בפשטות, מפני ששם היה הציווי ע"פ הדיבור גרש האמה הזאת ואת בנה וגו', ומאחר שציווה עליו הקב"ה, כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקולה וגו' נזדרז לגרשו. אבל לא היינו לומדים משם זריזין מקדימין במ"ע בעלמא.שמואל דוד אמר:פסחים דף ד.
ותניא וכל היום כולו כשר למילה אלא שזריזין מקדימים למצות שנאמר (בראשית כב, ג) וישכם אברהם בבקר
יש לעיין מדוע לא למדו כן מ״וישכם אברהם בבקר ויקח לחם וחמת״ בפרק כא
א. וכי עקידת יצחק (שממנו למד הגמ') לא היה ציווי של הקב"ה?HaimL אמר:ומאחר שציווה עליו הקב"ה, כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקולה וגו' נזדרז לגרשו. אבל לא היינו לומדים משם זריזין מקדימין במ"ע בעלמא.
כוונתי הייתה שבגירושו של ישמעאל היה צד של הרחקת הרע, ולפיכך לא עיכב לגרשו וליכא למילף מיניה בעלמאיושב אוהלים אמר:א. וכי עקידת יצחק (שממנו למד הגמ') לא היה ציווי של הקב"ה?HaimL אמר:ומאחר שציווה עליו הקב"ה, כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקולה וגו' נזדרז לגרשו. אבל לא היינו לומדים משם זריזין מקדימין במ"ע בעלמא.
ב. וכי כל המצוות אינם ציווי של הקב"ה?
שמואל דוד אמר:פסחים דף ד.
ותניא וכל היום כולו כשר למילה אלא שזריזין מקדימים למצות שנאמר (בראשית כב, ג) וישכם אברהם בבקר
יש לעיין מדוע לא למדו כן מ״וישכם אברהם בבקר ויקח לחם וחמת״ בפרק כא
ז"א שהיינו חושבים שרק במצוות שיש בהם "סור מרע" יש דין זריזין, ולא במצוות שיש בהם "עשה טוב"?HaimL אמר:כוונתי הייתה שבגירושו של ישמעאל היה צד של הרחקת הרע, ולפיכך לא עיכב לגרשו וליכא למילף מיניה בעלמאיושב אוהלים אמר:א. וכי עקידת יצחק (שממנו למד הגמ') לא היה ציווי של הקב"ה?HaimL אמר:ומאחר שציווה עליו הקב"ה, כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקולה וגו' נזדרז לגרשו. אבל לא היינו לומדים משם זריזין מקדימין במ"ע בעלמא.
ב. וכי כל המצוות אינם ציווי של הקב"ה?
וכי שנאת אברהם לישמעאל היה ח"ו מעורב בו "רצון עצמי"?? כל מה שעשה אברהם אבינו לא עשאו אלא אך ורק מפני רצון ה'.נדיב לב אמר:שאפשר לתלות השכמתו מפני שנאתו את ישמעאל ורצונו העצמי לגרשו...
בהשכמה לעקידה, מלבד ציוי ה' לא היה מעורב רצון עצמי של אברהם לבצע זאת, להיפך.
יושב אוהלים אמר:וכי שנאת אברהם לישמעאל היה ח"ו מעורב בו "רצון עצמי"?? כל מה שעשה אברהם אבינו לא עשאו אלא אך ורק מפני רצון ה'.נדיב לב אמר:שאפשר לתלות השכמתו מפני שנאתו את ישמעאל ורצונו העצמי לגרשו...
בהשכמה לעקידה, מלבד ציוי ה' לא היה מעורב רצון עצמי של אברהם לבצע זאת, להיפך.
וה"נ לא נכון מה שהוספת בסוף המשפט המילה "להיפך" גם זה לא נכון - לא היה לאברהם אבינו שום "רצון עצמי" ח"ו לא לבצע את רצון ה'.
לא יתכן שאברהם אבינו ישנא מי שיצא לתרבות רעה, אם זה לא רצון השם. לא היה אצל אברהם כלל וכלל המושג של "רצון עצמי" הכל היה אך ורק כפוף לרצון השם.נדיב לב אמר:יושב אוהלים אמר:וכי שנאת אברהם לישמעאל היה ח"ו מעורב בו "רצון עצמי"?? כל מה שעשה אברהם אבינו לא עשאו אלא אך ורק מפני רצון ה'.נדיב לב אמר:שאפשר לתלות השכמתו מפני שנאתו את ישמעאל ורצונו העצמי לגרשו...
