מסכת פסחים - הערה בסוגיית מעילה בריח

  • Thread starter Anonymous
  • תאריך התחלה
A

Anonymous

Guest
פסחים דף כו.
בגמרא הביאו ברייתא להוכיח שיש מעילה בריח ולא אמרינן דאין בו ממש, 'המפטם את הקטורת להתלמד בה או למוסרה לציבור פטור להריח בה חייב והמריח בה פטור אלא שמעל' והקשו מזה על מה שאמרו דריח אין בו ממש ומסקנת הגמרא אלא אמר רב פפא וכו' וריח לאחר שתעלה תמרותו אין בו משום מעילה, והיינו דריח באמת יש בו מעילה [וחשיב יש בו ממש] ורק משום דנעשית מצוותו אין מועלין בו
וכתב רש"י ד"ה וריח 'וברייתא במריח בה בביתו שנותן ממנה על הגחלים' מבואר שפירש למסקנת הגמרא שמה שמועלין בריח הוא באופן שנותן בביתו על גבי גחלים, לאפוקי אם הקטירוהו במקדש שאז נעשית מצוותו.

[בגמרא עצמה היה אפשר לפרש באופן אחר דברייתא מדובר שהריח קודם שתעלה תמרתו, וכן פירש רבינו חננאל.]
וקשה לדברי רש"י שאם מדובר שנותן מהקטורת על גבי גחלים, א"כ איך הוכיחו מהברייתא דריח יש בו ממש והרי אין בו ממש שייך לומר רק אם מריח לחוד, אבל אם הוא נותן את הקטורת על גבי הגחלים הרי משתמש הוא בגוף הקטורת במה שמניחה על גבי הגחלים, וביותר, שהרי יש כאן כילוי של הקטורת על ידי השתמשות שלו, ובזה לכאורה ודאי חשיב מעילה.  
וכן לכאורה פשוט אף לגבי קול ומראה שאם השתמש בדבר של הקדש לצורך קול ומראה, הרי זה יהא נחשב מעילה.
 
חלק עליון תַחתִית