לאוין על ריבית, ולמה לא מנו גם לא תגזול.
כפי שכתבתי
להצד שגזל נלמד מריבית
[ולא כתב רחמנא לא תגזול רק לריבויא דכובש שכר שכיר]
א"כ היינו הך ממש
וכשכתוב ריבית כתוב גזל

משא"כ שאר איסורים המוזכרים הם עניין לעצמו
יש לאיסור פן של לא תתן פן שלא לא תקח
יש עניין של לא תשימון ולפני עוור

לא דמי כלל
ברור שלהצד שגזל נלמד מרבית ולא כתב רחמנא לא תגזול רק לריבויא דכובש שכר שכיר, אין הפירוש שכל גזלן עובר על האיסור שנאמר אצל רבית ולא על לא תגזול, ורק כובש שכר שכיר עובר על לא תגזול, אלא אם היה כתוב בתורה רק את האיסור של רבית הייתי יודע שאסור לגזול, אבל פשוט וברור שהיום שכן כתוב לא תגזול בודאי הגזלן עובר על הלאו דלא תגזול , וא"כ אם ברבית הוא גם גזלן, לכאורה היו צריכים גם לומר שעובר על לאו דלא תגזול, כי למעשה יש עוד לאו בתורה לגזלן.
 
 

מתאהב על ידך

משתמש ותיק
פותח הנושא
יערב שיחי אמר:
מתאהב על ידך אמר:
בסופו של דבר התורה מגלה לנו במפורש שמגמתה במצוות ההלוואה ואיסור הריבית היא לתמוך באח שמך. אולם תוצאת הדרכים השונות לעקיפת איסור הריבית היא שאחינו נופלים ומכים עימנו תחת נטל חובות בריבית קצוצה גם באופן שלכאורה מותר
משפט זה רחוק מאד מלהיות נכון.
היקף ההלוואות ללא ריבית בימינו והאפשרות ללוות הם בסדרי גודל שלא היו מימות עולם כנראה, ויש דורשים לגנאי שהקלות הבלתי נסבלת הזו היא לרועץ.
מסתובבים בינינו אנשים שחייבים מליוני שקלים אותם לוו ללא ריבית.
שמעתי מהרב קופרמן ש90% מהאנשים מחזירים בזמן. 
עוד העיד ש5% מחזירים אחרי תזכורת אחת או שתים. 
עוד בערך 3% מחזירים אחרי מרדף קצר/טלפון לערבים שמלחיצים אותם בהצלחה... 
ורק 2% סרבנים/אנוסים שמזקיקים באמת לגבות בפועל מהערבים. 
​​​​​​(וגם אז לא מופקע שלערבים הם כן יחזירו בהמשך, כך שהכסף לא ממש נעלם לצמיתות)

נ. ב. כתבתי מהזכרון, אבל זה היה לפני שנים רבות.
אין לי כל אחריות על הדיוק באחוזים הנ"ל. 
 
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
מתאהב על ידך אמר:
יערב שיחי אמר:
מתאהב על ידך אמר:
בסופו של דבר התורה מגלה לנו במפורש שמגמתה במצוות ההלוואה ואיסור הריבית היא לתמוך באח שמך. אולם תוצאת הדרכים השונות לעקיפת איסור הריבית היא שאחינו נופלים ומכים עימנו תחת נטל חובות בריבית קצוצה גם באופן שלכאורה מותר
משפט זה רחוק מאד מלהיות נכון.
היקף ההלוואות ללא ריבית בימינו והאפשרות ללוות הם בסדרי גודל שלא היו מימות עולם כנראה, ויש דורשים לגנאי שהקלות הבלתי נסבלת הזו היא לרועץ.
מסתובבים בינינו אנשים שחייבים מליוני שקלים אותם לוו ללא ריבית.
שמעתי מהרב קופרמן ש90% מהאנשים מחזירים בזמן. 
עוד העיד ש5% מחזירים אחרי תזכורת אחת או שתים. 
עוד בערך 3% מחזירים אחרי מרדף קצר/טלפון לערבים שמלחיצים אותם בהצלחה... 
ורק 2% סרבנים/אנוסים שמזקיקים באמת לגבות בפועל מהערבים. 
​​​​​​(וגם אז לא מופקע שלערבים הם כן יחזירו בהמשך, כך שהכסף לא ממש נעלם לצמיתות)

נ. ב. כתבתי מהזכרון, אבל זה היה לפני שנים רבות.
אין לי כל אחריות על הדיוק באחוזים הנ"ל. 
אבקש מהרב @מתאהב על ידך נ"י להסביר מה הקשר בין תגובתך לדברים שציטטת.
 

