שבת סב. מגו דלגבי האי תכשיט

כללי הפורום
פותח נושא חדש? שים לב! למען שמירת הסדר הטוב, יש לציין בכותרת הנושא את שם המסכת והדף המדויק עליו נסוב הדיון

פותח הנושא
אישאחד
הודעות: 24
הצטרף: 20 יוני 2019, 00:15
נתן תודה: 17 פעמים
קיבל תודה: 5 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

שבת סב. מגו דלגבי האי תכשיט

שליחה על ידי אישאחד » 07 מאי 2020, 01:23

שאלה ובקשת עזרה מחו"ר הפורום הי"ו
בגמ' "מתיב רב יוסף הרועים יוצאין בשקין, ולא הרועים בלבד אמרו אלא כל אדם, אלא שדרכן של הרועים לצאת בשקין".
וכתב רש"י: "אלא כל אדם - אלמא אע"ג דלא רגילי ביה מגו דלגבי האי תכשיט לגבי האי נמי תכשיט הוא".
מה הביאור להאי מיגו, וגם דלכאורה מסתבר להיפך, שדבר שהוא תכשיט לרועים מחמת אופי מלאכתן וכדומה, אינו תכשיט כלל למי שאין עסקו עם הרועים כלל.
ועוד יש להעיר קצת דלהלן ברש"י לגבי תכשיט של איש באישה, שינה בלשונו וכתב "ואחד האשה - ואע"ג דלאו תכשיט דאשה נינהו מגו דהוו תכשיט לאיש שרי אף לאשה". ולפי פירושו בזה לא קשה הנ"ל, דאין זו סיבה לומר דהוי נמי תכשיט של אישה, מה שלכאורה אינו מסתבר, אלא רק סיבה להתיר מחמת שזה תכשיט של איש. וא"כ מדוע לעיל לא פירש כך. וכן עדיין גם בזה צ"ב סיבת ההיתר והמיגו.


עמנואל
משתמש ותיק
הודעות: 510
הצטרף: 11 אפריל 2019, 21:55
נתן תודה: 257 פעמים
קיבל תודה: 122 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שבת סב. מגו דלגבי האי תכשיט

שליחה על ידי עמנואל » 07 מאי 2020, 07:41

רש"י כותב שמתוך שהשק תכשיט לרועים הרגילים בו נחשב הוא כתכשיט לשאר בני אדם. וכך נלע"ד ביאור דברי רש"י להלן, דשרי לאישה משום שהוא תכשיט לאיש, כלומר, וזה נחשב גם כתכשיט לאישה. ואין נראה כלל שרש"י ביקש להבדיל כאן בין שק לטבעת.
ובביאור האי מיגו נלע"ד שהתכשיטים והבגדים נענדים או נלבשים מחמת שתי סיבות עיקריות 1. שימושיות (הגנה מפני הגשמים, חימום, נוי וכו'). 2. מקובלות (שלפעמים היא בעצמה הופכת לסוג של שימושיות, על מנת למצב את מקומו בחברה).
נראה שהדיון בתלמוד פותח באופן המקובלות הנדרשת - האם מזה שהדבר מקובל בקרב מגדר א ניתן להתייחס אליו כמקובל גם ביחס למגדר ב?
וממשיך ואומר שאי אפשר להחשיב מקובלות בקרב הגברים מחמת כך שהיא קיימת בקרב הנשים - ולהיפך. הנשים והגברים חלוקים מאוד במלבושיהם. ובלשונו: נשים עם בפני עצמן הן. לא כן אם אדם מסוים שאינו לובש בד"כ את בגד הרועה וקרה שלבשו, שיש להתייחס אליו כלובש מלבוש.
(כפי שלפעמים נראים אנשים הלובשים בדרך כלל איצטלא דרבנן בבגדי עבודה או טיול, אך בשום אופן לא נראה אותם עם בגדי נשים.)
בהמשך הסוגיה נידונה השאלה מה לנשים ולטבעת עם חותם על האצבע, הלוא הוצאה כלאחד יד היא? ומשיב: באישה גזברית הנצרכת לטבעת הזו, שהשימושיות מחשיבה אומנם את הדבר כדרך הוצאתו, אך אין היא מחשיבה את הדבר כתכשיט. לצורך כך הוא צריך להיות יותר מקבל יותר בקרב נשים (שכנראה רובן המוחלט לא גזבריות). וכן להיפך, לעיתים מוציא האיש בענידה את טבעת האישה לבית האומן, אך עדיין אין ענידה זו מחשיבה את טבעת הנשים כתכשיט מקובל בקרב הגברים.


פותח הנושא
אישאחד
הודעות: 24
הצטרף: 20 יוני 2019, 00:15
נתן תודה: 17 פעמים
קיבל תודה: 5 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שבת סב. מגו דלגבי האי תכשיט

שליחה על ידי אישאחד » 07 מאי 2020, 20:29

זאת אומרת, אם הבנתי נכון את דבריך, שתכשיט נחשב כזה בשל נורמה מסוימת, וכאשר היא מופיעה במגדר א', היא קרובה להיחשב נורמה במגדר ב' הסמוך אליו, ודי בזה כדי להיקרא תכשיט לגבי מגדר ב'.אך מגדר ג' שהוא רחוק מידי, עד כדי שנקרא עם אחר, לא יכול להידחק ולהיכלל בנורמה של מגדר א'. והגדרת מיגו נצרכת לזה מפני שאם לא היה הדבר נחשב תכשיט אצל מגדר א' (רועים) לא היתה נבנית נורמה שאליה יוכל מגדר א' להידחק ולהיכנס לתוכה, שכן נוהג דחוק דומה לאקראי בעלמא ואינו בונה נורמות.
ונמשיך דאכתי בתפילין דלגבי איש הוי מצוה ולגבי אישה לא הוי מצוה, שזו לא חלוקה מחמת נורמה מגדרית, אלא מחמת סיבה מוגדרת, בזה קשה לומר דמיגו דהוי תכשיט להאי הוי נמי תכשיט להאי. ומסתבר דלכך שינה ונקט רש"י דשרי לאישה. ויתכן לומר דלאחר שרב יוסף ביסס את השימוש בתבנית שנוצרה על ידי נורמה, הוסיף אביי להרחיב שימוש זה ולומר שכל היכא שנוצרה תבנית של תכשיט לגבי כלי מסוים, שוב לא חל עליו איסור מלאכה כיון שבו נאסרת התבנית ולא המהות, ומתוך שלא חל האיסור על התבנית הזו לגבי האי, שוב לא יחול כלל.
יישר כח גם על ההבחנה מהמשך הסוגיא באישה גזברית.

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה

חזור אל “שבת”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: יושב אוהלים | 2 אורחים