מסכת ביצה - ב' ימים טובים קדושה אחת

  • Thread starter Anonymous
  • תאריך התחלה
A

Anonymous

Guest
הנה קיי"ל דב' ימים של ראש השנה הוי קדושה אחת.
ומתוך הסוגיא בביצה דף ד: מתבאר דאם הם קדושה אחת אין מקום להבדלה במוצאי יו"ט ראשון. אבל אם הם אינם קדושה אחת יש מקום להבדלה, [ועל כן רב אסי הבדיל בין יו"ט אחד לחבירו, ונתקשו הראשונים מאי טעמא אנן לא מבדילים ותירצו דלא ליתי לזלזולי]
ויש להקשות דלכאורה אם הם קדושה אחת לענין הבדלה הכי נמי נימא דקדושה אחת הם לענין קידוש ולא יעשה קידוש בליל שני [עכ"פ את ברכת הקידוש של ליל ראשון] והרי קידוש אינו דין בלילה אלא דין הוא לקדש את היו"ט, ומי שלא קידש בלילה מקדש ביום [היינו ברכת הקידוש]
ואם כן יש להקשות לענין ראש השנה, דקיי"ל דקדושה אחת הם וכיום ארוך, א"כ למה מקדשים ב' פעמים ולא סגי בקידוש אחד. [ולכאורה לו יצוייר דהיה יו"ט אחד ב' ימים לא היו מקדשים ב' פעמים]
ולגבי ברכת שהחיינו נחלקו הראשונים ודעת הרבה ראשונים דאין מברך ביום השני משום שהם קדושה אחת, וא"כ למה מקדשים ב' פעמים וצריך ביאור.
 

יהושע

משתמש ותיק
זקן ויושב בישיבה אמר:
הנה קיי"ל דב' ימים של ראש השנה הוי קדושה אחת.
ומתוך הסוגיא בביצה דף ד: מתבאר דאם הם קדושה אחת אין מקום להבדלה במוצאי יו"ט ראשון. אבל אם הם אינם קדושה אחת יש מקום להבדלה, [ועל כן רב אסי הבדיל בין יו"ט אחד לחבירו, ונתקשו הראשונים מאי טעמא אנן לא מבדילים ותירצו דלא ליתי לזלזולי]
ויש להקשות דלכאורה אם הם קדושה אחת לענין הבדלה הכי נמי נימא דקדושה אחת הם לענין קידוש ולא יעשה קידוש בליל שני [עכ"פ את ברכת הקידוש של ליל ראשון] והרי קידוש אינו דין בלילה אלא דין הוא לקדש את היו"ט, ומי שלא קידש בלילה מקדש ביום [היינו ברכת הקידוש]
ואם כן יש להקשות לענין ראש השנה, דקיי"ל דקדושה אחת הם וכיום ארוך, א"כ למה מקדשים ב' פעמים ולא סגי בקידוש אחד. [ולכאורה לו יצוייר דהיה יו"ט אחד ב' ימים לא היו מקדשים ב' פעמים]
ולגבי ברכת שהחיינו נחלקו הראשונים ודעת הרבה ראשונים דאין מברך ביום השני משום שהם קדושה אחת, וא"כ למה מקדשים ב' פעמים וצריך ביאור.
מי אמר שלא מקדשים בכל יום מן החג?
וכי למ"ד שבת ויו"ט קדושה אחת לא מקדשים פעמיים.
קדושה אחת רק אומר ששניהם וודאי, אבל לא שהם ממש כיומא אריכתא, ומה שאין אומרים שהחיינו זה בגלל שלא היה הפסק ביניהם והרי זה כפעמיים אותו חג אחד אחרי השני.
 

