מסכת ביצה - ב' ימים טובים קדושה אחת

כללי הפורום
פותח נושא חדש? שים לב! למען שמירת הסדר הטוב, יש לציין בכותרת הנושא את שם המסכת והדף המדויק עליו נסוב הדיון

פותח הנושא
זקן ויושב בישיבה
סטטוס: לא מחובר

מסכת ביצה - ב' ימים טובים קדושה אחת

שליחה על ידי זקן ויושב בישיבה » 27 פברואר 2019, 20:02

הנה קיי"ל דב' ימים של ראש השנה הוי קדושה אחת.
ומתוך הסוגיא בביצה דף ד: מתבאר דאם הם קדושה אחת אין מקום להבדלה במוצאי יו"ט ראשון. אבל אם הם אינם קדושה אחת יש מקום להבדלה, [ועל כן רב אסי הבדיל בין יו"ט אחד לחבירו, ונתקשו הראשונים מאי טעמא אנן לא מבדילים ותירצו דלא ליתי לזלזולי]
ויש להקשות דלכאורה אם הם קדושה אחת לענין הבדלה הכי נמי נימא דקדושה אחת הם לענין קידוש ולא יעשה קידוש בליל שני [עכ"פ את ברכת הקידוש של ליל ראשון] והרי קידוש אינו דין בלילה אלא דין הוא לקדש את היו"ט, ומי שלא קידש בלילה מקדש ביום [היינו ברכת הקידוש]
ואם כן יש להקשות לענין ראש השנה, דקיי"ל דקדושה אחת הם וכיום ארוך, א"כ למה מקדשים ב' פעמים ולא סגי בקידוש אחד. [ולכאורה לו יצוייר דהיה יו"ט אחד ב' ימים לא היו מקדשים ב' פעמים]
ולגבי ברכת שהחיינו נחלקו הראשונים ודעת הרבה ראשונים דאין מברך ביום השני משום שהם קדושה אחת, וא"כ למה מקדשים ב' פעמים וצריך ביאור.


יהושע
משתמש ותיק
הודעות: 1524
הצטרף: 07 ספטמבר 2017, 18:07
נתן תודה: 12 פעמים
קיבל תודה: 128 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מסכת ביצה - ב' ימים טובים קדושה אחת

שליחה על ידי יהושע » 27 פברואר 2019, 20:17

זקן ויושב בישיבה כתב:הנה קיי"ל דב' ימים של ראש השנה הוי קדושה אחת.
ומתוך הסוגיא בביצה דף ד: מתבאר דאם הם קדושה אחת אין מקום להבדלה במוצאי יו"ט ראשון. אבל אם הם אינם קדושה אחת יש מקום להבדלה, [ועל כן רב אסי הבדיל בין יו"ט אחד לחבירו, ונתקשו הראשונים מאי טעמא אנן לא מבדילים ותירצו דלא ליתי לזלזולי]
ויש להקשות דלכאורה אם הם קדושה אחת לענין הבדלה הכי נמי נימא דקדושה אחת הם לענין קידוש ולא יעשה קידוש בליל שני [עכ"פ את ברכת הקידוש של ליל ראשון] והרי קידוש אינו דין בלילה אלא דין הוא לקדש את היו"ט, ומי שלא קידש בלילה מקדש ביום [היינו ברכת הקידוש]
ואם כן יש להקשות לענין ראש השנה, דקיי"ל דקדושה אחת הם וכיום ארוך, א"כ למה מקדשים ב' פעמים ולא סגי בקידוש אחד. [ולכאורה לו יצוייר דהיה יו"ט אחד ב' ימים לא היו מקדשים ב' פעמים]
ולגבי ברכת שהחיינו נחלקו הראשונים ודעת הרבה ראשונים דאין מברך ביום השני משום שהם קדושה אחת, וא"כ למה מקדשים ב' פעמים וצריך ביאור.
מי אמר שלא מקדשים בכל יום מן החג?
וכי למ"ד שבת ויו"ט קדושה אחת לא מקדשים פעמיים.
קדושה אחת רק אומר ששניהם וודאי, אבל לא שהם ממש כיומא אריכתא, ומה שאין אומרים שהחיינו זה בגלל שלא היה הפסק ביניהם והרי זה כפעמיים אותו חג אחד אחרי השני.


