כדי קליפה בפסח

אור זורח

משתמש ותיק
מבואר בפוסקים שמאכל פסח שנגע בחמץ חם שאינו דבר שמן כל המאכל נאסר מדינא
וקשה מדוע נאסר הכל הרי בלע רק כדי קליפה ומדוע לא יסיר את הקליפה כמו בנגע בשאר איסורים בשאר ימות השנה 
 

בשלמא

משתמש ותיק
שו"ע תמד
חמץ בפסח אוסר תערובתו בין במינו בין שלא במינו במשהו אפילו בהנאה:
ודין תערובתו כדין שאר תערובות אלא שמה שאוסר בשאר תערובות פחות מס' אוסר בחמץ במשהו אבל אם בשאר תערובות לא היה צריך ששים אלא קליפה או נטילת מקום אף בחמץ כן שחם בחם בלא רוטב די בקליפה כשאר איסורים וכן אם נגע ככר חמץ בככר מצה ושניהם חמין ואין שם דבר המפעפען לא אסר אלא מקום מגעו בלבד לפי שאינו מבליע יותר:
 

אור זורח

משתמש ותיק
פותח הנושא
להרב @בשלמא שליט''א
להלן פמ''ג שלא ברור לי איך הוא מיושב עם השו''ע שהבאתם

פרי מגדים אורח חיים אשל אברהם סימן תמז ס"ק ב
הכלל העולה הוא, חם בחם בלא רוטב, אף נגוב לגמרי ושניהם כחושים כפת חמץ עם מצה, בעי כדי נטילה בעובי אצבע רוחב אגודל, כמו שכתוב בסימן תס"א במ"א אות יו"ד. ומה שכתב [שו"ע] כאן כדי קליפה הוא לאו דוקא, אלא כדי נטילה, ועיין חק יעקב אות ז'. ותוך הפסח משמע דאוסרין כל החתיכה, ויבואר אי"ה בט"ז [אות] ה' בסימן תס"א.

ודוחק לומר שהשו''ע מדבר בערב פסח אלא משמע דמיירי בפסח וצ''ע
 

ברוךווייס

משתמש ותיק
לכאורה אם הדין נכון הפשט יהיה שכל מה שמתירים בדרך כלל את כל העומק זה מדין ביטול שהיינו שנוקטים שלא חודר מעבר לכדי קליפה יותר משיעור ביטול אבל בתוך הקליפה יש יותר ולכן בפסח יאסר
 

אור זורח

משתמש ותיק
פותח הנושא
ברוךווייס אמר:
לכאורה אם הדין נכון הפשט יהיה שכל מה שמתירים בדרך כלל את כל העומק זה מדין ביטול שהיינו שנוקטים שלא חודר מעבר לכדי קליפה יותר משיעור ביטול אבל בתוך הקליפה יש יותר ולכן בפסח יאסר
אבל למה ומדוע יאסר הכל ולא קליפה
 

בשלמא

משתמש ותיק
אור זורח אמר:
להרב @בשלמא שליט''א
להלן פמ''ג שלא ברור לי איך הוא מיושב עם השו''ע שהבאתם

פרי מגדים אורח חיים אשל אברהם סימן תמז ס"ק ב
הכלל העולה הוא, חם בחם בלא רוטב, אף נגוב לגמרי ושניהם כחושים כפת חמץ עם מצה, בעי כדי נטילה בעובי אצבע רוחב אגודל, כמו שכתוב בסימן תס"א במ"א אות יו"ד. ומה שכתב [שו"ע] כאן כדי קליפה הוא לאו דוקא, אלא כדי נטילה, ועיין חק יעקב אות ז'. ותוך הפסח משמע דאוסרין כל החתיכה, ויבואר אי"ה בט"ז [אות] ה' בסימן תס"א.

