מדוע בהוצאת אבנים לצורך "חשבון" החיוב הוא ב5 אבנים ?

במבי

משתמש ותיק
תָּנוּ רַבָּנַן: הַמּוֹצִיא גַּרְעִינִין, אִם לִנְטִיעָה — שְׁתַּיִם, אִם לַאֲכִילָה — כִּמְלֹא פִּי חֲזִיר, וְכַמָּה מְלֹא פִּי חֲזִיר — אַחַת. אִם לְהַסִּיק — כְּדֵי לְבַשֵּׁל בֵּיצָה קַלָּה. אִם לְחֶשְׁבּוֹן — שְׁתַּיִם. אֲחֵרִים אוֹמְרִים: חָמֵשׁ (שבת צ:)

ומדוע בהוצאת חמש אבנים יהיה חייב לצורך חשבון ?

ואציע פתרון לפי שיטה עתיקה לחישוב תרגילי כפל בעזרת אבנים שע"י חמש אבנים ניתן לעשות את החישוב של התרגיל המינימלי 2 * 1 = 2

Untitled.png
תצפית למדע חלק "מחשבים ומתימטיקה" בהוצאת מט"ח (עמוד 6)
 

משיב דבר

משתמש ותיק
חשבון המדובר אינו חישוב, אלא זכירת כמות החיוב של האחד לחבריו - דינר לאבן. עי"ש ברש"י.
 

במבי

משתמש ותיק
פותח הנושא
משיב דבר אמר:
חשבון המדובר אינו חישוב, אלא זכירת כמות החיוב של האחד לחבריו - דינר לאבן. עי"ש ברש"י.

כך רש"י הבין, אך מותר גם להבין אחרת.
 

משבט הכהונא

משתמש ותיק
נ.ב.  הכותרת הוא לפי רש"י דס"ל דאחרים קאי הלפי חשבון אבל לפי הרמב"ם זה שניים ולא חמש כי חמש קאי השיעור אכילה עיי"ש פי"ח ה"ז
 
במבי אמר:
ניתן לעשות את החישוב של התרגיל המינימלי 2 * 1 = 2
ה'מחשבון' הזה רלוונטי לישובים שוברי מאה, לפחות מכך אין תועלת במתקן המעניין הזה.
בטח לא ל2*1.
אין תועלת ב5 אבנים בשביל זה.
 

במבי

משתמש ותיק
פותח הנושא
פינחס רוזנצוויג אמר:
במבי אמר:
ניתן לעשות את החישוב של התרגיל המינימלי 2 * 1 = 2
ה'מחשבון' הזה רלוונטי לישובים שוברי מאה, לפחות מכך אין תועלת במתקן המעניין הזה.
בטח לא ל2*1.
אין תועלת ב5 אבנים בשביל זה.

התועלת היא ללמד ילד איך משתמשים ברעיון הגאוני הלזה.




ולמי שתמה על חוצפתי לומר שאני חושב אחרת מרש"י, אני מתבסס על הנ"ל
במבי אמר:
מצינו שגדולי הדורות אמרו והוסיפו ביאורים שונים במשנה ודלא כהבנת הגמרא (ולא אליבא דהלכתא כמובן)

ולדוגמא: מאימתי קורין את שמע, היה רבה שקרא עם חיריק באות ת' כלומר מאימת ומפחד הקב"ה קורין את שמע.

