שאלה על הגדרת תוס' לביאור המילה "פילוסוף"

כללי הפורום
פותח נושא חדש? שים לב! למען שמירת הסדר הטוב, יש לציין בכותרת הנושא את שם המסכת והדף המדויק עליו נסוב הדיון

פותח הנושא
במבי
משתמש ותיק
הודעות: 1915
הצטרף: 10 דצמבר 2018, 22:49
נתן תודה: 555 פעמים
קיבל תודה: 558 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

שאלה על הגדרת תוס' לביאור המילה "פילוסוף"

שליחה על ידי במבי » 27 יוני 2020, 21:46

תוס' בשבת קטז. ד"ה פילוסופא מביא בשם יהודי שבא מארץ יוון שבלשון יון פילוסוף הוא דוד החכמה.

ואנו יודעים שפירוש המילה פילוסוף בלועזית הוא "אוהב חכמה" (פיליה=אהבה סופיה=חכמה)


וא"כ מסתמא תוספות התכוון כדוד של שיר השירים ששם זהו כינוי ל"אהוב" וא"כ מדוע תוס' דיבר ברמזים?


HaimL
משתמש ותיק
הודעות: 2820
הצטרף: 11 נובמבר 2019, 07:27
נתן תודה: 1 פעמים
קיבל תודה: 403 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שאלה על הגדרת תוס' לביאור המילה "פילוסוף"

שליחה על ידי HaimL » 27 יוני 2020, 22:00

השערתי היא שהמילה דוד בשיר השירים, היא לא סתם אוהב או אהוב, אלא כמו פטרון (מעין מרדכי ואסתר, יש שם משחק מילים, לבת - לבית, וגם במשל כבשת הרש, ותהי לו כבת).
וה"נ אוהב החכמה הוא לא סתם אוהב צעיר. אלא הוא פטרון לחכמה, אחד שבעצמו מרבה חכמה ומפיץ אותה
 


איש עברי
הודעות: 62
הצטרף: 23 אפריל 2020, 23:36
נתן תודה: 21 פעמים
קיבל תודה: 8 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שאלה על הגדרת תוס' לביאור המילה "פילוסוף"

שליחה על ידי איש עברי » 28 יוני 2020, 00:40

איני יודע תשובה, אמנם לא מצד מה שהועלה שזה רמז, דנ' שזה לגמרי יכול להיות מקובל, לכתוב במליצי, אם דוד עניינו היה אוהב גרידא, שהרי זה המשמעות - אהבה.
אך מה שמפריע לי הוא שדוד דשיה"ש עניינו אהבה של זוגיות, (רומנטיק"ה בלע"ז) וכך שמעתי מהגאון רא"מ פייבלזון שליט"א.
וא"כ קצת יקשה כן בנידון דנן.


איש ירושלים
הודעות: 99
הצטרף: 28 מרץ 2016, 20:30
נתן תודה: 30 פעמים
קיבל תודה: 27 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שאלה על הגדרת תוס' לביאור המילה "פילוסוף"

שליחה על ידי איש ירושלים » 28 יוני 2020, 01:07

איש עברי כתב:
28 יוני 2020, 00:40
איני יודע תשובה, אמנם לא מצד מה שהועלה שזה רמז, דנ' שזה לגמרי יכול להיות מקובל, לכתוב במליצי, אם דוד עניינו היה אוהב גרידא, שהרי זה המשמעות - אהבה.
אך מה שמפריע לי הוא שדוד דשיה"ש עניינו אהבה של זוגיות, (רומנטיק"ה בלע"ז) וכך שמעתי מהגאון רא"מ פייבלזון שליט"א.
וא"כ קצת יקשה כן בנידון דנן.
וודאי שדוד זה ביטוי לאהבה לאו  דווקא של זוגיות, לדוגמא מה שרב קורא לדודו ר' חייא חביבי, ועי' רש''י מכות ג: חביבי תרגום של דודי
 


יראתי בפצותי
משתמש ותיק
הודעות: 269
הצטרף: 27 יוני 2019, 22:08
נתן תודה: 63 פעמים
קיבל תודה: 62 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שאלה על הגדרת תוס' לביאור המילה "פילוסוף"

שליחה על ידי יראתי בפצותי » 28 יוני 2020, 02:24

השימוש במושג דוד, הוא אהבה, במושגי שיר - השירים. ומושאל לכל דבר, שדעת האדם עליו, עד כלות. וזה ביאור פילוסוף, וזה הפשט בתוספות. וזה בניגוד לשימוש במילה אהבה, שכוללת גם משמעויות שונות.
לגבי מה שהביאו רש"י, שחביבי זה דודי. מסתבר שכמו שבעברית, דוד משמש כאהוב, אך גם כדוד - אחי אביו או אחי אמו, גם בארמית זה כך, שהרי שפות אלו קרובות מאוד.


