הערות והארות מסכת פסחים

שמואל דוד

משתמש ותיק
פסחים דף ד. 

ותניא וכל היום כולו כשר למילה אלא שזריזין מקדימים למצות שנאמר (בראשית כב, ג) וישכם אברהם בבקר

יש לעיין מדוע לא למדו כן מ״וישכם אברהם בבקר ויקח לחם וחמת״ בפרק כא
 

HaimL

משתמש ותיק
שמואל דוד אמר:
פסחים דף ד. 

ותניא וכל היום כולו כשר למילה אלא שזריזין מקדימים למצות שנאמר (בראשית כב, ג) וישכם אברהם בבקר

יש לעיין מדוע לא למדו כן מ״וישכם אברהם בבקר ויקח לחם וחמת״ בפרק כא
בפשטות, מפני ששם היה הציווי ע"פ הדיבור גרש האמה הזאת ואת בנה וגו', ומאחר שציווה עליו הקב"ה, כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקולה וגו' נזדרז לגרשו. אבל לא היינו לומדים משם זריזין מקדימין במ"ע בעלמא.
 
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
HaimL אמר:
ומאחר שציווה עליו הקב"ה, כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקולה וגו' נזדרז לגרשו. אבל לא היינו לומדים משם זריזין מקדימין במ"ע בעלמא.
א. וכי עקידת יצחק (שממנו למד הגמ') לא היה ציווי של הקב"ה?
ב. וכי כל המצוות אינם ציווי של הקב"ה?
 

HaimL

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
HaimL אמר:
ומאחר שציווה עליו הקב"ה, כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקולה וגו' נזדרז לגרשו. אבל לא היינו לומדים משם זריזין מקדימין במ"ע בעלמא.
א. וכי עקידת יצחק (שממנו למד הגמ') לא היה ציווי של הקב"ה?
ב. וכי כל המצוות אינם ציווי של הקב"ה?
כוונתי הייתה שבגירושו של ישמעאל היה צד של הרחקת הרע, ולפיכך לא עיכב לגרשו וליכא למילף מיניה בעלמא
 
 

נדיב לב

משתמש ותיק
שמואל דוד אמר:
פסחים דף ד. 

ותניא וכל היום כולו כשר למילה אלא שזריזין מקדימים למצות שנאמר (בראשית כב, ג) וישכם אברהם בבקר

יש לעיין מדוע לא למדו כן מ״וישכם אברהם בבקר ויקח לחם וחמת״ בפרק כא


יש ליישב על פי מה שכתבו המפרשים שאברהם שנא את ישמעאל שיצא לתרבות רעה ומשום כך שלחו עם מעט מים ולחם ולא נתן בידו כסף זהב וגמלים וכיו"ב, ורבינו בחיי עוד כתב לפרש שאברהם התנהג עם ישמעאל כשונא, משום מה שראה בנבואתו.

ולפי זה, לא יפלא מה שחז"ל לא הביאו ראיה מהשכמה האמורה לגבי ישמעאל, שאפשר לתלות השכמתו מפני שנאתו את ישמעאל ורצונו העצמי לגרשו, משא"כ בהשכמה לעקידה, מלבד ציוי ה' לא היה מעורב רצון עצמי של אברהם לבצע זאת, להיפך.
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
HaimL אמר:
יושב אוהלים אמר:
HaimL אמר:
ומאחר שציווה עליו הקב"ה, כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקולה וגו' נזדרז לגרשו. אבל לא היינו לומדים משם זריזין מקדימין במ"ע בעלמא.
א. וכי עקידת יצחק (שממנו למד הגמ') לא היה ציווי של הקב"ה?
ב. וכי כל המצוות אינם ציווי של הקב"ה?
כוונתי הייתה שבגירושו של ישמעאל היה צד של הרחקת הרע, ולפיכך לא עיכב לגרשו וליכא למילף מיניה בעלמא
ז"א שהיינו חושבים שרק במצוות שיש בהם "סור מרע" יש דין זריזין, ולא במצוות שיש בהם "עשה טוב"?
 
