נגר שיש בראשו גלוסטרא (טוש"ע שיג א ב)

עמנואל

משתמש ותיק
1. דעת רש"י
הגאון (שיג ב) סבור שרש"י מתיר נעילה בנגר שיש בראשו גלוסטרא גם אם אינו קשור, וכתב שכן דעת הטור (למרות שהב"י מביא בזה גרסאות).

וקשה, מדוע נקט בתלמוד (בעירובין קב א) דפליגי באינו ניטל באגדו, הרי רבי יוסי מתיר אפילו אינו קשור. וקשה ליישב כמ"ש הגאון דמשום ר"א נקט הכי, דהא כחא דהיתרא עדיף וגם הלכה כר"י וכדברי ט"ז.

והנה מדברי הגאון נראה שהוא סבור שלדעת רש"י נגר שיש בראשו גלוסטרא היינו בוכנא, אך מדברי רש"י במשנה משמע דהוי ראוי לבוכנא ואפשר דלא הוי כבוכנא ממש שבו א"צ קשירה. 

עוד קשה דבעי רב נחומי בר זכריה בעשה לו בית יד, ופירש רש"י דבעי האם צריך קשירה, והרי אפילו יש בראשו גלוסטרא ולא עשה בו מעשה א"צ קשירה. ואפשר שרב נחומי לא ידע פירוש זה בדברי רבי יוסי, ולא שאל על נגר שיש בראשו גלוסטרא מפני שאפשר שזהו המעשה שבא לידו. אך צ"ע מנ"ל לרש"י הא כל עוד דרב נחומי לא ידע לה.

ולכן נראה שדברי רש"י "ורבי יוסי סבר גלוסטרא מהניא ליה דכיון דכלי הוא לא הוי כבנין" - מהם הוכיח הגאון את שיטתו בדעת רש"י - מכוונים לכך שלר"י מהניא ליה דלא חשיב כבנין ולהכי מהני ביה אינו ניטל באגדו. וכדעת הב"י.

2. בגמרא בעי נקמז מהו, היינו שנפחתה האיסקופה והנגר נוקב בארץ, ואסר משום דמי לבניין. וכתב המשנה ברורה (סקכ"א) "ואם עשה לו בית יד [הוא כמו גלוסטרא דלעיל ודומה למקבת שכותשין בו בשמים אך לעיל איירי דהגלוסטרא היה בו ממילא וכאן איירינן דעשה אותו בידים] מוכח דכלי הוא ותו לא מחזי כבונה דאין דרך לשקע כלי בבנין לבטלו שם וכיון שעשה בו מעשה לעשותו כלי שרי ואפילו אינו קשור כ"כ ב"י. והביא ראיה מן הרי"ף."

הנה בבית יוסף לא מצאתי שאפילו באינו קשור לא דמי לבניין ואפשר שכל ההיתר דנקמז בשיש לו בית יד הוא דווקא בקשור. גם אפשר דבעשה לו בית יד בעי קשירה ולא עדיף על שיש בו גלוסטרא אלא בכך דהותר בו נקמז.
 
חלק עליון תַחתִית