אולי יעזור - מתוך מה שכתבתי בעבר לפו"ר.
דינים העולים בקצרה, לרש"י – רופא א' קמיע (נוסח, אבל אין שום משמעות לאיגרת עצמה) א' לג' חולים, הקמיע הומחה, וסתירה ברש"י אם הומחה מיד כל אדם, והרופא הומחה לאותו קמיע. רופא א' קמיע א' לחולה א' ג' פעמים, הקמיע הומחה כנ"ל, והרופא ספק בגמ' אם הומחה לכל החולים או רק לאותו חולה. רופא א' ג' קמיעין לג' חולים או אולי אפי' לחולה א' ג"פ (תלוי בספק הנ"ל), הרופא הומחה לכל הקמיעין שיכתוב [אף קמיעין חדשים שלא נוסו מעולם], והקמיעין ודאי לא הומחו. ג' רופאין קמיע א' בין לג' חולים בין לחולה א' ג"פ, הרופאין ודאי לא הומחו, והקמיע הומחה מיד כל אדם. ג' רופאין וג' קמיעין פשיטא דלא הומחה כלום [ולעולם אין צד של הומחה החולה, אלא דלענין מומחיות הרופא תיתכן גריעותא שמא מזל החולה גרם].
אבל לתו' מומחה גברא היינו אותו רופא לאותו לחש, וזה דוקא ע"י ג' איגרות שונות, [ול"ש מומחיות רופא לכל הלחשים, וכ"ש לא מומחיות לחש מכל הרופאים], ומומחה קמיע היינו אותה אגרת. מעתה – רופא א' איגרת אחת ג"פ, הומחתה האיגרת (אפי' בחולה א') ולא הומחה הרופא והלחש, רופא א' ג' איגרות בלחש א' לג' חולים, הומחה הרופא לאותו לחש, ואם הי' לחולה א' ג"פ זה ספק בגמ' אם הומחה, והאגרות ודאי לא הומחו. ג' רופאים אפי' לחש א' או ג' לחשים אפי' מרופא א', א"א אינו מומחה.
ובאמת צ"ב מסברא לרש"י איך שייך שיהיה הרופא מומחה לכל נסיונותיו [וי"ל שאומר בברי שיועיל. ופשוט דלא מומחה גברא אלא ע"י שממציא קמיעות חדשים, או עכ"פ ע"י קמיעות שאינן מומחין, ומסתבר דאפי' קמיעות שמומחים לרופא אחר לא יועילו], וכן איך שייך שיהיה הקמיע מומחה ע"י כל הדיוט, וכן איך מתמחה הגברא או הלחש ע"פ ג' הצלחות של איגרת אחת.