אין חכמה

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
אין חכמה אמר:
יושב אוהלים אמר:
ממש לא נכון, שהרי מנו כמה וכמה לאוין על ריבית, ולמה לא מנו גם לא תגזול.
כפי שכתבתי
להצד שגזל נלמד מריבית
[ולא כתב רחמנא לא תגזול רק לריבויא דכובש שכר שכיר]
א"כ היינו הך ממש
וכשכתוב ריבית כתוב גזל

משא"כ שאר איסורים המוזכרים הם עניין לעצמו
יש לאיסור פן של לא תתן פן שלא לא תקח
יש עניין של לא תשימון ולפני עוור

לא דמי כלל
ברור שלהצד שגזל נלמד מרבית ולא כתב רחמנא לא תגזול רק לריבויא דכובש שכר שכיר, אין הפירוש שכל גזלן עובר על האיסור שנאמר אצל רבית ולא על לא תגזול, ורק כובש שכר שכיר עובר על לא תגזול, אלא אם היה כתוב בתורה רק את האיסור של רבית הייתי יודע שאסור לגזול, אבל פשוט וברור שהיום שכן כתוב לא תגזול בודאי הגזלן עובר על הלאו דלא תגזול , וא"כ אם ברבית הוא גם גזלן, לכאורה היו צריכים גם לומר שעובר על לאו דלא תגזול, כי למעשה יש עוד לאו בתורה לגזלן.

הצד שגם למסקנא יש בריבית גזל הוא כפי שכתבתי
שגזל וריבית היינו הך
וממילא אין טענה ממה שלא כתוב במשנה סוף איזהו נשך גם זה
 
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
אין חכמה אמר:
הצד שגם למסקנא יש בריבית גזל הוא כפי שכתבתי
שגזל וריבית היינו הך
וממילא אין טענה ממה שלא כתוב במשנה סוף איזהו נשך גם זה
אין ענין לחזור בדיוק על מה שכתבת לפני כן, ולא להתייחס כלל למה שהגבתי.
 

מתאהב על ידך

משתמש ותיק
פותח הנושא
יושב אוהלים אמר:
מתאהב על ידך אמר:
יערב שיחי אמר:
משפט זה רחוק מאד מלהיות נכון.
היקף ההלוואות ללא ריבית בימינו והאפשרות ללוות הם בסדרי גודל שלא היו מימות עולם כנראה, ויש דורשים לגנאי שהקלות הבלתי נסבלת הזו היא לרועץ.
מסתובבים בינינו אנשים שחייבים מליוני שקלים אותם לוו ללא ריבית.
שמעתי מהרב קופרמן ש90% מהאנשים מחזירים בזמן. 
עוד העיד ש5% מחזירים אחרי תזכורת אחת או שתים. 
עוד בערך 3% מחזירים אחרי מרדף קצר/טלפון לערבים שמלחיצים אותם בהצלחה... 
ורק 2% סרבנים/אנוסים שמזקיקים באמת לגבות בפועל מהערבים. 
​​​​​​(וגם אז לא מופקע שלערבים הם כן יחזירו בהמשך, כך שהכסף לא ממש נעלם לצמיתות)

נ. ב. כתבתי מהזכרון, אבל זה היה לפני שנים רבות.
אין לי כל אחריות על הדיוק באחוזים הנ"ל. 
אבקש מהרב @מתאהב על ידך נ"י להסביר מה הקשר בין תגובתך לדברים שציטטת.
הבנתי מהמילה לרועץ ולגנאי שבאו לרמוז שנוצר מהגמ"חים מצב של גזלנות אחרת הפוכה מריבית - שכעת הלווה מנצל את המלווה ועושק אותו. 

אם הכוונה היתה סתם כך שהאדם עצמו מסתבך וחי יותר ממה שיש לו - נו נו. זה לא קשור לריבית וגזל כי בסוף הוא מחזיר. 
 
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
מתאהב על ידך אמר:
הבנתי מהמילה לרועץ ולגנאי שבאו לרמוז שנוצר מהגמ"חים מצב של גזלנות אחרת הפוכה מריבית - שכעת הלווה מנצל את המלווה ועושק אותו.
הוא כתב במפורש שהבעיה הוא ב"הקלות", וכוונתו הוא כמה קל ללות, וכמוש"כ "היקף ההלוואות ללא ריבית בימינו והאפשרות ללוות הם בסדרי גודל שלא היו מימות עולם", וזה לא בגלל שלא מחזירים, אלא גם אם כן מחזירים אבל זה מכניס את הבן אדם למצב מאוד קשה של "גלגול חובות".
 

אין חכמה

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
אין חכמה אמר:
הצד שגם למסקנא יש בריבית גזל הוא כפי שכתבתי
שגזל וריבית היינו הך
וממילא אין טענה ממה שלא כתוב במשנה סוף איזהו נשך גם זה
אין ענין לחזור בדיוק על מה שכתבת לפני כן, ולא להתייחס כלל למה שהגבתי.
אם תגובתך אינה עונה על מה שכתבתי
נסיתי נסיון אחרון
 
 
חלק עליון תַחתִית