להגביה קול באיש"ר יותר מקולו של בעל הקדיש


פותח הנושא
חזק וברוך
משתמש ותיק
הודעות: 331
הצטרף: 19 יוני 2019, 16:51
נתן תודה: 358 פעמים
קיבל תודה: 147 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

להגביה קול באיש"ר יותר מקולו של בעל הקדיש

שליחה על ידי חזק וברוך » 23 מרץ 2020, 11:37

יש לתמוה, מצד אחד קיי"ל שהעונה לא יגביה קולו יותר מהמברך, ומצד שני שיבחו חז"ל את העונה אמן יהא שמיה רבא בכל כוחו - בקול רם (תוס') [אמנם רש"י פירש 'בכל כוונתו'].
האיך מתיישבים מאמרים אלו?


ספר וסופר
משתמש ותיק
הודעות: 477
הצטרף: 08 ספטמבר 2019, 17:06
נתן תודה: 137 פעמים
קיבל תודה: 310 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: להגביה קול באיש"ר יותר מקולו של בעל הקדיש

שליחה על ידי ספר וסופר » 23 מרץ 2020, 11:45

היה לי פעם מחשבה על זה, שהמושג להתאים את הקול לקולו של המברך, זה מדבר על מה שנקרא 'טון', שהטון יהיה שווה, כי את הקול עצמו מאוד מאוד קשה עד בלתי אפשרי להשוות.

אינני זוכר אם זה מתאים לגמרי עם לשונות הראשונים שם, אולם זה מאוד מסתבר מסברא, שהרי מה שמפריע לאוזן בקולות שונים זה שינוי טון, ולא שינוי בגובה הקול כפשוטו.


אברהם לוי
הודעות: 31
הצטרף: 08 מרץ 2020, 18:44
נתן תודה: 4 פעמים
קיבל תודה: 10 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: להגביה קול באיש"ר יותר מקולו של בעל הקדיש

שליחה על ידי אברהם לוי » 23 מרץ 2020, 12:30

חזק וברוך כתב:
23 מרץ 2020, 11:37
בכל כוחו - בקול רם (רש"י)
עשה את שאינו ישנו [ע"פ ספר יצירה פ"ב].
רש"י פירש: בכל כוונתו, ותוספות הם שהביאו מדרש שאומרים בקול רם.
וכתבתי בזה: נטה מפשוטו (והיא דעת תוס' שכתבו בקול רם), משום הא דברכות [מה.] מנין לעונה אמן שלא יגביה קולו יותר מן המברך.


יאיר
משתמש ותיק
הודעות: 1103
הצטרף: 28 דצמבר 2015, 20:26
נתן תודה: 251 פעמים
קיבל תודה: 311 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: להגביה קול באיש"ר יותר מקולו של בעל הקדיש

שליחה על ידי יאיר » 23 מרץ 2020, 12:46

הקול מעורר הכוונה.

קיצוש"ע סימן טו סעיף ה'
צָרִיךְ לִזָּהֵר מְאֹד, לִשְׁמֹעַ הַקַּדִּישׁ וְלַעֲנֹת אַחֲרָיו בְּכַוָּנָה, וּמִכָּל שֶׁכֵּן בְּאָמֵן יְהֵא שְׁמֵיה רַבָּא, שֶׁצָּרִיךְ לְכַוֵּן הֵיטֵב, שֶׁכָּל הָעוֹנֶה אָמֵן יְהֵא שְׁמֵיה רַבָּא בְּכָל כֹּחוֹ וְכַוָּנָתוֹ, קוֹרְעִין לוֹ גְּזַר דִּינוֹ שֶׁל שִׁבְעִים שָׁנָה, וְיֵשׁ לַעֲנֹת אוֹתוֹ בְּקוֹל רָם, שֶׁבְּקוֹל זֶה שׁוֹבֵר כָּל הַמְקַטְרְגִים, וּמְבַטֵּל כָּל גְּזֵרוֹת קָשׁוֹת, וּמִכָּל מָקוֹם לֹא יִתֵּן קוֹלוֹת גְּדוֹלוֹת, שֶׁלֹּא יִתְלוֹצְצוּ עָלָיו בְּנֵי אָדָם וְיִגְרֹם לָהֶם חֵטְא. אוֹמְרִים אָמֵן יְהֵא שְׁמֵיה רַבָּא וְכוּ' עִם תֵּבַת יִתְבָּרַךְ, וְאַחַר כָּךְ יִשְׁמַע מִן הַשְּׁלִיחַ צִבּוּר וְיֹאמַר אָמֵן.