פותח הנושא
במבי
משתמש ותיק
הודעות: 1915
הצטרף: 10 דצמבר 2018, 22:49
נתן תודה: 555 פעמים
קיבל תודה: 558 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שאלה על הגדרת תוס' לביאור המילה "פילוסוף"

שליחה על ידי במבי » 28 יוני 2020, 08:00

איש עברי כתב:
28 יוני 2020, 00:40
איני יודע תשובה, אמנם לא מצד מה שהועלה שזה רמז, דנ' שזה לגמרי יכול להיות מקובל, לכתוב במליצי, אם דוד עניינו היה אוהב גרידא, שהרי זה המשמעות - אהבה.
אך מה שמפריע לי הוא שדוד דשיה"ש עניינו אהבה של זוגיות, (רומנטיק"ה בלע"ז) וכך שמעתי מהגאון רא"מ פייבלזון שליט"א.
וא"כ קצת יקשה כן בנידון דנן.

דווקא מתאים !

שהרי כל העוסק בתורה בפני ע"ה כאילו בא על ארוסתו בפניו, וא"כ מתאים הדבר לשימוש בתואר לחכם.

אך בחיפוש אחר מילים דומות מצאתי - יודופיליה/פילושמיות שזה התופעה ההפוכה של האנטישמיות, ושם מביעה ידידות חזקה ולא במובן של זוגיות.

ויש מילה "הידרופיליה" שזה כינוי למולקולה שמתחברת למים, ושם משמע שזה כינוי לחיבור (אך גם מובנו כ"ידיד")


איש עברי
הודעות: 62
הצטרף: 23 אפריל 2020, 23:36
נתן תודה: 21 פעמים
קיבל תודה: 8 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שאלה על הגדרת תוס' לביאור המילה "פילוסוף"

שליחה על ידי איש עברי » 28 יוני 2020, 14:05

במבי כתב:
28 יוני 2020, 08:00
איש עברי כתב:
28 יוני 2020, 00:40
איני יודע תשובה, אמנם לא מצד מה שהועלה שזה רמז, דנ' שזה לגמרי יכול להיות מקובל, לכתוב במליצי, אם דוד עניינו היה אוהב גרידא, שהרי זה המשמעות - אהבה.
אך מה שמפריע לי הוא שדוד דשיה"ש עניינו אהבה של זוגיות, (רומנטיק"ה בלע"ז) וכך שמעתי מהגאון רא"מ פייבלזון שליט"א.
וא"כ קצת יקשה כן בנידון דנן.

דווקא מתאים !

שהרי כל העוסק בתורה בפני ע"ה כאילו בא על ארוסתו בפניו, וא"כ מתאים הדבר לשימוש בתואר לחכם.

אך בחיפוש אחר מילים דומות מצאתי - יודופיליה/פילושמיות שזה התופעה ההפוכה של האנטישמיות, ושם מביעה ידידות חזקה ולא במובן של זוגיות.

ויש מילה "הידרופיליה" שזה כינוי למולקולה שמתחברת למים, ושם משמע שזה כינוי לחיבור (אך גם מובנו כ"ידיד")

חשבתי על זה, הבעיה שפילוסוף אינו דווקא בתורה... אם כי יש כיוון מובן, כי אכן יש בזה משהו, שבכל חכמה יש מין כריתת ברית בין ההוגה בה בהתמסרות לבינה אך אינני יודע עד כמה הגיוני שתוס' "זרמו עם זה" וחיפשו להעלות את זה על נס...


אבי חי
משתמש ותיק
הודעות: 359
הצטרף: 25 מרץ 2018, 07:40
נתן תודה: 29 פעמים
קיבל תודה: 78 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שאלה על הגדרת תוס' לביאור המילה "פילוסוף"

שליחה על ידי אבי חי » 28 יוני 2020, 14:14

אולי נקטו התו' דוד דהוא תואר של יחס האדם לחכמה, משא"כ אוהב שמבטא רק פועל, שברגע זה - או בדר"כ - האדם אוהב את החכמה.