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
נדיב לב אמר:
שאפשר לתלות השכמתו מפני שנאתו את ישמעאל ורצונו העצמי לגרשו...
בהשכמה לעקידה, מלבד ציוי ה' לא היה מעורב רצון עצמי של אברהם לבצע זאת, להיפך.
וכי שנאת אברהם לישמעאל היה ח"ו מעורב בו "רצון עצמי"?? כל מה שעשה אברהם אבינו לא עשאו אלא אך ורק מפני רצון ה'.
וה"נ לא נכון מה שהוספת בסוף המשפט המילה "להיפך" גם זה לא נכון - לא היה לאברהם אבינו שום "רצון עצמי" ח"ו לא לבצע את רצון ה'.
 

נדיב לב

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
נדיב לב אמר:
שאפשר לתלות השכמתו מפני שנאתו את ישמעאל ורצונו העצמי לגרשו...
בהשכמה לעקידה, מלבד ציוי ה' לא היה מעורב רצון עצמי של אברהם לבצע זאת, להיפך.
וכי שנאת אברהם לישמעאל היה ח"ו מעורב בו "רצון עצמי"?? כל מה שעשה אברהם אבינו לא עשאו אלא אך ורק מפני רצון ה'.
וה"נ לא נכון מה שהוספת בסוף המשפט המילה "להיפך" גם זה לא נכון - לא היה לאברהם אבינו שום "רצון עצמי" ח"ו לא לבצע את רצון ה'.

כנראה לא הבנת דברי. מה שכתבתי להיפך, הכוונה לולא רצון ה' וודאי שלא היה עוקד את בנו ופשוט. ובשנאת אברהם את ישמעאל ראה מה שכתב הרמב"ן שם להדיא, ורבינו בחיי ועוד מפרשים. וכמובן אינה שנאה כשונא אדם לחבירו בשל מה בכך, אלא בגלל שיצא לתרבות רעה או נבואה ופשוט.
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
נדיב לב אמר:
יושב אוהלים אמר:
נדיב לב אמר:
שאפשר לתלות השכמתו מפני שנאתו את ישמעאל ורצונו העצמי לגרשו...
בהשכמה לעקידה, מלבד ציוי ה' לא היה מעורב רצון עצמי של אברהם לבצע זאת, להיפך.
וכי שנאת אברהם לישמעאל היה ח"ו מעורב בו "רצון עצמי"?? כל מה שעשה אברהם אבינו לא עשאו אלא אך ורק מפני רצון ה'.
וה"נ לא נכון מה שהוספת בסוף המשפט המילה "להיפך" גם זה לא נכון - לא היה לאברהם אבינו שום "רצון עצמי" ח"ו לא לבצע את רצון ה'.
 
כנראה לא הבנת דברי. מה שכתבתי להיפך, הכוונה לולא רצון ה' וודאי שלא היה עוקד את בנו ופשוט. ובשנאת אברהם את ישמעאל ראה מה שכתב הרמב"ן שם להדיא, ורבינו בחיי ועוד מפרשים. וכמובן אינה שנאה כשונא אדם לחבירו בשל מה בכך, אלא בגלל שיצא לתרבות רעה או נבואה ופשוט.
לא יתכן שאברהם אבינו ישנא מי שיצא לתרבות רעה, אם זה לא רצון השם. לא היה אצל אברהם כלל וכלל המושג של "רצון עצמי" הכל היה אך ורק כפוף לרצון השם.
אני לא אומר את זה מעצמי, אלא זה מדברי הגרי"ז זצ"ל שהתנגד בצורה מאוד חזקה למי שאמר שיעקב אבינו קרא קריאת שמע כשהגיע יוסף אליו כדי להעביר את האהבה שעלה אצלו כשראה את יוסף אחרי כמה שנים שלא ראוהו לאהבת השם.
ואמר הגרי"ז זצ"ל שזה לא נכון, וזה זלזול במעלת האבות לומר כן, כי אין כאן שני דברים, כי גם האהבה שאהב יעקב אבינו ליוסף היה כל כולו אך ורק חלק  מעבודת השם שלו, ואצל האבות הקדושים לא היה כזה מושג כלל שום מעשה ושום רגש שלא היה חלק מהרצון לקיים את רצון השם.
 

HaimL

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
HaimL אמר:
יושב אוהלים אמר:
א. וכי עקידת יצחק (שממנו למד הגמ') לא היה ציווי של הקב"ה?
ב. וכי כל המצוות אינם ציווי של הקב"ה?
כוונתי הייתה שבגירושו של ישמעאל היה צד של הרחקת הרע, ולפיכך לא עיכב לגרשו וליכא למילף מיניה בעלמא
ז"א שהיינו חושבים שרק במצוות שיש בהם "סור מרע" יש דין זריזין, ולא במצוות שיש בהם "עשה טוב"?
 בערך. לא היינו לומדים דין זריזות מגירושו של ישמעאל, מפני שבגירושו ישנו טעם גדול להשכמה - הרחקת הרע.
 
