האם יש בעיה של דרכי האמורי בחייל הצועד "שמאל ימין שמאל" ?

במבי

משתמש ותיק
כתוב בתוספתא בשבת

המושבת אפרוחין ואמרה איני מושבתן אלא בבתולה איני מושבתן אלא ערומה איני מושבתן אלא בשמאל איני מושבתן אלא בי תרי והמקדש בתרי והמשלח בתרי והאומר הוסיפו על השולחן ה"ז מדרכי האמורי [הנותנת] ביצים ועשבים בכותל וטחה בפניהם ומונה [שבעה] ואחד ה"ז מדרכי האמורי (ז-ט)

וכותב המנחת בכורים

בשמאל. ביד שמאל והוא להצלחה יותר.


וא"כ מסתמא המנהג החל אצל הגויים לצעוד "שמאל ימין שמאל" ולהדגיש את השמאל כסימן למזל והצלחה, וא"כ האם יש בעיה לחייל יהודי לצעוד כך ?!
 

בן ראם

משתמש ותיק
ייש"כ על ההערה, אם כי זו אחת הבעיות הקטנות יותר של חייל היום...
 

עת הזמיר

משתמש ותיק
דרכי האמורי מעצם היותו חייל...

ולגוף הענין האם ידוע בודאות שזהו הסיבה של שמאל ימין שמאל או שמא זהו רק השערה למנהג טקסי ישן, לכאו' אם אין ידיעה ברורה שזה הכוונה מדוע שיהיה בזה דרכי האמורי?
 

במבי

משתמש ותיק
פותח הנושא
עת הזמיר אמר:
דרכי האמורי מעצם היותו חייל...

ולגוף הענין האם ידוע בודאות שזהו הסיבה של שמאל ימין שמאל או שמא זהו רק השערה למנהג טקסי ישן, לכאו' אם אין ידיעה ברורה שזה הכוונה מדוע שיהיה בזה דרכי האמורי?

שאלתי התחילה מכיוון שראיתי במנחת ביכורים שאצל האמוריים היה עניין להתחיל פעולות בצד שמאל ומסתמא חיילים רוצים מזל אך ראיתי שכותבים שהמצעד הצבאי הולך "שמאל שמאל שמאל, שמאל ימין שמאל" מכיוון שהנשק נמצא בצד ימין לכן יותר נוח להתחיל עם צד שמאל, ואי לכך הדבר צ"ב מתי זה התחיל שהרי את החרב היה הדרך לנשאה בצד שמאל ולא בצד ימין וכמו שכותבת זאת הגמ'

ת"ר ישראל שנזדמן לו עובד כוכבים בדרך טופלו לימינו, ר' ישמעאל בנו של ר' יוחנן בן ברוקה אומר בסייף טופלו לימינו במקל טופלו לשמאלו (ע"ז כה:)

וכותב רש"י:
 טופלו לימינו - מחברו לעובד כוכבים לימינו של ישראל שאם ירצה העובד כוכבים להורגו ישלח ישראל יד ימינו ויאחז בו:
בסייף - דאם היה העובד כוכבים חגור סייף טופלו ישראל לימינו כדי שיהא יד שמאל של עובד כוכבים שהסייף חגור בו לצד ימינו של ישראל ומזומנת לימין ישראל לאחוז בה:

ולהתחיל ללכת עם צד שמאל זוהי התחלה לא טבעית ואם אופן המצעד הצבאי היה עם התחלת "שמאל" אפי' בעת שהיו חגורים בחרבות הדבר צריך בירור מדוע !
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
במבי אמר:
כתוב בתוספתא בשבת

המושבת אפרוחין ואמרה איני מושבתן אלא בבתולה איני מושבתן אלא ערומה איני מושבתן אלא בשמאל איני מושבתן אלא בי תרי והמקדש בתרי והמשלח בתרי והאומר הוסיפו על השולחן ה"ז מדרכי האמורי [הנותנת] ביצים ועשבים בכותל וטחה בפניהם ומונה [שבעה] ואחד ה"ז מדרכי האמורי (ז-ט)

וכותב המנחת בכורים

בשמאל. ביד שמאל והוא להצלחה יותר.


וא"כ מסתמא המנהג החל אצל הגויים לצעוד "שמאל ימין שמאל" ולהדגיש את השמאל כסימן למזל והצלחה, וא"כ האם יש בעיה לחייל יהודי לצעוד כך ?!
זה לא משנה מה מקור המנהג כל עוד החייל לא עושה כן למזל מותר.
 
 

דבש לפי

משתמש ותיק
זה שבצבא קובעים אופן קבוע להליכה זה דבר שמתאים לצבא ואין בו בעיה.
אם זה אסור בגלל שאולי הפעם הראשונה שקבעו דווקא אופן זה ולא להיפך היתה מטעמי מזל, אז כל שכן שאסור ללכת עם כובע שה"קשר" בסרט שלו נמצא בצד שמאל שזה נקבע מטעמי ע"ז.
 

