תענית כז ב - תנו רבנן

בבלי

משתמש ותיק
כתוב "תנו רבנן: אנשי משמר היו מתפללין על קרבן אחיהם שיתקבל ברצון, ואנשי מעמד מתכנסין לבית הכנסת, ויושבין ארבע תעניות: בשני בשבת, בשלישי, ברביעי, ובחמישי. בשני - על יורדי הים, בשלישי - על הולכי מדברות. ברביעי - על אסכרא שלא תיפול על התינוקות, בחמישי - על עוברות ומיניקות. עוברות - שלא יפילו, מיניקות - שיניקו את בניהם. ובערב שבת לא היו מתענין מפני כבוד השבת, קל וחומר בשבת עצמה"
למה דווקא מתענים על אסכרא?
חסר מחלות מסוכנות אחרות?
או שאולי משום שזוהי הייתה המחלה הקשה ביותר בתקופתם?
רש"י כותב "ברביעי על האסכרא - שבו נתלו המאורות, וכתיב ביה (שם /בראשית א'/) יהי מאורות - מארת כתיב" וגם על זה אני שואל מה הקשר של פירוש זה לציטוטו מהגמרא?
 

בבלי

משתמש ותיק
פותח הנושא
ועוד שאלה בקטע זה
כתוב בהמשך "באחד בשבת מאי טעמא לא? - אמר רבי יוחנן: מפני הנוצרים" ומפרש רש"י "מפני הנוצרים - שעושים אותו יום טוב שלהם"
מה זה טעם זה?
משום שגוים שמחים בו אנו לא נתענה בו?
 

HaimL

משתמש ותיק
בבלי אמר:
ועוד שאלה בקטע זה
כתוב בהמשך "באחד בשבת מאי טעמא לא? - אמר רבי יוחנן: מפני הנוצרים" ומפרש רש"י "מפני הנוצרים - שעושים אותו יום טוב שלהם"
מה זה טעם זה?
משום שגוים שמחים בו אנו לא נתענה בו?
שני הסברים אפשריים 

1. לא מתענים ביום אידם, שכן הם נוהגים להתענות בו.
2. לא מתענים ביום אידם, כי זה נראה כמו להתגרות בהם, שאנחנו עושים את יום חגם ליום תענית במכוון.
 
 

בבלי

משתמש ותיק
פותח הנושא
HaimL אמר:
בבלי אמר:
ועוד שאלה בקטע זה
כתוב בהמשך "באחד בשבת מאי טעמא לא? - אמר רבי יוחנן: מפני הנוצרים" ומפרש רש"י "מפני הנוצרים - שעושים אותו יום טוב שלהם"
מה זה טעם זה?
משום שגוים שמחים בו אנו לא נתענה בו?
שני הסברים אפשריים 

1. לא מתענים ביום אידם, שכן הם נוהגים להתענות בו.
2. לא מתענים ביום אידם, כי זה נראה כמו להתגרות בהם, שאנחנו עושים את יום חגם ליום תענית במכוון.
על ההסבר השני נראה לי שאתה צודק.
אולם על הראשון: וכי לפי דעתך גוים מתענים ביום אידם או ששמחים והולכים ואכלים ושותים ומשתכרים?
 

HaimL

משתמש ותיק
בבלי אמר:
HaimL אמר:
בבלי אמר:
ועוד שאלה בקטע זה
כתוב בהמשך "באחד בשבת מאי טעמא לא? - אמר רבי יוחנן: מפני הנוצרים" ומפרש רש"י "מפני הנוצרים - שעושים אותו יום טוב שלהם"
מה זה טעם זה?
משום שגוים שמחים בו אנו לא נתענה בו?
שני הסברים אפשריים 

1. לא מתענים ביום אידם, שכן הם נוהגים להתענות בו.
2. לא מתענים ביום אידם, כי זה נראה כמו להתגרות בהם, שאנחנו עושים את יום חגם ליום תענית במכוון.
על ההסבר השני נראה לי שאתה צודק.
אולם על הראשון: וכי לפי דעתך גוים מתענים ביום אידם או ששמחים והולכים ואכלים ושותים ומשתכרים?
למדתי מלשון השו"ע תקפ"א (למרות שאינו אותו הדבר)

ורבים נוהגין לאכול בערב ראש השנה קודם עלות השחר (מהרי"ל), משום דרכי האמורי, שהיו נוהגים להתענות בערב חגיהם. ויכולין לאכול בלא תנאי, אחר שכן נהגו (דעת עצמו).
 
 

תלמוד-תורה

משתמש ותיק
בבלי אמר:
כתוב "תנו רבנן: אנשי משמר היו מתפללין על קרבן אחיהם שיתקבל ברצון, ואנשי מעמד מתכנסין לבית הכנסת, ויושבין ארבע תעניות: בשני בשבת, בשלישי, ברביעי, ובחמישי. בשני - על יורדי הים, בשלישי - על הולכי מדברות. ברביעי - על אסכרא שלא תיפול על התינוקות, בחמישי - על עוברות ומיניקות. עוברות - שלא יפילו, מיניקות - שיניקו את בניהם. ובערב שבת לא היו מתענין מפני כבוד השבת, קל וחומר בשבת עצמה"
למה דווקא מתענים על אסכרא?
חסר מחלות מסוכנות אחרות?
או שאולי משום שזוהי הייתה המחלה הקשה ביותר בתקופתם?
בברכות כתוב שזו המיתה הקשה מכולם. ומתארת שזה כמו חנק.
 