מבקש אמת
משתמש ותיק
הודעות: 2129
הצטרף: 21 אוקטובר 2018, 22:14
נתן תודה: 221 פעמים
קיבל תודה: 763 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מסכת ביצה - ב' ימים טובים קדושה אחת

שליחה על ידי מבקש אמת » 27 פברואר 2019, 21:16

זקן ויושב בישיבה כתב:הנה קיי"ל דב' ימים של ראש השנה הוי קדושה אחת.
ומתוך הסוגיא בביצה דף ד: מתבאר דאם הם קדושה אחת אין מקום להבדלה במוצאי יו"ט ראשון. אבל אם הם אינם קדושה אחת יש מקום להבדלה, [ועל כן רב אסי הבדיל בין יו"ט אחד לחבירו, ונתקשו הראשונים מאי טעמא אנן לא מבדילים ותירצו דלא ליתי לזלזולי]
ויש להקשות דלכאורה אם הם קדושה אחת לענין הבדלה הכי נמי נימא דקדושה אחת הם לענין קידוש ולא יעשה קידוש בליל שני [עכ"פ את ברכת הקידוש של ליל ראשון] והרי קידוש אינו דין בלילה אלא דין הוא לקדש את היו"ט, ומי שלא קידש בלילה מקדש ביום [היינו ברכת הקידוש]
ואם כן יש להקשות לענין ראש השנה, דקיי"ל דקדושה אחת הם וכיום ארוך, א"כ למה מקדשים ב' פעמים ולא סגי בקידוש אחד. [ולכאורה לו יצוייר דהיה יו"ט אחד ב' ימים לא היו מקדשים ב' פעמים]
ולגבי ברכת שהחיינו נחלקו הראשונים ודעת הרבה ראשונים דאין מברך ביום השני משום שהם קדושה אחת, וא"כ למה מקדשים ב' פעמים וצריך ביאור.
נחלקו הראשונים (עיין רמב"ם וראב"ד פ"ח מעירובין ה"ח) האם קדושה אחת רק לחומרא או גם לקולא. לשיטת הראב"ד וסייעתו דרק לחומרא אמרינן ניחא דתיקנו חז"ל שנעשה קידוש לחומרא (ואין בזה זלזול משום שאדרבה בזה אומרים שעכשיו קודש), ואעפ"כ לא מוכרח שנאמר זמן שהרי אינו רגל בפנ"ע, וכמו בשביעי של פסח שלא אומרים זמן אף דהוי קדושה חלוקה מיו"ט א' דפסח. אמנם גם לשיטת הרמב"ם וסייעתו שגם לקולא אמרינן מבואר במג"א תטז,א שהיינו רק משום שהיום הראשון עיקר (וממילא אפשר לסמוך על עירובו לטלטל בשני) אבל לא אמרינן לכל דבר שקדושה אחת הן וע"כ אסור לבשל מיום ראשון לשני. ולפי"ז מבואר שתיקנו חכמים לקדש ביום השני כיון שהוא יו"ט חדש מדבריהם.


