"לאמר" - לומר או לא לומר?

יעקב ר

משתמש ותיק
בדף היומי (יומא ד:):
דאמר רבי חנינא לא יאמר אדם דבר לחבירו אלא אם כן קורהו לאמר אמר ר' מוסיא בר בריה דרבי מסיא משמיה דר' מוסיא רבה, מניין לאומר דבר לחבירו שהוא בבל יאמר עד שיאמר לו לך אמור, שנאמר: "וידבר ה' אליו מאהל מועד לאמר"
וברש"י:
שהוא בבל יאמר כו'. תלמוד לומר לאמר לא אמור הדברים אלא אם כן נותן לו רשות:

והוא פלא,
שהרי בכל מקום "לאמר" הוא דווקא כן לומר לאחרים.
הראשונים ומהרש"א ועוד אחרונים פרשו את הגמרא בענין אחר, אבל לפי באורו של רש"י - הדבר מוקשה מאד!
 

יעקב ר

משתמש ותיק
פותח הנושא
ראיתי ב"אור החמה" לגה"צ ר' זונדל קרויזר זצ"ל שעמד בזה, אך לא זכיתי להבין דבריו:

image.png

סו"ס איך נלמד מתיבת "לאמר" - שמשמעותה היא לומר לאחרים - הפך המשמעות?
 

אור זורח

משתמש ותיק
הכוונה תאמר לא פירוש תגיד אני לא אומר אם מישהו ישאל אותך או אתה תשאל את עצמך אם להגיד תגיד לא

וכן נראה במשך חכמה

משך חכמה במדבר פרשת פינחס פרק כז פסוק טז
(טז) (וידבר משה אל ה' לאמר). ספרי פיסקא רלח (לאמר: אין ת"ל "לאמר", ומה ת"ל "לאמר"? אלא אמר לו: הודיעני נא אם אתה ממנה עליהם פרנסים אם לאו. עד שהשיבו הקדוש ברוך הוא ואמר לו "קח לך את יהושע, איש אשר רוח בו וסמכת את ידך עליו".) ר' אלעזר בן עזריה אומר: בד' מקומות (בקש משה לפני הקדוש ברוך הוא והשיבו על שאלותיו. כיוצא בו אתה אומר "וידבר משה לפני ה' לאמר, הן בני ישראל לא שמעו אלי ואיך ישמעני פרעה ואני ערל שפתיים", שאין ת"ל "לאמר", מה ת"ל "לאמר", אלא אמר לפניו: הודיעני נא אם אתה גואלם ואם לאו... כיוצא בו... "ויצעק משה אל ה' לאמר: אל נא רפא נא לה"... ומה ת"ל "לאמר", אלא אמר לפניו: הודיעני נא אם אתה רופא אותה אם לאו... כיוצא בו אתה אומר "ואתחנן אל ה' בעת ההיא לאמר"... אמר לו הודיעני אם אכנס לארץ אם לאו... אף כאן... אמר לו: הודיעני נא אם ממנה אתה עליהם פרנסים אם לאו... עכ"ל הספרי). דריש "לאמר" לשון "לא - אמור" [עיין פסחים מב, א]. והיינו שאם לא תעשה כדברי הודיעני - הן או לאו!.עכ''ל


נמצא לאמר
להגיד כן
להגיד לא
ושניהם מתפרשים שצריך לאמר
רק השאלה מה לאמר
האם לאמר כן
או לאמר לא
 

יעקב ר

משתמש ותיק
פותח הנושא
אור זורח אמר:
הכוונה תאמר לא פירוש תגיד אני לא אומר אם מישהו ישאל אותך או אתה תשאל את עצמך אם להגיד תגיד לא
אם אפשר לפסק, כדי שאוכל להבין...
ייש"כ
 

אור זורח

משתמש ותיק
יעקב ר אמר:
אור זורח אמר:
הכוונה תאמר לא פירוש תגיד אני לא אומר אם מישהו ישאל אותך או אתה תשאל את עצמך אם להגיד תגיד לא
אם אפשר לפסק, כדי שאוכל להבין...
ייש"כ

הכוונה שתאמר--- לא 
פירוש---תגיד אני לא אומר
אם מישהו ישאל אותך או אתה תשאל את עצמך אם להגיד--------תגיד לא

