"וסמך... ונרצה לו לכפר עליו" - כאילו לא כיפר (?)

יעקב ר

משתמש ותיק
יומא ה ע"א:
ולדורות מנא לן דלא מעכבא דתניא, "וסמך ונרצה", וכי סמיכה מכפרת והלא אין כפרה אלא בדם, שנאמר: "כי הדם הוא בנפש יכפר", ומה ת''ל וסמך ונרצה, שאם עשאה לסמיכה שירי מצוה מעלה עליו הכתוב כאילו לא כפר וכפר
יעויין פרש"י ושאר מפרשים.

ניסיתי להבין איך הדרשה מתיישבת בפסוק - ולא עלתה בידי.
אודה לחו"ר דכאן לסייע בידי ויבורכו מן השמים.
 

HaimL

משתמש ותיק
וְסָמַ֣ךְ יָד֔וֹ עַ֖ל רֹ֣אשׁ הָעֹלָ֑ה (ואז) וְנִרְצָ֥ה ל֖וֹ לְכַפֵּ֥ר עָלָֽיו׃

באה התורה ללמד, שהסמיכה היא תנאי. שרק אם סמך, אז יש ריצוי שלם (אע"פ שעיקר הכפרה היא בזריקת דם)
 

HaimL

משתמש ותיק
או ששאלתך היא, מהיכן לומדים שזה דווקא לכתחילה, ולא לעיכובא. על זה נראה שהפירוש הוא, שאם היה בא לומר שהסמיכה מעכבת, היה צריך לומר וסמך ידו וכיפר עליו ונרצה לו, ואז הייתי מבין שכך הוא סדר כל המעשים בקרבן, והכל מעכב בו. ת"ל ונרצה לו לכפר עליו, הכוונה שבכפרת הדם, רק אם סמך עליו ידו מקודם אז יירצה לו.
 

יעקב ר

משתמש ותיק
פותח הנושא
HaimL אמר:
או ששאלתך היא, מהיכן לומדים שזה דווקא לכתחילה, ולא לעיכובא. על זה נראה שהפירוש הוא, שאם היה בא לומר שהסמיכה מעכבת, היה צריך לומר וסמך ידו וכיפר עליו ונרצה לו, ואז הייתי מבין שכך הוא סדר כל המעשים בקרבן, והכל מעכב בו. ת"ל ונרצה לו לכפר עליו, הכוונה שבכפרת הדם, רק אם סמך עליו ידו מקודם אז יירצה לו.

אני שואל פשוט: איך דרשת חז"ל (שאם עשאה לסמיכה שיירי מצוה וכו') מתיישבת עם לשון הפסוק?
לפי הדרשה - הכפרה לא תלויה בסמיכה, וזה עצמו נדרש מ"וסמך - ונרצה".
איך??
 

rk1234

משתמש ותיק
עיין זבחים דף ו ע"א למטה ובתוספות בע"ב  שם
 

HaimL

משתמש ותיק
יעקב ר אמר:
HaimL אמר:
או ששאלתך היא, מהיכן לומדים שזה דווקא לכתחילה, ולא לעיכובא. על זה נראה שהפירוש הוא, שאם היה בא לומר שהסמיכה מעכבת, היה צריך לומר וסמך ידו וכיפר עליו ונרצה לו, ואז הייתי מבין שכך הוא סדר כל המעשים בקרבן, והכל מעכב בו. ת"ל ונרצה לו לכפר עליו, הכוונה שבכפרת הדם, רק אם סמך עליו ידו מקודם אז יירצה לו.

אני שואל פשוט: איך דרשת חז"ל (שאם עשאה לסמיכה שיירי מצוה וכו') מתיישבת עם לשון הפסוק?
לפי הדרשה - הכפרה לא תלויה בסמיכה, וזה עצמו נדרש מ"וסמך - ונרצה".
איך??
אז כפי שאמרתי, לפי הבנתי, הדרשה היא משינוי הסדר בפסוק. אם סמיכה הייתה מעכבת בכפרה, אז הפסוק היה צריך לומר וסמך ידו (סמיכה) + וכיפר עליו (זריקת דם) = ונרצה לו (הקרבן הוכשר לרצות על בעליו).