מבקש אמת

משתמש ותיק
זקן ויושב בישיבה אמר:
הנה קיי"ל דב' ימים של ראש השנה הוי קדושה אחת.
ומתוך הסוגיא בביצה דף ד: מתבאר דאם הם קדושה אחת אין מקום להבדלה במוצאי יו"ט ראשון. אבל אם הם אינם קדושה אחת יש מקום להבדלה, [ועל כן רב אסי הבדיל בין יו"ט אחד לחבירו, ונתקשו הראשונים מאי טעמא אנן לא מבדילים ותירצו דלא ליתי לזלזולי]
ויש להקשות דלכאורה אם הם קדושה אחת לענין הבדלה הכי נמי נימא דקדושה אחת הם לענין קידוש ולא יעשה קידוש בליל שני [עכ"פ את ברכת הקידוש של ליל ראשון] והרי קידוש אינו דין בלילה אלא דין הוא לקדש את היו"ט, ומי שלא קידש בלילה מקדש ביום [היינו ברכת הקידוש]
ואם כן יש להקשות לענין ראש השנה, דקיי"ל דקדושה אחת הם וכיום ארוך, א"כ למה מקדשים ב' פעמים ולא סגי בקידוש אחד. [ולכאורה לו יצוייר דהיה יו"ט אחד ב' ימים לא היו מקדשים ב' פעמים]
ולגבי ברכת שהחיינו נחלקו הראשונים ודעת הרבה ראשונים דאין מברך ביום השני משום שהם קדושה אחת, וא"כ למה מקדשים ב' פעמים וצריך ביאור.

נחלקו הראשונים (עיין רמב"ם וראב"ד פ"ח מעירובין ה"ח) האם קדושה אחת רק לחומרא או גם לקולא. לשיטת הראב"ד וסייעתו דרק לחומרא אמרינן ניחא דתיקנו חז"ל שנעשה קידוש לחומרא (ואין בזה זלזול משום שאדרבה בזה אומרים שעכשיו קודש), ואעפ"כ לא מוכרח שנאמר זמן שהרי אינו רגל בפנ"ע, וכמו בשביעי של פסח שלא אומרים זמן אף דהוי קדושה חלוקה מיו"ט א' דפסח. אמנם גם לשיטת הרמב"ם וסייעתו שגם לקולא אמרינן מבואר במג"א תטז,א שהיינו רק משום שהיום הראשון עיקר (וממילא אפשר לסמוך על עירובו לטלטל בשני) אבל לא אמרינן לכל דבר שקדושה אחת הן וע"כ אסור לבשל מיום ראשון לשני. ולפי"ז מבואר שתיקנו חכמים לקדש ביום השני כיון שהוא יו"ט חדש מדבריהם.
 
A

Anonymous

Guest
פותח הנושא
יהושע אמר:
זקן ויושב בישיבה אמר:
הנה קיי"ל דב' ימים של ראש השנה הוי קדושה אחת.
ומתוך הסוגיא בביצה דף ד: מתבאר דאם הם קדושה אחת אין מקום להבדלה במוצאי יו"ט ראשון. אבל אם הם אינם קדושה אחת יש מקום להבדלה, [ועל כן רב אסי הבדיל בין יו"ט אחד לחבירו, ונתקשו הראשונים מאי טעמא אנן לא מבדילים ותירצו דלא ליתי לזלזולי]
ויש להקשות דלכאורה אם הם קדושה אחת לענין הבדלה הכי נמי נימא דקדושה אחת הם לענין קידוש ולא יעשה קידוש בליל שני [עכ"פ את ברכת הקידוש של ליל ראשון] והרי קידוש אינו דין בלילה אלא דין הוא לקדש את היו"ט, ומי שלא קידש בלילה מקדש ביום [היינו ברכת הקידוש]
ואם כן יש להקשות לענין ראש השנה, דקיי"ל דקדושה אחת הם וכיום ארוך, א"כ למה מקדשים ב' פעמים ולא סגי בקידוש אחד. [ולכאורה לו יצוייר דהיה יו"ט אחד ב' ימים לא היו מקדשים ב' פעמים]
ולגבי ברכת שהחיינו נחלקו הראשונים ודעת הרבה ראשונים דאין מברך ביום השני משום שהם קדושה אחת, וא"כ למה מקדשים ב' פעמים וצריך ביאור.
מי אמר שלא מקדשים בכל יום מן החג?
וכי למ"ד שבת ויו"ט קדושה אחת לא מקדשים פעמיים.
קדושה אחת רק אומר ששניהם וודאי, אבל לא שהם ממש כיומא אריכתא, ומה שאין אומרים שהחיינו זה בגלל שלא היה הפסק ביניהם והרי זה כפעמיים אותו חג אחד אחרי השני.[/quote
בפשטות נראה שקדושה אחת הם כיום אחד ממש כדחזינן לענין דיני נולד ומוקצה.
וגם כמו שכתבתי דחזינן בגמרא, דאין מקום להבדיל בין ראשון לשני [אף לא בתורת מבדיל בין קודש לקודש עיין שיטמ"ק ביצה ד:] ואם כן לכאורה הוא הדין לקידוש.