ויש להביא ע"ז את דברי התוי"ט שכותב ".... אע"פ שבגמרא לא פירשו כן, הואיל ולעניין דינא לא נפקא מינה ולא מידי. הרשות נתונה לפרש. שאין אני רואה הפרש בין פירוש המשנה לפירוש המקרא, שהרשות נתונה לפרש במקראות כאשר עינינו הרואות חיבורי הפירושים שמימות הגמ'. אלא שצריך שלא יכריע ויפרש שום דין שיהא סותר דעת בעלי הגמ'" עכ"ל (נזיר ה-ה)

 
 

במבי

משתמש ותיק
פותח הנושא
פינחס רוזנצוויג אמר:
במבי אמר:
התועלת היא ללמד ילד איך משתמשים ברעיון הגאוני הלזה.
בלי שיהיה לפחות שתים לאורך ושתים לרוחב לא ילמד הילד כלום

דווקא ע"פ הצעתי מובן המחלוקת בין ת"ק לאחרים שלפי ת"ק ניתן להסביר לילד גם עם שני אבנים כי הילד יזכור את המיקום שלהם אך לפי אחרים צריך שיהיה אבנים גם בחישוב וגם בתוצאה.


 
 

במבי

משתמש ותיק
פותח הנושא
ואפילו שישנו תרגיל 1 * 1 = 1

אולי עקב חידושו של האבן עזרא לגבי הספרה 1




במבי אמר:
ראיתי לשון מענינת של האבן עזרא:

"האחד סוד כל המספר ויסודו, ושנים תחילת מספר הזוגות, ושלשה תחלת מספר הנפרדים" (שמות ג-טו)
והדבר הינו חידוש גדול שהרי מקובל היום שהספרה הראשונה היא 1 והיא ה"פרט" הראשון (או פרד כלשון העם)
וכמו כן חוזר על כלל זה בספרו יסוד מורא שער יא' וכותב "האחד סבת המספר ואינו מספר".

ומביא בעל סדר הדורות בערך יוסי בן יועזר איש צרידה בשם ספר ערוגות הבושם פ"ט
ומצטט, "מספר ג' לדעת קדמונים הוא ראשון לקרא מספר, מפני שבו זוג ונפרד ב' קצוות אמצעי
או ראש ותוך וסוף, ועל ג' יצדק לומר "כל" ולא על פחות, ולכן השרפים מקלסים בקדושה משולשת,
וברכת כהנים משולשת, ואורייתא משולשת לעם משולש בירח שלישי" עכ"ל

וא"כ צ"ב האם האבן עזרא מסכים עמו ואינו מכנה את הזוגות בתור מספר וא"כ המספר הראשון הוא ג', או שהוא חולק עליו והמספר הראשון הוא 2 רק שהוא זוגי.

 
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
במבי אמר:
תָּנוּ רַבָּנַן: הַמּוֹצִיא גַּרְעִינִין, אִם לִנְטִיעָה — שְׁתַּיִם, אִם לַאֲכִילָה — כִּמְלֹא פִּי חֲזִיר, וְכַמָּה מְלֹא פִּי חֲזִיר — אַחַת. אִם לְהַסִּיק — כְּדֵי לְבַשֵּׁל בֵּיצָה קַלָּה. אִם לְחֶשְׁבּוֹן — שְׁתַּיִם. אֲחֵרִים אוֹמְרִים: חָמֵשׁ (שבת צ:)

ומדוע בהוצאת חמש אבנים יהיה חייב לצורך חשבון ?

ואציע פתרון לפי שיטה עתיקה לחישוב תרגילי כפל בעזרת אבנים שע"י חמש אבנים ניתן לעשות את החישוב של התרגיל המינימלי 2 * 1 = 2

Untitled.png
תצפית למדע חלק "מחשבים ומתימטיקה" בהוצאת מט"ח (עמוד 6)
אבל רש''י פירש אחרת.
ובאמת מה לנו לחפש חידושים אין כמו הפשט.
 
 

במבי

משתמש ותיק
פותח הנושא
כמעיין המתגבר אמר:
במבי אמר:
תָּנוּ רַבָּנַן: הַמּוֹצִיא גַּרְעִינִין, אִם לִנְטִיעָה — שְׁתַּיִם, אִם לַאֲכִילָה — כִּמְלֹא פִּי חֲזִיר, וְכַמָּה מְלֹא פִּי חֲזִיר — אַחַת. אִם לְהַסִּיק — כְּדֵי לְבַשֵּׁל בֵּיצָה קַלָּה. אִם לְחֶשְׁבּוֹן — שְׁתַּיִם. אֲחֵרִים אוֹמְרִים: חָמֵשׁ (שבת צ:)

ומדוע בהוצאת חמש אבנים יהיה חייב לצורך חשבון ?

