שבת דף פח. בשעה שהקדימו ישראל נעשה לנשמע באו ששים ריבוא של מלאכי השרת לכל אחד ואחד מישראל קשרו לו שני כתרים

יושב אוהלים

משתמש ותיק
דף פח.
דרש ר' סימאי בשעה שהקדימו ישראל נעשה לנשמע באו ששים ריבוא של מלאכי השרת לכל אחד ואחד מישראל קשרו לו שני כתרים אחד כנגד נעשה ואחד כנגד נשמע:
ראיתי בספרו של הרב משה דוד לפקוביץ שליט"ט (נכד מרן הגרמי"ל זצוק"ל) ששאל את הגר"ח קנייבסקי על הגמ' הזאת, שהמספר ששים ריבוא כלל רק את מי שהיה מבן עשרים שנה ועד ששים שנה, וכי אלו שהיו מעל ששים שנה לא קיבלו כתרים, (משום מה לא שאל על הפחותים מבן כ'), וכן הלויים לא היו במספר הזה, שהרי נפקדו לבדם, וכי הלויים לא קיבלו כתרים.
והשיב לו הגר"ח, וז"ל "מי שהביא לאלה הביא גם לזקנים" עכ"ל. (לא התייחס ללוים, ומסתבר שזה תשובה גם לגבי הלויים).
ויש לבאר שהרי לא כתוב בגמ' שהמלאכים הביאו ששים רבוא כתרים כפול שתיים, ןלא כתוב אלא שששים רבוא מלאכים הביאו לכל אחד ואחד מישראל שני כתרים, וא"כ יש לפרש כדברי הגרח"ק שששים ריבוא מלאכים אלו שהביאו לבני ישראל שהיו מבן עשרים ומעלה, הביאו גם לזקנים (מעל גיל ששים), וכן לאלה שהיו מתחת לגיל עשרים, וכן ללויים ג"כ הביאו אותם ששים רבוא מלאכי השרת.
(ויל"ע לפי"ז אם גם הנשים קיבלו, ואת"ל שנשים נשואות היו בכלל קבלת הכתרים של בעליהן, (נשים במאי זכיין וכו'), אבל נשים פנויות מאי, (ובאמת ילך"ע בהא דנשים במאי זככין, מהו לגבי אשה שאין לה בעל ואין לה ילדים, ואולי י"ל דאיה"נ חסר לה במעלת התורה, וכעין הא דאיתא כל השרוי בלא אשה שרוי בלא תורה, ה"נ באשה שאין לה בעל, דחסר לה ה"נשיעם במאי זכיין).
[ובדרך אגם אביא כאן הערה ששמעתי מת"ח אחד לגבי חשיבות הנשים במתן תורה, שכל מצוות הפרישה לג' ימים, ושהוסיף בה משה יום אחד וכו', (שדנה הגמ' עליה באריכות בדפים הקודמים), איתא בגמ' שטעמו הוא משום פולטת, והיינו שאם יהי' איזה מקרה של אשה שתפלוט ותיטמא לא תוכל להשתתף במתן תורה, הרי רואין גודל מעלת הקפידה שכל אשה ואשה בישראל תוכל להשתתף במעמד מתן תורה, והדברים נפלאים.]
ולגופו של ענין הרי ידועין דברי הזוהר שיש ס' ריבוא אותיות לתורה, כנגד ס' ריבוא (כללית) נשמות ישראל, וזה פשוט שכלול בזה גם הצעירים וגם הזקנים והנשים וטף וכל מי אשר בשם ישראל יכונה, שהרי זה מספר כולל של נשמות כלליות, וא"כ ה"נ י"ל שהורידו ס' ריבוא כתרים כנגד ס' ריבוא נשמות ישראל, והס' ריבוא האלה כלל את כל כלל ישראל בכללותו ובשלמותו.
ובזה מתיישב ג"כ מה דאיתא בגמ' אח"כ וכיון שחטאו ישראל ירדו מאה ועשרים ריבוא מלאכי חבלה ופירקום שנאמר {שמות לג-ו} ויתנצלו בני ישראל את עדים מהר חורב, ועל זה פירש"י מאה ועשרים. [כל א' וא' נטל כתר],(כן הןא גי' רש"ל, ואולי יש מי שלא גרס כן מהטעם דלהלן)].
ולכאורה התינח לעיל שכתוב רק שהיו ס' ריבוא מלאכים ולא כתוב כמה כתרים היו אפשר לפרש כמו שפי' הגרח"ק שהס' ריבוא המלאכים הביאו כתרים גם לאחרים (הזקנים והלויים וכו'), אבל הכא כתב רש"י להדיא שמאה ועשרים המלאכים שבאו לפרוק את הכתרים, כל אחד לקח כתר אחד, ויל"ע לפי"ז מה עם שאר הכתרים שהביאו שהיו יותר מס' רבוא, והתינח לגבי הלויים, הרי לא עבדו את העגל, וי"ל שמהם לא פרקו המלאכים את הכתרים שהביאו להם, אבל לזקנים מעל גיל ס' וכן לפחותים מגיל כ' אם קיבלו ג"כ כתרים מהמלאכים הנ"ל למה לא נלקח מהם כתרם.
(ויל"ע ע"פ מה דאיתא בפסוק (במדבר יד,לג)  ובניכם יהיו רעים במדבר ארבעים שנה ונשאו את זנותיכם עד תם פגריכם במדבר, ופירש"י שם לא מת אחד מהם פחות מבן ס' לכך נגזר ארבעים כדי שיהיו אותם של בני עשרים מגיעין לכלל ששים, ושנה ראשונה היתה בכלל ואע"פ שקדמה לשלוח המרגלים לפי שמשעשו את העגל עלתה גזירה זו במחשבה אלא שהמתין להם עד שתתמלא סאתם וכו', [ע"כ], דמשמע שהפחותים מבן כ' בשעת מתן תורה לא חטאו בעגל, (ואולי במרגלים לא חטאו) -וצע"ע).
ולהנ"ל י"ל שמספר זה של ששים ריבוא הוא כנגד מספר הששים ריבוא נשמות ישראל, שכולל את כל עם ישראל, וא"כ י"ל דה"נ גבי המאה עשרים אלף מלאכים שפירקו הכתרים, היה גם כנגד הששים ריבוא נשמות של כלל ישראל, ופרקו המאה עשרים אלף כתרים שהביאו, [ס' ריבוא כפול שתיים], ובזה היה כלול הכל.
(וחשבתי שאולי יש להכניס כן ג"כ בדברי תשובת הגרח"ק שליט"א שאמר "מי שהביא לאלו הביא גם לזקנים, ואולי אין הפשט שהששים ריבוא מלאכים הביאו יותר מס' ריבוא כתרים, אלא שהס' ריבוא כתרים שהביאו כללו גם עבור הזקנים, [והלויים וכו'], שהרי הס' ריבוא היו כנגד ס' ריבוא נשמות ישראל שכולל אם כולם.
  