פותח הנושא
במבי
משתמש ותיק
הודעות: 1915
הצטרף: 10 דצמבר 2018, 22:49
נתן תודה: 555 פעמים
קיבל תודה: 558 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שאלה על הגדרת תוס' לביאור המילה "פילוסוף"

שליחה על ידי במבי » 28 יוני 2020, 14:42

ואולי גם תוס' התפלספו בהגדרה כי אם נרשום אוהב יהיה במשמעו גם על מאכלים אז העדיפו מילה שיותר מביעה את תכלית הרעיון.


יושב אוהלים
משתמש ותיק
הודעות: 1593
הצטרף: 15 דצמבר 2019, 17:15
נתן תודה: 263 פעמים
קיבל תודה: 321 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שאלה על הגדרת תוס' לביאור המילה "פילוסוף"

שליחה על ידי יושב אוהלים » 29 יוני 2020, 11:52

איש עברי כתב:
28 יוני 2020, 00:40
שדוד דשיה"ש עניינו אהבה של זוגיות, (רומנטיק"ה בלע"ז) וכך שמעתי מהגאון רא"מ פייבלזון שליט"א.
לגבי התרגום שהוספת בסוגריים נלענ"ד שיש ליזהר בזה מאוד, ובפרט ביחס לפסוקי שיר השירים שאמרו עליו חז"ל שזה קודש קדשים, והרבה טועים בזה  ומשווים אותם ח"ו לכל מיני דברים אחרים רחמנא ליצלן, וכבר התבטא על מעין אלה החזון  איש -  "למה שהם קוראים 'אהבה' אנו קוראים כרת".


פותח הנושא
במבי
משתמש ותיק
הודעות: 1915
הצטרף: 10 דצמבר 2018, 22:49
נתן תודה: 555 פעמים
קיבל תודה: 558 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שאלה על הגדרת תוס' לביאור המילה "פילוסוף"

שליחה על ידי במבי » 29 יוני 2020, 13:31

יושב אוהלים כתב:
29 יוני 2020, 11:52
איש עברי כתב:
28 יוני 2020, 00:40
שדוד דשיה"ש עניינו אהבה של זוגיות, (רומנטיק"ה בלע"ז) וכך שמעתי מהגאון רא"מ פייבלזון שליט"א.
לגבי התרגום שהוספת בסוגריים נלענ"ד שיש ליזהר בזה מאוד, ובפרט ביחס לפסוקי שיר השירים שאמרו עליו חז"ל שזה קודש קדשים, והרבה טועים בזה  ומשווים אותם ח"ו לכל מיני דברים אחרים רחמנא ליצלן, וכבר התבטא על מעין אלה החזון  איש -  "למה שהם קוראים 'אהבה' אנו קוראים כרת".

אמת, שיר השירים מרמז על עניינים שבקדושה והוא קודש קודשים.

אך יש את המשל והנמשל, והמלבי"ם במשלי ז'-יח' כותב:

לכה נרוה דודים, ומוספת לאמר נתעלסה באהבים ששם אהבים בא בבאור על הזיוג והתשמיש.


יושב אוהלים
משתמש ותיק
הודעות: 1593
הצטרף: 15 דצמבר 2019, 17:15
נתן תודה: 263 פעמים
קיבל תודה: 321 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שאלה על הגדרת תוס' לביאור המילה "פילוסוף"

שליחה על ידי יושב אוהלים » 29 יוני 2020, 16:48

במבי כתב:
29 יוני 2020, 13:31
יושב אוהלים כתב:
29 יוני 2020, 11:52
איש עברי כתב:
28 יוני 2020, 00:40
שדוד דשיה"ש עניינו אהבה של זוגיות, (רומנטיק"ה בלע"ז) וכך שמעתי מהגאון רא"מ פייבלזון שליט"א.
לגבי התרגום שהוספת בסוגריים נלענ"ד שיש ליזהר בזה מאוד, ובפרט ביחס לפסוקי שיר השירים שאמרו עליו חז"ל שזה קודש קדשים, והרבה טועים בזה  ומשווים אותם ח"ו לכל מיני דברים אחרים רחמנא ליצלן, וכבר התבטא על מעין אלה החזון  איש -  "למה שהם קוראים 'אהבה' אנו קוראים כרת".

אמת, שיר השירים מרמז על עניינים שבקדושה והוא קודש קודשים.

