שבת קנו. יש מזל לישראל

אוריאל

משתמש ותיק
שבת קנו. איתמר, רבי חנינא אמר מזל מחכים ומזל מעשיר ויש מזל לישראל. רבי יוחנן אמר אין מזל לישראל.
פירש"י: מזל מחכים - לפי המזל היא החכמה כדאמר דבחמה נהיר וחכים. ויש מזל לישראל - שאין תפילה וצדקה משנה את המזל. אין מזל לישראל - דעל ידי תפילה וזכות משתנה מזלו לטובה.

לכאורה יש להבין דברי רבי חנינא הסובר שיש מזל לישראל, דאם לפי המזל היא החכמה ואין תפילה וצדקה יכולים לשנות את זה, מפני מה תקנו לנו אנשי כנסת הגדולה ברכת 'אתה חונן.. חננו מאתך דעה בינה והשכל', והלא אין התפילה מועילה בדבר זה. וכי רבי חנינא לא היה מתפלל תפילה זו ג' פעמים ביום כתקנת אנשי כנסת הגדולה.

והנה היה מקום לומר שלכו"ע היכן שיש תפילה חזקה וזכות גדולה יכול המזל להשתנות, ולא דברו כאן אלא בסתם תפילה שעל זה לרבי חנינא אין המזל משתנה. כדרך שאמרו בגמרא שמיום שנחרב בית המקדש 'ננעלו שערי תפילה', וכתב המהרש"א במקו"א דאין הכוונה שננעלו לגמרי, אלא שתפילה רגילה לא נכנסת וצריך תפילה חזקה וראויה כדי שתתקבל.

אמנם הנה התוס' ד"ה 'אין מזל לישראל' הקשו מהא דאמר רבא בני חיי ומזוני לאו בזכותא תליא מילתא אלא במזלא תליא מילתא, הרי דדברים אלו תלויים במזל, ואיך זה אמרו כאן כל הני אמוראי וריהטא דסוגיין הכי סלקא דאין מזל לישראל. וכתבו תוס' דעל ידי זכות גדול משתנה המזל. ובפשטות משמע מדבריהם, דאפילו למ"ד דאין מזל לישראל אין הכוונה שאין בכלל, אלא דבאמת יש מזל והמזל קובע בדרך כלל, ואין זה תלוי בזכותא, כמו שאמר רבא, אלא שאם יש זכות גדולה המזל משתנה. ולפ"ז יהיה משמע דלמ"ד יש מזל לישראל אפילו על ידי זכות גדולה א"א לשנות את המזל, ואכן כן הבין המהרש"א בח"א. וכן מוכח לכאורה מהא דבע"ב איתא ומדשמואל נמי אין מזל לישרראל כו' וכל המעשה שם ובבתו של ר"ע, ואם היכן שיש זכות גדולה כו"ע מודו שמשתנה המזל מאי ראיה איכא, הא אין לך מצוה גדולה כזו של צדקה בסתר, וע"כ דלמ"ד יש מזל לישראל, אין המזל יכול להשתנות בשום פנים.

והשתא הדרא קושיא לדוכתה, הכי רבי חנינא לא היה מבקש בתפילתו על חכמה ועל עושר בברכת השנים. וראיתי שהמהרש"א הקשה בדומה לזה, שהרי הכתוב אומר בברכות 'אם תשמעו', ובקללות 'אם לא תשמעו', הרי בהדיא דעפ"י הזכות והחובה שיש לאדם נגרם השפע שיהיה לו. וכתב המהרש"א ליישב דבציבור לא נחלקו רבי חנינא ורבי יוחנן שבזה תלוי הדבר בזכות הציבור, ועל זה דיברה התורה בברכות והקללות, ולא נחלקו אלא ביחיד, האם מזלו של היחיד יכול להשתנות על ידי תפילה וצדקה או לא.

ואני לשכעצמי הייתי אומר שאולי מהברכות והקללות אין קושיא כלל, דזה בודאי דגם לרבי חנינא יש בחירה ועפ"י מה שאדם בוחר כך יהיה עמו בעולם הזה, ואם ירשיע יאבד שני עולמות ואם יהיה זכאי יקבל שכר טוב בעבור זה, כמו שאמרו במשנה ערוכה 'אלו דברים כו' שאדם אוכל פירותיהם בעולם הזה', ולא יבוא רבי חנינא ויחלוק על זה המשנה שהכל תלוי במזלו לבד. אלא דהמדובר כאן לא על ברכות וקללות, אלא על תכונות האדם שעמם הוא נולד, כגון החכמה שאדם נולד עם אופי חכם או טיפש, וכלפי זה אמר שיש מזל לישראל. ואע"פ שאמר ג"כ מזל מעשיר, אולי הכוונה שאם נולד במזל של עשירות, הוא נולד ועושרו עמו, בבית עשירים, או שנולד עם תכונות הסוחרים וכיו"ב, ודו"ק, ודוחק, ועדיין צ"ע.