ופשיטא שהדין שלא יגביה קולו יותר מהמברך נאמר רק על אמן ולא על ''יהא שמיה רבה וכו'  ".

(עוד יתכן לומר, דחז"ל דקדקו לומר "מהמברך" משום דדין זה נאמר דוקא בברכות ולא בקדיש וצ"ע)


פותח הנושא
חזק וברוך
משתמש ותיק
הודעות: 331
הצטרף: 19 יוני 2019, 16:51
נתן תודה: 358 פעמים
קיבל תודה: 147 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: להגביה קול באיש"ר יותר מקולו של בעל הקדיש

שליחה על ידי חזק וברוך » 23 מרץ 2020, 12:47

אברהם לוי כתב:
23 מרץ 2020, 12:30
חזק וברוך כתב:
23 מרץ 2020, 11:37
בכל כוחו - בקול רם (רש"י)
עשה את שאינו ישנו [ע"פ ספר יצירה פ"ב].
רש"י פירש: בכל כוונתו, ותוספות הם שהביאו מדרש שאומרים בקול רם.
וכתבתי בזה: נטה מפשוטו (והיא דעת תוס' שכתבו בקול רם), משום הא דברכות [מה.] מנין לעונה אמן שלא יגביה קולו יותר מן המברך.


אמת ויציב, טעיתי. תיקנתי למעלה.
ועכ"פ תוס' צריכים יישוב.
 


פותח הנושא
חזק וברוך
משתמש ותיק
הודעות: 331
הצטרף: 19 יוני 2019, 16:51
נתן תודה: 358 פעמים
קיבל תודה: 147 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: להגביה קול באיש"ר יותר מקולו של בעל הקדיש

שליחה על ידי חזק וברוך » 23 מרץ 2020, 12:54

יאיר כתב:
23 מרץ 2020, 12:46
הקול מעורר הכוונה.

קיצוש"ע סימן טו סעיף ה'
צָרִיךְ לִזָּהֵר מְאֹד, לִשְׁמֹעַ הַקַּדִּישׁ וְלַעֲנֹת אַחֲרָיו בְּכַוָּנָה, וּמִכָּל שֶׁכֵּן בְּאָמֵן יְהֵא שְׁמֵיה רַבָּא, שֶׁצָּרִיךְ לְכַוֵּן הֵיטֵב, שֶׁכָּל הָעוֹנֶה אָמֵן יְהֵא שְׁמֵיה רַבָּא בְּכָל כֹּחוֹ וְכַוָּנָתוֹ, קוֹרְעִין לוֹ גְּזַר דִּינוֹ שֶׁל שִׁבְעִים שָׁנָה, וְיֵשׁ לַעֲנֹת אוֹתוֹ בְּקוֹל רָם, שֶׁבְּקוֹל זֶה שׁוֹבֵר כָּל הַמְקַטְרְגִים, וּמְבַטֵּל כָּל גְּזֵרוֹת קָשׁוֹת, וּמִכָּל מָקוֹם לֹא יִתֵּן קוֹלוֹת גְּדוֹלוֹת, שֶׁלֹּא יִתְלוֹצְצוּ עָלָיו בְּנֵי אָדָם וְיִגְרֹם לָהֶם חֵטְא. אוֹמְרִים אָמֵן יְהֵא שְׁמֵיה רַבָּא וְכוּ' עִם תֵּבַת יִתְבָּרַךְ, וְאַחַר כָּךְ יִשְׁמַע מִן הַשְּׁלִיחַ צִבּוּר וְיֹאמַר אָמֵן.

ופשיטא שהדין שלא יגביה קולו יותר מהמברך נאמר רק על אמן ולא על ''יהא שמיה רבה וכו'  ".
אינני ידוע מדוע פשיטא ליה למר שאין הכוונה על ה'אמן', הלא בגמ' וראשונים הלשון 'אמן יהא שמיה רבא', העתקתי להלן לשון הב"י.

וביותר קשה, ראה בגמ' שם שדבר זה נאמר גם על אמן, ולכאורה לתוס' גם שם צ"ל בקול רם.