אך יש את המשל והנמשל, והמלבי"ם במשלי ז'-יח' כותב:

לכה נרוה דודים, ומוספת לאמר נתעלסה באהבים ששם אהבים בא בבאור על הזיוג והתשמיש.
זה ברור שהנמשל בשיר השירים קשור לנושא של אהבה של אישות, אבל התכוונתי שיש צורך להיזהר ולא להשתמש במונחים לועזיים, שבמקורם השתמשו בהם לדברים שלא בקדושה (בלשון המעטה), וח"ו להעביר את המונחים האלה אפילו למשל של שיר השירים שהוא קודש קדשים.


איש עברי
הודעות: 62
הצטרף: 23 אפריל 2020, 23:36
נתן תודה: 21 פעמים
קיבל תודה: 8 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שאלה על הגדרת תוס' לביאור המילה "פילוסוף"

שליחה על ידי איש עברי » 29 יוני 2020, 20:43

יושב אוהלים כתב:
29 יוני 2020, 11:52
איש עברי כתב:
28 יוני 2020, 00:40
שדוד דשיה"ש עניינו אהבה של זוגיות, (רומנטיק"ה בלע"ז) וכך שמעתי מהגאון רא"מ פייבלזון שליט"א.
לגבי התרגום שהוספת בסוגריים נלענ"ד שיש ליזהר בזה מאוד, ובפרט ביחס לפסוקי שיר השירים שאמרו עליו חז"ל שזה קודש קדשים, והרבה טועים בזה  ומשווים אותם ח"ו לכל מיני דברים אחרים רחמנא ליצלן, וכבר התבטא על מעין אלה החזון  איש -  "למה שהם קוראים 'אהבה' אנו קוראים כרת".

בטח שיש ליזהר! אבל יש לגזול החנית מיד המצרי, ואין אני קורא רומנטיקה לאשר יקראו הם אהבה ואנו כרת, כי אם לאשר נקרא אנו אהבה, אהבת דודים אמיתית ויסודית שאינה תאוות בשרים וסערת יצרים המכוסה במילים יפות על אהבה!! 


יושב אוהלים
משתמש ותיק
הודעות: 1593
הצטרף: 15 דצמבר 2019, 17:15
נתן תודה: 263 פעמים
קיבל תודה: 321 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שאלה על הגדרת תוס' לביאור המילה "פילוסוף"

שליחה על ידי יושב אוהלים » 29 יוני 2020, 21:50

איש עברי כתב:
29 יוני 2020, 20:43
ואין אני קורא רומנטיקה לאשר יקראו הם אהבה ואנו כרת, כי אם לאשר נקרא אנו אהבה
א"כ מה לך להביא מהלע"ז הרי כבר כתבת לשון אהבה.


HaimL
משתמש ותיק
הודעות: 2820
הצטרף: 11 נובמבר 2019, 07:27
נתן תודה: 1 פעמים
קיבל תודה: 403 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שאלה על הגדרת תוס' לביאור המילה "פילוסוף"

שליחה על ידי HaimL » 29 יוני 2020, 22:19

מאחר וכבר דנים בנושא של רומנטיקה, לא כל רומנטיקה היא כרת. למיטב הבנתי רומנטיקה היא געגועים או כמיהה למישהו או למשהו, עד כדי לפעמים האדרה שלהם.
"גיבור רומנטי" בספרות, יכול להיות סתם אביר שיוצא להילחם בטחנות רוח. נוסטלגיה יכולה גם להיות סוג של רומנטיקה אם השאיפה היא רוחנית יותר ("אנשים של פעם היו יותר טובים"), ופחות גשמית ("פעם האוכל היה יותר טעים"), ולכן, נראה לי שהמילה, מצד עצמה, היא לא מילה פסולה.


אבי חי
משתמש ותיק
הודעות: 359
הצטרף: 25 מרץ 2018, 07:40
נתן תודה: 29 פעמים
קיבל תודה: 78 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שאלה על הגדרת תוס' לביאור המילה "פילוסוף"

שליחה על ידי אבי חי » 29 יוני 2020, 22:23

גם אם נכונים דבריך, המילה פסולה מצד שבדר"כ משתמשים בה אנשי הרחוב לתיאור תרבות הרחוב. (ואינני רוצה לנקוט כאן עוד דוגמאות)


HaimL
משתמש ותיק
הודעות: 2820
הצטרף: 11 נובמבר 2019, 07:27
נתן תודה: 1 פעמים
קיבל תודה: 403 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שאלה על הגדרת תוס' לביאור המילה "פילוסוף"

שליחה על ידי HaimL » 29 יוני 2020, 22:24

אבי חי כתב:
29 יוני 2020, 22:23
גם אם נכונים דבריך, המילה פסולה מצד שבדר"כ משתמשים בה אנשי הרחוב לתיאור תרבות הרחוב. (ואינני רוצה לנקוט כאן עוד דוגמאות)
ישנן מילים הכתובות בתורה הקדושה, ומשתמשים בהן אנשי הרחוב בגסות יתירה. זה לא פוסל את המילים, זה פוסל את אנשי הרחוב.
 