פותח הנושא
זקן ויושב בישיבה
סטטוס: לא מחובר

Re: מסכת ביצה - ב' ימים טובים קדושה אחת

שליחה על ידי זקן ויושב בישיבה » 27 פברואר 2019, 23:50

יהושע כתב:
זקן ויושב בישיבה כתב:הנה קיי"ל דב' ימים של ראש השנה הוי קדושה אחת.
ומתוך הסוגיא בביצה דף ד: מתבאר דאם הם קדושה אחת אין מקום להבדלה במוצאי יו"ט ראשון. אבל אם הם אינם קדושה אחת יש מקום להבדלה, [ועל כן רב אסי הבדיל בין יו"ט אחד לחבירו, ונתקשו הראשונים מאי טעמא אנן לא מבדילים ותירצו דלא ליתי לזלזולי]
ויש להקשות דלכאורה אם הם קדושה אחת לענין הבדלה הכי נמי נימא דקדושה אחת הם לענין קידוש ולא יעשה קידוש בליל שני [עכ"פ את ברכת הקידוש של ליל ראשון] והרי קידוש אינו דין בלילה אלא דין הוא לקדש את היו"ט, ומי שלא קידש בלילה מקדש ביום [היינו ברכת הקידוש]
ואם כן יש להקשות לענין ראש השנה, דקיי"ל דקדושה אחת הם וכיום ארוך, א"כ למה מקדשים ב' פעמים ולא סגי בקידוש אחד. [ולכאורה לו יצוייר דהיה יו"ט אחד ב' ימים לא היו מקדשים ב' פעמים]
ולגבי ברכת שהחיינו נחלקו הראשונים ודעת הרבה ראשונים דאין מברך ביום השני משום שהם קדושה אחת, וא"כ למה מקדשים ב' פעמים וצריך ביאור.
מי אמר שלא מקדשים בכל יום מן החג?
וכי למ"ד שבת ויו"ט קדושה אחת לא מקדשים פעמיים.
קדושה אחת רק אומר ששניהם וודאי, אבל לא שהם ממש כיומא אריכתא, ומה שאין אומרים שהחיינו זה בגלל שלא היה הפסק ביניהם והרי זה כפעמיים אותו חג אחד אחרי השני.[/quote
בפשטות נראה שקדושה אחת הם כיום אחד ממש כדחזינן לענין דיני נולד ומוקצה.
וגם כמו שכתבתי דחזינן בגמרא, דאין מקום להבדיל בין ראשון לשני [אף לא בתורת מבדיל בין קודש לקודש עיין שיטמ"ק ביצה ד:] ואם כן לכאורה הוא הדין לקידוש.

ומה שהבאתם משבת ויו"ט, מלבד דיש לעיין היטב אם הוא אותו גדר של קדושה אחת, גם הרי ממנ"פ יו"ט הקודם לשבת ודאי שצריך לקדש את השבת שהרי קדושת השבת גדולה משל יו"ט, ולהיפך יו"ט שאחר השבת יש לומר דכיון דעל כרחך הוא מבדיל בין שבת ליו"ט א"כ צריך שוב לקדש את היו"ט ודו"ק.