בהשכמה לעקידה, מלבד ציוי ה' לא היה מעורב רצון עצמי של אברהם לבצע זאת, להיפך.
וה"נ לא נכון מה שהוספת בסוף המשפט המילה "להיפך" גם זה לא נכון - לא היה לאברהם אבינו שום "רצון עצמי" ח"ו לא לבצע את רצון ה'.
כנראה לא הבנת דברי. מה שכתבתי להיפך, הכוונה לולא רצון ה' וודאי שלא היה עוקד את בנו ופשוט. ובשנאת אברהם את ישמעאל ראה מה שכתב הרמב"ן שם להדיא, ורבינו בחיי ועוד מפרשים. וכמובן אינה שנאה כשונא אדם לחבירו בשל מה בכך, אלא בגלל שיצא לתרבות רעה או נבואה ופשוט.
בערך. לא היינו לומדים דין זריזות מגירושו של ישמעאל, מפני שבגירושו ישנו טעם גדול להשכמה - הרחקת הרע.יושב אוהלים אמר:ז"א שהיינו חושבים שרק במצוות שיש בהם "סור מרע" יש דין זריזין, ולא במצוות שיש בהם "עשה טוב"?HaimL אמר:כוונתי הייתה שבגירושו של ישמעאל היה צד של הרחקת הרע, ולפיכך לא עיכב לגרשו וליכא למילף מיניה בעלמאיושב אוהלים אמר:א. וכי עקידת יצחק (שממנו למד הגמ') לא היה ציווי של הקב"ה?
ב. וכי כל המצוות אינם ציווי של הקב"ה?
יושב אוהלים אמר:לא יתכן שאברהם אבינו ישנא מי שיצא לתרבות רעה, אם זה לא רצון השם. לא היה אצל אברהם כלל וכלל המושג של "רצון עצמי" הכל היה אך ורק כפוף לרצון השם.נדיב לב אמר:יושב אוהלים אמר:וכי שנאת אברהם לישמעאל היה ח"ו מעורב בו "רצון עצמי"?? כל מה שעשה אברהם אבינו לא עשאו אלא אך ורק מפני רצון ה'.
וה"נ לא נכון מה שהוספת בסוף המשפט המילה "להיפך" גם זה לא נכון - לא היה לאברהם אבינו שום "רצון עצמי" ח"ו לא לבצע את רצון ה'.
כנראה לא הבנת דברי. מה שכתבתי להיפך, הכוונה לולא רצון ה' וודאי שלא היה עוקד את בנו ופשוט. ובשנאת אברהם את ישמעאל ראה מה שכתב הרמב"ן שם להדיא, ורבינו בחיי ועוד מפרשים. וכמובן אינה שנאה כשונא אדם לחבירו בשל מה בכך, אלא בגלל שיצא לתרבות רעה או נבואה ופשוט.
HaimL אמר:בערך. לא היינו לומדים דין זריזות מגירושו של ישמעאל, מפני שבגירושו ישנו טעם גדול להשכמה - הרחקת הרע.יושב אוהלים אמר:ז"א שהיינו חושבים שרק במצוות שיש בהם "סור מרע" יש דין זריזין, ולא במצוות שיש בהם "עשה טוב"?HaimL אמר:כוונתי הייתה שבגירושו של ישמעאל היה צד של הרחקת הרע, ולפיכך לא עיכב לגרשו וליכא למילף מיניה בעלמא
אבל כאשר רש"י ורבנו בחיי כותבים ששנאו מפני שיצא לתרבות רעה, חייבים לומר שזה לא היה רצון עצמי, וכנ"ל, והגירוש בודאי היה רצון השם כי נצטווה להדיא לעשות כן, מלבד זה שאצל אברהם כל מה שעשה הוא לא רצון עצמי, וא"כ למה אי אפשר ללמוד מזה שכשבא אברהם לקיים את רצון השם הוא הזדרז, ה"נ בכל המצוות כשבאים לקיים את רצון השם יש להזדרז?נדיב לב אמר:אני לא כותב שכך באמת היה, אלא שחז"ל לא הביאו ראיה מהשכמה האמורה לגבי ישמעאל משום שהיה צד לטעון שמפני שנאתו או בגלל שיצא לתרבות רעה או מה שראה בנביאות. ומדברי רש"י ורבינו בחיי אפשר ללמוד מה המניע לשנאתו.