אבי חי
משתמש ותיק
הודעות: 359
הצטרף: 25 מרץ 2018, 07:40
נתן תודה: 29 פעמים
קיבל תודה: 78 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שאלה על הגדרת תוס' לביאור המילה "פילוסוף"

שליחה על ידי אבי חי » 29 יוני 2020, 22:27

HaimL כתב:
29 יוני 2020, 22:24
אבי חי כתב:
29 יוני 2020, 22:23
גם אם נכונים דבריך, המילה פסולה מצד שבדר"כ משתמשים בה אנשי הרחוב לתיאור תרבות הרחוב. (ואינני רוצה לנקוט כאן עוד דוגמאות)
ישנן מילים הכתובות בתורה הקדושה, ומשתמשים בהן אנשי הרחוב בגסות יתירה. זה לא פוסל את המילים, זה פוסל את אנשי הרחוב.

יתכן בהחלט, אבל מה זה קשור למילים שאין מקורם מהתוה"ק, וכ"ש למילים שאינם בשימוש כלל אצל הציבור הירא לדבר ה'?
 


HaimL
משתמש ותיק
הודעות: 2820
הצטרף: 11 נובמבר 2019, 07:27
נתן תודה: 1 פעמים
קיבל תודה: 403 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שאלה על הגדרת תוס' לביאור המילה "פילוסוף"

שליחה על ידי HaimL » 29 יוני 2020, 22:33

אבי חי כתב:
29 יוני 2020, 22:27
HaimL כתב:
29 יוני 2020, 22:24
אבי חי כתב:
29 יוני 2020, 22:23
גם אם נכונים דבריך, המילה פסולה מצד שבדר"כ משתמשים בה אנשי הרחוב לתיאור תרבות הרחוב. (ואינני רוצה לנקוט כאן עוד דוגמאות)
ישנן מילים הכתובות בתורה הקדושה, ומשתמשים בהן אנשי הרחוב בגסות יתירה. זה לא פוסל את המילים, זה פוסל את אנשי הרחוב.
יתכן בהחלט, אבל מה זה קשור למילים שאין מקורם מהתוה"ק, וכ"ש למילים שאינם בשימוש כלל אצל הציבור הירא לדבר ה'?

הייתה לי תחושה עמומה שזה יישאל. הנקודה היא, שלא כל מילה זרה צריכה להפחיד (ואדרבה, החכמים חיבבו עד מאוד את השפה היוונית), בטח לא אנחנו, שלומדים תורה שרובה בשפה זרה (למרות שהיום נוכחתי לדעת שיש הטוענים שזוהי "עברית" של חז"ל), ובטח שלא אם אנחנו גם מדברים בשפה זרה אחרת. אדרבה, נסתובב ברחבי הפורום כאן, ונראה כמה אנשים מתבלים את טיעוניהם במילים זרות. אני בטוח שהמילה "לגיטימי" מצויה כאן לא פחות מאשר האלטרנטיבות העבריות. 
 


אבי חי
משתמש ותיק
הודעות: 359
הצטרף: 25 מרץ 2018, 07:40
נתן תודה: 29 פעמים
קיבל תודה: 78 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שאלה על הגדרת תוס' לביאור המילה "פילוסוף"

שליחה על ידי אבי חי » 29 יוני 2020, 22:41

HaimL כתב:
29 יוני 2020, 22:33
אבי חי כתב:
29 יוני 2020, 22:27
HaimL כתב:
29 יוני 2020, 22:24