מ"מ לדעת המהרש"א מיושבת קושייתנו, די"ל שלכן התפלל רבי חנינא 'אתה חונן' וכיו"ב, אע"פ שיש מזל לישראל היינו רק ביחיד, אבל בציבור שפיר דמי התפילה לשנות את המזל. ואף יתכן שבהיות שלמרות שהוא יחיד המתפלל,מכל מקום כיון שמתפלל על הציבור, אם כל הציבור יהיה חכם בכח התפילה, א"כ גם הוא כיחיד ישתנה. ויש להמתיק על פי זה מה שמתפללים הכל בלשון רבים, לא רק מפני מה שכתבו התוס' בברכות שהתפילה על הכלל מקובלת יותר, אלא מצד שרק על רבים התפילה יכולה להשפיע, וכנ"ל.

אולם התעוררתי להקשות מהא דברכות יז. כי הוו מפטרי רבנן מבי רבי אמי ואמרי לה מבי רבי חנינא אמרי ליה הכי עולמך תראה בחייך ואחריתך לחיי העולם הבא ותקוותך לדור דורים לבך יהגה תבונה פיך ידבר חכמות ולשונך ירחיש רננות כו', ולהאמור כאן הא רבי חנינא גופיה ס"ל דאין התפילה או הזכות יכולה לשנות את החכמה, והכל לפי המזל, ומהו שאמרו לו 'פיך ידבר חכמות'. ושם איירי על יחיד, על רבי חנינא. אמנם אולי כיון שרבים הם המתפללים, תלמידיו של רבי חנינא, אולי בזה הוא מודה שציבור המתפלל על משהו שפיר יכול להשתנות המזל.
ושם ברש"י כתב 'פיך ידבר חכמות - בלשון ברכה היו אומרים', וכבר ידועה החקירה אם כל ברכת חכם המועילה, הוי כעין 'תפילה', או שזה כעין 'גזירת צדיק', ובמ"א נתבאר [והנפ"מ לברך בשבת על ענינים גשמיים ועוד. וכמדומה שהבאנו לזה ראיה משו"ת שאילת יעב"ץ]. ויש לדון עפ"ז כאן, ואכמ"ל עוד בזה.
 

בגדי חמודות

משתמש ותיק
הדברים עתיקים וכבר גדולי הראשונים נתחבטו בשאלה זו.
צא וראה מה כתב כבר המאור הגדול מרן הרשב"א (שו"ת ח"ה סימן מ"ח) וז"ל אבל התימה הגדול, שבמקראות מפורשים נראה שהם במחלוקת זה ..... גם כל התפילות שאנו מתפללים על הגשמים והרפואה, ואמרו שאדם נידון בכל יום לפי האומר דבמזלא תליא מילתא אמאי נידון, ........ והוא ענין עמוק מאוד, לא שמעה אזני רק כנקודה מן הגלגל הגדול, ולא קבלתי מרבותי כטפה מן הים ולא אוכל לפרש עכל"ק.
אמנם יש ראשונים שכן נתעמקו בתשובה זו עיין ר"ן בדרשה השמיני ועיין בתלמידו אברבנל שחולק עליו (דברים ד' ט"ו).
ולתוספת מ"מ עיין בגמ' מהדורת שוטנשטיין הערה 62 שיש שם הרבה מ"מ בענין זה.
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
אוריאל אמר:
הופנתי לאשכול עקב אשכול דומה שהתחלתי כאן:
שבת קנו. איתמר, רבי חנינא אמר מזל מחכים ומזל מעשיר ויש מזל לישראל. רבי יוחנן אמר אין מזל לישראל.
פירש"י: מזל מחכים - לפי המזל היא החכמה כדאמר דבחמה נהיר וחכים. ויש מזל לישראל - שאין תפילה וצדקה משנה את המזל. אין מזל לישראל - דעל ידי תפילה וזכות משתנה מזלו לטובה.

