שבת קנו. איתמר, רבי חנינא אמר מזל מחכים ומזל מעשיר ויש מזל לישראל. רבי יוחנן אמר אין מזל לישראל.
פירש"י: מזל מחכים - לפי המזל היא החכמה כדאמר דבחמה נהיר וחכים. ויש מזל לישראל - שאין תפילה וצדקה משנה את המזל. אין מזל לישראל - דעל ידי תפילה וזכות משתנה מזלו לטובה.
לכאורה יש להבין דברי רבי חנינא הסובר שיש מזל לישראל, דאם לפי המזל היא החכמה ואין תפילה וצדקה יכולים לשנות את זה, מפני מה תקנו לנו אנשי כנסת הגדולה ברכת 'אתה חונן.. חננו מאתך דעה בינה והשכל', והלא אין התפילה מועילה בדבר זה. וכי רבי חנינא לא היה מתפלל תפילה זו ג' פעמים ביום כתקנת אנשי כנסת הגדולה.
והנה היה מקום לומר שלכו"ע היכן שיש תפילה חזקה וזכות גדולה יכול המזל להשתנות, ולא דברו כאן אלא בסתם תפילה שעל זה לרבי חנינא אין המזל משתנה. כדרך שאמרו בגמרא שמיום שנחרב בית המקדש 'ננעלו שערי תפילה', וכתב המהרש"א במקו"א דאין הכוונה שננעלו לגמרי, אלא שתפילה רגילה לא נכנסת וצריך תפילה חזקה וראויה כדי שתתקבל.
אמנם הנה התוס' ד"ה 'אין מזל לישראל' הקשו מהא דאמר רבא בני חיי ומזוני לאו בזכותא תליא מילתא אלא במזלא תליא מילתא, הרי דדברים אלו תלויים במזל, ואיך זה אמרו כאן כל הני אמוראי וריהטא דסוגיין הכי סלקא דאין מזל לישראל. וכתבו תוס' דעל ידי זכות גדול משתנה המזל. ובפשטות משמע מדבריהם, דאפילו למ"ד דאין מזל לישראל אין הכוונה שאין בכלל, אלא דבאמת יש מזל והמזל קובע בדרך כלל, ואין זה תלוי בזכותא, כמו שאמר רבא, אלא שאם יש זכות גדולה המזל משתנה. ולפ"ז יהיה משמע דלמ"ד יש מזל לישראל אפילו על ידי זכות גדולה א"א לשנות את המזל, ואכן כן הבין המהרש"א בח"א. וכן מוכח לכאורה מהא דבע"ב איתא ומדשמואל נמי אין מזל לישרראל כו' וכל המעשה שם ובבתו של ר"ע, ואם היכן שיש זכות גדולה כו"ע מודו שמשתנה המזל מאי ראיה איכא, הא אין לך מצוה גדולה כזו של צדקה בסתר, וע"כ דלמ"ד יש מזל לישראל, אין המזל יכול להשתנות בשום פנים.
והשתא הדרא קושיא לדוכתה, הכי רבי חנינא לא היה מבקש בתפילתו על חכמה ועל עושר בברכת השנים. וראיתי שהמהרש"א הקשה בדומה לזה, שהרי הכתוב אומר בברכות 'אם תשמעו', ובקללות 'אם לא תשמעו', הרי בהדיא דעפ"י הזכות והחובה שיש לאדם נגרם השפע שיהיה לו. וכתב המהרש"א ליישב דבציבור לא נחלקו רבי חנינא ורבי יוחנן שבזה תלוי הדבר בזכות הציבור, ועל זה דיברה התורה בברכות והקללות, ולא נחלקו אלא ביחיד, האם מזלו של היחיד יכול להשתנות על ידי תפילה וצדקה או לא.
ואני לשכעצמי הייתי אומר שאולי מהברכות והקללות אין קושיא כלל, דזה בודאי דגם לרבי חנינא יש בחירה ועפ"י מה שאדם בוחר כך יהיה עמו בעולם הזה, ואם ירשיע יאבד שני עולמות ואם יהיה זכאי יקבל שכר טוב בעבור זה, כמו שאמרו במשנה ערוכה 'אלו דברים כו' שאדם אוכל פירותיהם בעולם הזה', ולא יבוא רבי חנינא ויחלוק על זה המשנה שהכל תלוי במזלו לבד. אלא דהמדובר כאן לא על ברכות וקללות, אלא על תכונות האדם שעמם הוא נולד, כגון החכמה שאדם נולד עם אופי חכם או טיפש, וכלפי זה אמר שיש מזל לישראל. ואע"פ שאמר ג"כ מזל מעשיר, אולי הכוונה שאם נולד במזל של עשירות, הוא נולד ועושרו עמו, בבית עשירים, או שנולד עם תכונות הסוחרים וכיו"ב, ודו"ק, ודוחק, ועדיין צ"ע.