 

נדיב לב

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
נדיב לב אמר:
יושב אוהלים אמר:
וכי שנאת אברהם לישמעאל היה ח"ו מעורב בו "רצון עצמי"?? כל מה שעשה אברהם אבינו לא עשאו אלא אך ורק מפני רצון ה'.
וה"נ לא נכון מה שהוספת בסוף המשפט המילה "להיפך" גם זה לא נכון - לא היה לאברהם אבינו שום "רצון עצמי" ח"ו לא לבצע את רצון ה'.
 
כנראה לא הבנת דברי. מה שכתבתי להיפך, הכוונה לולא רצון ה' וודאי שלא היה עוקד את בנו ופשוט. ובשנאת אברהם את ישמעאל ראה מה שכתב הרמב"ן שם להדיא, ורבינו בחיי ועוד מפרשים. וכמובן אינה שנאה כשונא אדם לחבירו בשל מה בכך, אלא בגלל שיצא לתרבות רעה או נבואה ופשוט.
לא יתכן שאברהם אבינו ישנא מי שיצא לתרבות רעה, אם זה לא רצון השם. לא היה אצל אברהם כלל וכלל המושג של "רצון עצמי" הכל היה אך ורק כפוף לרצון השם.
 

שים לב, אני לא כותב שכך באמת היה, אלא שחז"ל לא הביאו ראיה מהשכמה האמורה לגבי ישמעאל משום שהיה צד לטעון שמפני שנאתו או בגלל שיצא לתרבות רעה או מה שראה בנביאות. ומדברי רש"י ורבינו בחיי אפשר ללמוד מה המניע לשנאתו.

רש"י (פרק כא פסוק יד) לחם וחמת מים - ולא כסף וזהב לפי שהיה שונאו על שיצא לתרבות רעה:
רבנו בחיי כתב: ויתכן לומר כי מה שגירש אותו בלחם ומים שיכלול ענין אחר, והוא שאברהם ראה במראה הנבואה שעתידים בניו להשתעבד תחת ידי ישמעאל, וכי ישנאו אותם שנאה גדולה שאין אומה בעולם שיהיו שונאים לישראל כבני ישמעאל, ועל כן התנהג אברהם עמו כמו שראוי להתנהג עם השונא ונתן לו לחם ומים, הוא שכתוב (משלי כה, כא) אם רעב שונאך האכילהו לחם ואם צמא השקהו מים:



ועל מה שהוספת לאחר זמן מדברי הגרי"ז, איני מוצא הערה על דברי וכמו שהסברתי, בוודאי לא על מלאכים כראשונים.
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
HaimL אמר:
יושב אוהלים אמר:
HaimL אמר:
כוונתי הייתה שבגירושו של ישמעאל היה צד של הרחקת הרע, ולפיכך לא עיכב לגרשו וליכא למילף מיניה בעלמא
ז"א שהיינו חושבים שרק במצוות שיש בהם "סור מרע" יש דין זריזין, ולא במצוות שיש בהם "עשה טוב"?
 בערך. לא היינו לומדים דין זריזות מגירושו של ישמעאל, מפני שבגירושו ישנו טעם גדול להשכמה - הרחקת הרע.


והייתי אומר ש"סור מרע" הוא אולי מספיק "טעם גדול" כדי להזדרז, אבל עשה טוב אולי אינו מספיק "טעם גדול" בשביל שנוכל ללמוד משם שיש להזדרז?
 
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
נדיב לב אמר:
אני לא כותב שכך באמת היה, אלא שחז"ל לא הביאו ראיה מהשכמה האמורה לגבי ישמעאל משום שהיה צד לטעון שמפני שנאתו או בגלל שיצא לתרבות רעה או מה שראה בנביאות. ומדברי רש"י ורבינו בחיי אפשר ללמוד מה המניע לשנאתו.
אבל כאשר רש"י ורבנו בחיי כותבים ששנאו מפני שיצא לתרבות רעה, חייבים לומר שזה לא היה רצון עצמי, וכנ"ל, והגירוש בודאי היה רצון השם כי נצטווה להדיא לעשות כן, מלבד זה שאצל אברהם כל מה שעשה הוא לא רצון עצמי, וא"כ למה אי אפשר ללמוד מזה שכשבא אברהם לקיים את רצון השם הוא הזדרז, ה"נ בכל המצוות כשבאים לקיים את רצון השם יש להזדרז?
 