ישנן מילים הכתובות בתורה הקדושה, ומשתמשים בהן אנשי הרחוב בגסות יתירה. זה לא פוסל את המילים, זה פוסל את אנשי הרחוב.
יתכן בהחלט, אבל מה זה קשור למילים שאין מקורם מהתוה"ק, וכ"ש למילים שאינם בשימוש כלל אצל הציבור הירא לדבר ה'?
הייתה לי תחושה עמומה שזה יישאל. הנקודה היא, שלא כל מילה זרה צריכה להפחיד (ואדרבה, החכמים חיבבו עד מאוד את השפה היוונית), בטח לא אנחנו, שלומדים תורה שרובה בשפה זרה (למרות שהיום נוכחתי לדעת שיש הטוענים שזוהי "עברית" של חז"ל), ובטח שלא אם אנחנו גם מדברים בשפה זרה אחרת. אדרבה, נסתובב ברחבי הפורום כאן, ונראה כמה אנשים מתבלים את טיעוניהם במילים זרות. אני בטוח שהמילה "לגיטימי" מצויה כאן לא פחות מאשר האלטרנטיבות העבריות. 
חוששני שתחושתך העמומה שגתה הפעם, לפחות בינתיים..

אני כתבתי שיש פסול במילה שמשמשת רחוביים בהקשר רחובי. אתה הקשית ממילים הכתובות בתורה שכיום משמשות רחוביים בגסות. ואת דבריך אלו
לא הבנתי וכתבתי:
יתכן בהחלט, אבל מה זה קשור למילים שאין מקורם מהתוה"ק, וכ"ש למילים שאינם בשימוש כלל אצל הציבור הירא לדבר ה'?
וכוונתי שאין להשתמש במילים זרות כששימושם הרווח גרוע.
וכעת אשמח לשמוע אם כבודו חולק ע"ז, ומה טעמו.


איש עברי
הודעות: 62
הצטרף: 23 אפריל 2020, 23:36
נתן תודה: 21 פעמים
קיבל תודה: 8 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שאלה על הגדרת תוס' לביאור המילה "פילוסוף"

שליחה על ידי איש עברי » 29 יוני 2020, 23:02

אבי חי כתב:
29 יוני 2020, 22:41
וכוונתי שאין להשתמש במילים זרות כששימושם הרווח גרוע.
וכעת אשמח לשמוע אם כבודו חולק ע"ז, ומה טעמו.
מי שמכיר ספרות וכו' יודע שאין שימוש רווח גרוע במילה זו יותר משימוש נקי ונאה כמו שציין @HaimL


נבשר
משתמש ותיק
הודעות: 2087
הצטרף: 28 אוגוסט 2018, 00:55
נתן תודה: 518 פעמים
קיבל תודה: 521 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: מחובר

Re: שאלה על הגדרת תוס' לביאור המילה "פילוסוף"

שליחה על ידי נבשר » 29 יוני 2020, 23:47

איש עברי כתב:
29 יוני 2020, 23:02
מי שמכיר ספרות וכו' יודע שאין שימוש רווח גרוע במילה זו יותר משימוש נקי ונאה כמו שציין @HaimL
בהחלט, אבל האסוציאציה שעולה אצלי בהזכרת מילה זו היא דבר מגונה ושפת הרחוב, אמת שאין אני בקי בספרות כ"כ שזה היה מעלה בי כמו איזה משהו נשגב וכדו', אבל זה עובדה.
תוכל לשאול אנשים מהשורה מה זה מעלה להם. ולדעתי יש בזה עוד משהו שהשימושים שלהם במילה זו לשאר דברים (עכ"פ לא מצד מתקני הלשון אלא מצד האנשים) התחושה שלי, שהכל בגלל שזה מה שהם חיים וזה הציר מאוד מרכזי בחייהם שהם משאילים את המילה הזו לשאר דברים, לא כיחס של נשגבות וחלל כזה אלא כמו השימוש הטבעי שלה,
ואינו?


איש עברי
הודעות: 62
הצטרף: 23 אפריל 2020, 23:36
נתן תודה: 21 פעמים
קיבל תודה: 8 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שאלה על הגדרת תוס' לביאור המילה "פילוסוף"

שליחה על ידי איש עברי » 30 יוני 2020, 03:00

נבשר כתב:
29 יוני 2020, 23:47
איש עברי כתב:
29 יוני 2020, 23:02
מי שמכיר ספרות וכו' יודע שאין שימוש רווח גרוע במילה זו יותר משימוש נקי ונאה כמו שציין @HaimL
בהחלט, אבל האסוציאציה שעולה אצלי בהזכרת מילה זו היא דבר מגונה ושפת הרחוב, אמת שאין אני בקי בספרות כ"כ שזה היה מעלה בי כמו איזה משהו נשגב וכדו', אבל זה עובדה.
תוכל לשאול אנשים מהשורה מה זה מעלה להם. ולדעתי יש בזה עוד משהו שהשימושים שלהם במילה זו לשאר דברים (עכ"פ לא מצד מתקני הלשון אלא מצד האנשים) התחושה שלי, שהכל בגלל שזה מה שהם חיים וזה הציר מאוד מרכזי בחייהם שהם משאילים את המילה הזו לשאר דברים, לא כיחס של נשגבות וחלל כזה אלא כמו השימוש הטבעי שלה,
ואינו?
לפי הכרותי שלי, אינו.
 