מזה שהפסוק הפך את הסדר, וסמך ידו (סמיכה), ונרצה לו (ריצוי הקרבן) לכפר עליו (זריקת הדם), הבינו חכמים שאין כאן סדר פעולות שמעכב, אלא אך ורק פעולה אחת שמעכבת (היא זריקת הדם), ומה שכתוב "ונרצה לו", אין הכוונה להכשר הקרבן, כי הוכשר אפילו בזריקה בלבד, אלא שנרצה לו לכתחילה, מעבר להכשר הקרבן.
 
 

יעקב ר

משתמש ותיק
פותח הנושא
HaimL אמר:
יעקב ר אמר:
HaimL אמר:
או ששאלתך היא, מהיכן לומדים שזה דווקא לכתחילה, ולא לעיכובא. על זה נראה שהפירוש הוא, שאם היה בא לומר שהסמיכה מעכבת, היה צריך לומר וסמך ידו וכיפר עליו ונרצה לו, ואז הייתי מבין שכך הוא סדר כל המעשים בקרבן, והכל מעכב בו. ת"ל ונרצה לו לכפר עליו, הכוונה שבכפרת הדם, רק אם סמך עליו ידו מקודם אז יירצה לו.

אני שואל פשוט: איך דרשת חז"ל (שאם עשאה לסמיכה שיירי מצוה וכו') מתיישבת עם לשון הפסוק?
לפי הדרשה - הכפרה לא תלויה בסמיכה, וזה עצמו נדרש מ"וסמך - ונרצה".
איך??
אז כפי שאמרתי, לפי הבנתי, הדרשה היא משינוי הסדר בפסוק. אם סמיכה הייתה מעכבת בכפרה, אז הפסוק היה צריך לומר וסמך ידו (סמיכה) + וכיפר עליו (זריקת דם) = ונרצה לו (הקרבן הוכשר לרצות על בעליו).

מזה שהפסוק הפך את הסדר, וסמך ידו (סמיכה), ונרצה לו (ריצוי הקרבן) לכפר עליו (זריקת הדם), הבינו חכמים שאין כאן סדר פעולות שמעכב, אלא אך ורק פעולה אחת שמעכבת (היא זריקת הדם), ומה שכתוב "ונרצה לו", אין הכוונה להכשר הקרבן, כי הוכשר אפילו בזריקה בלבד, אלא שנרצה לו לכתחילה, מעבר להכשר הקרבן.
 

כתבת רעיון יפה, אך מסופקני אם כוונת הגמרא לזה.
הרי גם בשאלה הגמרא הבינה ש"נרצה" היינו כפרה מוחלטת, שהרי אמרה: וסמך ונרצה וכי סמיכה מכפרת והלא אין כפרה אלא בדם... משמע ש"ונרצה לו לכפר" הוא ענין אחד.
 

אור זורח

משתמש ותיק
יעקב ר אמר:
כתבת רעיון יפה, אך מסופקני אם כוונת הגמרא לזה.
הרי גם בשאלה הגמרא הבינה ש"נרצה" היינו כפרה מוחלטת, שהרי אמרה: וסמך ונרצה וכי סמיכה מכפרת והלא אין כפרה אלא בדם... משמע ש"ונרצה לו לכפר" הוא ענין אחד.
הגמ' אולי שואלת ממש את שאלתו של הרב HMAIL מדוע ריצוי וכפרה נאמר כאן ליד הסמיכה
 

משה נפתלי

משתמש ותיק
יעקב ר אמר:
'וסמך ונרצה', וכי סמיכה מכפרת? והלא אין כפרה אלא בדם, שנאמר: 'כי הדם הוא בנפש יכפר', ומה ת''ל 'וסמך ונרצה'? שאם עשאה לסמיכה שירי מצוה – מעלה עליו הכתוב כאילו לא כפר, וכפר.
פירוש: מכלל שנאמר 'וסמך ונרצה' שומע אני, שאם לא סמך לא נרצה.​
תמה התנא: היתכן?! והלוא עיקר הכפרה אינו תלוי כי אם בזריקת הדם, כאמור: 'כי הדם הוא בנפש יכפר'.​
ומשיב: כך אמרה תורה, אם לא סמך – כאילו לא נרצה, אבל באמת נרצה גם נרצה.
 

יעקב ר

משתמש ותיק
פותח הנושא
משה נפתלי אמר:
ומשיב: כך אמרה תורה, אם לא סמך – כאילו לא נרצה, אבל באמת נרצה גם נרצה.
איפה זה נכנס בפסוק? "הרי כתוב "וסמך ונרצה"!!
 
חלק עליון תַחתִית