שבת לא. מה מוגדר כקביעות עתים לתורה

[אוריאל]

האם יש לדייק מלשון הגמרא, שקביעות היא רק ב"עתים", כלומר, שאדם קובע לו זמן מסויים ללימוד, נניח שעה ביום, או שגם אם אדם קובע לו קביעות של כמות ליום, כגון הדף היומי, בלא קציבת זמן, נחשב הדבר כקביעות עתים לתורה. [בכל מקרה אני יוצא מנקודת הנחה שאי"צ קביעות לשעה מסויימת, כי אין זו משמעות רש"י].

[יעקב שלם]

בנושא זה יש קצת השקה לשאלה שלך
viewtopic.php?f=24&t=8031&hilit=%D7%9E% ... AA#p105862

החלק השני שכתבת הוא כנראה לא נכון
וכך מבואר בשו"ע קנה א ובמשנ"ב

[אין חכמה]

החלק השני שכתבת הוא כנראה לא נכון
וכך מבואר בשו"ע קנה א ובמשנ"ב

אכן כך מביאים בשם הרמ"ע מפאנו אבל מה ראיתי בשו"ע ומשנ"ב שאין בגמ'

[יעקב שלם]

החלק השני שכתבת הוא כנראה לא נכון
וכך מבואר בשו"ע קנה א ובמשנ"ב

אכן כך מביאים בשם הרמ"ע מפאנו אבל מה ראיתי בשו"ע ומשנ"ב שאין בגמ'

הנושא שם שלא יבטל עבור ממון ואם התעכב שישלים בלילה משמע
שזה דווקא באותה שעה

[אין חכמה]

החלק השני שכתבת הוא כנראה לא נכון
וכך מבואר בשו"ע קנה א ובמשנ"ב

אכן כך מביאים בשם הרמ"ע מפאנו אבל מה ראיתי בשו"ע ומשנ"ב שאין בגמ'

הנושא שם שלא יבטל עבור ממון ואם התעכב שישלים בלילה משמע
שזה דווקא באותה שעה

איך משמע מזה את העניין של שעה מסוימת [חוץ מהקונוטציה לסיפורים היפים מגדולי ישראל על כה"ג] יכול להיות שצריך לעבוד יותר שעות ביום מסויים בשביל שלא להפסיד ממון וזה אמרו שלא לעשות
 

[יעקב שלם]

אכן כך מביאים בשם הרמ"ע מפאנו אבל מה ראיתי בשו"ע ומשנ"ב שאין בגמ'

הנושא שם שלא יבטל עבור ממון ואם התעכב שישלים בלילה משמע
שזה דווקא באותה שעה

איך משמע מזה את העניין של שעה מסוימת [חוץ מהקונוטציה לסיפורים היפים מגדולי ישראל על כה"ג] יכול להיות שצריך לעבוד יותר שעות ביום מסויים בשביל שלא להפסיד ממון וזה אמרו שלא לעשות

אם זה שעה ביום באופן כללי 
מה צריך להזהיר שלא יבטל בשביל סחורה
שיבטל ויעשה את זה בזמן אחר
 

[אין חכמה]

הנושא שם שלא יבטל עבור ממון ואם התעכב שישלים בלילה משמע
שזה דווקא באותה שעה

איך משמע מזה את העניין של שעה מסוימת [חוץ מהקונוטציה לסיפורים היפים מגדולי ישראל על כה"ג] יכול להיות שצריך לעבוד יותר שעות ביום מסויים בשביל שלא להפסיד ממון וזה אמרו שלא לעשות

אם זה שעה ביום באופן כללי 
מה צריך להזהיר שלא יבטל בשביל סחורה
שיבטל ויעשה את זה בזמן אחר

לפעמים אדם צריך בעסקיו להיות טרוד יום שלם 
ויש כאלה שקובעין יותר משעה ביום והם רוצים בשביל ממון לעסוק יותר שעות מהרגיל להם ועל זה באה האזהרה לא לעשות כן
 

[יעקב שלם]

בספר פסקים ותשובות הערה 63
כאן
https://tablet.otzar.org/he/pages/?&res ... ook=610276

הביא כמה וכמה פוסקים שצריך עת קבועה דווקא

עוד כתב שם שאין שיעור זמן לקביעות
מזה אני למד
שאם אחד קבע לעצמו ללמוד שתי משניות למשל
הרי זה לוקח שלוש דקות נניח

ממילא הוא זוכה לקיים בזה את העניין העצום של קבעת עיתים לתורה
ובזה יש מענה לחלק הראשון האם יוצאים גם בכמות של לימוד

[אסף]

מאחר והחיוב הוא ביום ובלילה, כלשון הרמב"ם "כל איש מישראל חייב בתלמוד תורה... ואפילו בעל אשה ובנים חייב לקבוע לו זמן לתלמוד תורה ביום ובלילה שנאמר 'והגית בו יומם ולילה', יתכן שזהו הלשון "קביעות עיתים" - לקבוע את עצמו ללימוד בשני הזמנים, וקשה לומר שיהיה חיוב על זמן מסוים, אחר שבתורה לא נאמר יותר מ"ביום ובלילה".

[נדיב לב]

האם יש לדייק מלשון הגמרא, שקביעות היא רק ב"עתים", כלומר, שאדם קובע לו זמן מסויים ללימוד, נניח שעה ביום, או שגם אם אדם קובע לו קביעות של כמות ליום, כגון הדף היומי, בלא קציבת זמן, נחשב הדבר כקביעות עתים לתורה. [בכל מקרה אני יוצא מנקודת הנחה שאי"צ קביעות לשעה מסויימת, כי אין זו משמעות רש"י].

יש לדקדק קצת עמש"כ מתירוץ השני בתוספות [סנהדרין ז:] אין תחלתו של אדם אלא על דברי תורה - והא דאמרינן בפרק במה מדליקין (שבת דף לא.) ששואלין לו נשאת ונתת באמונה ואח"כ קבעת עתים לתורה התם באדם שעוסק בתורה מיירי אלא שלא קבע עתים והכא מיירי כשלא עסק כלל אי נמי שואלים לו תחילה על משא ומתן באמונה ומ"מ יקבל דינו תחילה על דברי תורה והכי דריש ליה לקרא תחלת גילוי דינו במה שנטשו מדברי תורה ע"כ.