וכעת אני יוסיף

לאמר 
לך תגיד לו 
אל  תגיד
נמצא שהוא אומר ------לא 
הוא אומר ----לא להגיד
 
 

משה נפתלי

משתמש ותיק
יעקב ר אמר:
והוא פלא, שהרי בכל מקום "לאמר" הוא דווקא כן לומר לאחרים.
.
'אַחַת דִּבֶּר אֱלֹהִים, שְׁתַּיִם זוּ שָׁמָעְתִּי, כִּי עֹז לֵאלֹהִים' - מִקְרָא אֶחָד יוֹצֵא לְכַמָּה טְעָמִים.
'וּכְפַטִּישׁ יְפוֹצֵץ סָלַע' - מַה פַּטִּישׁ זֶה מִתְחַלֵּק לְכַמָּה נִיצוֹצוֹת, אַף מִקְרָא אֶחָד יוֹצֵא לְכַמָּה טְעָמִים.
אף תיבת 'לאמר' יוצאת לכמה טעמים:​
א. לאמר לישראל.​
ב. לא אמֹר. אל תאמר הדברים בלא רשות.​
ג. לפני מצוה: לאו אמֹר. אֱמֹר לָהֶן שֶׁיֵּשׁ אִסּוּר לָאו בַּדְּבָרִים. (שלהי כל שעה)
ד. לפני בקשה: לא – אמֹר. והיה ולא תמולא בקשתי – אמור לי. ('משך חכמה' פרשת פינחס)
 

מלמד להועיל

משתמש ותיק
מדברי הגמרא מבואר שאם אדם אומר לחבירו איזה דבר, גם אם לא הזהיר אותו בפירוש שלא יאמר ויגלה אותו לאחרים, אסור לחבירו לגלות אותו כל זמן שלא קיבל לכך היתר מפורש.
ויש לעיין מה גדר האיסור. האם כשאחד אומר לחבירו דבר תורה, אסור לו לפרסם אותו הלאה אם לא שיקבל לכך רשות? וכל כיוצא בזה.
 

משה נפתלי

משתמש ותיק
מלמד להועיל אמר:
מדברי הגמרא מבואר שאם אדם אומר לחבירו איזה דבר, גם אם לא הזהיר אותו בפירוש שלא יאמר ויגלה אותו לאחרים, אסור לחבירו לגלות אותו כל זמן שלא קיבל לכך היתר מפורש. ויש לעיין מה גדר האיסור.
שתי דרכים לו למרן החפץ חיים בזה (הלכות לשון הרע כלל ב באמ"ח אות כז):​
א. מִדָּה טוֹבָה שֶׁצָּרִיךְ הָאָדָם לְהַרְגִּיל עַצְמוֹ בָּהּ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יָבוֹא לְעוֹלָם לְקִלְקוּל עַל יְדֵי זֶה
(וּבְהָכִי נִיחָא שֶׁלֹּא הֵבִיא הָרַמְבַּ"ם זַ"ל הַאי דִּינָא).
ב. דַּוְקָא אִם הִכְנִיסוֹ בְּבֵיתוֹ בִּיחִידִי, דְּמַשְׁמַע קְצָת שֶׁהוּא מַקְפִּיד בַּדָּבָר שֶׁלֹּא יִתְגַּלֶּה;
אֲבָל אִם סִפֵּר לוֹ בַּחוּץ, דְּלָא הָיָה שׁוּם גִּלּוּי מִלְּתָא כְּלָל שֶׁהוּא מַקְפִּיד – מֻתָּר.

 
 

beri

משתמש ותיק
נראה לומר כך -הלימוד הראשון בגמרא ויקרא שצריך לקרוא לאדם לפני שאומרים לו משהו כן מובן? מדוע כאן נאמר ויקרא והשאר מקומות לא . כנראה שמספיק מקום אחד ללמד על הכלל ומכיוון שכאן נאמר הלימוד של ויקרא הבינה הגמ' שהפסוק מיוחד ללימוד ולמדה גם את ה''לאמר'' אבל בשאר מקומות וודאי כפשוטו
 
חלק עליון תַחתִית