בבלי

משתמש ותיק
פותח הנושא
תלמוד-תורה אמר:
בבלי אמר:
כתוב "תנו רבנן: אנשי משמר היו מתפללין על קרבן אחיהם שיתקבל ברצון, ואנשי מעמד מתכנסין לבית הכנסת, ויושבין ארבע תעניות: בשני בשבת, בשלישי, ברביעי, ובחמישי. בשני - על יורדי הים, בשלישי - על הולכי מדברות. ברביעי - על אסכרא שלא תיפול על התינוקות, בחמישי - על עוברות ומיניקות. עוברות - שלא יפילו, מיניקות - שיניקו את בניהם. ובערב שבת לא היו מתענין מפני כבוד השבת, קל וחומר בשבת עצמה"
למה דווקא מתענים על אסכרא?
חסר מחלות מסוכנות אחרות?
או שאולי משום שזוהי הייתה המחלה הקשה ביותר בתקופתם?
בברכות כתוב שזו המיתה הקשה מכולם. ומתארת שזה כמו חנק.
כלומר משום שזו המיתה המענה ביותר עד המוות ממנה?
 

בבלי

משתמש ותיק
פותח הנושא
HaimL אמר:
בבלי אמר:
HaimL אמר:
שני הסברים אפשריים 

1. לא מתענים ביום אידם, שכן הם נוהגים להתענות בו.
2. לא מתענים ביום אידם, כי זה נראה כמו להתגרות בהם, שאנחנו עושים את יום חגם ליום תענית במכוון.
על ההסבר השני נראה לי שאתה צודק.
אולם על הראשון: וכי לפי דעתך גוים מתענים ביום אידם או ששמחים והולכים ואכלים ושותים ומשתכרים?
למדתי מלשון השו"ע תקפ"א (למרות שאינו אותו הדבר)

ורבים נוהגין לאכול בערב ראש השנה קודם עלות השחר (מהרי"ל), משום דרכי האמורי, שהיו נוהגים להתענות בערב חגיהם. ויכולין לאכול בלא תנאי, אחר שכן נהגו (דעת עצמו).
זה שהם נוהגים להתענות בערב יום יום אידם זה לא אומר שהם מתענים ביום אידם עצמו
 

בבלי

משתמש ותיק
פותח הנושא
נ.ב. על הרש"י לפי דעתי הוא כותב שכתוב מארת שזה אולי משום מארה.
אבל אשמח לתגובות גם בזה
 

HaimL

משתמש ותיק
בבלי אמר:
HaimL אמר:
בבלי אמר:
על ההסבר השני נראה לי שאתה צודק.
אולם על הראשון: וכי לפי דעתך גוים מתענים ביום אידם או ששמחים והולכים ואכלים ושותים ומשתכרים?
למדתי מלשון השו"ע תקפ"א (למרות שאינו אותו הדבר)

ורבים נוהגין לאכול בערב ראש השנה קודם עלות השחר (מהרי"ל), משום דרכי האמורי, שהיו נוהגים להתענות בערב חגיהם. ויכולין לאכול בלא תנאי, אחר שכן נהגו (דעת עצמו).
זה שהם נוהגים להתענות בערב יום יום אידם זה לא אומר שהם מתענים ביום אידם עצמו
אשר ע"כ כתבתי שזה לא אותו הדבר. אבל מניין לך מהו הנקרא ערב, ומהו הנקרא יום, לעניין זה? שמא מתענים ביום ראשון, ועושים סעודה בערב, כמנהג הישמעאלים. 
 
 

תלמוד-תורה

משתמש ותיק
בבלי אמר:
תלמוד-תורה אמר:
בבלי אמר:
כתוב "תנו רבנן: אנשי משמר היו מתפללין על קרבן אחיהם שיתקבל ברצון, ואנשי מעמד מתכנסין לבית הכנסת, ויושבין ארבע תעניות: בשני בשבת, בשלישי, ברביעי, ובחמישי. בשני - על יורדי הים, בשלישי - על הולכי מדברות. ברביעי - על אסכרא שלא תיפול על התינוקות, בחמישי - על עוברות ומיניקות. עוברות - שלא יפילו, מיניקות - שיניקו את בניהם. ובערב שבת לא היו מתענין מפני כבוד השבת, קל וחומר בשבת עצמה"
למה דווקא מתענים על אסכרא?
חסר מחלות מסוכנות אחרות?
או שאולי משום שזוהי הייתה המחלה הקשה ביותר בתקופתם?
בברכות כתוב שזו המיתה הקשה מכולם. ומתארת שזה כמו חנק.
כלומר משום שזו המיתה המענה ביותר עד המוות ממנה?
כן
 
 

שירת העשבים

משתמש ותיק
תלמוד-תורה אמר:
בבלי אמר:
תלמוד-תורה אמר:
בברכות כתוב שזו המיתה הקשה מכולם. ומתארת שזה כמו חנק.
כלומר משום שזו המיתה המענה ביותר עד המוות ממנה?
כן
לדבריך מה טעם שמתפללים "שלא תיפול על התינוקות", שיתפללו שלא תיפול על א"א מישראל ?
אלא משמע שיש קשר בין מחלה מסוימת זו לתינוקות, והיא הסיבה להתפלל דווקא על מחלה זו, ולכן לענ"ד הקושייא חוזרת.
 