פותח הנושא
זקן ויושב בישיבה
סטטוס: לא מחובר

Re: מסכת ביצה - ב' ימים טובים קדושה אחת

שליחה על ידי זקן ויושב בישיבה » 27 פברואר 2019, 23:57

מבקש אמת כתב:
זקן ויושב בישיבה כתב:הנה קיי"ל דב' ימים של ראש השנה הוי קדושה אחת.
ומתוך הסוגיא בביצה דף ד: מתבאר דאם הם קדושה אחת אין מקום להבדלה במוצאי יו"ט ראשון. אבל אם הם אינם קדושה אחת יש מקום להבדלה, [ועל כן רב אסי הבדיל בין יו"ט אחד לחבירו, ונתקשו הראשונים מאי טעמא אנן לא מבדילים ותירצו דלא ליתי לזלזולי]
ויש להקשות דלכאורה אם הם קדושה אחת לענין הבדלה הכי נמי נימא דקדושה אחת הם לענין קידוש ולא יעשה קידוש בליל שני [עכ"פ את ברכת הקידוש של ליל ראשון] והרי קידוש אינו דין בלילה אלא דין הוא לקדש את היו"ט, ומי שלא קידש בלילה מקדש ביום [היינו ברכת הקידוש]
ואם כן יש להקשות לענין ראש השנה, דקיי"ל דקדושה אחת הם וכיום ארוך, א"כ למה מקדשים ב' פעמים ולא סגי בקידוש אחד. [ולכאורה לו יצוייר דהיה יו"ט אחד ב' ימים לא היו מקדשים ב' פעמים]
ולגבי ברכת שהחיינו נחלקו הראשונים ודעת הרבה ראשונים דאין מברך ביום השני משום שהם קדושה אחת, וא"כ למה מקדשים ב' פעמים וצריך ביאור.
נחלקו הראשונים (עיין רמב"ם וראב"ד פ"ח מעירובין ה"ח) האם קדושה אחת רק לחומרא או גם לקולא. לשיטת הראב"ד וסייעתו דרק לחומרא אמרינן ניחא דתיקנו חז"ל שנעשה קידוש לחומרא (ואין בזה זלזול משום שאדרבה בזה אומרים שעכשיו קודש), ואעפ"כ לא מוכרח שנאמר זמן שהרי אינו רגל בפנ"ע, וכמו בשביעי של פסח שלא אומרים זמן אף דהוי קדושה חלוקה מיו"ט א' דפסח. אמנם גם לשיטת הרמב"ם וסייעתו שגם לקולא אמרינן מבואר במג"א תטז,א שהיינו רק משום שהיום הראשון עיקר (וממילא אפשר לסמוך על עירובו לטלטל בשני) אבל לא אמרינן לכל דבר שקדושה אחת הן וע"כ אסור לבשל מיום ראשון לשני. ולפי"ז מבואר שתיקנו חכמים לקדש ביום השני כיון שהוא יו"ט חדש מדבריהם.
א. חזינן בגמרא דאם ב' יו"ט של גליות הם קדושה אחת ודאי דאין להבדיל במוצאי ראשון ולא אמרינן דלהקל לא אמרינן ויצטרך הבדלה, וא"כ לכאורה הוא הדין לקידוש.
ב. מה שכתבתם שלא מוכרח שיאמר זמן כמו שביעי של פסח, איני מבין, והרי אם לא אמרינן קדושה אחת להקל, פירושו הוא, שלענין להקל הוי כב' ימים טובים של גליות, ובזה הרי לכו"ע מברך ב' פעמים שהחיינו.
ג. בדברי המג"א שהבאתם הרי אדרבה מבואר בדבריו דכל מה שצריך להחמיר הוא רק שהיום השני הוא חול ועל כן אסור לבשל מראשון לשני, אבל להחמיר שהיום השני רק הוא יו"ט והראשון חול [כמו שמחמירים בב' יוט של גליות] זה אין להחמיר עיין ביאור הדברים במחצית השקל שם. וא"כ הרי לענין קידוש דמי לעירוב ולא לבישול מיום ראשון לשני. ופשוט.


נבשר
משתמש ותיק
הודעות: 1618
הצטרף: 28 אוגוסט 2018, 00:55
נתן תודה: 301 פעמים
קיבל תודה: 363 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: מחובר