נדיב לב

משתמש ותיק
אברהם העברי אמר:
כמעיין המתגבר אמר:
צטט ונראה.
רמ"א קע"ח א

וכל זה אינו אסור אלא.... או בדבר שנהגו למנהג ולחוק ואין טעם בדבר דאיכא למיחש ביה משום דרכי האמורי ושיש בו שמץ עבודת כוכבים מאבותיהם


מפני חביבותיה @כמעיין המתגבר אפרש דבריו שהחייל עושה כן בשביל נוחות או לשפר צעדיו וכיו"ב ולא שנמשך בתר מנהג הגויים בלי טעם וריח, ובכה"ג לכאורה שרי ע"פ מה שנתבאר בד' הלבוש שם וז"ל: לשון "חוק" הוא אחד משני דברים: האחד שהוא עושה דבר משונה אשר אין בו טעם נגלה אלא שהם נוהגים כן. לפיכך ישראל העושה אותו המנהג נראה וודאי כנמשך אחריהם ומודה להם, דאם לא כן למה יעשה כדבריהם התמוהים ההם וכו' והישראל יהא מובדל מהם במלבושיו ובשאר מעשיו, כמו שהוא מובדל מהם במדעו ובדעותיו, בדברים שיש בהם משום חוק בעלמא וכו' עיי"ש.

בלוז האשכול הלא כל הנוהג המובא בתוספתא אינו טעם שכלי גלוי אלא אמונות טפילות שבמעשה כל דהו יש תועלת, ועפ"ז יש לחלק הצעידה בשמאל ימין שמאל מהאי תוספתא לכה"פ בתלתא א. שם מיירי ביד ב. בהושבה ולא בצעידה ג. בנוטל דבר מה. כך שאין סיבה לתלות חדא בחדא, בדבר שאין טעמו גלוי.
 

אברהם העברי

משתמש ותיק
דבש לפי אמר:
זה שבצבא קובעים אופן קבוע להליכה זה דבר שמתאים לצבא ואין בו בעיה.
אם זה אסור בגלל שאולי הפעם הראשונה שקבעו דווקא אופן זה ולא להיפך היתה מטעמי מזל, אז כל שכן שאסור ללכת עם כובע שה"קשר" בסרט שלו נמצא בצד שמאל שזה נקבע מטעמי ע"ז.
לא אמרתי אחרת מעולם
כל טענתי הייתה רק לגבי הקביעה שכל מי שאינו מתכוון לאותו דרכי האמורי אין בו איסור
ספציפית לחייל או לסרט בכובע אני לא חושב שיש לחשוש מכמה סיבות.
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
אברהם העברי אמר:
כמעיין המתגבר אמר:
צטט ונראה.
רמ"א קע"ח א
וכל זה אינו אסור אלא.... או בדבר שנהגו למנהג ולחוק ואין טעם בדבר דאיכא למיחש ביה משום דרכי האמורי ושיש בו שמץ עבודת כוכבים מאבותיהם
צריך שהחייל יתכוין לכל הפחות לאותו חוק קבוע לפי הדת או לדבר ההוא, אבל אם כל כוונתו רק למלאות את פקודת המפקד ולא לשום אמונה או חוק דתי, אין בזה בית מיחוש.
דהיינו לא צריך שיהיה טעם בדבר אלא זה יכול להיות כחוק דתי, אבל כאן זה לא לשם שום דת, והחייל ממלא פקודה וזה כל כוונתו, מבחינתו אם ישנו את הפקודה לימין שמאל, הוא יעשה את זה בלי שום אינטרס, הרי שאין לו ענין בחוק ההוא אלא במילוי הנהלים.
 
 

במבי

משתמש ותיק
פותח הנושא
למה זה תשאל לשמי אמר:
לענ''ד יש לחוש משום כל פניות שאתה פונה כו'.

דווקא אליבא דר' יוחנן נראה שאפשר לצעוד "שמאל ימין שמאל" שהרי כך הוא אומר:

שִׁמְעוֹן בַּר בָּא הֲוָה מְשַׁמֵּשׁ קוֹמֵי רִבִּי יוֹחָנָן וַהֲוָה מוֹשִׁיט לֵיהּ סַנְדָּלֵיהּ כְּהָדָא דְּתַנֵּי בְדֶרֶךְ הָאָרֶץ. כְּשֶׁהוּא נוֹעֵל נוֹעֵל שֶׁלְּיָמִין וְאַחַר כָּךְ נוֹעֵל שֶׁלִּשְׂמֹאל. וּכְשֶׁהוּא חוֹלֵץ חוֹלֵץ שֶׁלִּשְׂמֹאל וְאַחַר כָּךְ חוֹלֵץ שֶׁלְּיָמִין. אָמַר לֵיהּ רִבִּי יוֹחָנָן. בַּבְלַייָא. לֹא תַעָבִד כֵּן. שֶׁהָרִאשׁוֹנִים לֹא הָיוּ עוֹשִׂין כֵּן. אֶלָּא כְּשֶׁהוּא נוֹעֵל נוֹעֵל שֶׁלִּשְׂמֹאל וְאַחַר כָּךְ נוֹעֵל שֶׁלְּיָמִין. שֶׁלֹּא תְהֵא מִרָאֵית שֶׁלְּיָמִין פְּגוּמָה (ירושלמי שבת ו-ב)

וכדי לא להעליב את צד שמאל ר' יוחנן היה פותח בנעל שמאל ואח"כ היה עובר לצד ימין, וא"כ הה"נ לגבי הצעידה !
 
חלק עליון תַחתִית