קדמא ואזלא

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
HaimL אמר:
יושב אוהלים אמר:
ז"א שהיינו חושבים שרק במצוות שיש בהם "סור מרע" יש דין זריזין, ולא במצוות שיש בהם "עשה טוב"?
 בערך. לא היינו לומדים דין זריזות מגירושו של ישמעאל, מפני שבגירושו ישנו טעם גדול להשכמה - הרחקת הרע.


והייתי אומר ש"סור מרע" הוא אולי מספיק "טעם גדול" כדי להזדרז, אבל עשה טוב אולי אינו מספיק "טעם גדול" בשביל שנוכל ללמוד משם שיש להזדרז?
מה לא מובן? הייתי אומר שאין עניין להזדרז, אבל את הרע יש להרחיק מיד ולא להשהותו כלל.
 
 

נדיב לב

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
נדיב לב אמר:
אני לא כותב שכך באמת היה, אלא שחז"ל לא הביאו ראיה מהשכמה האמורה לגבי ישמעאל משום שהיה צד לטעון שמפני שנאתו או בגלל שיצא לתרבות רעה או מה שראה בנביאות. ומדברי רש"י ורבינו בחיי אפשר ללמוד מה המניע לשנאתו.
אבל כאשר רש"י ורבנו בחיי כותבים ששנאו מפני שיצא לתרבות רעה, חייבים לומר שזה לא היה רצון עצמי, וכנ"ל, והגירוש בודאי היה רצון השם כי נצטווה להדיא לעשות כן, מלבד זה שאצל אברהם כל מה שעשה הוא לא רצון עצמי, וא"כ למה אי אפשר ללמוד מזה שכשבא אברהם לקיים את רצון השם הוא הזדרז, ה"נ בכל המצוות כשבאים לקיים את רצון השם יש להזדרז?

האבן עזרא במקום אכן תמה על השואלים המחפשים הסברים מדוע שלחו ריקם, הרי עשה אברהם ככל אשר צווהו ה' עיי"ש. אבל רש"י רבינו בחיי, לא הסתפקו בכך, ששלחו ריקם בגלל ציווי ה' ותו לא, אלא ביארו משום שיצא לתרבות רעה או ממה שראה בנביאות. [אולי ס"ל שציוי ה' לשלחו אבל לא בצורה כזו]

כמו כן עלה בדעתי לפרש עוד פשט בשאלה, שאמנם בשורה תחתונה טעמים הללו הם בכלל רצון ה' [בפרט טעמו של רבינו בחיי] אבל אינו ציווי ה' לגמרי משא"כ בהשכמת אברהם לעקידה, זה היה ציוי ה' נטו ולא רק רצון ה'. וכידוע החילוק בין רצון ה' לציווי ה'. [לפי המהלך הראשון]

אבן עזרא - וחמת מים - כלי ויתכן להיותו מעור או מעץ וכמוהו מספח חמתך. ורבים יתמהו מאברהם איך גרש בנו גם שלח בן עם אמו ריקם ואיה נדבת לבו והתימה מאלה שיתמהו כי אברהם עשה ככל אשר צוהו ה'. ואלו היה נותן ממון להגר שלא ברצון שרה לא שמר מצות השם. והנה באחרונה אחרי מות שרה נתן מתנות לבני ישמעאל:
 

HaimL

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
HaimL אמר:
יושב אוהלים אמר:
ז"א שהיינו חושבים שרק במצוות שיש בהם "סור מרע" יש דין זריזין, ולא במצוות שיש בהם "עשה טוב"?
 בערך. לא היינו לומדים דין זריזות מגירושו של ישמעאל, מפני שבגירושו ישנו טעם גדול להשכמה - הרחקת הרע.


והייתי אומר ש"סור מרע" הוא אולי מספיק "טעם גדול" כדי להזדרז, אבל עשה טוב אולי אינו מספיק "טעם גדול" בשביל שנוכל ללמוד משם שיש להזדרז?
בעשה טוב לא היינו יודעים שיש זריזות. אולי היינו דוחים את העשה למועד מאוחר יותר, בכדי להשלים איזה סדר של הלימוד. אבל בהרחקת הרע, ברור שלא ניתן לעשות זאת, מאחר ויש להשבית את נזקו של הרע, ואין אפשרות לשהות בהרחקתו. 
 
