שבת ס"ח. גר שנתגייר לבין הנכרים

כללי הפורום
פותח נושא חדש? שים לב! למען שמירת הסדר הטוב, יש לציין בכותרת הנושא את שם המסכת והדף המדויק עליו נסוב הדיון

פותח הנושא
רק מה'
הודעות: 27
הצטרף: 30 מרץ 2020, 16:24
נתן תודה: 4 פעמים
קיבל תודה: 6 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

שבת ס"ח. גר שנתגייר לבין הנכרים

שליחה על ידי רק מה' » 14 מאי 2020, 00:02

הגמרא מדברת על אדם שהתגייר ומעולם לא שמע על מצווות שבת, והעמיד תוס' שהתגייר בפני ג' ולא הודיעהו שבת.
ויודיעונו הרבנים איך חלה הגירות כשלא קיבל על עצמו אחת המצוות החשובות.


משה נפתלי
משתמש ותיק
הודעות: 669
הצטרף: 02 ינואר 2019, 10:42
נתן תודה: 47 פעמים
קיבל תודה: 207 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שבת ס"ח. גר שנתגייר לבין הנכרים

שליחה על ידי משה נפתלי » 14 מאי 2020, 03:23

רק מה' כתב:
14 מאי 2020, 00:02
יודיעונו הרבנים איך חלה הגירות כשלא קיבל על עצמו אחת המצוות החשובות.
רמב"ם פרק ארבעה עשר מהלכות איסורי ביאה:
כֵּיצַד מְקַבְּלִין גֵּרֵי הַצֶּדֶק? כְּשֶׁיָּבוֹא אֶחָד לְהִתְגַּיֵּר מִן הַגּוֹיִם וְיִבְדְּקוּ אַחֲרָיו וְלֹא יִמְצְאוּ עִלָּה, מוֹדִיעִין אוֹתוֹ עִקְּרֵי הַדָּת, שֶׁהוּא יִחוּד הַשֵּׁם וְאִסּוּר עֲבוֹדָה זָרָה, וּמַאֲרִיכִין בַּדָּבָר הַזֶּה; וּמוֹדִיעִין אוֹתוֹ מִקְצָת מִצְוֹת קַלּוֹת וּמִקְצָת מִצְוֹת חֲמוּרוֹת, וְאֵין מַאֲרִיכִין בְּדָבָר זֶה. וּמוֹדִיעִין אוֹתוֹ עֲוֹן לֶקֶט שִׁכְחָה וּפֵאָה וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי, וּמוֹדִיעִין אוֹתוֹ עָנְשָׁן שֶׁל מִצְוֹת. כֵּיצַד? אוֹמְרִים לוֹ: הֱוֵי יוֹדֵעַ, שֶׁעַד שֶׁלֹּא בָּאתָ לְדָת זוֹ, אִם אָכַלְתָּ חֵלֶב - אִי אַתָּה עָנוּשׁ כָּרֵת, אִם חִלַּלְתָּ שַׁבָּת - אִי אַתָּה עָנוּשׁ סְקִילָה; וְעַכְשָׁו אַחַר שֶׁתִּתְגַּיֵּר, אִם אָכַלְתָּ חֵלֶב - אַתָּה עָנוּשׁ כָּרֵת, אִם חִלַּלְתָּ שַׁבָּת - אַתָּה עָנוּשׁ סְקִילָה. וְאֵין מַרְבִּין עָלָיו, וְאֵין מְדַקְדְּקִין עָלָיו, שֶׁמָּא יִגְרֹם לְטָרְדוֹ וּלְהַטּוֹתוֹ מִדֶּרֶךְ טוֹבָה לְדֶרֶךְ רָעָה; שֶׁבַּתְּחִלָּה אֵין מוֹשְׁכִין אֶת הָאָדָם אֶלָּא בְּדִבְרֵי רָצוֹן וְרַכִּים. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: 'בְּחַבְלֵי אָדָם אֶמְשְׁכֵם', וְאַחַר כָּךְ 'בַּעֲבֹתוֹת אַהֲבָה'.
אִם חָזַר בּוֹ וְלֹא רָצָה לְקַבֵּל - הוֹלֵךְ לְדַרְכּוֹ; וְאִם קִבֵּל - אֵין מַשְׁהִין אוֹתוֹ, אֶלָּא מָלִין אוֹתוֹ מִיָּד. וּמַשְׁהִים אוֹתוֹ עַד שֶׁיִּתְרַפֵּא רְפוּאָה שְׁלֵמָה, וְאַחַר כָּךְ מַטְבִּילִין אוֹתוֹ. וּשְׁלשָׁה עוֹמְדִין עַל גַּבָּיו וּמוֹדִיעִין אוֹתוֹ מִקְצָת מִצְוֹת קַלּוֹת וּמִקְצָת מִצְוֹת חֲמוּרוֹת פַּעַם שְׁנִיָּה, וְהוּא עוֹמֵד בַּמַּיִם. וְאִם הָיְתָה אִשָּׁה, נָשִׁים מוֹשִׁיבוֹת אוֹתָהּ בַּמַּיִם עַד צַוָּארָהּ וְהַדַּיָּנִין מִבַּחוּץ, וּמוֹדִיעִין אוֹתָהּ מִקְצָת מִצְוֹת קַלּוֹת וַחֲמוּרוֹת וְהִיא יוֹשֶׁבֶת בַּמַּיִם, וְאַחַר כָּךְ טוֹבֶלֶת בִּפְנֵיהֶם, וְהֵן מַחֲזִירִין פְּנֵיהֶן וְיוֹצְאִין, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִרְאוּ אוֹתָהּ כְּשֶׁתַּעֲלֶה מִן הַמַּיִם.