 

בבלי

משתמש ותיק
פותח הנושא
שירת העשבים אמר:
תלמוד-תורה אמר:
בבלי אמר:
כלומר משום שזו המיתה המענה ביותר עד המוות ממנה?
כן
לדבריך מה טעם שמתפללים "שלא תיפול על התינוקות", שיתפללו שלא תיפול על א"א מישראל ?
אלא משמע שיש קשר בין מחלה מסוימת זו לתינוקות, והיא הסיבה להתפלל דווקא על מחלה זו, ולכן לענ"ד הקושייא חוזרת.
אולי משום שהתינוקות הם דור ההמשך של ישראל.
אולי משום שכפי שכתבת יש קשר בין מחלה זו לתינוקות {יותר קטלנית לגביהן/ הם נדבקים יותר מהר.
 

תלמוד-תורה

משתמש ותיק
שירת העשבים אמר:
תלמוד-תורה אמר:
בבלי אמר:
כלומר משום שזו המיתה המענה ביותר עד המוות ממנה?
כן
לדבריך מה טעם שמתפללים "שלא תיפול על התינוקות", שיתפללו שלא תיפול על א"א מישראל ?
אלא משמע שיש קשר בין מחלה מסוימת זו לתינוקות, והיא הסיבה להתפלל דווקא על מחלה זו, ולכן לענ"ד הקושייא חוזרת.
תינוקות!
בסידור, ליד הסליחות לשני קמא וכו', תמצא סליחות לתחלואי ילדים. הי, שיהיה כל א"א מישראל!
כתוב דווקא על התינוקות, כמובן שכולל מבוגרים, אבל המבוגרים יצטערו ממילא יותר
 
 

שירת העשבים

משתמש ותיק
תלמוד-תורה אמר:
יורדי הים
הולכי מדברות
ועוברות ומניקות
זה לא על כל ישראל
לפיכך לא קשה כלל קושיית הרב @שירת העשבים
כל אלו { יורדי הים, הולכי מדברות, עוברות, ומניקות } הם נמצאים כבר במצב של סכנה.
ואולי הא גופא התי' שתינוקות מוגדרים במצב של סכנה ממחלת האסכרה אפי' אם עוד לא נדבקו ממנה, 
וכמו שכתב הרב בבלי.

 
 

משה נפתלי

משתמש ותיק
בבלי אמר:
ברביעי - על אסכרא שלא תיפול על התינוקות.
יום רביעי הוא יום מועד לפורענות זו – נפילת אסכרה בתינוקות, ולפיכך היו אנשי משמר מתענים ביום זה על כך. כן הוא בפירוש רש"י בפרשת בראשית:​
'מְאֵרַת' כְּתִיב, עַל שֶׁהוּא יוֹם מְאֵרָה לִפֹּל אַסְכָּרָה בְּתִינוֹקוֹת. הוּא שֶׁשָּׁנִינוּ: בָּרְבִיעִי הָיוּ מִתְעַנִּים עַל אַסְכָּרָה שֶׁלֹּא תִּפֹּל בְּתִינוֹקוֹת.
 

בבלי

משתמש ותיק
פותח הנושא
משה נפתלי אמר:
בבלי אמר:
ברביעי - על אסכרא שלא תיפול על התינוקות.
יום רביעי הוא יום מועד לפורענות זו – נפילת אסכרה בתינוקות, ולפיכך היו אנשי משמר מתענים ביום זה על כך. כן הוא בפירוש רש"י בפרשת בראשית:​
'מְאֵרַת' כְּתִיב, עַל שֶׁהוּא יוֹם מְאֵרָה לִפֹּל אַסְכָּרָה בְּתִינוֹקוֹת. הוּא שֶׁשָּׁנִינוּ: בָּרְבִיעִי הָיוּ מִתְעַנִּים עַל אַסְכָּרָה שֶׁלֹּא תִּפֹּל בְּתִינוֹקוֹת.
מאיפה ציטטת את זה: "'מְאֵרַת' כְּתִיב, עַל שֶׁהוּא יוֹם מְאֵרָה לִפֹּל אַסְכָּרָה בְּתִינוֹקוֹת. הוּא שֶׁשָּׁנִינוּ: בָּרְבִיעִי הָיוּ מִתְעַנִּים עַל אַסְכָּרָה שֶׁלֹּא תִּפֹּל בְּתִינוֹקוֹת"?
 
 
חלק עליון תַחתִית