לכאורה יש להבין דברי רבי חנינא הסובר שיש מזל לישראל, דאם לפי המזל היא החכמה ואין תפילה וצדקה יכולים לשנות את זה, מפני מה תקנו לנו אנשי כנסת הגדולה ברכת 'אתה חונן.. חננו מאתך דעה בינה והשכל', והלא אין התפילה מועילה בדבר זה. וכי רבי חנינא לא היה מתפלל תפילה זו ג' פעמים ביום כתקנת אנשי כנסת הגדולה.
הופנתי לאשכול עקב אששכול אחר שפתחתי כאן.
ובעניותי לא הבנתי את הקושיא, שאולי תפילה זו (וכל התפילות בשמו"ע) אכן לא יתקבלו  לשנות את מזלו של מי שמזלו הוא אחרת, אמנם כיון אין האדם יודע אם מזלו הוא כך או כך, יתכן שמזלו הוא לטובה, ואז יתקבל תפילתו לטובה, ולכן תקנו לכאו"א שיתפלל.
(ואין להקשות שאם מזלו לטובה למה צריך להתפלל, שהרי התפילה הוא לא רק לשנות דברים אלא הוא המביא לאדם שיקבל מה שראוי לו לקבל).
 

אוריאל

משתמש ותיק
פותח הנושא
יושב אוהלים אמר:
ובעניותי לא הבנתי את הקושיא, שאולי תפילה זו (וכל התפילות בשמו"ע) אכן לא יתקבלו  לשנות את מזלו של מי שמזלו הוא אחרת, אמנם כיון אין האדם יודע אם מזלו הוא כך או כך, יתכן שמזלו הוא לטובה, ואז יתקבל תפילתו לטובה, ולכן תקנו לכאו"א שיתפלל.
הוא דבר תמוה ורחוק מסברא, שלדבריך כל התפילות וכל העבודה שאנו עובדים, היא רק על צד הספק, ואם אדם נולד במזל של טפשות לא יועילו לו כל התפילות שיתפלל ב'אתה חונן', ולא נתקנו אלו אלא רק לאותם שנולדו במזל חכמה, אלא שצריכים לתפילה להשפיע להם השפע. זהו דבר זר, שכל המעלות שנזכרו בדברי רבותינו כגון אפי' חרב חדה מונחת על צוארו של אדם אל ימנע עצמו מן הרחמים, 'קווה חזור וקווה', וגם דברי הברייתא ארבעה דברים צריכים חיזוק וחד מינייהו תפילה - כל זה רק לחלק מן העם שנולד במזל טוב, של חכמה ודעת, עושר וכיו"ב.
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
אוריאל אמר:
הוא דבר תמוה ורחוק מסברא, שלדבריך כל התפילות וכל העבודה שאנו עובדים, היא רק על צד הספק,
ולדבריך איך מתפללים הלא אף אחד לא יודע אם יש סיבה שיתקבלו או לא יתקבלו תפלותיו. זה לא נקרא ספק, כל אחד חייב לדעת שיתכן שיתקבלו תפילותיו, והוא חייב להתפלל, ובהדי כבשא דרחמנא למה לך.
 

אוריאל

משתמש ותיק
פותח הנושא
יושב אוהלים אמר:
אוריאל אמר:
הוא דבר תמוה ורחוק מסברא, שלדבריך כל התפילות וכל העבודה שאנו עובדים, היא רק על צד הספק,
ולדבריך איך מתפללים הלא אף אחד לא יודע אם יש סיבה שיתקבלו או לא יתקבלו תפלותיו. זה לא נקרא ספק, כל אחד חייב לדעת שיתכן שיתקבלו תפילותיו, והוא חייב להתפלל, ובהדי כבשא דרחמנא למה לך.
אינו דומה כלל, שכן גם אם לא יתקבלו פעם תפילותיו של איזה יהודי, בגלל עבירות שבידו או גזירה שנחתמה בדם וכיו"ב, מכל מקום על דרך הכלל תפילותיו של כל אחד עושות פרי לטובה ופועלות רושם. משא"כ לדבריך למ"ד יש מזל לישראל, יעמוד יהודי ויכלה כל חייו בתפילה לפני בורא עולם, ואין תוחלת לתפילותיו, וזהו דבר שלא ניתן להאמר [לדעתי].
ועוד, שכמדומני שאמרו בספרים שאין תפילה ששווה ריקם, וגם אם לא נראה לאדם שתפילתו פעלה, מכל מקום השפיעה לאחר זמן או במקום אחר. אבל לדבריך למ"ד יש מזל לישראל, מה תוחלת יש בתפילותיו, הלא כל אחד נגזר עליו כפי אשר מזלו.

