לעזרה של ,,מי היו ארבעה פינות , וגם ככה נראה אריה, וכדי להציץ די בפתח, והמדרגות בכלל הפוכות!

[NETANEL]

 בהמשך -  למטה  מצורפים איורים למאמר.

לעזרה של ,,מי היו ארבעה פינות , וגם ככה נראה אריה, וכדי להציץ די בפתח, והמדרגות בכלל הפוכות!

                                       המקדש של הרמבם  ושל הראש !
     עם הלימוד של המקדש, חלקיו צורתם ומידותיהם וכו, בדף היומי יומא טז,  נתוודענו למקדש ולחלקיו השונים , וראינו גם שיש  שינויים רבים  במפרשים השונים ,אבל  מן הראוי להדגיש מספר  שינויים בולטים לעין לפי הרמבם והראש,          ותמוה שזה כמעט אינו מוזכר –ומצוייר, ואפילו בין לומדי הרמבם  המובהקים (כולל בחבד) ,  משום מה הדברים עוברים (כמעט)  בלי  התייחסות ובלי פולמוס, ( בשונה ממה שקורה עם צורת המנורה) , להלן חלק מהם:

         1 – בית המקדש (כמעט) רבוע, דהיינו אינו בצורת קמץ, כמו בכל האיורים והדגמים, אלא כמם סופית !  אלא שהחזית מעט רחבה יותר מהצד האחורי, שנוצר על ידי שיפוע מתון וקטן של שתי הקירות :צפון ודרום,
   וגם כך  לרמבם - צורתו כאריה  - דהיינו חזיתו רחבה כמראה הארי עם רעמתו, והולך ונעשה צר כלפי הזנב. ראה תמונה,
 2, הלשכות בארבע פינות העזרת נשים , לא היו בתוך חלל העזרה – כמו בכל הציורים , אלא לראש הם היו בארבע פינותיו מבחוץ, וראה איור.
    ואילו לרמבם -היו "ארבע פינות בלי מבנה" ,   וכך הבינו בו גם הרעב והתויוט שעזרת הנשים  כלל לא היתה לה חומה, אלא מוקפת גדר כלשהיא כדי שאנשים לא יפלו ממנה ,שכן היא היתה גבוהה מסביבתה, ובארבע פינותיה היו המבנים= אותם הלשכות שהיו  קטורות. כך בפיהמש על מדות ב,ה.
    3, הכותל המזרחי של הר הבית שהיה נמוך יותר מהשאר,(יש מחלוקת מה גובהו), כדי שהכוהן העומד על הר הזיתים ,בעשותו  את הפרה אדומה יראה את פתח ההיכל,  ובכמעט כל הציורים , הוא נמוך לכל \ או כמעט לכל ארכה של החומה,
 אולם לרמבם הוא היה נמוך יותר רק בקטע קטן ,והוא מעל השער עצמו  ! דבר שאיפשר לכהן לראות את הקדש פנימה, ראה תמונה מצורפת.

 4, זה כבר לא הרמבם  -אלא המאירי, 
     חמש עשרה המדרגות שלפני שער ניקנור , שעליהם היו עומדים הלויים ומנגנים בשמחת בית השואבה , ובכן בכל הציורים הם מצויירים כפונים במעגל החוצה= קמורה, , והנ בא הרב  ז, קורן ומוכיח שיש לומר שהיו כחצי גורן עגולה  - פנימה = בצורה קעורה ,( מדות פ,ב משנה ה,)
        ולמה כך, שכן הביטוי כחצי גורן עגולה במקדש מופיע פעמיים, פעם לעניין צורת ישיבת הסנהדרין, ( בסנהדרין פרק ד,מ"ג,)  והסיבה שיושבים כך כדי שכולם יוכלו להקשיב ולנהל מו"מ עם הדובר, וזה אפשרי רק עם הישיבה היא בצורה קעורה, כך שכולם רואים את כולם.    
     והפעם השנייה היא לגבי המדרגות בשער ניקנור, גם כאן כתוב " כחצי גורן עגולה", והוא טוען שגם כאן חייבים  שיהיו בצורה קעורה, שכן המנגנים חייבים לראות ולשמוע זה את זה , כדי שינגנו ביחד, באותו קצב, ולו היו המדרגות בצורה קמורה - ,הרי חלקם - לא יכלו לראות זה את זה,
 בנוסף לכך שאותה  -מטבע לשון "כחצי גורן עגולה "מופיע בשניהם, ומנייןןנו לעשותם בצורות שונות והפוכות !