מה לא מובן? הייתי אומר שאין עניין להזדרז, אבל את הרע יש להרחיק מיד ולא להשהותו כלל.יושב אוהלים אמר:HaimL אמר:בערך. לא היינו לומדים דין זריזות מגירושו של ישמעאל, מפני שבגירושו ישנו טעם גדול להשכמה - הרחקת הרע.יושב אוהלים אמר:ז"א שהיינו חושבים שרק במצוות שיש בהם "סור מרע" יש דין זריזין, ולא במצוות שיש בהם "עשה טוב"?
והייתי אומר ש"סור מרע" הוא אולי מספיק "טעם גדול" כדי להזדרז, אבל עשה טוב אולי אינו מספיק "טעם גדול" בשביל שנוכל ללמוד משם שיש להזדרז?
יושב אוהלים אמר:אבל כאשר רש"י ורבנו בחיי כותבים ששנאו מפני שיצא לתרבות רעה, חייבים לומר שזה לא היה רצון עצמי, וכנ"ל, והגירוש בודאי היה רצון השם כי נצטווה להדיא לעשות כן, מלבד זה שאצל אברהם כל מה שעשה הוא לא רצון עצמי, וא"כ למה אי אפשר ללמוד מזה שכשבא אברהם לקיים את רצון השם הוא הזדרז, ה"נ בכל המצוות כשבאים לקיים את רצון השם יש להזדרז?נדיב לב אמר:אני לא כותב שכך באמת היה, אלא שחז"ל לא הביאו ראיה מהשכמה האמורה לגבי ישמעאל משום שהיה צד לטעון שמפני שנאתו או בגלל שיצא לתרבות רעה או מה שראה בנביאות. ומדברי רש"י ורבינו בחיי אפשר ללמוד מה המניע לשנאתו.
בעשה טוב לא היינו יודעים שיש זריזות. אולי היינו דוחים את העשה למועד מאוחר יותר, בכדי להשלים איזה סדר של הלימוד. אבל בהרחקת הרע, ברור שלא ניתן לעשות זאת, מאחר ויש להשבית את נזקו של הרע, ואין אפשרות לשהות בהרחקתו.יושב אוהלים אמר:HaimL אמר:בערך. לא היינו לומדים דין זריזות מגירושו של ישמעאל, מפני שבגירושו ישנו טעם גדול להשכמה - הרחקת הרע.יושב אוהלים אמר:ז"א שהיינו חושבים שרק במצוות שיש בהם "סור מרע" יש דין זריזין, ולא במצוות שיש בהם "עשה טוב"?
והייתי אומר ש"סור מרע" הוא אולי מספיק "טעם גדול" כדי להזדרז, אבל עשה טוב אולי אינו מספיק "טעם גדול" בשביל שנוכל ללמוד משם שיש להזדרז?
ואת הטוב עושים מתי שמזדמן לי, אין לחץ, לא צריך למהר...?קדמא ואזלא אמר:את הרע יש להרחיק מיד ולא להשהותו כלל.
ולמה בעשה טוב אין צריך לעשותו בזריזות כי דחוף כרגע לעשות את התיקון שצריך לעשות?HaimL אמר:בעשה טוב לא היינו יודעים שיש זריזות. אולי היינו דוחים את העשה למועד מאוחר יותר, בכדי להשלים איזה סדר של הלימוד. אבל בהרחקת הרע, ברור שלא ניתן לעשות זאת, מאחר ויש להשבית את נזקו של הרע, ואין אפשרות לשהות בהרחקתו.