ואציע פתרון לפי שיטה עתיקה לחישוב תרגילי כפל בעזרת אבנים שע"י חמש אבנים ניתן לעשות את החישוב של התרגיל המינימלי 2 * 1 = 2

Untitled.png
תצפית למדע חלק "מחשבים ומתימטיקה" בהוצאת מט"ח (עמוד 6)
אבל רש''י פירש אחרת.
ובאמת מה לנו לחפש חידושים אין כמו הפשט.

אתה מזכיר לי מאורע שארע אתמול בכולל שאני לומד בו.

העלתי דרך בהסברת הסוגיה עם הוספת פרטים חדשים שלא מוזכרים כלל בסיפור שהובא שם בגמ' והראש כולל שלי טפח לי על השכם וצחק עלי (כאומר "שב בבקשה בשקט") ואחר הצהריים לפתע הוא ניגש אלי ואמר לי שהוא ראה שהראב"ד מסביר באותה הצורה שהסברתי.

ותמיד אני תמה מדוע פתאם שמוצאים משהו שכותב כמוך המתנגדים פתאום מסכימים בכל פה ואף מעודדים ואף שדקה קודם כעסו ולא הסכימו אפילו לשמוע שאומרים כאן משהו.



 
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
במבי אמר:
כמעיין המתגבר אמר:
במבי אמר:
תָּנוּ רַבָּנַן: הַמּוֹצִיא גַּרְעִינִין, אִם לִנְטִיעָה — שְׁתַּיִם, אִם לַאֲכִילָה — כִּמְלֹא פִּי חֲזִיר, וְכַמָּה מְלֹא פִּי חֲזִיר — אַחַת. אִם לְהַסִּיק — כְּדֵי לְבַשֵּׁל בֵּיצָה קַלָּה. אִם לְחֶשְׁבּוֹן — שְׁתַּיִם. אֲחֵרִים אוֹמְרִים: חָמֵשׁ (שבת צ:)

ומדוע בהוצאת חמש אבנים יהיה חייב לצורך חשבון ?

ואציע פתרון לפי שיטה עתיקה לחישוב תרגילי כפל בעזרת אבנים שע"י חמש אבנים ניתן לעשות את החישוב של התרגיל המינימלי 2 * 1 = 2

Untitled.png
תצפית למדע חלק "מחשבים ומתימטיקה" בהוצאת מט"ח (עמוד 6)
אבל רש''י פירש אחרת.
ובאמת מה לנו לחפש חידושים אין כמו הפשט.

אתה מזכיר לי מאורע שארע אתמול בכולל שאני לומד בו.

העלתי דרך בהסברת הסוגיה עם הוספת פרטים חדשים שלא מוזכרים כלל בסיפור שהובא שם בגמ' והראש כולל שלי טפח לי על השכם וצחק עלי (כאומר "שב בבקשה בשקט") ואחר הצהריים לפתע הוא ניגש אלי ואמר לי שהוא ראה שהראב"ד מסביר באותה הצורה שהסברתי.

ותמיד אני תמה מדוע פתאם שמוצאים משהו שכותב כמוך המתנגדים פתאום מסכימים בכל פה ואף מעודדים ואף שדקה קודם כעסו ולא הסכימו אפילו לשמוע שאומרים כאן משהו.