המקשיב
הודעות: 16
הצטרף: 16 אפריל 2020, 00:16
נתן תודה: 9 פעמים
קיבל תודה: 8 פעמים
סטטוס: לא מחובר

Re: שאלה על הגדרת תוס' לביאור המילה "פילוסוף"

שליחה על ידי המקשיב » אתמול, 00:27

אני שמעתי את כק האדמור מסלונים משתמש בביטוי רומן, למערכת יחסים מיוחדת שיש לאדם עם הקב"ה או התורה.


איש עברי
הודעות: 62
הצטרף: 23 אפריל 2020, 23:36
נתן תודה: 21 פעמים
קיבל תודה: 8 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שאלה על הגדרת תוס' לביאור המילה "פילוסוף"

שליחה על ידי איש עברי » אתמול, 01:43

המקשיב כתב:
אתמול, 00:27
אני שמעתי את כק האדמור מסלונים משתמש בביטוי רומן, למערכת יחסים מיוחדת שיש לאדם עם הקב"ה או התורה.



נשמע מעניין.. אפשר פרטים?


משה נפתלי
משתמש ותיק
הודעות: 739
הצטרף: 02 ינואר 2019, 10:42
נתן תודה: 58 פעמים
קיבל תודה: 222 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: מחובר

Re: שאלה על הגדרת תוס' לביאור המילה "פילוסוף"

שליחה על ידי משה נפתלי » אתמול, 03:41

יראתי בפצותי כתב:
28 יוני 2020, 02:24
בעברית, 'דוד' משמש כאהוב, אך גם כדוד - אחי אביו או אחי אמו.
משמעו היסודי של השם 'דוד' הוא אהוב.
בעברית אין שם מיוחד לאחי־האב, והוא מכונה במקרא בכינוי 'דוד', ואשתו – 'דודה'.
ולהעיר: כינוי זה אינו רווח בארמית. 1. 'אוֹ דֹדוֹ אוֹ בֶן־דֹּדוֹ יִגְאָלֶנּוּ' מתרגם אונקלוס: 'אוֹ אַח־אֲבוּהִי אוֹ בַר־אַח־אֲבוּהִי יִפְרְקִנֵּהּ'. 2. 'דֹּדָתְךָ הִיא' מתרגם אונקלוס 'אִתַּת־אַח־אֲבוּךְ הִיא.
ודרך אגב, במקרא יש שפ"ז 'דּוֹדוֹ', ומקבילו בארמית 'אַחַדְבוּי' (=אח דאבוהי).
 


בן עזאי
הודעות: 70
הצטרף: 30 מרץ 2020, 06:48
נתן תודה: 15 פעמים
קיבל תודה: 12 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שאלה על הגדרת תוס' לביאור המילה "פילוסוף"

שליחה על ידי בן עזאי » אתמול, 03:49

במבי כתב:
27 יוני 2020, 21:46
ואנו יודעים שפירוש המילה פילוסוף בלועזית הוא "אוהב חכמה" (פיליה=אהבה סופיה=חכמה)
תנסה בתרגום של גוגל וכמדומה שתראה שהתרגום של דוד, זה פילס, כך שהתוס' צדקו בהחלט.


פותח הנושא
במבי
משתמש ותיק
הודעות: 1915
הצטרף: 10 דצמבר 2018, 22:49
נתן תודה: 555 פעמים
קיבל תודה: 558 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שאלה על הגדרת תוס' לביאור המילה "פילוסוף"

שליחה על ידי במבי » אתמול, 07:25

בן עזאי כתב:
אתמול, 03:49
במבי כתב:
27 יוני 2020, 21:46
ואנו יודעים שפירוש המילה פילוסוף בלועזית הוא "אוהב חכמה" (פיליה=אהבה סופיה=חכמה)
תנסה בתרגום של גוגל וכמדומה שתראה שהתרגום של דוד, זה פילס, כך שהתוס' צדקו בהחלט.