ודוחק לומר שהשו''ע מדבר בערב פסח אלא משמע דמיירי בפסח וצ''ע
אין זה סתירה זה אותו שו"ע מש"כ תמד ט"ס וצ"ל תמ"ז ועיין גם במשנ"ב שם שכתב דקליפה ל"ד וצ"ל כדי נטילה
 
 

אור זורח

משתמש ותיק
פותח הנושא
בשלמא אמר:
אור זורח אמר:
להרב @בשלמא שליט''א
להלן פמ''ג שלא ברור לי איך הוא מיושב עם השו''ע שהבאתם

פרי מגדים אורח חיים אשל אברהם סימן תמז ס"ק ב
הכלל העולה הוא, חם בחם בלא רוטב, אף נגוב לגמרי ושניהם כחושים כפת חמץ עם מצה, בעי כדי נטילה בעובי אצבע רוחב אגודל, כמו שכתוב בסימן תס"א במ"א אות יו"ד. ומה שכתב [שו"ע] כאן כדי קליפה הוא לאו דוקא, אלא כדי נטילה, ועיין חק יעקב אות ז'. ותוך הפסח משמע דאוסרין כל החתיכה, ויבואר אי"ה בט"ז [אות] ה' בסימן תס"א.

ודוחק לומר שהשו''ע מדבר בערב פסח אלא משמע דמיירי בפסח וצ''ע
אין זה סתירה זה אותו שו"ע מש"כ תמד ט"ס וצ"ל תמ"ז ועיין גם במשנ"ב שם שכתב דקליפה ל"ד וצ"ל כדי נטילה
יישר כח
מה שלא הובן לי מה הביאור בדברי הפמ''ג שכתב שתוך הפסח כל החתיכה אסורה
 
 

נתן הבבלי

משתמש ותיק
אור זורח אמר:
בשלמא אמר:
אור זורח אמר:
להרב @בשלמא שליט''א
להלן פמ''ג שלא ברור לי איך הוא מיושב עם השו''ע שהבאתם

פרי מגדים אורח חיים אשל אברהם סימן תמז ס"ק ב
הכלל העולה הוא, חם בחם בלא רוטב, אף נגוב לגמרי ושניהם כחושים כפת חמץ עם מצה, בעי כדי נטילה בעובי אצבע רוחב אגודל, כמו שכתוב בסימן תס"א במ"א אות יו"ד. ומה שכתב [שו"ע] כאן כדי קליפה הוא לאו דוקא, אלא כדי נטילה, ועיין חק יעקב אות ז'. ותוך הפסח משמע דאוסרין כל החתיכה, ויבואר אי"ה בט"ז [אות] ה' בסימן תס"א.

ודוחק לומר שהשו''ע מדבר בערב פסח אלא משמע דמיירי בפסח וצ''ע
אין זה סתירה זה אותו שו"ע מש"כ תמד ט"ס וצ"ל תמ"ז ועיין גם במשנ"ב שם שכתב דקליפה ל"ד וצ"ל כדי נטילה
יישר כח
מה שלא הובן לי מה הביאור בדברי הפמ''ג שכתב שתוך הפסח כל החתיכה אסורה

אולי זה באמת לא מדינא אלא משום חומרא דפסח
ואולי מה שתמיד מקילים אחר קליפה זהו משום שאחר הקליפה זה משהוא ולא אסור בשאר איסורים, אבל בפסח שמשהוא אסור, אוסרים כל החתיכה, ולפי"ז הוא מדינא.
 

אור זורח

משתמש ותיק
פותח הנושא
נתן הבבלי אמר:
אולי זה באמת לא מדינא אלא משום חומרא דפסח
ואולי מה שתמיד מקילים אחר קליפה זהו משום שאחר הקליפה זה משהוא ולא אסור בשאר איסורים, אבל בפסח שמשהוא אסור, אוסרים כל החתיכה, ולפי"ז הוא מדינא.
יישר כח אך עדיין לא ברור מנין היה להפמ''ג משמע כן
 
חלק עליון תַחתִית