 אולם נימוק זה אין די  בו  כדי לשנות מהמקובל בכל האיורים משך דורות  !

    ולכן הביא ראייה לפירושו   מהמאירי. שם  מצא אסמכתא לדבריו.  , היכן ?  במאירי בביאורו על מדרגות שער ניקנור, מציין שהמדרגה העליונות בשער ניקנור היו גדולות  יותר מהתחתונות ! דהיינו עיגול המדרגות הולך וגדל עם הגובה, וזה אפשרי   ר ק   באם הם היו קעורים ,ולא קמורים.   שאז המדרגה הגדולה ביותר היא  ה ת ח ת ו נ  ה   ! כמו בכל התמונות עד היום,   שכן עיגולי המדרגות הולכות וקטנות עם הגובה.
  יש עוד שינויים לפי שיטת הרמבם, ועסקנו רק בבולטים לעין הרואה.
  
 

[NETANEL]

..

[NETANEL]

תמונות 1,2,3,4,
1 , איור : המקדש הרבוע, ולא כקמץ,
2,  איור: עזרת הנשים וארבע הלשכות שבפינותיו.
3 , תמונת עזרת הנשים -ולשכות מבחוץ,
4 , תמונה של המקדש כמרובע, (התעלמו מצורת העזרה).

גם זה אריה.png

[NETANEL]

איורים נוספים לנל יומא,

מדרגות יפה רגיל.jpeg

 

תמונות 5,6,7,
 תמונה 5,  המדרגות בצורתם המפורסמת = קמורות,
 תמונה 6,  באמצע - החומה במזרח- שנמוכה רק מעל לשער.
תמונה 7, למטה -  המדרגות לפי המאירי וקורן =קעורות,

[NETANEL]

המקורות לדברים דלעיל:
1 - שהלשכות היו מבחוץ, בשוטנשטיין בציור הראשון בתחילת מסכת מידות,
וגם בהערה 4 ,בעמוד לה -4 , אלא שהוא מציין שזו דעת הראש,(ואולי החלפתי ראש ברמבם , ואתקן במקור !).

   2 -    ולרמבם -שהיתה בלי חומה , והמבנים  היו רק בפינות,  בפיהמש  במדות "עזרת הנשים הייתה אורך מאה ושלשים וחמש על רוחב מאה ושלשים וחמש וארבע לשכות היו בארבע מקצועותיה של ארבעים ארבעים אמה ולא היו מקורות.. וחלקה הייתה ....ועכ כתב התויוט "חלקה היתה." כתב הר"ב בשם הרמב"ם פרוצה שלא היתה מוקפת מחיצה. וצריך לומר שמעקה היה לה סביב. שהרי גבוה היתה ו' אמות מהר הבית", דהיינו להבנת הרעב והתויוט ברמבם, לא היתה  לעזרת נשים  חומה,


3,- שלרמבם - החומה המזרחית היתה נמוכה רק מעל לשער, בגמרא שם עמוד לה 3,הערה 6.
וכך גם למאירי ולסמג , וכן מראות יומא עמוד 28,  ובלשון הרמבם בפיהמש "ולפיכך צריך שיהא הכותל שלמעלה משער שושן נמוך כדי שיראה ההיכל ממעל לו ",

4 - שהאולם וההיכל נראו מבחוץ שווים = מקדש כמרובע, כך משמע ברמבם בית הבחירה ד, ה, ובנספח לשוטנשטיין בסוף מידות על פרק ד, משנה ג, וגם על פרק ד, משנה ז,(הדפים בנספח אינם ממוספרים).

5 - דברי המאירי על המדרגות, ראה  בפירושו על מדות ב,ה,

[NETANEL]

הלשכות לראש בצד.jpg

לגבי הלשכות שלפי הראש היו מחוץ לריבוע של העזרת נשים,
הרי בפיהמש של הראש - על מידות יש ציור שממנו נראה שהלשכות היו בפינות וצמודים לצלעות הריבוע
ולא צמודים לקדקוד כפי שצוייר לעיל , וכך הוא גם הציור בנספח למידות בשוטנשטיין כזה  שבציור שלמעלה ,ולא כזה שלמטה