מ"מ לדעת המהרש"א מיושבת קושייתנו, די"ל שלכן התפלל רבי חנינא 'אתה חונן' וכיו"ב, אע"פ שיש מזל לישראל היינו רק ביחיד, אבל בציבור שפיר דמי התפילה לשנות את המזל. ואף יתכן שבהיות שלמרות שהוא יחיד המתפלל,מכל מקום כיון שמתפלל על הציבור, אם כל הציבור יהיה חכם בכח התפילה, א"כ גם הוא כיחיד ישתנה. ויש להמתיק על פי זה מה שמתפללים הכל בלשון רבים, לא רק מפני מה שכתבו התוס' בברכות שהתפילה על הכלל מקובלת יותר, אלא מצד שרק על רבים התפילה יכולה להשפיע, וכנ"ל.
אולם התעוררתי להקשות מהא דברכות יז. כי הוו מפטרי רבנן מבי רבי אמי ואמרי לה מבי רבי חנינא אמרי ליה הכי עולמך תראה בחייך ואחריתך לחיי העולם הבא ותקוותך לדור דורים לבך יהגה תבונה פיך ידבר חכמות ולשונך ירחיש רננות כו', ולהאמור כאן הא רבי חנינא גופיה ס"ל דאין התפילה או הזכות יכולה לשנות את החכמה, והכל לפי המזל, ומהו שאמרו לו 'פיך ידבר חכמות'. ושם איירי על יחיד, על רבי חנינא. אמנם אולי כיון שרבים הם המתפללים, תלמידיו של רבי חנינא, אולי בזה הוא מודה שציבור המתפלל על משהו שפיר יכול להשתנות המזל.
ושם ברש"י כתב 'פיך ידבר חכמות - בלשון ברכה היו אומרים', וכבר ידועה החקירה אם כל ברכת חכם המועילה, הוי כעין 'תפילה', או שזה כעין 'גזירת צדיק', ובמ"א נתבאר [והנפ"מ לברך בשבת על ענינים גשמיים ועוד. וכמדומה שהבאנו לזה ראיה משו"ת שאילת יעב"ץ]. ויש לדון עפ"ז כאן, ואכמ"ל עוד בזה.
פירש"י: מזל מחכים - לפי המזל היא החכמה כדאמר דבחמה נהיר וחכים. ויש מזל לישראל - שאין תפילה וצדקה משנה את המזל. אין מזל לישראל - דעל ידי תפילה וזכות משתנה מזלו לטובה.
לכאורה יש להבין דברי רבי חנינא הסובר שיש מזל לישראל, דאם לפי המזל היא החכמה ואין תפילה וצדקה יכולים לשנות את זה, מפני מה תקנו לנו אנשי כנסת הגדולה ברכת 'אתה חונן.. חננו מאתך דעה בינה והשכל', והלא אין התפילה מועילה בדבר זה. וכי רבי חנינא לא היה מתפלל תפילה זו ג' פעמים ביום כתקנת אנשי כנסת הגדולה.
והנה היה מקום לומר שלכו"ע היכן שיש תפילה חזקה וזכות גדולה יכול המזל להשתנות, ולא דברו כאן אלא בסתם תפילה שעל זה לרבי חנינא אין המזל משתנה. כדרך שאמרו בגמרא שמיום שנחרב בית המקדש 'ננעלו שערי תפילה', וכתב המהרש"א במקו"א דאין הכוונה שננעלו לגמרי, אלא שתפילה רגילה לא נכנסת וצריך תפילה חזקה וראויה כדי שתתקבל.
אמנם הנה התוס' ד"ה 'אין מזל לישראל' הקשו מהא דאמר רבא בני חיי ומזוני לאו בזכותא תליא מילתא אלא במזלא תליא מילתא, הרי דדברים אלו תלויים במזל, ואיך זה אמרו כאן כל הני אמוראי וריהטא דסוגיין הכי סלקא דאין מזל לישראל. וכתבו תוס' דעל ידי זכות גדול משתנה המזל. ובפשטות משמע מדבריהם, דאפילו למ"ד דאין מזל לישראל אין הכוונה שאין בכלל, אלא דבאמת יש מזל והמזל קובע בדרך כלל, ואין זה תלוי בזכותא, כמו שאמר רבא, אלא שאם יש זכות גדולה המזל משתנה. ולפ"ז יהיה משמע דלמ"ד יש מזל לישראל אפילו על ידי זכות גדולה א"א לשנות את המזל, ואכן כן הבין המהרש"א בח"א. וכן מוכח לכאורה מהא דבע"ב איתא ומדשמואל נמי אין מזל לישרראל כו' וכל המעשה שם ובבתו של ר"ע, ואם היכן שיש זכות גדולה כו"ע מודו שמשתנה המזל מאי ראיה איכא, הא אין לך מצוה גדולה כזו של צדקה בסתר, וע"כ דלמ"ד יש מזל לישראל, אין המזל יכול להשתנות בשום פנים.