התרגום של דוד זה פיוס (Θείος) ואין כלל ביטוי האות ל' אך אולי ביוונית עתיקה היה דומיננטי גם אות זו במילה.

ויונתן בן עוזיאל בפסוק:

 וַיִּקְרָ֣א מֹשֶׁ֗ה אֶל־מִֽישָׁאֵל֙ וְאֶ֣ל אֶלְצָפָ֔ן בְּנֵ֥י עֻזִּיאֵ֖ל דֹּ֣ד אַהֲרֹ֑ן וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵהֶ֗ם קִ֠רְב֞וּ שְׂא֤וּ אֶת־אֲחֵיכֶם֙ מֵאֵ֣ת פְּנֵי־הַקֹּ֔דֶשׁ אֶל־מִח֖וּץ לַֽמַּחֲנֶֽה׃ (ויקרא י'-ד')

מתרגם:

וּקְרָא משֶׁה לְמִישָׁאֵל וּלְאֶלְצָפָן בְּנוֹי דְעוּזִיאֵל לֵיוָאֵי חֲבִיבָא דְאַהֲרן וַאֲמַר לְהוֹן קְרִיבוּ טוּלוּ יַת אֲחוּכוֹן מִן קוּדְשָׁא וּתְסוֹבְרִינוּן לְמִבָּרָא לְמַשְׁרִיתָא

 


משה נפתלי
משתמש ותיק
הודעות: 739
הצטרף: 02 ינואר 2019, 10:42
נתן תודה: 58 פעמים
קיבל תודה: 222 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: מחובר

Re: שאלה על הגדרת תוס' לביאור המילה "פילוסוף"

שליחה על ידי משה נפתלי » אתמול, 13:18

וכן מתרגם בפרשת וארא: 'יוֹכֶבֶד דֹּדָתוֹ' – 'יוֹכֶבֶד חַבִּיבְתֵּהּ', ובסוף חומש במדבר אצל בנות צלפחד: 'לִבְנֵי דֹדֵיהֶן' – 'לִבְנֵי חַבִּיבֵיהֶן'.
אך, כאמור, אין השימוש בכינוי 'חביב' חזון נפרץ בספרות הארמית.


פותח הנושא
במבי
משתמש ותיק
הודעות: 1915
הצטרף: 10 דצמבר 2018, 22:49
נתן תודה: 555 פעמים
קיבל תודה: 558 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שאלה על הגדרת תוס' לביאור המילה "פילוסוף"

שליחה על ידי במבי » אתמול, 13:27

מובא פעמים רבות בגמ' שרב כינה את ר' חייא דודו "חביבי" אך מעניין האם חביבי זהו קיצור של המילה "אח אבוי" (כמו שרבה זהו קיצור של ר' אבא) או שזהו כינוי מלשון חביבות.

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה
  • בלחמי תודה אין קידוש תנור (תוס' מנחות טו: נו., פסחים יב:)
    על ידי chagold » 27 אוגוסט 2019, 23:56 » ב מנחות
    9 תגובות
    131 צפיות
    הודעה אחרונה על ידי chagold
    29 דצמבר 2019, 11:57
  • ישוב קו' רע"א על תוס' בנזיר יב. בענין דשלב"ע
    על ידי הערשל » 22 ינואר 2020, 20:33 » ב נזיר
    1 תגובות
    71 צפיות
    הודעה אחרונה על ידי HaimL
    22 ינואר 2020, 21:59
  • ישוב קו' רע"א ביו"ד שכ"ח על תוס' בנזיר יב.
    על ידי הערשל » 22 ינואר 2020, 21:18 » ב נזיר
    0 תגובות
    25 צפיות
    הודעה אחרונה על ידי הערשל
    22 ינואר 2020, 21:18
  • תוס' יג: איפה התוספתא?
    על ידי מרן רה''י שליט''א » 18 יוני 2020, 21:59 » ב בבא בתרא
    4 תגובות
    65 צפיות
    הודעה אחרונה על ידי בלדד השוחי
    19 יוני 2020, 00:16
  • הגדרת בורר סמוך לסעודה
    על ידי יעקב שלם » 11 נובמבר 2019, 16:40 » ב שבת קודש
    5 תגובות
    82 צפיות
    הודעה אחרונה על ידי דרורי
    11 נובמבר 2019, 18:22

חזור אל “שבת”

מי מחובר

משתמש הגולש בפורום זה: גשן | 1 אורח