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
קדמא ואזלא אמר:
את הרע יש להרחיק מיד ולא להשהותו כלל.
ואת הטוב עושים מתי שמזדמן לי, אין לחץ, לא צריך למהר...?

HaimL אמר:
בעשה טוב לא היינו יודעים שיש זריזות. אולי היינו דוחים את העשה למועד מאוחר יותר, בכדי להשלים איזה סדר של הלימוד. אבל בהרחקת הרע, ברור שלא ניתן לעשות זאת, מאחר ויש להשבית את נזקו של הרע, ואין אפשרות לשהות בהרחקתו.
ולמה בעשה טוב אין צריך לעשותו בזריזות כי דחוף כרגע לעשות את התיקון שצריך לעשות?
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
נדיב לב אמר:
לא הסתפקו בכך, ששלחו ריקם בגלל ציווי ה' ותו לא, אלא ביארו משום שיצא לתרבות רעה או ממה שראה בנביאות. [אולי ס"ל שציוי ה' לשלחו אבל לא בצורה כזו]
אברהם אבינו לא היה עושה שום דבר על דעת עצמו שאינו חושב שזה רצון השם.

נדיב לב אמר:
בשורה תחתונה טעמים הללו הם בכלל רצון ה' [בפרט טעמו של רבינו בחיי] אבל אינו ציווי ה' לגמרי משא"כ בהשכמת אברהם לעקידה, זה היה ציוי ה' נטו ולא רק רצון ה'. וכידוע החילוק בין רצון ה' לציווי ה'. [לפי המהלך הראשון]
ולאו קל וחומר הוא אם הזדרז רק בשביל "רצון ה'" אף שאינו ציווי אז כ"ש שצריכים להזדרז לשאר מצוות שהם ציווי השם ממש.
 

HaimL

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
קדמא ואזלא אמר:
את הרע יש להרחיק מיד ולא להשהותו כלל.
ואת הטוב עושים מתי שמזדמן לי, אין לחץ, לא צריך למהר...?
HaimL אמר:
בעשה טוב לא היינו יודעים שיש זריזות. אולי היינו דוחים את העשה למועד מאוחר יותר, בכדי להשלים איזה סדר של הלימוד. אבל בהרחקת הרע, ברור שלא ניתן לעשות זאת, מאחר ויש להשבית את נזקו של הרע, ואין אפשרות לשהות בהרחקתו.
ולמה בעשה טוב אין צריך לעשותו בזריזות כי דחוף כרגע לעשות את התיקון שצריך לעשות?
עשה טוב זה לא בהכרח תיקון של ליקוי שהכרחי לסלקו במהירות. שנינו

מתני' אכל היום כשר לקריאת המגילה בולקריאת ההלל גולתקיעת שופר דולנטילת לולב הולתפלת המוספין וולמוספין זולוידוי הפרים חולוידוי מעשר טולוידוי יוהכ"פ ילסמיכה לשחיטה לתנופה להגשה לקמיצה ולהקטרה למליקה ולקבלה ולהזיה כולהשקיית סוטה לולעריפת העגלה מולטהרת המצורע (וכו')

כלומר, כל אחד מאלה הוא פעולה חיובית שיש לעשותה אבל כל היום כשר וישר. אין דחיפות בדבר. אבל, לאחר שלומדים את הזריזות מאברהם אז כן יש מעלה להקדים
 
 

קדמא ואזלא

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
קדמא ואזלא אמר:
את הרע יש להרחיק מיד ולא להשהותו כלל.
ואת הטוב עושים מתי שמזדמן לי, אין לחץ, לא צריך למהר...?
הגמרא שם לומדת זריזות במצוות מקרא, ולא מסברא.

וע"ז נשאל כאן, למה לא הובא קרא המוקדם יותר דפרק כא,

והתשובה, דמפרק כא אין ראי' לזריזות במצוות, וכמ"ש @HaimL.
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
HaimL אמר:
עשה טוב זה לא בהכרח תיקון של ליקוי שהכרחי לסלקו במהירות
אתה הכנסת את המילים "של ליקוי" לא כתבתי תיקון של ליקוי, כתבתי תיקון שדחוף לעשותו. כל מצוה בתורה הוא "תיקון העולם, חלקם תיקון של ליקויים וחלקם תיקון של בניה מתקנת.
HaimL אמר:
כלומר, כל אחד מאלה הוא פעולה חיובית שיש לעשותה אבל כל היום כשר וישר. אין דחיפות בדבר
מנא לך ש"כשר" פירושו ש"אין דחיפות" - אולי לגבי עצם קיום המצוה זה כשר, אבל לגבי הדחיפות שלו יש דין שנלמד מאברהם שיש בכל מצוות השם יש דחיפות לעשותם כמה שיותר מוקדם, והדק"ל למה לא היה אפשר ללמוד דחיפות זו מזריזותו של א"א אצל ישמעאל.