ומה שהבאתם משבת ויו"ט, מלבד דיש לעיין היטב אם הוא אותו גדר של קדושה אחת, גם הרי ממנ"פ יו"ט הקודם לשבת ודאי שצריך לקדש את השבת שהרי קדושת השבת גדולה משל יו"ט, ולהיפך יו"ט שאחר השבת יש לומר דכיון דעל כרחך הוא מבדיל בין שבת ליו"ט א"כ צריך שוב לקדש את היו"ט ודו"ק.
 
A

Anonymous

Guest
פותח הנושא
מבקש אמת אמר:
זקן ויושב בישיבה אמר:
הנה קיי"ל דב' ימים של ראש השנה הוי קדושה אחת.
ומתוך הסוגיא בביצה דף ד: מתבאר דאם הם קדושה אחת אין מקום להבדלה במוצאי יו"ט ראשון. אבל אם הם אינם קדושה אחת יש מקום להבדלה, [ועל כן רב אסי הבדיל בין יו"ט אחד לחבירו, ונתקשו הראשונים מאי טעמא אנן לא מבדילים ותירצו דלא ליתי לזלזולי]
ויש להקשות דלכאורה אם הם קדושה אחת לענין הבדלה הכי נמי נימא דקדושה אחת הם לענין קידוש ולא יעשה קידוש בליל שני [עכ"פ את ברכת הקידוש של ליל ראשון] והרי קידוש אינו דין בלילה אלא דין הוא לקדש את היו"ט, ומי שלא קידש בלילה מקדש ביום [היינו ברכת הקידוש]
ואם כן יש להקשות לענין ראש השנה, דקיי"ל דקדושה אחת הם וכיום ארוך, א"כ למה מקדשים ב' פעמים ולא סגי בקידוש אחד. [ולכאורה לו יצוייר דהיה יו"ט אחד ב' ימים לא היו מקדשים ב' פעמים]
ולגבי ברכת שהחיינו נחלקו הראשונים ודעת הרבה ראשונים דאין מברך ביום השני משום שהם קדושה אחת, וא"כ למה מקדשים ב' פעמים וצריך ביאור.

נחלקו הראשונים (עיין רמב"ם וראב"ד פ"ח מעירובין ה"ח) האם קדושה אחת רק לחומרא או גם לקולא. לשיטת הראב"ד וסייעתו דרק לחומרא אמרינן ניחא דתיקנו חז"ל שנעשה קידוש לחומרא (ואין בזה זלזול משום שאדרבה בזה אומרים שעכשיו קודש), ואעפ"כ לא מוכרח שנאמר זמן שהרי אינו רגל בפנ"ע, וכמו בשביעי של פסח שלא אומרים זמן אף דהוי קדושה חלוקה מיו"ט א' דפסח. אמנם גם לשיטת הרמב"ם וסייעתו שגם לקולא אמרינן מבואר במג"א תטז,א שהיינו רק משום שהיום הראשון עיקר (וממילא אפשר לסמוך על עירובו לטלטל בשני) אבל לא אמרינן לכל דבר שקדושה אחת הן וע"כ אסור לבשל מיום ראשון לשני. ולפי"ז מבואר שתיקנו חכמים לקדש ביום השני כיון שהוא יו"ט חדש מדבריהם.
א. חזינן בגמרא דאם ב' יו"ט של גליות הם קדושה אחת ודאי דאין להבדיל במוצאי ראשון ולא אמרינן דלהקל לא אמרינן ויצטרך הבדלה, וא"כ לכאורה הוא הדין לקידוש.
ב. מה שכתבתם שלא מוכרח שיאמר זמן כמו שביעי של פסח, איני מבין, והרי אם לא אמרינן קדושה אחת להקל, פירושו הוא, שלענין להקל הוי כב' ימים טובים של גליות, ובזה הרי לכו"ע מברך ב' פעמים שהחיינו.
ג. בדברי המג"א שהבאתם הרי אדרבה מבואר בדבריו דכל מה שצריך להחמיר הוא רק שהיום השני הוא חול ועל כן אסור לבשל מראשון לשני, אבל להחמיר שהיום השני רק הוא יו"ט והראשון חול [כמו שמחמירים בב' יוט של גליות] זה אין להחמיר עיין ביאור הדברים במחצית השקל שם. וא"כ הרי לענין קידוש דמי לעירוב ולא לבישול מיום ראשון לשני. ופשוט.
 