Re: מסכת ביצה - ב' ימים טובים קדושה אחת

שליחה על ידי נבשר » 28 פברואר 2019, 01:22

זקן ויושב בישיבה כתב:
יהושע כתב:
זקן ויושב בישיבה כתב:הנה קיי"ל דב' ימים של ראש השנה הוי קדושה אחת.
ומתוך הסוגיא בביצה דף ד: מתבאר דאם הם קדושה אחת אין מקום להבדלה במוצאי יו"ט ראשון. אבל אם הם אינם קדושה אחת יש מקום להבדלה, [ועל כן רב אסי הבדיל בין יו"ט אחד לחבירו, ונתקשו הראשונים מאי טעמא אנן לא מבדילים ותירצו דלא ליתי לזלזולי]
ויש להקשות דלכאורה אם הם קדושה אחת לענין הבדלה הכי נמי נימא דקדושה אחת הם לענין קידוש ולא יעשה קידוש בליל שני [עכ"פ את ברכת הקידוש של ליל ראשון] והרי קידוש אינו דין בלילה אלא דין הוא לקדש את היו"ט, ומי שלא קידש בלילה מקדש ביום [היינו ברכת הקידוש]
ואם כן יש להקשות לענין ראש השנה, דקיי"ל דקדושה אחת הם וכיום ארוך, א"כ למה מקדשים ב' פעמים ולא סגי בקידוש אחד. [ולכאורה לו יצוייר דהיה יו"ט אחד ב' ימים לא היו מקדשים ב' פעמים]
ולגבי ברכת שהחיינו נחלקו הראשונים ודעת הרבה ראשונים דאין מברך ביום השני משום שהם קדושה אחת, וא"כ למה מקדשים ב' פעמים וצריך ביאור.
מי אמר שלא מקדשים בכל יום מן החג?
וכי למ"ד שבת ויו"ט קדושה אחת לא מקדשים פעמיים.
קדושה אחת רק אומר ששניהם וודאי, אבל לא שהם ממש כיומא אריכתא, ומה שאין אומרים שהחיינו זה בגלל שלא היה הפסק ביניהם והרי זה כפעמיים אותו חג אחד אחרי השני.[/quote
בפשטות נראה שקדושה אחת הם כיום אחד ממש כדחזינן לענין דיני נולד ומוקצה.
וגם כמו שכתבתי דחזינן בגמרא, דאין מקום להבדיל בין ראשון לשני [אף לא בתורת מבדיל בין קודש לקודש עיין שיטמ"ק ביצה ד:] ואם כן לכאורה הוא הדין לקידוש.

ומה שהבאתם משבת ויו"ט, מלבד דיש לעיין היטב אם הוא אותו גדר של קדושה אחת, גם הרי ממנ"פ יו"ט הקודם לשבת ודאי שצריך לקדש את השבת שהרי קדושת השבת גדולה משל יו"ט, ולהיפך יו"ט שאחר השבת יש לומר דכיון דעל כרחך הוא מבדיל בין שבת ליו"ט א"כ צריך שוב לקדש את היו"ט ודו"ק.
כמדומה שבאור זרוע כתוב שקדושה אחת של שבת ויו"ט ושל ר"ה לא אותו קדושה אחת, ומה שהקשית על תירוצו מהבדלה, שאני הבדלה שבאה להתיר במלאכה, ואם קבעו שהוי עוד יו"ט ליכא בזה היתר מלאכה, כמדומה שאף זה מבואר שם בראשונים, וודאי הסברא נותנת כדברי @יהושע שאותו יום כפול, אחרת מה הכוונה יום אחד ארוך, הרי הוא יום שאיכא בו שקיעה ואזל יומא, אלא א"כ תאמר קדושא אריכתא שהקדושה לא פסקה, אבל זה ודאי לא כתוב ברש"י יום אחד ארוך.


מבקש אמת
משתמש ותיק
הודעות: 2129
הצטרף: 21 אוקטובר 2018, 22:14
נתן תודה: 221 פעמים
קיבל תודה: 763 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מסכת ביצה - ב' ימים טובים קדושה אחת