והשתא הדרא קושיא לדוכתה, הכי רבי חנינא לא היה מבקש בתפילתו על חכמה ועל עושר בברכת השנים. וראיתי שהמהרש"א הקשה בדומה לזה, שהרי הכתוב אומר בברכות 'אם תשמעו', ובקללות 'אם לא תשמעו', הרי בהדיא דעפ"י הזכות והחובה שיש לאדם נגרם השפע שיהיה לו. וכתב המהרש"א ליישב דבציבור לא נחלקו רבי חנינא ורבי יוחנן שבזה תלוי הדבר בזכות הציבור, ועל זה דיברה התורה בברכות והקללות, ולא נחלקו אלא ביחיד, האם מזלו של היחיד יכול להשתנות על ידי תפילה וצדקה או לא.
ואני לשכעצמי הייתי אומר שאולי מהברכות והקללות אין קושיא כלל, דזה בודאי דגם לרבי חנינא יש בחירה ועפ"י מה שאדם בוחר כך יהיה עמו בעולם הזה, ואם ירשיע יאבד שני עולמות ואם יהיה זכאי יקבל שכר טוב בעבור זה, כמו שאמרו במשנה ערוכה 'אלו דברים כו' שאדם אוכל פירותיהם בעולם הזה', ולא יבוא רבי חנינא ויחלוק על זה המשנה שהכל תלוי במזלו לבד. אלא דהמדובר כאן לא על ברכות וקללות, אלא על תכונות האדם שעמם הוא נולד, כגון החכמה שאדם נולד עם אופי חכם או טיפש, וכלפי זה אמר שיש מזל לישראל. ואע"פ שאמר ג"כ מזל מעשיר, אולי הכוונה שאם נולד במזל של עשירות, הוא נולד ועושרו עמו, בבית עשירים, או שנולד עם תכונות הסוחרים וכיו"ב, ודו"ק, ודוחק, ועדיין צ"ע.
מ"מ לדעת המהרש"א מיושבת קושייתנו, די"ל שלכן התפלל רבי חנינא 'אתה חונן' וכיו"ב, אע"פ שיש מזל לישראל היינו רק ביחיד, אבל בציבור שפיר דמי התפילה לשנות את המזל. ואף יתכן שבהיות שלמרות שהוא יחיד המתפלל,מכל מקום כיון שמתפלל על הציבור, אם כל הציבור יהיה חכם בכח התפילה, א"כ גם הוא כיחיד ישתנה. ויש להמתיק על פי זה מה שמתפללים הכל בלשון רבים, לא רק מפני מה שכתבו התוס' בברכות שהתפילה על הכלל מקובלת יותר, אלא מצד שרק על רבים התפילה יכולה להשפיע, וכנ"ל.
אולם התעוררתי להקשות מהא דברכות יז. כי הוו מפטרי רבנן מבי רבי אמי ואמרי לה מבי רבי חנינא אמרי ליה הכי עולמך תראה בחייך ואחריתך לחיי העולם הבא ותקוותך לדור דורים לבך יהגה תבונה פיך ידבר חכמות ולשונך ירחיש רננות כו', ולהאמור כאן הא רבי חנינא גופיה ס"ל דאין התפילה או הזכות יכולה לשנות את החכמה, והכל לפי המזל, ומהו שאמרו לו 'פיך ידבר חכמות'. ושם איירי על יחיד, על רבי חנינא. אמנם אולי כיון שרבים הם המתפללים, תלמידיו של רבי חנינא, אולי בזה הוא מודה שציבור המתפלל על משהו שפיר יכול להשתנות המזל.
ושם ברש"י כתב 'פיך ידבר חכמות - בלשון ברכה היו אומרים', וכבר ידועה החקירה אם כל ברכת חכם המועילה, הוי כעין 'תפילה', או שזה כעין 'גזירת צדיק', ובמ"א נתבאר [והנפ"מ לברך בשבת על ענינים גשמיים ועוד. וכמדומה שהבאנו לזה ראיה משו"ת שאילת יעב"ץ]. ויש לדון עפ"ז כאן, ואכמ"ל עוד בזה.