יושב אוהלים
משתמש ותיק
הודעות: 1200
הצטרף: 15 דצמבר 2019, 17:15
נתן תודה: 215 פעמים
קיבל תודה: 237 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שבת ס"ח. גר שנתגייר לבין הנכרים

שליחה על ידי יושב אוהלים » 14 מאי 2020, 12:58

עיין אגרות משה להגר"מ פיינשטיין זצוק"ל יו"ד ח"א סימן ק"ס וז"ל יש מקום לומר טעם גדול דמה שבעלה שנתגיירה בשבילו הוא מחלל שבת ומופקר בכמה איסורין עושה שהיא סבורה שאין חיוב כל כך לשמור המצוות. ואם כן, היא כגר שנתגייר בין העכו"ם, שמפורש בשבת דף סח: שהוי גר אף שעדיין עובד ע"ז, עיי"ש. והטעם, משום שקיבל עליו להיות ככל היהודים, שנחשבה קבלה, אף שלא ידע כלום מהמצות.


פותח הנושא
רק מה'
הודעות: 27
הצטרף: 30 מרץ 2020, 16:24
נתן תודה: 4 פעמים
קיבל תודה: 6 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שבת ס"ח. גר שנתגייר לבין הנכרים

שליחה על ידי רק מה' » 14 מאי 2020, 13:56

משה נפתלי כתב:
14 מאי 2020, 03:23
רמב"ם פרק ארבעה עשר מהלכות איסורי ביאה:
כֵּיצַד מְקַבְּלִין גֵּרֵי הַצֶּדֶק? כְּשֶׁיָּבוֹא אֶחָד לְהִתְגַּיֵּר מִן הַגּוֹיִם וְיִבְדְּקוּ אַחֲרָיו וְלֹא יִמְצְאוּ עִלָּה, מוֹדִיעִין אוֹתוֹ עִקְּרֵי הַדָּת, שֶׁהוּא יִחוּד הַשֵּׁם וְאִסּוּר עֲבוֹדָה זָרָה, וּמַאֲרִיכִין בַּדָּבָר הַזֶּה; וּמוֹדִיעִין אוֹתוֹ מִקְצָת מִצְוֹת קַלּוֹת וּמִקְצָת מִצְוֹת חֲמוּרוֹת, וְאֵין מַאֲרִיכִין בְּדָבָר זֶה. וּמוֹדִיעִין אוֹתוֹ עֲוֹן לֶקֶט שִׁכְחָה וּפֵאָה וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי, וּמוֹדִיעִין אוֹתוֹ עָנְשָׁן שֶׁל מִצְוֹת. כֵּיצַד? אוֹמְרִים לוֹ: הֱוֵי יוֹדֵעַ, שֶׁעַד שֶׁלֹּא בָּאתָ לְדָת זוֹ, אִם אָכַלְתָּ חֵלֶב - אִי אַתָּה עָנוּשׁ כָּרֵת, אִם