שליחה על ידי מבקש אמת » 28 פברואר 2019, 01:39

זקן ויושב בישיבה כתב:
מבקש אמת כתב:
זקן ויושב בישיבה כתב:הנה קיי"ל דב' ימים של ראש השנה הוי קדושה אחת.
ומתוך הסוגיא בביצה דף ד: מתבאר דאם הם קדושה אחת אין מקום להבדלה במוצאי יו"ט ראשון. אבל אם הם אינם קדושה אחת יש מקום להבדלה, [ועל כן רב אסי הבדיל בין יו"ט אחד לחבירו, ונתקשו הראשונים מאי טעמא אנן לא מבדילים ותירצו דלא ליתי לזלזולי]
ויש להקשות דלכאורה אם הם קדושה אחת לענין הבדלה הכי נמי נימא דקדושה אחת הם לענין קידוש ולא יעשה קידוש בליל שני [עכ"פ את ברכת הקידוש של ליל ראשון] והרי קידוש אינו דין בלילה אלא דין הוא לקדש את היו"ט, ומי שלא קידש בלילה מקדש ביום [היינו ברכת הקידוש]
ואם כן יש להקשות לענין ראש השנה, דקיי"ל דקדושה אחת הם וכיום ארוך, א"כ למה מקדשים ב' פעמים ולא סגי בקידוש אחד. [ולכאורה לו יצוייר דהיה יו"ט אחד ב' ימים לא היו מקדשים ב' פעמים]
ולגבי ברכת שהחיינו נחלקו הראשונים ודעת הרבה ראשונים דאין מברך ביום השני משום שהם קדושה אחת, וא"כ למה מקדשים ב' פעמים וצריך ביאור.
נחלקו הראשונים (עיין רמב"ם וראב"ד פ"ח מעירובין ה"ח) האם קדושה אחת רק לחומרא או גם לקולא. לשיטת הראב"ד וסייעתו דרק לחומרא אמרינן ניחא דתיקנו חז"ל שנעשה קידוש לחומרא (ואין בזה זלזול משום שאדרבה בזה אומרים שעכשיו קודש), ואעפ"כ לא מוכרח שנאמר זמן שהרי אינו רגל בפנ"ע, וכמו בשביעי של פסח שלא אומרים זמן אף דהוי קדושה חלוקה מיו"ט א' דפסח. אמנם גם לשיטת הרמב"ם וסייעתו שגם לקולא אמרינן מבואר במג"א תטז,א שהיינו רק משום שהיום הראשון עיקר (וממילא אפשר לסמוך על עירובו לטלטל בשני) אבל לא אמרינן לכל דבר שקדושה אחת הן וע"כ אסור לבשל מיום ראשון לשני. ולפי"ז מבואר שתיקנו חכמים לקדש ביום השני כיון שהוא יו"ט חדש מדבריהם.
א. חזינן בגמרא דאם ב' יו"ט של גליות הם קדושה אחת ודאי דאין להבדיל במוצאי ראשון ולא אמרינן דלהקל לא אמרינן ויצטרך הבדלה, וא"כ לכאורה הוא הדין לקידוש.
ב. מה שכתבתם שלא מוכרח שיאמר זמן כמו שביעי של פסח, איני מבין, והרי אם לא אמרינן קדושה אחת להקל, פירושו הוא, שלענין להקל הוי כב' ימים טובים של גליות, ובזה הרי לכו"ע מברך ב' פעמים שהחיינו.
ג. בדברי המג"א שהבאתם הרי אדרבה מבואר בדבריו דכל מה שצריך להחמיר הוא רק שהיום השני הוא חול ועל כן אסור לבשל מראשון לשני, אבל להחמיר שהיום השני רק הוא יו"ט והראשון חול [כמו שמחמירים בב' יוט של גליות] זה אין להחמיר עיין ביאור הדברים במחצית השקל שם. וא"כ הרי לענין קידוש דמי לעירוב ולא לבישול מיום ראשון לשני. ופשוט.
א. לעשות הבדלה אינו חומרא אלא אדרבה זלזול ביו"ט שני שעושים אותו חול (וכפי שבאמת להלכה אין מבדילים אפילו ביו"ט רגיל ששני קדושות הן, וכ"ש בר"ה).
ב. כוונתי שלדעת הראב"ד אפשר שחז"ל תיקנו שיו"ט שני יחשב כקדושה חדשה לחומרא אך לא בתורת ספק שמא אתמול היה חול, אלא כמו שבפסח יש קדושה חדשה בסוף הרגל כך בר"ה תיקנו קדושה חדשה (רק במה שנוגע לחומרא כגון שעירוב דאתמול לא מהני) בסוף הרגל, אך מ"מ היות ואתמול בודאי היה יו"ט א"כ אינו רגל חדש ואין אומרים זמן.
ג. אמת שמחמירים שהיום השני הוא חול, אבל זה רק לענין איסור מלאכה, משא"כ לענין קידוש תיקנו חז"ל שיקדש כדי לנהוג בו דין יו"ט גמור.