הרי גם במצוות שמטרתם הוא "סור מרע" מצד עצם קיום המצוה אין דחיפות, אלא מצד המטרה שלו, וה"נ אפשר לומר לגבי מצוות של עשה טוב.
 

HaimL

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
HaimL אמר:
עשה טוב זה לא בהכרח תיקון של ליקוי שהכרחי לסלקו במהירות
אתה הכנסת את המילים "של ליקוי" לא כתבתי תיקון של ליקוי, כתבתי תיקון שדחוף לעשותו. כל מצוה בתורה הוא "תיקון העולם, חלקם תיקון של ליקויים וחלקם תיקון של בניה מתקנת.
HaimL אמר:
כלומר, כל אחד מאלה הוא פעולה חיובית שיש לעשותה אבל כל היום כשר וישר. אין דחיפות בדבר
מנא לך ש"כשר" פירושו ש"אין דחיפות" - אולי לגבי עצם קיום המצוה זה כשר, אבל לגבי הדחיפות שלו יש דין שנלמד מאברהם שיש בכל מצוות השם יש דחיפות לעשותם כמה שיותר מוקדם, והדק"ל למה לא היה אפשר ללמוד דחיפות זו מזריזותו של א"א אצל ישמעאל.
אני הכנסתי את המילים האלה, בדיוק כדי לחלק. מצוות עשה היא אולי תיקון העולם, אבל אין איזה גורם או ליקוי שדורש תיקון דחוף. בניגוד לזה, הרחקת הרע דחופה, כי בכל רגע שנמצא הרע, הוא פועל עוד רוע. לענייננו, אחרי שהקב"ה גילה לאברהם ששרה צודקת בנבואתה, הוא הפך את לבבו לשנוא את ישמעאל והזדרז לגרשו מביתו.

וזאת הסיבה שלא ניתן ללמוד זריזות של מ"ע מישמעאל כי שם הייתה הרחקת הרע. אחרי שאנחנו לומדים ממ"ע שקיים אברהם בזריזות, אז אנחנו מבינים, שלמרות שמעיקר הדין, כל היום כשר לתקן את העולם במצווה, אעפ"כ ראוי ומעולה להקדים את עשיית התיקון הזה.
 
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
HaimL אמר:
אין איזה גורם ...שדורש תיקון דחוף.
האם אתה מומחה בכל "תיקוני העולם" שאתה יודע שהתיקונים האלה כולם אינם דחופים?
HaimL אמר:
הרחקת הרע דחופה, כי בכל רגע שנמצא הרע, הוא פועל עוד רוע
האם אתה מומחה בכל "תיקוני העולם" של ביעור הרע, שאתה יודע שהתיקונים האלה כולם דחופים, ושכל תיקון רע אם לא מתקנים אותו הוא גורם עוד רע, אולי זה כמו מי שיש לו כתם על בגדו שזה דבר רע, אבל אם לא ינקהו זה רק ימשיך להיות שם ולא יגרום עוד רע?
אם כן כתוב בספרי קבלה אז אקבלנו כי אני יודע שאינני יודע קבלה.
 

HaimL

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
HaimL אמר:
אין איזה גורם ...שדורש תיקון דחוף.
האם אתה מומחה בכל "תיקוני העולם" שאתה יודע שהתיקונים האלה כולם אינם דחופים?
HaimL אמר:
הרחקת הרע דחופה, כי בכל רגע שנמצא הרע, הוא פועל עוד רוע
האם אתה מומחה בכל "תיקוני העולם" של ביעור הרע, שאתה יודע שהתיקונים האלה כולם דחופים, ושכל תיקון רע אם לא מתקנים אותו הוא גורם עוד רע, אולי זה כמו מי שיש לו כתם על בגדו שזה דבר רע, אבל אם לא ינקהו זה רק ימשיך להיות שם ולא יגרום עוד רע?
אם כן כתוב בספרי קבלה אז אקבלנו כי אני יודע שאינני יודע קבלה.
אני אינני מומחה. התנאים הקדושים מומחים. והם שנו, כל היום כשר וכו'.