חִלַּלְתָּ שַׁבָּת - אִי אַתָּה עָנוּשׁ סְקִילָה; וְעַכְשָׁו אַחַר שֶׁתִּתְגַּיֵּר, אִם אָכַלְתָּ חֵלֶב - אַתָּה עָנוּשׁ כָּרֵת, אִם חִלַּלְתָּ שַׁבָּת - אַתָּה עָנוּשׁ סְקִילָה. וְאֵין מַרְבִּין עָלָיו, וְאֵין מְדַקְדְּקִין עָלָיו, שֶׁמָּא יִגְרֹם לְטָרְדוֹ וּלְהַטּוֹתוֹ מִדֶּרֶךְ טוֹבָה לְדֶרֶךְ רָעָה; שֶׁבַּתְּחִלָּה אֵין מוֹשְׁכִין אֶת הָאָדָם אֶלָּא בְּדִבְרֵי רָצוֹן וְרַכִּים. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: 'בְּחַבְלֵי אָדָם אֶמְשְׁכֵם', וְאַחַר כָּךְ 'בַּעֲבֹתוֹת אַהֲבָה'.
אִם חָזַר בּוֹ וְלֹא רָצָה לְקַבֵּל - הוֹלֵךְ לְדַרְכּוֹ; וְאִם קִבֵּל - אֵין מַשְׁהִין אוֹתוֹ, אֶלָּא מָלִין אוֹתוֹ מִיָּד. וּמַשְׁהִים אוֹתוֹ עַד שֶׁיִּתְרַפֵּא רְפוּאָה שְׁלֵמָה, וְאַחַר כָּךְ מַטְבִּילִין אוֹתוֹ. וּשְׁלשָׁה עוֹמְדִין עַל גַּבָּיו וּמוֹדִיעִין אוֹתוֹ מִקְצָת מִצְוֹת קַלּוֹת וּמִקְצָת מִצְוֹת חֲמוּרוֹת פַּעַם שְׁנִיָּה, וְהוּא עוֹמֵד בַּמַּיִם. וְאִם הָיְתָה אִשָּׁה, נָשִׁים מוֹשִׁיבוֹת אוֹתָהּ בַּמַּיִם עַד צַוָּארָהּ וְהַדַּיָּנִין מִבַּחוּץ, וּמוֹדִיעִין אוֹתָהּ מִקְצָת מִצְוֹת קַלּוֹת וַחֲמוּרוֹת וְהִיא יוֹשֶׁבֶת בַּמַּיִם, וְאַחַר כָּךְ טוֹבֶלֶת בִּפְנֵיהֶם, וְהֵן מַחֲזִירִין פְּנֵיהֶן וְיוֹצְאִין, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִרְאוּ אוֹתָהּ כְּשֶׁתַּעֲלֶה מִן הַמַּיִם.
מה הועלת, כאן כתוב שמודיעים עונשן של מצוות, אמנם אין מרבין אך נראה לי שמה שהביא שבת בתור דוגמה הוא דווקא, דומיא דעיקרי הדת.
 

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה

חזור אל “שבת”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים | 3 אורחים