פותח הנושא
זקן ויושב בישיבה
סטטוס: לא מחובר

Re: מסכת ביצה - ב' ימים טובים קדושה אחת

שליחה על ידי זקן ויושב בישיבה » 28 פברואר 2019, 09:38

נבשר כתב: כמדומה שבאור זרוע כתוב שקדושה אחת של שבת ויו"ט ושל ר"ה לא אותו קדושה אחת, ומה שהקשית על תירוצו מהבדלה, שאני הבדלה שבאה להתיר במלאכה, ואם קבעו שהוי עוד יו"ט ליכא בזה היתר מלאכה, כמדומה שאף זה מבואר שם בראשונים, וודאי הסברא נותנת כדברי @יהושע שאותו יום כפול, אחרת מה הכוונה יום אחד ארוך, הרי הוא יום שאיכא בו שקיעה ואזל יומא, אלא א"כ תאמר קדושא אריכתא שהקדושה לא פסקה, אבל זה ודאי לא כתוב ברש"י יום אחד ארוך.
לכן כתבתי שאפילו בתורת המבדיל בין קודש לקודש גם כן מבואר בגמרא שאין מקום אם הוא קדושה אחת רק אם הוא ב' קדושות.


פותח הנושא
זקן ויושב בישיבה
סטטוס: לא מחובר

Re: מסכת ביצה - ב' ימים טובים קדושה אחת

שליחה על ידי זקן ויושב בישיבה » 28 פברואר 2019, 09:49

מבקש אמת כתב:
זקן ויושב בישיבה כתב:
מבקש אמת כתב:.
א. לעשות הבדלה אינו חומרא אלא אדרבה זלזול ביו"ט שני שעושים אותו חול (וכפי שבאמת להלכה אין מבדילים אפילו ביו"ט רגיל ששני קדושות הן, וכ"ש בר"ה).
ב. כוונתי שלדעת הראב"ד אפשר שחז"ל תיקנו שיו"ט שני יחשב כקדושה חדשה לחומרא אך לא בתורת ספק שמא אתמול היה חול, אלא כמו שבפסח יש קדושה חדשה בסוף הרגל כך בר"ה תיקנו קדושה חדשה (רק במה שנוגע לחומרא כגון שעירוב דאתמול לא מהני) בסוף הרגל, אך מ"מ היות ואתמול בודאי היה יו"ט א"כ אינו רגל חדש ואין אומרים זמן.
ג. אמת שמחמירים שהיום השני הוא חול, אבל זה רק לענין איסור מלאכה, משא"כ לענין קידוש תיקנו חז"ל שיקדש כדי לנהוג בו דין יו"ט גמור.
א. הוכחתי מדברי הגמרא דאף לרב אסי שעשה הבדלה בין יו"ט לחבירו ולא חשש לאותו זלזול מכל מקום אם הוא קדושה אחת אין לעשות הבדלה.
ב. לא זכיתי להבין, מהיכ"ת שיתקנו קדושה חדשה, כל דברי הראב"ד הם רק שלענין להקל, ראש השנה נידון כשאר ימים טובים ותו לא מידי, ועל כן אם זה סיבה לקדש הוא הדין זה סיבה לומר שהחיינו כמו בימים טובים של גליות. אבל לעשותו כשביעי של פסח מהיכי תיתי.
ג. גם לא זכיתי להבין, זה גופא הקושיה, כלפי קדושה אחת גם אם אינו מקדש ביום השני יש בו דין יו"ט גמור שכבר קידש עליו בתחילת היום - תחילת הקדושה.

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה

חזור אל “ביצה”

מי מחובר

משתמש הגולש בפורום זה: אין משתמשים רשומים | 1 אורח