דף כו: אסור לאדם לישן ביום יותר משתין נשמי

אוריאל

משתמש ותיק
סוכה כו: אמר רב, אסור לאדם לישן ביום יותר משיתין נשמי וכו'.

פירש"י: מפני ביטול תורה.

לכאורה יש לבאר, הלא איסור זה החמור מכל איסורים שבתורה - ביטול תורה - הוא איסור ידוע ומפורסם, ובכל רגע פנוי שאדם יכול ללמוד ואינו לומד 'באין עליו יסורין רעים ועוכרין אותו', כלשון רבותינו הקדושים. ואם כן מה נוסף בענין זה שאמר רב 'אסור לאדם לישן' והוא מפני ביטול תורה כדפירש"י, וכי בא רב להוסיף איסור דרבנן נוסף על האיסור הקיים של ביטול תורה?! הלא זה פשוט שאם אדם מוציא זמנו לבטלה עובר בביטול תורה.

ב. בהמשך הגמרא מבואר דאביי היה ישן ביום כמבי כיבי לפומבדיתא וקרי עליה רב יוסף עד מתי עצל תשכב, ופירש"י שהוא כשיתא פרסי. והנה שיתא פרסי הם כ"ד מיל, וכל מיל שיערוהו חכמים בי"ח דקות. לפ"ז שיעור השינה של אביי היה כמה וכמה שעות, ואף יותר מהשיעור המיקל שנזכר בביאור הלכה של ג' שעות [ועיין בהגו"ח שיש מגיהים שתי פרסי].
וממעשה זה של אביי הוכיח האליה רבה שמה שאמר רבא שאסור לאדם לישן וכו' הוא רק מידת חסידות, שהרי לא היה אביי עושה איסור ממש. ובאמת הדברים מסתברים ביותר, שהכל לפי מה שהוא אדם, אם אדם חלוש הוא וצורך לימודו ובריאותו שיישן יותר - יישן יותר, וכן מידת השינה ביום תלויה במשך השינה בלילה, ופרטים נוספים, וכ"ה במשנה ברורה [ויש להרגיש בזה שאביי כמדומני ונמצא בכו"כ מקומות שהיתה בריאותו רופפת, כי ההיא דעירובין 'ידעינא ביה בנחמני דמכפין נפשיה', ולזה תמצא שברוב מקומות אמר אביי 'אמרה לי אם' עניני רפואות וסגולות שהיתה אמו חורגתו עושה לו].
על כן לא הבנתי למה המכוון בשיעור זה שאמר רבן של כל בני הגולה (כלשון רש"י סוכה ט') - רב. אם אדם צריך לעצמו שינה יתירה, היאך יתכן וייאסר לו הדבר, ואם אינו צריך למה שיהיה מותר לו גם פחות משיתין נשמי, ומאי רבותא שיש איסור ביטול תורה.

על צד הדוחק נצטרך לבאר, דרב דיבר על הצורה הרגילה של אדם. אדם שנחשב ממוצע בבריאותו, וישן בלילה באופן ממוצע כמו שצריך אדם לישן [אולי כמו שמבואר בר"מ], עד שיתין נשמי זהו צרכו לנמנם, ומעבר לזה הוא בביטול תורה.

ג. ידועים דברי הירושלמי דמאן דדמיך בריש שתא דמיך מזליה. והסתפקו ונחלקו בזה האחרונים, אם הכוונה היא מאז שאדם מתעורר משינתו בבוקר, שלא ילך לישן, או שהוא כבר ממתי שהאיר היום בנץ החמה. והנה לכאורה יש לספק זה גם מקום לחול כאן, אם מה שאמרו שאסור לאדם לישן יותר משיתין נשמי הוא ממתי שקם או מאז נץ החמה. 


 
 

אור זורח

משתמש ותיק
אוריאל אמר:
לכאורה יש לבאר, הלא איסור זה החמור מכל איסורים שבתורה - ביטול תורה - הוא איסור ידוע ומפורסם, ובכל רגע פנוי שאדם יכול ללמוד ואינו לומד 'באין עליו יסורין רעים ועוכרין אותו', כלשון רבותינו הקדושים. ואם כן מה נוסף בענין זה שאמר רב 'אסור לאדם לישן' והוא מפני ביטול תורה כדפירש"י, וכי בא רב להוסיף איסור דרבנן נוסף על האיסור הקיים של ביטול תורה?! הלא זה פשוט שאם אדם מוציא זמנו לבטלה עובר בביטול תורה.

אולי כוונתו שהפסקה ביום לשינה זה עצמו ביטול תורה
על דרך רבי עקיבא שלא נכנס לביתו כדי לא להפסיק את הרצף של כ"ד שנה
ולכן צריך לישון בלילה
 

במבי

משתמש ותיק
אוריאל אמר:
ידועים דברי הירושלמי דמאן דדמיך בריש שתא דמיך מזליה. והסתפקו ונחלקו בזה האחרונים, אם הכוונה היא מאז שאדם מתעורר משינתו בבוקר, שלא ילך לישן, או שהוא כבר ממתי שהאיר היום בנץ החמה. והנה לכאורה יש לספק זה גם מקום לחול כאן, אם מה שאמרו שאסור לאדם לישן יותר משיתין נשמי הוא ממתי שקם או מאז נץ החמה. 
וכן ידועים דברי אותו חריף שאמר "עדיף מזל ישן ממזל עייף"
 
חלק עליון תַחתִית