תלמוד בבלי מסכת שבת דף קיט עמוד ב
אמר רבי יהושע בן לוי כל העונה אמן יהא שמיה רבא מברך בכל כחו קורעין לו גזר דינו שנאמר בפרע פרעות בישראל בהתנדב עם ברכו ה' מאי טעמא בפרע פרעות משום דברכו ה' רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן אפילו יש בו שמץ של עבודה זרה מוחלין לו כתיב הכא בפרע פרעות וכתיב התם כי פרע הוא אמר ריש לקיש כל העונה אמן בכל כחו פותחין לו שערי גן עדן שנאמר פתחו שערים ויבא גוי צדיק שמר אמנים אל תיקרי שמר אמנים אלא שאומרים אמן מאי אמן אמר רבי חנינא אל מלך נאמן.

בית יוסף אורח חיים סימן נו
אהא דאמרינן שצריך לענות אמן יהא שמיה רבא בכל כחו. כתב ה"ר יונה בפרק מי שמתו (ברכות יג: ד"ה בכל כחו) כלומר בכל כח כוונתו ומפני שיש בני אדם שאין הכוונה שלהם מתעוררת אלא על ידי הכח אמר בכל כחו אבל אין צריך לתת קולות גדולות שיתלוצצו ממנו בני אדם וכן פירש רש"י בפרק כל כתבי (קיט:) בכל כחו בכל כוונתו והתוספות כתבו שם (ד"ה כל העונה) ר"י אומר דיש בפסיקתא במעשה דרבי ישמעאל בן אלישע כשישראל נכנסין לבתי כנסיות ואומרים אמן יהא שמיה רבא מברך בקול רם מבטלים גזרות קשות עכ"ל: נראה שצריך לענות בקול רם והכי איתא בספר הזוהר וגם כתוב שם טעם למה נתקן בלשון ארמי וזה לשונו בפרשת תרומה (קכט:) תא חזי קדושתא דא לאו איהי כשאר קדושאן דאינון משלשין אבל קדושה דא סליק בכל סטרין לעילא ותתא ובכל סטרי מהימנותא ותבר מנעולין וגושפנקי דברזלא וקליפין בישין לאסתלקא יקרא דקב"ה על כלא ואנן בעינן למימר ליה בלישנא דסטרא אחרא ולאתבא בחילא תקיף אמן יהא שמיה רבא מברך בגין דיתבר חילא דסטרא אחרא ואסתלק ביקריה יקרא דקב"ה על כולא וכד אתבר בקדושתא דא חילא דסטרא אחרא קב"ה אסתלק ביקריה ואדכר לבנוי ואדכר לשמיה ובגין דקב"ה אסתלק ביקריה בקדושתא דא איהו בעשרה ובלישנא דא על כרחיה דסטרא אחרא אתכפייא ואתבר חיליה ואסתלק יקרא דקב"ה ותבר מנעולין וגושפנקין דשלשלאי תקיפין וקליפין בישין ואדכר קב"ה לשמיה ולבנוי זכאין אינון עמא קדישא דקב"ה יהב לון אורייתא קדישא למזכי בה לעלמא דאתי. ומכאן יש להתבונן כמה יש לכוין בקדיש וכמה יש להשתדל לענות אותו והכי מוכח עוד שם בפרשה הנזכרת (קסו.) שכתב וזה לשונו ובגין דחמינא ליה יומא חד דדלג מאגרא חדא למשמע קדיש בהדי ציבורא סליק ברעותי למיסב ליה ברתי נפקו ציבורא מבי כנישתא ויהיבנא ליה ברתי דאמינא בדלוגא דא למשמע קדיש גברא רבא איהו באורייתא:

 


יאיר
משתמש ותיק
הודעות: 1103
הצטרף: 28 דצמבר 2015, 20:26
נתן תודה: 251 פעמים
קיבל תודה: 311 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: להגביה קול באיש"ר יותר מקולו של בעל הקדיש

שליחה על ידי יאיר » 23 מרץ 2020, 18:28

אכן. כוונתי שאמי"ר יוצא מהכלל ומצוה להגביה קולו יותר מהמברך
(ויתכן אף בשאר הקדיש משא"כ בברכות וכמ"ש).


גבריאל פולארד
משתמש ותיק
הודעות: 456
הצטרף: 11 ספטמבר 2017, 20:00
נתן תודה: 753 פעמים
קיבל תודה: 236 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: מחובר

Re: להגביה קול באיש"ר יותר מקולו של בעל הקדיש

שליחה על ידי גבריאל פולארד » 23 מרץ 2020, 19:49

פליגי בזה האחרונים.
עי' מעדני יו"ט על אחת מהגמרות הנ"ל.
ועי' אליה רבה (אולי בסי' נו)

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה

חזור אל “הלכה ומנהג”

מי מחובר

משתמש הגולש בפורום זה: אין משתמשים רשומים | 1 אורח