נבשר

משתמש ותיק
זקן ויושב בישיבה אמר:
יהושע אמר:
זקן ויושב בישיבה אמר:
הנה קיי"ל דב' ימים של ראש השנה הוי קדושה אחת.
ומתוך הסוגיא בביצה דף ד: מתבאר דאם הם קדושה אחת אין מקום להבדלה במוצאי יו"ט ראשון. אבל אם הם אינם קדושה אחת יש מקום להבדלה, [ועל כן רב אסי הבדיל בין יו"ט אחד לחבירו, ונתקשו הראשונים מאי טעמא אנן לא מבדילים ותירצו דלא ליתי לזלזולי]
ויש להקשות דלכאורה אם הם קדושה אחת לענין הבדלה הכי נמי נימא דקדושה אחת הם לענין קידוש ולא יעשה קידוש בליל שני [עכ"פ את ברכת הקידוש של ליל ראשון] והרי קידוש אינו דין בלילה אלא דין הוא לקדש את היו"ט, ומי שלא קידש בלילה מקדש ביום [היינו ברכת הקידוש]
ואם כן יש להקשות לענין ראש השנה, דקיי"ל דקדושה אחת הם וכיום ארוך, א"כ למה מקדשים ב' פעמים ולא סגי בקידוש אחד. [ולכאורה לו יצוייר דהיה יו"ט אחד ב' ימים לא היו מקדשים ב' פעמים]
ולגבי ברכת שהחיינו נחלקו הראשונים ודעת הרבה ראשונים דאין מברך ביום השני משום שהם קדושה אחת, וא"כ למה מקדשים ב' פעמים וצריך ביאור.
מי אמר שלא מקדשים בכל יום מן החג?
וכי למ"ד שבת ויו"ט קדושה אחת לא מקדשים פעמיים.
קדושה אחת רק אומר ששניהם וודאי, אבל לא שהם ממש כיומא אריכתא, ומה שאין אומרים שהחיינו זה בגלל שלא היה הפסק ביניהם והרי זה כפעמיים אותו חג אחד אחרי השני.[/quote
בפשטות נראה שקדושה אחת הם כיום אחד ממש כדחזינן לענין דיני נולד ומוקצה.
וגם כמו שכתבתי דחזינן בגמרא, דאין מקום להבדיל בין ראשון לשני [אף לא בתורת מבדיל בין קודש לקודש עיין שיטמ"ק ביצה ד:] ואם כן לכאורה הוא הדין לקידוש.

ומה שהבאתם משבת ויו"ט, מלבד דיש לעיין היטב אם הוא אותו גדר של קדושה אחת, גם הרי ממנ"פ יו"ט הקודם לשבת ודאי שצריך לקדש את השבת שהרי קדושת השבת גדולה משל יו"ט, ולהיפך יו"ט שאחר השבת יש לומר דכיון דעל כרחך הוא מבדיל בין שבת ליו"ט א"כ צריך שוב לקדש את היו"ט ודו"ק.
כמדומה שבאור זרוע כתוב שקדושה אחת של שבת ויו"ט ושל ר"ה לא אותו קדושה אחת, ומה שהקשית על תירוצו מהבדלה, שאני הבדלה שבאה להתיר במלאכה, ואם קבעו שהוי עוד יו"ט ליכא בזה היתר מלאכה, כמדומה שאף זה מבואר שם בראשונים, וודאי הסברא נותנת כדברי @יהושע שאותו יום כפול, אחרת מה הכוונה יום אחד ארוך, הרי הוא יום שאיכא בו שקיעה ואזל יומא, אלא א"כ תאמר קדושא אריכתא שהקדושה לא פסקה, אבל זה ודאי לא כתוב ברש"י יום אחד ארוך.
 