בנוגע לישמעאל, אין כאן שום רוע רוחני ונסתר. מפורש ברש"י (וגם הזכירו זאת), שאברהם שנא את ישמעאל על שיצא לתרבות רעה. ממילא, מסתבר לומר שהרחיק את ישמעאל מביתו מיד, בכדי שלא ישפיע על יצחק (מה גם שפירש"י, מצחק, מלשון ע"ז ג"ע וש"ד, הרי שהיה בחזקת סכנה). 

 
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
HaimL אמר:
אני אינני מומחה. התנאים הקדושים מומחים. והם שנו, כל היום כשר וכו'.
ושוב אם אתה לא מומחה מעצמך על סמך מה אתה עושה "פרשנות" ל'כל היום כשר' שכוונתו ש"אין דחיפות" מצד התיקון אולי רק מצד עצם קיום ידי חובת מצוותו אין דחיפות אבל מצד התיקון כן יש, שהרי אתה לא אומר שהדחיפות בסור מרע הוא מצד הקיום אלא מצד המטרה, וה"נ בה.
(אני מתנצל על חזרת הדברים כצורתם הרי לא התייחסת לשאלתי).
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
HaimL אמר:
אין כאן שום רוע רוחני ונסתר. מפורש ברש"י (וגם הזכירו זאת), שאברהם שנא את ישמעאל על שיצא לתרבות רעה.
וגם אני כבר כבר כתבתי לעיל שמה שמפורש ברש"י (וגם הזכירו זאת), שאברהם שנא את ישמעאל על שיצא לתרבות רעה אין פירושו שאברהם שנא את ישמעאל מדעת עצמו, אלא אך ורק משום הרוע הרוחני שהיה בו, והבין שרצון השם הוא שישנאהו, וכ"ש הגידרושין לא היה מצד שנאת עצמו אלא אך ורק משום ששמע מהקב"ה שהסיבה ששונא אותו הוא גם סיבה לגרשו מביתו, ומה שהזדרז לעשות כן הוא גם מפני שהזדרז לעשות רצון קונו ולא משום שרצה להזדרז לגרש את מי שהוא לא אוהב.
 

HaimL

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
HaimL אמר:
אני אינני מומחה. התנאים הקדושים מומחים. והם שנו, כל היום כשר וכו'.
ושוב אם אתה לא מומחה מעצמך על סמך מה אתה עושה "פרשנות" ל'כל היום כשר' שכוונתו ש"אין דחיפות" מצד התיקון אולי רק מצד עצם קיום ידי חובת מצוותו אין דחיפות אבל מצד התיקון כן יש, שהרי אתה לא אומר שהדחיפות בסור מרע הוא מצד הקיום אלא מצד המטרה, וה"נ בה.
(אני מתנצל על חזרת הדברים כצורתם הרי לא התייחסת לשאלתי).
מפני שבדיוק זהו החילוק בין הרחקת הרע לבין קיום מ"ע

לא משנה מה הנפעל מן המצווה הרי אנחנו לא מקיימים מצוות לפי חשבון, אלא מפני הציווי. ובזה גילו לנו חכמים שאין דחיפות, מצד קיום המצווה. אם אטול לולב בבוקר מוקדם, או רגע לפני השקיעה, המצווה תתקיים לחלוטין.

לעומת זאת, אם אברהם היה מתמהמה בהרחקתו של ישמעאל, ייתכן שהיה מפסיד את כוונת הציווי לחלוטין, שהרי כאן ישנו טעם מפורש "כי ביצחק ייקרא לך זרע", ואם ישמעאל היה מנצל שעה אחת בבוקר גירושו, כדי להדיח (חלילה) את יצחק לע"ז?

ולכן, אין ללמוד מהרחקתו של ישמעאל, שעצם קיומה היה תלוי בזריזות, למצוות עשה, שאין עצם קיומה תלוי בזריזות.

רק אחרי שלומדים מפסוק אחר, מבינים שלמרות שקיום העשה אינו מושפע בעצם משעת קיומו, מצד החפצא, אבל ראוי להקדים את עשייתו, מצד הגברא, הזריז לקיים
 
 
חלק עליון תַחתִית