ועוד חשבתי, דלדבריך למ"ד יש מזל לישראל למה ועל מה עמד משה רבינו והפציר תקט"ו תפילות להכנס לא"י, והלא המזל גורם וא"א לשנות אותו בתפילה. אמנם לפי מה שרצינו לומר שבציבור התפילה מועלת, אפשר שמשה רבינו נחשב כציבור, והלא כל נשמות ישראל כלולים בו. ולפי מה שכתבנו לעיל שהיה מקום לומר שבתפילה מיוחדת לכו"ע יש מקום לומר דיועיל, הכי נמי, ודוק ועיין [וגם יש לצדד שאולי חסידים הרגילים בניסים, שאני, דלא גרע מנס, ויל"ע בכ"ז וכתבתי לעורר].

ואמנם גבי משה רבינו, על זה יש להשיב בדרך חדשה, שיש דברים שנגזרים על האדם אחרי לידתו שלא תלויים במזל, כמו כאן במעשה המרגלים או במעשה מי מריבה, ועל זה שפיר שייך להתפלל ולבקש שינוי הגזירה. וכפי זה יש בכח כל אחד לשנות גזירות שהתחדשו עליו לפי ערך מעשיו אחרי לידתו, ורק את הדברים עמם הוא נולד אינו יכול לשנות בגלל שיש מזל לישראל, ויש לעיין בכל אלו הפרטים.

 
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
אוריאל אמר:
יושב אוהלים אמר:
אוריאל אמר:
הוא דבר תמוה ורחוק מסברא, שלדבריך כל התפילות וכל העבודה שאנו עובדים, היא רק על צד הספק,
ולדבריך איך מתפללים הלא אף אחד לא יודע אם יש סיבה שיתקבלו או לא יתקבלו תפלותיו. זה לא נקרא ספק, כל אחד חייב לדעת שיתכן שיתקבלו תפילותיו, והוא חייב להתפלל, ובהדי כבשא דרחמנא למה לך.
אינו דומה כלל, שכן גם אם לא יתקבלו פעם תפילותיו של איזה יהודי, בגלל עבירות שבידו או גזירה שנחתמה בדם וכיו"ב, מכל מקום על דרך הכלל תפילותיו של כל אחד עושות פרי לטובה ופועלות רושם. משא"כ לדבריך למ"ד יש מזל לישראל, יעמוד יהודי ויכלה כל חייו בתפילה לפני בורא עולם, ואין תוחלת לתפילותיו, וזהו דבר שלא ניתן להאמר [לדעתי].
ועוד, שכמדומני שאמרו בספרים שאין תפילה ששווה ריקם, וגם אם לא נראה לאדם שתפילתו פעלה, מכל מקום השפיעה לאחר זמן או במקום אחר. אבל לדבריך למ"ד יש מזל לישראל, מה תוחלת יש בתפילותיו, הלא כל אחד נגזר עליו כפי אשר מזלו.

ועוד חשבתי, דלדבריך למ"ד יש מזל לישראל למה ועל מה עמד משה רבינו והפציר תקט"ו תפילות להכנס לא"י, והלא המזל גורם וא"א לשנות אותו בתפילה. אמנם לפי מה שרצינו לומר שבציבור התפילה מועלת, אפשר שמשה רבינו נחשב כציבור, והלא כל נשמות ישראל כלולים בו. ולפי מה שכתבנו לעיל שהיה מקום לומר שבתפילה מיוחדת לכו"ע יש מקום לומר דיועיל, הכי נמי, ודוק ועיין [וגם יש לצדד שאולי חסידים הרגילים בניסים, שאני, דלא גרע מנס, ויל"ע בכ"ז וכתבתי לעורר].

ואמנם גבי משה רבינו, על זה יש להשיב בדרך חדשה, שיש דברים שנגזרים על האדם אחרי לידתו שלא תלויים במזל, כמו כאן במעשה המרגלים או במעשה מי מריבה, ועל זה שפיר שייך להתפלל ולבקש שינוי הגזירה. וכפי זה יש בכח כל אחד לשנות גזירות שהתחדשו עליו לפי ערך מעשיו אחרי לידתו, ורק את הדברים עמם הוא נולד אינו יכול לשנות בגלל שיש מזל לישראל, ויש לעיין בכל אלו הפרטים.
עיין מה שהשבתי כאן: https://tora-forum.co.il/viewtopic.php?p=293247#p293247
 
 
חלק עליון תַחתִית