אברהם אבינו לא היה עושה שום דבר על דעת עצמו שאינו חושב שזה רצון השם.נדיב לב אמר:לא הסתפקו בכך, ששלחו ריקם בגלל ציווי ה' ותו לא, אלא ביארו משום שיצא לתרבות רעה או ממה שראה בנביאות. [אולי ס"ל שציוי ה' לשלחו אבל לא בצורה כזו]
ולאו קל וחומר הוא אם הזדרז רק בשביל "רצון ה'" אף שאינו ציווי אז כ"ש שצריכים להזדרז לשאר מצוות שהם ציווי השם ממש.נדיב לב אמר:בשורה תחתונה טעמים הללו הם בכלל רצון ה' [בפרט טעמו של רבינו בחיי] אבל אינו ציווי ה' לגמרי משא"כ בהשכמת אברהם לעקידה, זה היה ציוי ה' נטו ולא רק רצון ה'. וכידוע החילוק בין רצון ה' לציווי ה'. [לפי המהלך הראשון]
עשה טוב זה לא בהכרח תיקון של ליקוי שהכרחי לסלקו במהירות. שנינויושב אוהלים אמר:ואת הטוב עושים מתי שמזדמן לי, אין לחץ, לא צריך למהר...?קדמא ואזלא אמר:את הרע יש להרחיק מיד ולא להשהותו כלל.
ולמה בעשה טוב אין צריך לעשותו בזריזות כי דחוף כרגע לעשות את התיקון שצריך לעשות?HaimL אמר:בעשה טוב לא היינו יודעים שיש זריזות. אולי היינו דוחים את העשה למועד מאוחר יותר, בכדי להשלים איזה סדר של הלימוד. אבל בהרחקת הרע, ברור שלא ניתן לעשות זאת, מאחר ויש להשבית את נזקו של הרע, ואין אפשרות לשהות בהרחקתו.
הגמרא שם לומדת זריזות במצוות מקרא, ולא מסברא.יושב אוהלים אמר:ואת הטוב עושים מתי שמזדמן לי, אין לחץ, לא צריך למהר...?קדמא ואזלא אמר:את הרע יש להרחיק מיד ולא להשהותו כלל.
אתה הכנסת את המילים "של ליקוי" לא כתבתי תיקון של ליקוי, כתבתי תיקון שדחוף לעשותו. כל מצוה בתורה הוא "תיקון העולם, חלקם תיקון של ליקויים וחלקם תיקון של בניה מתקנת.HaimL אמר:עשה טוב זה לא בהכרח תיקון של ליקוי שהכרחי לסלקו במהירות
מנא לך ש"כשר" פירושו ש"אין דחיפות" - אולי לגבי עצם קיום המצוה זה כשר, אבל לגבי הדחיפות שלו יש דין שנלמד מאברהם שיש בכל מצוות השם יש דחיפות לעשותם כמה שיותר מוקדם, והדק"ל למה לא היה אפשר ללמוד דחיפות זו מזריזותו של א"א אצל ישמעאל.HaimL אמר:כלומר, כל אחד מאלה הוא פעולה חיובית שיש לעשותה אבל כל היום כשר וישר. אין דחיפות בדבר
אני הכנסתי את המילים האלה, בדיוק כדי לחלק. מצוות עשה היא אולי תיקון העולם, אבל אין איזה גורם או ליקוי שדורש תיקון דחוף. בניגוד לזה, הרחקת הרע דחופה, כי בכל רגע שנמצא הרע, הוא פועל עוד רוע. לענייננו, אחרי שהקב"ה גילה לאברהם ששרה צודקת בנבואתה, הוא הפך את לבבו לשנוא את ישמעאל והזדרז לגרשו מביתו.יושב אוהלים אמר:אתה הכנסת את המילים "של ליקוי" לא כתבתי תיקון של ליקוי, כתבתי תיקון שדחוף לעשותו. כל מצוה בתורה הוא "תיקון העולם, חלקם תיקון של ליקויים וחלקם תיקון של בניה מתקנת.HaimL אמר:עשה טוב זה לא בהכרח תיקון של ליקוי שהכרחי לסלקו במהירות
מנא לך ש"כשר" פירושו ש"אין דחיפות" - אולי לגבי עצם קיום המצוה זה כשר, אבל לגבי הדחיפות שלו יש דין שנלמד מאברהם שיש בכל מצוות השם יש דחיפות לעשותם כמה שיותר מוקדם, והדק"ל למה לא היה אפשר ללמוד דחיפות זו מזריזותו של א"א אצל ישמעאל.HaimL אמר:כלומר, כל אחד מאלה הוא פעולה חיובית שיש לעשותה אבל כל היום כשר וישר. אין דחיפות בדבר
האם אתה מומחה בכל "תיקוני העולם" שאתה יודע שהתיקונים האלה כולם אינם דחופים?HaimL אמר:אין איזה גורם ...שדורש תיקון דחוף.
