עירובין ק ע"ב - איך יתכן שלא נמצאו אנשים נבונים בדור דעה???

חזק וברוך

משתמש ותיק
עירובין ק ע"ב
אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יוחנן, כל אשה שתובעת בעלה לדבר מצוה הווין לה בנים שאפילו בדורו של משה לא היו כמותן, דאילו בדורו של משה כתיב הבו לכם אנשים חכמים ונבנים וידעים לשבטיכם, וכתיב ואקח את ראשי שבטיכם אנשים חכמים וידעים, ואילו נבונים לא אשכח. ואילו גבי לאה כתיב ותצא לאה לקראתו ותאמר אלי תבוא כי שכר שכרתיך, וכתיב ומבני יששכר יודעי בינה לעתים לדעת מה יעשה ישראל ראשיהם מאתים וכל אחיהם על פיהם.

ויש לתמוה כיצד אירע שבדור המדבר - דור דעה - לא נמצאו נבונים בין כל ששים רבוא מישראל? וביותר יש לתמוה, להיכן נעלמו במדבר בני יששכר היודעי בינה לעתים?

והנה רש"י כתב ש'נבונים' היינו להבין דבר מתוך דבר. הבסיס של ענין זה הוא עצמאות המחשבה, ובנוסף הדבר דורש תירגול ואימון. בני ישראל במצרים היו עבדים והורגלו לא לחשוב - "תכבד העבודה על האנשים ואל ישעו בדברי שקר", וגם כשהגיעו למדבר וקיבלו את התורה, עדיין לא נזקקו לעצמאות מחשבתית, שהרי על כל שאלה ושאלה היו פונים למשה ומקבלים תשובה ממשה רבינו - הלכה למשה מסיני.
דווקא יתרו, הוא סמל ודוגמא לעצמאות מחשבתית, שהרי בדק את כל העבודה זרה שבעולם, ולבסוף בחר להצטרף לישראל. הוא האיש שביקש שיהיו 'נבונים' בעלי עצמאות במחשבתם. אך הזן הזה לא היה קיים בעם ישראל באותה תקופה.

מנגד - לאה שביקשה 'אלי תבא' הפגינה עצמאות ויוזמה באותו מעשה.  את הכח הזה של העצמאות היא הורישה ליששכר שנולד מאותו לילה, ותכונה זו עברה לבניו אחריו. אמנם בדור המדבר התכונה הזו לא התבטאה אצלם, מפני שלא 'התרגלו לחשוב', אך אחרי הגיעו לארץ יצאה תכונה זו מן הכח אל הפועל, והם השתמשו בה להבין דבר מתוך דבר, ולהורות לישראל בשאלות החדשות המתעוררות בכל עת.
 

במבי

משתמש ותיק
שלמדתי סוגיא זאת התקשיתי שהרי "תחת התפוח עוררתיך" שהיו בנות ישראל מביאות דגים ושופתות אותם ונזקקים להם בין שפתיים וא"כ בנות ישראל במצרים תבעו בעליהן לדבר מצווה !

ואולי במצריים זה היה בגדר של מעשה והרבה יותר מרמז ולאה רק רמזה לו, ואמרה "אלי" שזה כמו "אולי" שזה ספק על הצד החיובי שרוצה המסתפק שיתקיים הדבר (בשם הגאון)
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
חזק וברוך אמר:
עירובין ק ע"ב
אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יוחנן, כל אשה שתובעת בעלה לדבר מצוה הווין לה בנים שאפילו בדורו של משה לא היו כמותן, דאילו בדורו של משה כתיב הבו לכם אנשים חכמים ונבנים וידעים לשבטיכם, וכתיב ואקח את ראשי שבטיכם אנשים חכמים וידעים, ואילו נבונים לא אשכח. ואילו גבי לאה כתיב ותצא לאה לקראתו ותאמר אלי תבוא כי שכר שכרתיך, וכתיב ומבני יששכר יודעי בינה לעתים לדעת מה יעשה ישראל ראשיהם מאתים וכל אחיהם על פיהם.

ויש לתמוה כיצד אירע שבדור המדבר - דור דעה - לא נמצאו נבונים בין כל ששים רבוא מישראל? וביותר יש לתמוה, להיכן נעלמו במדבר בני יששכר היודעי בינה לעתים?
על דרך הפשט, לק''מ כי הכל יחסי, נבון גדול יחשב חסר בינה ליד גדול הימנו, ומשה חיפש בדרגה שמתאימה לדרגתו, באופן יחסי.
 
 
חלק עליון תַחתִית