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
פותח הנושא
הכהן אמר:
את עצם השאלה יש להרחיב לעוד שלושת אלפים וחמש מאות וחמישים.
נכון, חשבתי גם על זה, אבל בזה כבר ידוע של-603,550 רגילים לקרות 600,000, אבל לגבי אלו שלא נכללים במנין זה צריך ביאור.
 
 

בלדד השוחי

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
ובזה מתיישב ג"כ מה דאיתא בגמ' אח"כ וכיון שחטאו ישראל ירדו מאה ועשרים ריבוא מלאכי חבלה ופירקום שנאמר {שמות לג-ו} ויתנצלו בני ישראל את עדים מהר חורב, ועל זה פירש"י מאה ועשרים. [כל א' וא' נטל כתר],(כן הןא גי' רש"ל, ואולי יש מי שלא גרס כן מהטעם דלהלן)].
ולכאורה התינח לעיל שכתוב רק שהיו ס' ריבוא מלאכים ולא כתוב כמה כתרים היו אפשר לפרש כמו שפי' הגרח"ק שהס' ריבוא המלאכים הביאו כתרים גם לאחרים (הזקנים והלויים וכו'), אבל הכא כתב רש"י להדיא שמאה ועשרים המלאכים שבאו לפרוק את הכתרים, כל אחד לקח כתר אחד, ויל"ע לפי"ז מה עם שאר הכתרים שהביאו שהיו יותר מס' רבוא, והתינח לגבי הלויים, הרי לא עבדו את העגל, וי"ל שמהם לא פרקו המלאכים את הכתרים שהביאו להם, אבל לזקנים מעל גיל ס' וכן לפחותים מגיל כ' אם קיבלו ג"כ כתרים מהמלאכים הנ"ל למה לא נלקח מהם כתרם.
הערות הגרי"ש אלישיב מסכת שבת דף פח עמוד א
ח) 
[ומשמע בסמוך שלא ניתנו הכתרים אלא לשישים ריבוא הגברים, ולא לנשים והטף, דהרי אמרינן שבאו שישים ריבוא מלאכים ליתן הכתרים וק"כ ריבוא ליטלם].

 
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
פותח הנושא
יישר כחכם
אבל זה באמת דבר מעניין, למה יגרעו הזקנים מעל ששים, ובעצם הגריש"א לא מתייחס אליהם כלל, אלא לנשים וטף (והאם הגברים עד גיל 20 נקראים עדיין טף??), ומה עם הלויים? גם להם הוא לא מתייחס, וצע"ע.
 

אור זורח

משתמש ותיק
[/quote]
יושב אוהלים אמר:
(וחשבתי שאולי יש להכניס כן ג"כ בדברי תשובת הגרח"ק שליט"א שאמר "מי שהביא לאלו הביא גם לזקנים, ואולי אין הפשט שהששים ריבוא מלאכים הביאו יותר מס' ריבוא כתרים, אלא שהס' ריבוא כתרים שהביאו כללו גם עבור הזקנים, [והלויים וכו'], שהרי הס' ריבוא היו כנגד ס' ריבוא נשמות ישראל שכולל אם כולם.

יישר כח מאוד מאוד

מה הביאור הרי אי אפשר לב' מלכים בכתר אחד
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
פותח הנושא
אור זורח אמר:
יושב אוהלים אמר:
(וחשבתי שאולי יש להכניס כן ג"כ בדברי תשובת הגרח"ק שליט"א שאמר "מי שהביא לאלו הביא גם לזקנים, ואולי אין הפשט שהששים ריבוא מלאכים הביאו יותר מס' ריבוא כתרים, אלא שהס' ריבוא כתרים שהביאו כללו גם עבור הזקנים, [והלויים וכו'], שהרי הס' ריבוא היו כנגד ס' ריבוא נשמות ישראל שכולל אם כולם.

יישר כח מאוד מאוד

מה הביאור הרי אי אפשר לב' מלכים בכתר אחד
[/quote]
זה הווארט, כנראה שזה לא נחשב שני מלכים כי יש 60 ריבוא שורשי נשמות בכלל ישאל, וכולם נכללו ב60 ריבוא האלה.
 

אור זורח

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
ראיתי בספרו של הרב משה דוד לפקוביץ שליט"ט (נכד מרן הגרמי"ל זצוק"ל)
ידוע לי שיש לו בן העונה לשם הזה
האם יש לו גם נכד בשם זה
 
חלק עליון תַחתִית