יומא דף ל. - המשנה מחול לקודש אינו דין שטעון טבילה:

יושב אוהלים

משתמש ותיק
בגמ' דף ל.
שאלו את בן זומא טבילה זו למה, אמר להם ומה המשנה מקודש לקודש וממקום שענוש כרת למקום שענוש כרת טעון טבילה, המשנה מחול לקודש וממקום שאין ענוש כרת למקום שענוש כרת אינו דין שטעון טבילה:

שמעתי סיפור שקרה אצל ה'בית ישראל' מגור זצוק"ל, שהיו שני אברכים מחסידי גור שהציעו להם להיות ש"ץ בשחרית של ראש השנה בבתי כנסת אחרים בירושלים, בתשלום הוגן.
אמר חסיד א' לחברו, וכי איך אפשר לא להתפלל עם הרבי בביהכנ"ס הגדול בראש השנה?
השיב לו חברו, אכן אחרי תפילת שחרית, בהפסקה שאחרי קריה"ת, לפני תקיעת שופר, אבא להתפלל בבית הכנסת הגדול של האדמו"ר.
הציע החסיד הראשון שילכו להתייעץ עם האדמו"ר, הבית ישראל, אם לקבל את ההצעה או לא.
השיב לו חברו, אתה רוצה להתייעץ עם הרבי, לך תתיעץ עבור עצמך, אני מקבל את ההצעה (ואת הכסף) עבור תפילת שחרית,  ואח"כ אצטרף אליך להיות אצל האדמו"ר לתקיעת שופר ולהמשך התפילות.
נכנס זה לאדמו"ר הב"י, והציע לפניו את שאלתו, והשיב לו ה'בית ישראל', "תהיה אצלנו גם לשחרית". וכך הוא עשה, וחברו הלך להיות ש"ץ לשחרית בביהכ"נ השני.
כאשר נגמר תפילת שחרית, הלכו שני החסידים הנ"ל לטבול במקוה לפני תקיעת שופר, ונפגשו במקוה וביחד חזרו לביהכ"נ הגדול לתקיעת שופר.
כאשר הגיעו לביהכ"נ ראה אותם הבית ישראל, ושאל "האם רק עכשיו קמתם? - למה הפאות שלכם רטובים?"
ענה החסיד שהתפלל עם האדמו"ר, "הרי התפללתי ביחד עם הרבי עד עכשיו, ורק הלכנו לטבול במקוה לפני תקיעת שופר".
האדמו"ר הב"י, שכידוע היה מתנגד לריבוי הליכה למקוה, (מטעמי צניעות), שאל "וכי לא מספיק הטבילה שלפני שחרית? וכי תפילת שחרית מטמא??!!"

התחיל החסיד השני להגיד לרבי על מה שכתוב ב'ספרים הקדושים' על חשיבות ונוראות ענין הטבילה לפני תקיעת שופר, ומיד קטעו הבית ישראל ואמר לו בחריפות...

"לך לא דיברתי!! המשנה מחול לקודש טעון טבילה!!":
.
 
חלק עליון תַחתִית