מבקש אמת

משתמש ותיק
זקן ויושב בישיבה אמר:
מבקש אמת אמר:
זקן ויושב בישיבה אמר:
הנה קיי"ל דב' ימים של ראש השנה הוי קדושה אחת.
ומתוך הסוגיא בביצה דף ד: מתבאר דאם הם קדושה אחת אין מקום להבדלה במוצאי יו"ט ראשון. אבל אם הם אינם קדושה אחת יש מקום להבדלה, [ועל כן רב אסי הבדיל בין יו"ט אחד לחבירו, ונתקשו הראשונים מאי טעמא אנן לא מבדילים ותירצו דלא ליתי לזלזולי]
ויש להקשות דלכאורה אם הם קדושה אחת לענין הבדלה הכי נמי נימא דקדושה אחת הם לענין קידוש ולא יעשה קידוש בליל שני [עכ"פ את ברכת הקידוש של ליל ראשון] והרי קידוש אינו דין בלילה אלא דין הוא לקדש את היו"ט, ומי שלא קידש בלילה מקדש ביום [היינו ברכת הקידוש]
ואם כן יש להקשות לענין ראש השנה, דקיי"ל דקדושה אחת הם וכיום ארוך, א"כ למה מקדשים ב' פעמים ולא סגי בקידוש אחד. [ולכאורה לו יצוייר דהיה יו"ט אחד ב' ימים לא היו מקדשים ב' פעמים]
ולגבי ברכת שהחיינו נחלקו הראשונים ודעת הרבה ראשונים דאין מברך ביום השני משום שהם קדושה אחת, וא"כ למה מקדשים ב' פעמים וצריך ביאור.

נחלקו הראשונים (עיין רמב"ם וראב"ד פ"ח מעירובין ה"ח) האם קדושה אחת רק לחומרא או גם לקולא. לשיטת הראב"ד וסייעתו דרק לחומרא אמרינן ניחא דתיקנו חז"ל שנעשה קידוש לחומרא (ואין בזה זלזול משום שאדרבה בזה אומרים שעכשיו קודש), ואעפ"כ לא מוכרח שנאמר זמן שהרי אינו רגל בפנ"ע, וכמו בשביעי של פסח שלא אומרים זמן אף דהוי קדושה חלוקה מיו"ט א' דפסח. אמנם גם לשיטת הרמב"ם וסייעתו שגם לקולא אמרינן מבואר במג"א תטז,א שהיינו רק משום שהיום הראשון עיקר (וממילא אפשר לסמוך על עירובו לטלטל בשני) אבל לא אמרינן לכל דבר שקדושה אחת הן וע"כ אסור לבשל מיום ראשון לשני. ולפי"ז מבואר שתיקנו חכמים לקדש ביום השני כיון שהוא יו"ט חדש מדבריהם.
א. חזינן בגמרא דאם ב' יו"ט של גליות הם קדושה אחת ודאי דאין להבדיל במוצאי ראשון ולא אמרינן דלהקל לא אמרינן ויצטרך הבדלה, וא"כ לכאורה הוא הדין לקידוש.
ב. מה שכתבתם שלא מוכרח שיאמר זמן כמו שביעי של פסח, איני מבין, והרי אם לא אמרינן קדושה אחת להקל, פירושו הוא, שלענין להקל הוי כב' ימים טובים של גליות, ובזה הרי לכו"ע מברך ב' פעמים שהחיינו.
ג. בדברי המג"א שהבאתם הרי אדרבה מבואר בדבריו דכל מה שצריך להחמיר הוא רק שהיום השני הוא חול ועל כן אסור לבשל מראשון לשני, אבל להחמיר שהיום השני רק הוא יו"ט והראשון חול [כמו שמחמירים בב' יוט של גליות] זה אין להחמיר עיין ביאור הדברים במחצית השקל שם. וא"כ הרי לענין קידוש דמי לעירוב ולא לבישול מיום ראשון לשני. ופשוט.