הוא הסכים איתך בענין זה כי הראב''ד פירש כך, אבל עם הדרך הזו לפרש כל דבר בצורה כזו הוא לא הסכים גם אחרי שהוא מצא בראב''ד, צדקת מקומית אבל לא באופן כללי, דרך משל מוגזם שאדם רוצח הרבה אנשים תמימים ובא להרוג רשע אחד ובדיוק בא המלך והרגו כי הוא רשע, וטוען אותו רוצח הנה הכשר לכל דרכי הרציחות שלי מהמלך.
אבל התשובה שבמקרה הזה צדקת אבל לרצוח כל הזמן אנשים זה לא נכון.
כמובן עם אהבה מסותרת, וגם לא בטוח שהוא נכון לגביך אלא לגופו של ענין.
 
 

אהרן פישר

משתמש ותיק
למעשה הוא פירוש יפה, ייש"כ
מעניין לראות איך עשו חשבון בעבר.
מאיזה איזור הוא ענין זה של אבנים?
 

אהרן פישר

משתמש ותיק
הבתים:
yP0Yb33.png
 

במבי

משתמש ותיק
פותח הנושא
כמעיין המתגבר אמר:


הוא הסכים איתך בענין זה כי הראב''ד פירש כך, אבל עם הדרך הזו לפרש כל דבר בצורה כזו הוא לא הסכים גם אחרי שהוא מצא בראב''ד, צדקת מקומית אבל לא באופן כללי, דרך משל מוגזם שאדם רוצח הרבה אנשים תמימים ובא להרוג רשע אחד ובדיוק בא המלך והרגו כי הוא רשע, וטוען אותו רוצח הנה הכשר לכל דרכי הרציחות שלי מהמלך.
אבל התשובה שבמקרה הזה צדקת אבל לרצוח כל הזמן אנשים זה לא נכון.
כמובן עם אהבה מסותרת, וגם לא בטוח שהוא נכון לגביך אלא לגופו של ענין.


זו בדיוק הנקודה, ברגע שלומדים סוגיא ונתקלים בבעיה מנסים לפענח אותה, וברגע שמגלים דרך חדשה שאף אחד לא דיבר עליה מותר לציינה !


וכמו שלגבי תפילה נאמר "כל העושה תפילתו קבע אין תפילתו תחנונים" ואף אם ישנו עניין לקבוע מקום שהרי "כל הקובע מקום לתפילתו אלוקי אברהם בעזרו" כי התפילה מגדרה היא לא כבולה בתוך מסגרות כלשהן אלא הנפש מתפרצת בזעקה לה' וזו פעילות דינמית ומשתנה ולא "כי התפללתי אתמול", וק"ו בלימוד שצריך להשתמש בכל כוחות השכל לא צריך להיות כבולים לדרך מסויימת (וברור שישנה עדיפות לדרך המלך שסללו הראשונים !) וכבר הבאתי את דברי התוספות יו"ט


במבי אמר:
".... אע"פ שבגמרא לא פירשו כן, הואיל ולעניין דינא לא נפקא מינה ולא מידי. הרשות נתונה לפרש. שאין אני רואה הפרש בין פירוש המשנה לפירוש המקרא, שהרשות נתונה לפרש במקראות כאשר עינינו הרואות חיבורי הפירושים שמימות הגמ'. אלא שצריך שלא יכריע ויפרש שום דין שיהא סותר דעת בעלי הגמ'" עכ"ל (נזיר ה-ה)


יש לציין שאין הדברים כך בדרך הפלפול שכבר דברו הראשונים בגנותה וכותבים הררי מילים של שטויות ואצלי הם בגדר של ביאה שלא כדרכה שאף שיש לה גדר של ביאה זה בעיה של שז"ל. והיו מן הקדמונים שכתבו יותר חמור ומביא הלקט יושר בשם רבו בעל תרומת הדשן שלפני שהיה הולך לישיבה היה אומר את פרק קיט בתהילים כדי שיהיה לברכת התורה על מה לחול (כי דרך הפלפול שלמדו שם התרומת הדשן החמיר שלא יוצאים בה ידי חובת ת"ת)
 
 
חלק עליון תַחתִית