האם אתה מומחה בכל "תיקוני העולם" של ביעור הרע, שאתה יודע שהתיקונים האלה כולם דחופים, ושכל תיקון רע אם לא מתקנים אותו הוא גורם עוד רע, אולי זה כמו מי שיש לו כתם על בגדו שזה דבר רע, אבל אם לא ינקהו זה רק ימשיך להיות שם ולא יגרום עוד רע?HaimL אמר:הרחקת הרע דחופה, כי בכל רגע שנמצא הרע, הוא פועל עוד רוע
אני אינני מומחה. התנאים הקדושים מומחים. והם שנו, כל היום כשר וכו'.יושב אוהלים אמר:האם אתה מומחה בכל "תיקוני העולם" שאתה יודע שהתיקונים האלה כולם אינם דחופים?HaimL אמר:אין איזה גורם ...שדורש תיקון דחוף.
האם אתה מומחה בכל "תיקוני העולם" של ביעור הרע, שאתה יודע שהתיקונים האלה כולם דחופים, ושכל תיקון רע אם לא מתקנים אותו הוא גורם עוד רע, אולי זה כמו מי שיש לו כתם על בגדו שזה דבר רע, אבל אם לא ינקהו זה רק ימשיך להיות שם ולא יגרום עוד רע?HaimL אמר:הרחקת הרע דחופה, כי בכל רגע שנמצא הרע, הוא פועל עוד רוע
אם כן כתוב בספרי קבלה אז אקבלנו כי אני יודע שאינני יודע קבלה.
ושוב אם אתה לא מומחה מעצמך על סמך מה אתה עושה "פרשנות" ל'כל היום כשר' שכוונתו ש"אין דחיפות" מצד התיקון אולי רק מצד עצם קיום ידי חובת מצוותו אין דחיפות אבל מצד התיקון כן יש, שהרי אתה לא אומר שהדחיפות בסור מרע הוא מצד הקיום אלא מצד המטרה, וה"נ בה.HaimL אמר:אני אינני מומחה. התנאים הקדושים מומחים. והם שנו, כל היום כשר וכו'.
וגם אני כבר כבר כתבתי לעיל שמה שמפורש ברש"י (וגם הזכירו זאת), שאברהם שנא את ישמעאל על שיצא לתרבות רעה אין פירושו שאברהם שנא את ישמעאל מדעת עצמו, אלא אך ורק משום הרוע הרוחני שהיה בו, והבין שרצון השם הוא שישנאהו, וכ"ש הגידרושין לא היה מצד שנאת עצמו אלא אך ורק משום ששמע מהקב"ה שהסיבה ששונא אותו הוא גם סיבה לגרשו מביתו, ומה שהזדרז לעשות כן הוא גם מפני שהזדרז לעשות רצון קונו ולא משום שרצה להזדרז לגרש את מי שהוא לא אוהב.HaimL אמר:אין כאן שום רוע רוחני ונסתר. מפורש ברש"י (וגם הזכירו זאת), שאברהם שנא את ישמעאל על שיצא לתרבות רעה.
מפני שבדיוק זהו החילוק בין הרחקת הרע לבין קיום מ"עיושב אוהלים אמר:ושוב אם אתה לא מומחה מעצמך על סמך מה אתה עושה "פרשנות" ל'כל היום כשר' שכוונתו ש"אין דחיפות" מצד התיקון אולי רק מצד עצם קיום ידי חובת מצוותו אין דחיפות אבל מצד התיקון כן יש, שהרי אתה לא אומר שהדחיפות בסור מרע הוא מצד הקיום אלא מצד המטרה, וה"נ בה.HaimL אמר:אני אינני מומחה. התנאים הקדושים מומחים. והם שנו, כל היום כשר וכו'.
(אני מתנצל על חזרת הדברים כצורתם הרי לא התייחסת לשאלתי).