דף ה שבת דף ה - עמד לפוש עמוד לכתף - מה עם עמד במעבר חצייה או הרמזור ומחכה עד שיוכל לעבור?

יושב אוהלים

משתמש ותיק
בגמ'  [שבת ה:] תוך ד' אמות עמד לפוש פטור לכתף חייב חוץ לד' אמות עמד לפוש חייב לכתף פטור

שאלה:
מי שהולך ברחוב ועומד במעבר חצייה או ברמזור ומחכה עד שיתפנה הכביש מרכבים, או עד שיחליף הרמזור כדי שיוכל לחצות, האם דינו כעומד לפוש או כעומד לכתף?
 

ברך

משתמש חדש
זכור לי שהמשנה ברורה כותב שעם עמד לסדר את המשא שעליו אין זה נקרא שעמד לפוש אע"פ שהוא באמת עמד כיון שזה צורך המשא, אפשר אולי מכאן גם להורות היתר לעמוד ברמזור שאין אפשרות לעבור אותו, אם כי אני לא פוסק וסתם ככה פה זה לא המקום לשאול שאלות הלכתיות שמצריכות פוסק.
ועיין עוד במשנה ברורה סימן רס"ו לקראת הסוף (נדמה לי ששם ראיתי את זה, אולי הביאור הלכה מעיר שם משהו)
 

לומד ומתענין

משתמש רשום
עיין שער הציון שמט ס"ק יח שדיבר להדיא על אופן כזה, ומצדד שכל שלא עמד לתקן משאו אף שעמד לאיזה צורך שהוא מקרי עמידה לפוש, ועיי"ש מה שתמה על רבינו ירוחם
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
פותח הנושא
ברך אמר:
זכור לי שהמשנה ברורה כותב שעם עמד לסדר את המשא שעליו אין זה נקרא שעמד לפוש
עמד לסדר את המשא שעליו זה בדיוק הפירוש של המילים "עומד לכתף"
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
פותח הנושא
לומד ומתענין אמר:
עיין שער הציון שמט ס"ק יח שדיבר להדיא על אופן כזה, ומצדד שכל שלא עמד לתקן משאו אף שעמד לאיזה צורך שהוא מקרי עמידה לפוש, ועיי"ש מה שתמה על רבינו ירוחם

יישר כחכם.
עיינתי בשער הציון שם, ואכן כן כתוב כדבריך שכל שלא עמד לתקן משאו אף שעמד לאיזה צורך שהוא מקרי עמידה לפוש.
וא"כ בניד"ד דעמד במעבר חציה או רמזור הוה כעומד לפוש.
 
 

fantian

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
לומד ומתענין אמר:
עיין שער הציון שמט ס"ק יח שדיבר להדיא על אופן כזה, ומצדד שכל שלא עמד לתקן משאו אף שעמד לאיזה צורך שהוא מקרי עמידה לפוש, ועיי"ש מה שתמה על רבינו ירוחם

יישר כחכם.
עיינתי בשער הציון שם, ואכן כן כתוב כדבריך שכל שלא עמד לתקן משאו אף שעמד לאיזה צורך שהוא מקרי עמידה לפוש.
וא"כ בניד"ד דעמד במעבר חציה או רמזור הוה כעומד לפוש.
ונראה לבאר, שבעמד לכתף הוא לצורך הדבר שהוא מוציא, וע"כ הוי חלק מההוצאה, משאי"כ בעומד ברמזור הוא לצורך שלא יסתכן, ולא הוי חלק מההוצאה. (וקצת סמך לדבר שהרי גם בעומד לפוש זה כדי שהוא יהיה לו כח להמשיך לסיוב, וזה צורך, אבל כיון שלא הוי חלק מההוצאה עצמה, פטור).
 
 
חלק עליון תַחתִית