א. לעשות הבדלה אינו חומרא אלא אדרבה זלזול ביו"ט שני שעושים אותו חול (וכפי שבאמת להלכה אין מבדילים אפילו ביו"ט רגיל ששני קדושות הן, וכ"ש בר"ה).
ב. כוונתי שלדעת הראב"ד אפשר שחז"ל תיקנו שיו"ט שני יחשב כקדושה חדשה לחומרא אך לא בתורת ספק שמא אתמול היה חול, אלא כמו שבפסח יש קדושה חדשה בסוף הרגל כך בר"ה תיקנו קדושה חדשה (רק במה שנוגע לחומרא כגון שעירוב דאתמול לא מהני) בסוף הרגל, אך מ"מ היות ואתמול בודאי היה יו"ט א"כ אינו רגל חדש ואין אומרים זמן.
ג. אמת שמחמירים שהיום השני הוא חול, אבל זה רק לענין איסור מלאכה, משא"כ לענין קידוש תיקנו חז"ל שיקדש כדי לנהוג בו דין יו"ט גמור.
 
A

Anonymous

Guest
פותח הנושא
נבשר אמר:
כמדומה שבאור זרוע כתוב שקדושה אחת של שבת ויו"ט ושל ר"ה לא אותו קדושה אחת, ומה שהקשית על תירוצו מהבדלה, שאני הבדלה שבאה להתיר במלאכה, ואם קבעו שהוי עוד יו"ט ליכא בזה היתר מלאכה, כמדומה שאף זה מבואר שם בראשונים, וודאי הסברא נותנת כדברי @יהושע שאותו יום כפול, אחרת מה הכוונה יום אחד ארוך, הרי הוא יום שאיכא בו שקיעה ואזל יומא, אלא א"כ תאמר קדושא אריכתא שהקדושה לא פסקה, אבל זה ודאי לא כתוב ברש"י יום אחד ארוך.
לכן כתבתי שאפילו בתורת המבדיל בין קודש לקודש גם כן מבואר בגמרא שאין מקום אם הוא קדושה אחת רק אם הוא ב' קדושות.
 
A

Anonymous

Guest
פותח הנושא
מבקש אמת אמר:
זקן ויושב בישיבה אמר:
מבקש אמת אמר:

א. לעשות הבדלה אינו חומרא אלא אדרבה זלזול ביו"ט שני שעושים אותו חול (וכפי שבאמת להלכה אין מבדילים אפילו ביו"ט רגיל ששני קדושות הן, וכ"ש בר"ה).
ב. כוונתי שלדעת הראב"ד אפשר שחז"ל תיקנו שיו"ט שני יחשב כקדושה חדשה לחומרא אך לא בתורת ספק שמא אתמול היה חול, אלא כמו שבפסח יש קדושה חדשה בסוף הרגל כך בר"ה תיקנו קדושה חדשה (רק במה שנוגע לחומרא כגון שעירוב דאתמול לא מהני) בסוף הרגל, אך מ"מ היות ואתמול בודאי היה יו"ט א"כ אינו רגל חדש ואין אומרים זמן.
ג. אמת שמחמירים שהיום השני הוא חול, אבל זה רק לענין איסור מלאכה, משא"כ לענין קידוש תיקנו חז"ל שיקדש כדי לנהוג בו דין יו"ט גמור.
א. הוכחתי מדברי הגמרא דאף לרב אסי שעשה הבדלה בין יו"ט לחבירו ולא חשש לאותו זלזול מכל מקום אם הוא קדושה אחת אין לעשות הבדלה.
ב. לא זכיתי להבין, מהיכ"ת שיתקנו קדושה חדשה, כל דברי הראב"ד הם רק שלענין להקל, ראש השנה נידון כשאר ימים טובים ותו לא מידי, ועל כן אם זה סיבה לקדש הוא הדין זה סיבה לומר שהחיינו כמו בימים טובים של גליות. אבל לעשותו כשביעי של פסח מהיכי תיתי.
ג. גם לא זכיתי להבין, זה גופא הקושיה, כלפי קדושה אחת גם אם אינו מקדש ביום השני יש בו דין יו"ט גמור שכבר קידש עליו בתחילת היום - תחילת הקדושה.
 
חלק עליון תַחתִית